א יש מביאין ביכורין וקורין מביאין ולא קורין ויש שאינן מביאין אלו שאינן מביאין הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבי' וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך הרבים לתוך שלו הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא ר' יהודה אומר מביא ב' מאי זה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא עד שיהו כל הגידולים מאדמתך יש מביאין בכורין וקורין כו' הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או לתוך של רבים אפילו מן הזקינה אינו מביא המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו אפילו מן הילדה אינו מביא הדא אמרה כשם שילדה חיה מן הזקינה כך הזקינה חיה מן הילדה אמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן מאי זה טעם אינו מביא משו' שנאמר ראשית בכורי אדמתך תני אם הבריך ברשות מביא וקורא רבי יוסי בשם רבי אימי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא רבי יונה בשם רבי אימי אפילו לשעה חייליה דרבי יונה מן הדא היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו ועצים לא לשעה הן מה עבד לה רבי יוסי שרשים שדרכן להחליף לעולם מכיון שדרכן להחליף לעולם הן אמר רבי מנה מילתיה דרבי יוחנן מסייע לאבא דאמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן וכאן מכיון שנתן לו רשות להבריך אפילו לשעה אין זה גוזלן רבי זריקן בעא קומי רבי זעירה מתני' דרבי דרבי אמר שרשין חיין זה מזה אמר ליה דברי הכל היא הכא התורה אמרה ראשית בכורי אדמתך עד שיהו כל הגידולים מאדמתך על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד מה בין הנוטע לתו' שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד באמצע ר' אחא בשם ר' מיישא בשהבריכ' בדלעת או בסילון אי בשהבריכה בדלעת או בסילון יביא ויקרא אפי' כרבנין יביא ויקרא א"ר יונה צריכה לר' יודה המוכר שביל לחבירו מקו' דריסה הוא מכר או עד התהום מכר אין תימר מקום דריסה מכר מביא וקורא אין תימר עד התהום מכר לא יביא כל עיקר מספק מביא ואינו קורא רבנין פשיטא לון שמכר עד תהום מה פליגין במוכר שביל לחבירו אבל אם מכר לו שדה ושייר לו שביל כל עמא מודיי ששייר לו עד התהום על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של רבים מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע אמר רבי אימי אתייא דרבי יודה כרבי ליעזר דתנינן תמן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי ליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים כמה דרבי ליעזר אמר תמן תחת רשות הרבים שלו כך רבי יודה אמר הכא תחת רשות הרבים שלו רבי שמואל בר רב יצחק בעי אין כרבי ליעזר יביא ויקרא אמר רבי יוסי מיסבר סבר רבי שמואל בר רב יצחק שר' ליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם אלא רבי ליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהן זכה
ב האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך הלכה ב' עד כדון בשגזל קרקע גזל זמורה ונטעה ולא דמים הוא חייב לו אלא צריכא לרבנין מצוות כגבוה הן או אינן כגבוה הין תימר כגבוה הן אינו מביא ואין תימר אינו כגבוה מביא הכל מודין באשירה שביטלה שאינו מביא ממנה גיזירין למערכה רבי שמעון בן לקיש בעי מהו שיביא ממנה לולב מצוות כגבוה הן או אינן כגבוה אין תימר כגבוה הן אינו מביא אין תימר אינו כגבוה מביא פשיטא שהוא מביא ממנה לולב שאין מצות כגבוה מהו שיביא ביכורים כרבי יודה דו אמר הוקשו לקדשי הגבול מביא כרבנין דאינון מרין הוקשו לקדשי מקדש אינו מביא עד כדון בגזילה שלא נתייאשו הבעלי' ממנה אפילו בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה סברין אמרין נישמעינה מן הדא הרי אלו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים כלום צריכה לא בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אפילו בתרומה לא עשה כלום כהדא דתני האונס והגנב והגזלן בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה ולא מעשרותיו מעשר ולא הקדישן הקדש אם אין הבעלין מרדפין אחריהן תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא זה תורם ולא זה תורם רבי אמי בשם רבי יוחנן אפילו הבעלין שתרמו אין תרומתן תרומה אמר רבי יוסי עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה וליידא מי לא אנן תנינן הרי אילו בתרומה ומעשר מה שאין כן בביכורין איפשר לפירות לצאת בלא בכורין איפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה עד כדון צריכה
ג אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים ולא מן התמרים שבהרים ולא מן הפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אין מביאין בכורים קודם לעצרת אנשי הר צבועי' הביאו בכוריהן קוד' לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתו' שבתורה וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה הלכה ג' אין מביאין בכורים כו' אילו כתיב ולקחת מראשית כל פרי האדמה הייתי אומר כל הדברי' יהו חייבין בביכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית אם מראשית ולא כל ראשית אין לך אלא חטים ושעורים בלבד תלמוד לומר פרי אדמתך ריבה וריבה את הכל נאמר כאן ארצך ונאמר כאן ארץ חיטה ושעורה מה ארץ שנאמר להלן בשבעת המינין הכתוב מדבר אף ארץ שנאמר כאן בשבעת המינין הכתוב מדבר זית שמן זה אגורי רבי אמי בשם רבי יוחנן זה אווריסי ולמה נקרא שמו אגורי שהוא אוגר שמנו לתוכו וכל הזיתי' מאבדין שמנן א"ר חנינה כל הזתי' הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו ודבש אילו התמרי' יכול דבש ממש ר' תנחומא בשם ר' יצחק בר' לעזר כתיב ובפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש ודבש חייב במעשרות אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות ר' ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן ולמה כתיב ארץ ארץ שני פעמים להודיעך שאין הבית עומד אלא על שני דברים הללו ולמה נכללו ר' יהודה בר' ור' שמואל בר נחמן חד אמר לברכה וחרנה אמ' לשיעורין מאן דמר לברכה ניחא מאן דמר לשיעורין והתנינן בהרת כגריס לית היא מימן כעדשה מן השרץ לית היא מימן פשיטא הדא מילתא הפריש ביכורין חוץ משבעת המינין לא קדשו מה פליגין בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים ר' זעירא ר' יסא בשם ר' לעזר לא קדשה ר' אילא בשם רבי אמי אתפלגון ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ר' יוחנן אמר לא קדשו ר"ש בן לקיש אמר קדשו אמר ר' יונה טעמא דר' שמעון בן לקיש שכן אם עבר ותרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה אמר רבי יוסי שמענן פירות הרעים חייבין במעשרות שמענן פירות הרעים חייבין בביכורין מתני' מסייעה לרבי יוסי אין מביאין מן הציפורנין ולא מן הבישנין ואם הביא לא קדשו אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות ענבים מאונקות ומעושנות אין מביאין אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלוניות מן המובחר הן ותימר אבל אמר ר' אבמרי שלא תאמר הואיל והן בסוף לא יביא תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מביאין תמרים אלא מיריחו ואין קורין אלא על הכותבות רבי שמעון בן אלעזר אומר רימוני עמקים מביאין וקורין
ד אלו מביאין ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאין יכול לומר אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו ואם היתה אמו מישראל מביא וקורא וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל וכשהוא בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם ואם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבתינו הלכה ד' ואילו מביאין ולא קורין רבי יונה ורבי יסא תרויהון בשם רבי שמואל בר רב יצחק בבני קיני חותן משה היא מתניתא ובני קיני חותן משה מביאין וקורין דכתיב לכה אתנו והטבנו לך רבי חזקיה בשם רבי לעזר לא אמר כן אלא מה טעם אמרו האפיטרופי' והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגינס מביאין ולא קורין שהגר הרי אמור בפרשה אמר רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר בההן גר דהכא בבני קיני חותן משה ובני קיני חותן משה מביאין וקורין אמר רבי יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי רבי חייה בר בא בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא רבי יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור דאינון גרים בני גרים אומרי' אלהי אבותינו והא תנינן אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו הא גרים בני גרים לא אמר רבי יוסה קיימה בנימן בר עשתור קומי רבי חייה בר בא רבי חזקיה בשם רבי חייה בר בא קיימה בר עשתור קומינן בגוי שבא בעבירה על בת ישראל היא מתניתא רבי זריקן אמר רבי זעורא בעי כלום הוא מתכוין לא לאברהם ליצחק וליעקב וכי אברהם יצחק ויעקב אבותיהם היו נשבע הקב"ה לא לזכרים שמא לנקיבות תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא מה טעם כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כר' יהודה אתא עובדא קומי דר' אבהו והורי כרבי יהודה
ה רבי ליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל אחד גרים ואחד עבדים משוחררין אפילו עד עשרה דורו' עד שתהא אמו מישראל האפיטרופין והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגינס מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת ליה הלכה ה' רבי ליעזר בן יעקב אומר כו' תמן תנינן רבי יהודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר וכולהון מקרא אחד הן דורשין כי אם בתולות מזרע בית ישראל רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל רבי אלעזר אומר או אביה או אמה רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל ר' שמעון אומ' עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל תני בשם רבי שמעון גוירת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה כשירה לכהונה שנאמ' וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופנחס עמהן ורבנין החיו לכם לעבדי' ולשפחו' ר' יסה בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי וכהנים נהגו סלסול בעצמן כר' אלעזר בן יעקב חד כהן נסב בת גרים אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא אמר ליה רב ביבי לא כן אלפון רבי הלכה כרבי יוסי אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר אמ' ליה ועל מנהג לוקין אמ' ליה אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה מה דקיימא אמ' ליה הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה רבי יעקב בר אידי בר אושעיא מעשה במשפח' בדרום שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלשה שנים ויום אחד והכשירה לכהונה רב הושעיא אמ' כרבי שמעון הכשירה אמ' ר' זעירא דברי הכל היא הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב אבהו בשם ר' יוחנן וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה והו' אשה בבתוליה יקח כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא התיב רבי הושעיא הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הו' חזר ר' הושעיא ואמ' לא דמי עשה בישראל ועשה שבכהני' עשה שבישראל אסור בכל ועשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל הלכה ו' שליח רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם להביאם הוא לא ישלחם ביד אחר ולא מחסל לה רבי יונה מחסל לה רבי זעירה רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם לקטן להביאו הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתורין אלא בקרייה אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי הדא מילתא אמר דכוותה אמר רבי זעירא לרבי יסא נהיר את כד איתאמרת הדא דרבי הושעיא ואמר רבי יוסי בי רבי חנינה מתניתא פליגא הפריש בכוריו ואחר כך מכר שדהו מביא ואינו קורא קיימונה בשנתן דעתו למסור משעה ראשונה והתנינן יבש האילן נקצץ האילן עוד היא ביבש משעה ראשונה וקרייה מעכבת אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת לקטן לשלחם ביד אחר לא ישלחם ביד אחר שמא ימלך הוא להביאן רבי אבהו בשם רבי יוחנן היורש מביא ואינו קורא מה נן קיימין אם יורשה בחיי אביו שלוחו ואם לאחר מיתת אביו שלו הן אלא כי נן קיימין בשהיה אביו חולה או מסוכן כתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורים מניכסי אשתו וקורא רבי שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה הא בחיין לא רבי יוחנן אמר לא שנייא היא בחיין היא לאחר מיתה רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דרבי שמעון בן לקיש אמר אין אדם יורש את אשתו דבר תורה הלכה ז' רבי יוחנן בשם רבי הושעיה הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל דרבי עקיבה היא דבי יוסי בעי היידן רבי עקיבה אמר רבי מנא שמעית אבא תני הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר מפני ששנה עליה א"ר אבא מרי תרתיי חדא כרבי יודה וחדא כרבנין חדא כר' יודה דר' יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל כרבנין דאינון מריין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה
ו הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא רבי מאיר אומר מביא וקורא יבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא רבי יהודה אומר מביא וקורא מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא הלכה ח' רבי יוסי בן חנינה בעי קנה אילן אחד לא קנה קרקע שנים לא קנה קרקע אחד אינו מביא כל עיקר שנים מביא ואינו קורא אמר ליה רבי לעזר מילין דצריכין לרבנין בבית וועדא את שאל לרבי יודה עבד את האילן כקשין תמן תנינן בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא רבי חזקיה בשם רבי יעקב בר אחא דרבי יודה היא דרבי יודה אמר עבד את האילנות כקשין אמר רבי יוסי דברי הכל היא פירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן רבי בון בר כהנא בעא קומי רבי אילא מכר לו שדה בקמתה הלוקח מהו שיביא ממנה ביכורים אמר ליה למה לאו עד כדון לחה אפילו יבישה אמר ליה אפילו יבישה אפילו קצורה מעתה אפילו חיטין כן אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא ביכורין פשיטא הדא מילתא מכר לו פירות ושייר לו קרקע המוכר אינו יכול להביא שאין לו פירות חזר ולקחן ממנו נישמעינה מן הדא נתן לו קדשים הרי אילו מותרין יינות שמנין וסלתות כל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור אין בכלל אלא פרכירי ענבים ועטרות של שיבלין מה נן קיימין אם בשנתן לה באתננה כך אנו אומרי' הלוקח מן השוק מביא בכורי' אלא כי נן קיימין בשהיו הגפנים משלה ומכר לו פירותיהן וחזר ונתנם לה באתננה מפני שהיה אתנן הא לא היה אתנן מביא הדא אמרה חזר ולקחן ממנו מביא חברייא בשם ריב"ל הפרישן קודם לחג ועבר עליהן החג מביא ואינו קורא הפרישן קודם לחנוכה ועברה עליהן חנוכה ונרקבו אחר חנוכה לא קדשי ולית ליה לרבי זעירא כהדא דחברייא סבר רבי זעירא שכל הביכורים שנראו ליתור בארץ אינן ניתורין אלא בקרייה ולית לחברייא כן אית להון בשהפרישן קודם לחג להביאן אחר החג והתנינן אין מביאין בכורים לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש מה נן קיימין אם בפירות שהביאו שליש לאחר ראש השנה על הפירות שהביאו שליש לאחר ראש השנה מכיון שלא הביאו שליש לפני ראש השנה דבר ברור שלא השרישו קודם לעומר והן אסורין עד שיבוא העומר ויתירם אלא כי נן קיימין בפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחר ט"ו בשבט מכיון שהוא מן חדש על הישן הוא מן חדש על חדש מביא וסברנן מימר לאחר חנוכה אנן קיימין אמר רבי חיננא בזמנן
ז הפריש בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא והשני מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא ח' הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שניטמו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא והשניים אין חייבין עליהן חומש ניטמו בעזרה נופץ ואינו קורא ט' ומניין שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך וגומר מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא הלכה ט' מה טעמון דרבנין הגדתי היום פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה ולית לרבי יודה כן אית ליה באדם אחד אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד הלכה י' אמ' רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה ותני כן רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון שנים אין חייבין עליהן חומש רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב הונא שנים לוקחין אפילו מן השוק מה את עבד לון כתוספת הביכורים או כעיטור הביכורים אין תעבדינון כתוספת הביכורים פטורין מן הדמאי אין תעבדינון כעיטור הביכורים חייבין בדמאי נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה נטמאו הבכורים הסלין ניתנין לכהנים דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך הלכה י"א למי נצרכה לרבי יודה אף על גב דרבי יודה אמר מגיד וחוזר ומגיד הרי שהביא ממין אחד קרא וחזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא אמר רבי יונתן תני רבי שמעון בן יוחי כן ואמרת ושמחת הוי אומר על השמחה
ח אילו קורין ומביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינין מן הפירות שבהרים ומן התמרים שבעמקים ומזיתי שמן ומעבר לירדן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש הלכה י"ב רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש רבי יונה רבי זעירה בשם רבי חנינה ששה עשר מיל חיזור חיזור לציפורין הן הן ארץ זבת חלב ודבש אמר רבי יונה מאן דמקדר אילין שגרונייה דבישן מינהן מאן דמקדר הדא בקעת גיניסר מינהן מתיבין לרבי יונה והא כתיב ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש אמר לון אשר בה זבת חלב ודבש תני אשר נתתה לי לא שנטלתי לי מעצמי מה ביניהון אמר רבי אבין חצי שבט מנשה ביניהון מאן דאמר אשר נתת לי ולא שנטלתי מעצמי חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן מאן דאמר ארץ זבת חלב ודבש אפילו כן אינה ארץ זבת חלב ודבש
ט י"א הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו מביא וקורא רבי מאיר אומר אפילו שנים קנה אילן וקרקעו מביא וקורא ר' יהודה אומר אף בעלי אריסיות והחכורות מביאין וקורין הלכה י"ג תני חכורי בתי אבות אינן מביאין רבי יודה אומר הן עצמן מביאין וקורין רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן בחכורי בתי אבות היא מתני' רבי הילא רבי יסי בשם רבי יוחנן בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתה הוון בעיי מימר מאן דאמ' בבעלי אריסיות וחכורות היא מתנית' הא באריס וחכור לא באריס לשעה וחכור לשעה הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אפילו באריס לעולם ובחכור לעולם אינו מביא למה בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתא הדרן עלך יש מביאין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.