א מעשר שני אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ולא שוקלין כנגדו ולא יאמר אדם לחבירו בירושלם הילך יין ותן לי שמן וכן כל שאר הפירו' אבל נותנין זה לזה מתנות חנם ב' מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו את האשה הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה ואין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על המטבע שאינו יוצא ולא על המעות שאינן ברשותו מעשר שני אין מוכרין אותו כו' אין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה אין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה כיצד אין מוכרין אותו לא יאמ' אדם לחבירו הא לך את המנה הזה של מעש' שני ותן לי בו חמשים זוז של חולין מאן תנא אין מוכרין אותו רבי מאיר ברם כרבי יודה בדין הוא שיהא מותר למוכרו מקל וחומר מה אם תרומה שהיא אסורה לזרים מותר למוכרה מעשר שני שהוא מותר לזרים אינו דין שיהא מותר למוכרו לא אם אמרת בתרומה שאינה טעונה מחיצה תאמ' במעשר שני שהוא טעון מחיצה ביכורים יוכיחו שהן טעונין מחיצה ומותר למוכרן לא אם אמרת בביכורין שאינן תופסין את דמיהן תאמר במעשר שני שהוא תופש את דמיו שביעית תוכיח שהיא תופסת את דמיה ומותר למוכרה אמר רבי יודן מזו מכירתה של שביעית היא חילולה אמר רבי ירמיה מאן תנא אין מוכרין אותו רבי מאיר ברם כרבי יודן בדין הוא שיהא מותר למוכרו מקל וחומר מה אם שביעית שאין פורעין חוב מדמיה מותר למוכרה מעשר שני שפורעין חוב מדמיו אינו דין שיהא מותר למוכרו הא אשכחנן שפורעין חוב מדמיו כי דתנינן תמן משך הימנו מעשר בסלע לא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים אמר רבי יוסי שנייא היא שמשעה הראשונה מעשר שני חייב אילו חייב היה לו ונתן לו מעשר יאות אמר רבי יודן מתני' אמרה כן שהוא אסור למוכרו דתנינן תמן מזיד קידש שוגג לא קידש אם את אומר יהא מותר למוכרו יהא מותר לקדש בו וכל שהוא אסור למוכרו אסור לקדש בו והתנינן אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדה א"ר יוסי זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית דלכן מה בין קונה אשה מה בין קונה שפחה רבי יוסי בשם ר' זעירא רבי יודן בשם רבי יילא דברי הכל היא מפני פילפולו רבי יוסי בשם רבי אחא דברי הכל היא כדי שיהו הכל זקוקין למחיצתן כיצד אין ממשכנין אותו הנכנס לתוך ביתו של חבירו למשכנו אל ימשכן מעשר שני שלו תני ולא מרהינין אותו ולא יתננו לחנווני שיאכל עליו עבר ומשכן עבר והירהן ייבא כהדא האוכל מעשר שני שלו בין שוגג בין מזיד יצעק לשמים דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי אומר שוגג יצעק לשמים מזיד יחזרו דמיו למקומן ואם היו מעות שוגג יצעק לשמים מזיד יחזרו דמיו למקומן דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי אומר בין שוגג בין מזיד יחזרו דמיו למקומן רבי זריקה בשם חזקיה הלכה כרבי במעות וכרבן שמעון בן גמליאל בפירות אמר רבי יילא מעשה היה והורו כרבי במעות או ייבא כהדא אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הרכיב או הבריך יעקור לא עקר פירותיו מה הן רבי בא רבי אמי הוון יתיבין בצור אתא עובדא קומיהון והורי רבי אילא ישפכו פירותיו אמר רבי בא אני לא נמניתי עמהם בעלייה נפקין ושמעון רבי יונה ורבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מחדשין על הגזירה אמר רבי יוסי רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מוסיפין על ההלכה רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא מן מה דתני אין ממשכנין אותו ולא מרהינין אותו הדא אמרה עבר ומשכן עבר והרהין קונסין בו ולא שוקלין כנגדו מעות אפילו סלע של חולין לעשות סלע של מעשר שני היה לו סלע של מעשר והיא מסויימת לו מהו שישקול כנגד הסלע של מעשר שיני אחרת ותהא מסויימת לו האחין שחלקו מהו שישקלו זה כנגד זה תנן לא יאמר אדם לחבירו בירושלם הא לך יין ותן לי שמן הא לך שמן ותן לי יין אבל אומר לו הא לך יין שאין לך יין הא לך שמן שאין לך שמן הא לך יין שאין לי שמן הוון בעיי מימר אסור אשכח תני מותר ואינו אסור משום חליפין מכיון שאינה יכול להוציאו ממנו בדין אין אילו חליפין וליידא מילא אמר הא לך יין שאין לי שמן דאילו הוה לי משח הוינא מיתן לך אבל נותנין זה לזה מתנת חנם מתני' דרבי מאיר דו רבי מאיר אמר אין מתנה כמכר אמר רבי יוסי דברי הכל היא הכא כהדא דתני היה אומר אדם לחבירו מה אכלת היום והוא אומר לו קיץ והיה יודע שהוא בכור מה הקיץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול היה אומר לו מן והיה יודע שהוא מעשר שני מה המן ניתן במתנה אף מעשר שני ניתן במתנה התיבון הרי מעשר בהמה דברי הכל אינו נמכר ואת אמרת ניתן במתנה אף זה ניתן במתנה ר' מנא לא אמ' כן אלא כר' יודה דר' יודה אמר עשה אותו כנכסיו התיבון הרי מעשר בהמה דברי הכל אינו כנכסיו ואת אמר ניתן במתנה אף זה ניתן במתנה הלכה ב' השוחט מותר תניי דבי ר' ינאי לא שנייא בין חי בין שחוט בין תמים בין בעל מום וליידא מילה תנן חי ולא שחוט כגון ניתני דבתרה הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום ושחוט רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל מה לא יגאל האמור בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל אף לא יגאל האמור כאן אינו לא נמכר ולא נגאל ר' יעקב דרומייה בעא קומי ר' יוסי כלום כתיב בבכור לא תפדה בבעל מום מעשר בהמה לא חלקה התורה בין חי בין שחוט בין תמי' בין בעל מום אין מקדשין בו את האשה אבל מקדשין בגידיו ובעצמיו ובקרביו ובטלפיו א"ר לעזר מפני שכתוב בו ברכה ויקדש בבשרו א"ר יוסי כלום למדו מעשר אלא מחרמי כהני' מה חרמי כהני' אין מקדשין בהן את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה מעתה לא יקדשו לא בגידיו ולא בעצמיו ולא בקרניו ולא בטלפיו הוי צורכא לההיא דאמר רבי לעזר מפני שכתוב בהן ברכה רבי יודן בעי אמר לאשה משכי לי מעשר בהמה זה שתתקדשי לי בו לאחר שחיטה מאחר שיש בידו לשחוט מקודש' מכבר או לאחר שחיטה רבי זעירא בשם רבי בא בר ממל הגונב מעשר בהמה של חבירו אם היה קיים מחזירו לו בעינו אכלו מה שאכל אכל רבי לעזר בשם רבי מנא אין אומר לו שיתן מלתה או פחות משוה פרוטה אין אומר לו שיתן אמר רבי חיננא הדא דאתא כשאינו יפה שוה פרוטה מעיקרו אבל אם היה יפה שוה פרוטה מעיקרו אומר לו שיתן רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי חי לא שחוט תמן תנינן המקדש בחלקו מקדשי קדשים ובקדשים קלין אינה מקודשת אמר רבי יודה בן פזי רבי יודה יליף כל הקדש מבכור מה בכור מקדשין בו את האשה אף הקדשים מקדשין בהן את האשה רבי מאיר יליף כל הקדשים ממעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בהן את האשה אף כל הקדשין אין מקדשין בהן את האשה מחלפה שיטתיה דרבי יודה בר פזי תמן הוא אמר בין חי בין שחוט והכא הוא אמר חי ולא שחוט תמן בשם גרמיה והכא בשם רבי יהושע בן לוי אפילו תימר כאן וכאן בשם גרמיה במקדש בחי ובראוי ליפול לו ולאחר שחיטה מאי טעמא דרבי יהושע בן לוי ובשרם יהיה לך כחזה התנופה ומאי טעמא דרבי יודן בן פזי יהיה לך אפילו לאחר שחיטה מה מקיים רבי יהושע בן לוי יהיה לך ריבה לו הוייה אחרת שיהא נאכל לשני ימים ולילה אחד מתני' דלא כרבי יוסי דתני מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין מה טעמא דרבי דוסא וצרת הכסף דבר שהוא נצרר מחבירו ויש לו צורה ויוצא על גב צורתו רבי יוסי בשם רבי יוחנן דברי רבי יוסי מחללין מעשר על ליטרא של כסף אילו אמר כסף הוינן אמרין כשם שאמר כסף כך אמר זהב אילו אמר כסף הוינן מרין להוציא שברי קערות ותמחויין הוי מהן ליטרא של כסף על אסימון הכל מודין שאין מחללין אותו על המעות הנתונות לאולייר הדא דתימר כדרך שהן יפין אצל האולייר אבל כדרך שהן יפין על התורמסר מחלל מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו רבי יוסי בשם רבי יונתן כאסימון רבי חייה בשם רבי יונתן כמטבע של מלכים הראשונים נימר אם היה יוצא על גב צורתו מחלל ואם לאו אינו מחלל מטבע שמרד כגון בן כוזיבא אינו מחלל היו לו מעות של סכנה אתא עובדא קומי רבי אימי אמר יוליך הנייה לים המלח היו לו מעות של דיסגניס רבי יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו מחללן כדרך שהן יפין אצל התורמסר ביקש להוציאן מחללן כדרך שהוא מחלל עליהן תני אין מחללין אותו לא על המעות שהן בבבל ולא על המעות שבבבל כן לא על המעות שכן בבבל בעומד בבבל ולא על המעות שבבבל כן בעומד כן היו לו מעות מבבל לבבל והוא עומד כאן נימר אם היתה דרך פתוחה מחלל ואם לאו אינו מחלל וטבבו כן אמר רבי אבין כל המטביעות היו יוצאות בירושלם מפני כן על שם יפה נוף משוש כל הארץ יכול אם היו לו מעות בהר המלך ובקצרה מחללן עליהן ת"ל וצרת הכסף בידך מהו בידך ברשותך ר' יונה בעי נפל כיסו לבור ובו מאה ריבו והיה יכול להוציא חמשים ריבוא להעלותן אותן חמשים ריבוא כמי שהן ברשותו
ב הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר התאוה יצא העור לחולין אף על פי שהעור מרובה על הבשר כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא קנקן לחולין האגוזים והשקדין יצאו קליפיהן לחולין התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר ד' הלוקח חיה לזיבחי שלמים ובהמה לבשר התאוה לא יצא העור לחולין כדי יין פתוחות או סתומות מקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין סלי תאנים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין הלכה ג' תני בן בגבג אומר ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך תני לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וצאן מפני גיזתה ויין מפני קנקנו אמר רבי זעירא הדא דתימא בשהיה המוכר הדיוט אבל אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אמר רבי זעירה מתני' אמרה כן כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא קנקן לחולין אמר רבי מנא ומנה כמה דתימר תמן אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ודכוות' אם היה הלוקח אומן נעשה כלוקח זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חותל של תמרים פטולייא של תמרים יצאו לחולין קופות של תמרים אית תניי תני יצאו ואית תניי תני לא יצאו אמ' רב חסדא מאן דאמ' יצאו דרוסו' ומאן דאמר לא יצאו בשאינן דרוסות התמד עד שלא החמיץ אינו נקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ נקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה מתני' דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור ורבי יודה מחייב אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינא והוא שהחמיץ אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר אמר רבי לעזר לא קנה מעשר אמ' ר' יוסי בקדמיית' הוינן מרין הלוקח בהמה לבשר תאוה על כורחו נתפס השם לשלמים ולא הוינן אמרין כלום מן הדא דאמר רבי לעזר לא קנה מעשר רבי יוסי בשם רבי יוחנן בהמת מעשר שני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן הבכורה כרבי יהודה חייבת בבכורה רבי ירמיה בעא קומי ר' זעירא ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח ולא חל מעשר שני על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה א"ל וכי הלוקח בשר בהמה לבשר תאוה לא חל מעשר שני על אימוריה ולא נמצא מבריחה מן האכילה אמר ליה בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אמר רבי יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן אלא לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד מה נפקה מביניהון וולדה בכור והקדשה שלמים מאן דאמר לא התירה התורה לקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד קריבה מאן דאמר בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אינה קריבה אמר רבי יוסי הא כל אילין מילייא אנן מרין ומתני' מסייעא לר' זעירא לא יביא מחיטי מעש' שני אלא ממעות מעשר שני מה בין חטים ומה בין מעות אלא בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אמר רבי חיננא קומי רבי מנא ויביא מן החיטים התרומה לכהן והשאר לבעלין מפני מה אינו מביא אמ' ליה הגע עצמך שנשפך הדם לא נפסל הלחם א"ר יוחנן גזרו על נקיבה בעלת מום מפני וולדה גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום ואמרין בשם ר' יוחנן אפי' תמימה גזירה בראשונה היו או' לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותו מעל גבי המזבח חזרו לומ' לא יקחו אפילו חיה אפי' עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מחליפין אותו על נקיבה בעלת מום ועל שאר בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי רבי מאיר וחכמים אומרי' אין מחללין אלא על השחוטין בלבד רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק גזרו אותן שלא ירעו אותן עדרים עדרים קם ר' ירמיה עם רבי זעירא א"ל עד כדון רבי שמואל בר רב יצחק קיים ואתון תליין ביה מרטוטיכין והאמר בשם ר' יוחנן אפילו תמימה גזירה דילמא דלא איתאמרת אלא על השביעית אשכח תני על השביעית
ג הלוקח מים ומלח ופירות המחוברין לקרקע או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלם לא קנה מעשר הלוקח פירות שוגג יחזרו דמים למקומן מזיד יעלו ויאכלו במקום ואם אין מקדש ירקבו ו' הלוקח בהמה שוגג יחזרו דמיה למקומה מזיד תעלה ותאכל במקום ואם אין מקדש תיקבר על ידי עורה ז' אין לוקחין עבדי' וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני ואם לקח יאכל כנגדן אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי מעשר שני ואם מביא יאכל כנגדן זה הכלל כל שהוא חוץ לאכילה ולשתייה ולסיכה מדמי מעשר שני יאכל כנגדו הלכה ד' תמן תנינן אין לוקחין עבדי' וקרקעו' ובהמה טמיאה מדמי שביעי' ואם לקח יאכל כנגדו וכא את אמר הכין רבי יונה אמר איתפלגון רבי חייה בר יוסף ושמואל חד אמר כאן דרך מכירה כאן דרך חילול וחרנה אמר כאן כשהמוכר קיים וכאן שהלך לו המוכר ולא ידענא מאן אמ' דא ומאן אמר דא מן מה דא"ר יוסי בשם שמואל נקנה המקח הרי הוא דאמ' כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול מתני' דרבי עקיבה דלא כר' ישמעאל ר' ישמעאל דרש ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן ביין ובשכר פרט ובכל אשר תאוה נפשך הרי כלל אחר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט לומר לך מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ אף אין לי אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ ר' עקיבה מפרש מה הפרט מפורש דבר שהוא פרי וולד פירי ומכשירי פרי אף אין לי אלא דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי מה נפיק מן ביניהון דגין וחגבין כמהין ופטריו' כר' עקיב' ניקחין בכסף מעשר א"ר חגיי מתנית' אמרה כן שאין מחללין מעות על הפירות בריחוק מקום אמרה קומיה רבי אבינא וקלסיה אמרה קומי רבי ירמיה וקנתריה והתנינן מעות בירושלם ופירות במדינה שנייא היא שהיה אחר מקו' כד נפק רבי חגיי אשכח תני מעות ופירות בירושלם מעו' ופירות במדינה אמר אין הוה שמיע רבי ירמיה הדא מילתא יאות קנטרי בעא מחזיר ביה אמר ליה רבי זעירא לא תחזור בך דאמר רבי לעזר דרבי מאיר ורבנין בדמאי הא בודאי לא מן דאמר רבי לעזר דרבי מאיר היא הדא אמרה הוא דמאי הוא ודאי רבי זבידא הוה יתיב מתני לבריה הרוצה לחלל מעות על הפירות בזמן הזה בין אילו בין אילו קדשו כדברי בית שמאי בית הלל אומרים מעות כמות שהן ופירות כמות שהן עבר ר' קריספא אמר ליה לא תניית' כן אלא פירות על המעו' הא מעות על הפירו' דברי הכל לא קדשו והתנינן אין מקדש ירקבו תיפתר שהקדישן בשעת המקדש וחרב המקדש תני בן ביבי ונתת את הכסף בריחוק מקו' אתה פודהו בקירוב מקו' אין את פודהו ונתת הכסף בקירוב מקום אתה מחללו אי את מחללו בריחוק מקום רבי יוסי בשם שמואל נקנה המקח ר' יוסי בן חנינה בי פירה א"ר הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו אמר רבי יוסי מכיון שמשך נקנה המקח מיכן ואילך מקח אחר הוא אמר רבי יודן צריך לחזור ולהקדישו שהוא סבור לומר שמא קידשו ולא קידשו הדרן עלך מעשר שני
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.