א בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והכל נלקח בכסף מעש' חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון מותר במים ומלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות מפני שהוא יכול לחוץ ולוכל בכל מערבין ומשתתפין כו' אמר רבי אחא דרבי אליעזר היא דתנינן תמן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר אמר רבי יוסה דברי הכל היא מערבין בחצירות ומשתתפין בין בחצירות בין בתחומין מתני' דרבי מאיר דתני כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו עם הפת אין מערבין בו השום והבצלים על דעתיה דרבי מאיר אין מערבין בהן דתני אמר רבי יודה מעשה ששבת ר' מאיר בארדקסם ובא אחד ואמר עירבתי על ידי בצלים והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו אף על גב דרבי מאיר אמר בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא הלוף והקולקס על דעתין דרבנן אין מערבין בהן תנינן תרין כללין ולא דמיין חד לחד בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח בין בדבר שהוא נאכל חי כמות שהוא בין בדבר שאינו נאכל חי כמות שהוא והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח בין כר' עקיבה בין כר' ישמעאל והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח כרבי עקיבה ברם כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך הרי זה כלל בבקר ובצאן ביין ובשכר הרי זה פרט ובכל אשר תשאלך נפשך הרי זה כלל אחר כלל ופרט וכלל ואין אתה דן אלא כעין הפרט לומר מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ אף אין לי אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ רבי עקיבה מפרש מה הפרט מפרש שהוא פרי כוולד פרי ומכשירי פרי אף אין לי אלא דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי מה נפק מביניהון דגים וחגבים כמהין ופטריות כרבי עקיבה נלקחין בכסף מעשר כרבי ישמעאל אינן נלקחין בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח אמר רבי יסא לפי שאין הגוף ניזון מהן אמר רבי לוי שהן מין קללה אמר רבי אלעזר עשאן מי מלח נלקחין בכסף מעשר רבי אחא בשם רבי מיישא והוא שנתן לתוכו שמן רבי יוסה בעי מעתה לא יערב אלא לפי חשבון שבהן תמן תנינן חצי לוג יין רבי עקיבה אומר רביעית אמר רבי אלעזר וכן לעירוב אמר רבי חיננא הדא דתימר ביין אבל לא בשמן מערבין מזון שתי סעודות תני מערבין בחומץ מזון שתי סעודות תני מערבין בשמן מזון שתי סעודות רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כדי לטבל ירק הנאגד מזון שתי סעודות רבי יצחק עטושיא אמר קומי רבי זעירא משום דבית רבי ינאי אפונים חיים מערבין בהן למי נצרכה לרבי מאיר שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן דג מליח מערבין בו בשר מליח מערבין בו בשר חי מערבין בו דתנינן הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה ר' יודן בעי הדא כלבודא הואיל ואילין כותאי אכלין מינה חייא מערבי' בה שמואל בר שילת בשם רב פעפועין וגדגדניות וחלוגלוגות מערבין בהן בעון קומוי אילין אינון אמר לון קקולי וחנדקוקי ופרפחיניה פיס' הנודר מן המזון מותר במים ומלח תמן תנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק מתני' אמרה כן שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמים או שולקן וקרייא אמ' שהצלוי קרוי מבושל שנאמר ויבשלו את הפסח באש אין תימר שלא כהלכ' רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט מתני' שהשלוק קרוי מבושל וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל ותנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר רבי יוחנן הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם אמר רבי יאשיה הילכו בנדרים אחר לשון תורה מה נפק ביניהון אמר קונם יין שאני טועם בחג על דעתיה דרבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון על דעתיה דרבי יאשיה מותר אוף רבי יאשיה מודה שהוא אסור לא אמר רבי יאשיה אלא לחומרן אמר רבי חייא בר בא רבי יוחנן אכל חליטן ואמ' לא טעמית מידי בההוא יומא ותנינן הנודר מן המזון מותר במים ומלח פתר לה כרבי יאשיה דרבי יאשיה אמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה ומניין שכל הדברים קרויין מזון רבי אחא בי רבי עולא אמר ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון מה תלמוד לומר מזון אלא מיכן שכל הדברים קרויין מזון נדר מן הככר מערבין בו הקדישו אין מערבין בו נדר מן הככר מערבין בו שכן אחר ראוי לאוכלו הקדישו אין מערבין בו שלא הוא ולא אחר ראויין לאוכלו רבי אחא בעי ואין אדם נשאל על הקדישו רבי אחא אמר רבי מיישא בעי תמן אמר רבי שמעון חייה בריה דרב אמר עבודה זרה שעשאה לחי למבוי מתרת את המבוי והכא את אמר הכין א"ר אלעזר תמן מ"מ נסתם המבוי והכא מה אית לך מערבין לנזיר ביין שכן אחר ראוי לשתותו ולישראל בתרומה שכן כהן ראוי לאוכלה ולכהן בבית הפרס מתני' דבית שמאי דבית שמאי אמרין אין מערבין לאדם אלא אם כן היו כלי תשמישו שם סומכוס כבית שמאי דתנינן סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס מעתה אפילו בין הקברות ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל שכן הוא ראוי ליכנס בשידה תיבה ומגדל ולעשו' לו חור פחות מטפח ולתחוב בכוש ובקיסם ולאכול
ב מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו הכהני' בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב אם אמר לאחד לקבלו ממנו הרי זה עירוב פיס' מערבין בדמאי ובמעשר ראשון כו' רבי יעקב דרומיא בעי מתני' דלא כבית שמאי דתנינן ושל דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ושל מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר רב ששת בשם רבי חייה רבה טבל שיש עליו תניי מותר לטלטלו כיצד הוא עושה נותן עיניו במקצתו ואוכל את השאר ותני בית שמאי אומרין אין מערבין במעשר שני בירושלם אמ' ירמיה הדא דאת אמר בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין תני שנתן עירובו בירושלם שהוא יכול לעלות ולאוכלו שם שמואל אמר כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב א"ר יוסה הדא דתימר בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות אפילו קטן א"ר יהושע מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה ושלחה עירובה גבי ברה נסתיה וגפפתיה ונשקתיה אתא ואמר קומי אימיה אמרה הכין הוות רחמה לי ולא הוינא ידעה מתוך כך עשו שלום הדא הוא דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום פיס' השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן כו' אמר רבי לעזר וצריך לעמוד עמו תמן אמר רבי יוסה בשם רב ששת רבי לעזר בר' יוסי בשם רבי אבון באומר לחבירו הרי אני מעשר על ידך אינו צריך לעמוד עמו והכא את אמ' הכין אמר רבי חייה בר אדא כאן בגדול וכאן בקטן רבי אחא בשם רב חיננא ואפילו תימר כאן וכאן בגדול וכאן בקטון תמן באומר לו הרי אני מעשר על ידך שאינו צריך לעמוד עמו ברם הכא באומר לו ערב על ידי הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם אמר לו אני מעשר על ידך שאינו צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא שאם אמר לו ערב על ידי שהוא צריך לעמוד עמו
ג נתנו באילן למעלה מעשרה טפחי' אינו עירוב למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה הרי זה עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ר' אליעזר אומר אם אין ידוע שהמפתח במקומו אינו עירוב פיס' נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים כו' הרי זה עירוב ואסור לטלטלו למטה משלשה מותר וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול מעתה אפילו למעלה מעשרה רב יהודה בשם שמואל תיפתר שהיתה כורתו ארבעה אמר רבי מנא והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד באומר שביתתו תחתיו תני נתנו בכלכלה ותלאו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו למטה משלשה מותר וקשייא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב רבי אחא בשם רבי חיננא ראוי הוא להופכה ולבטל רשות היחיד שבה אמר רבי יוסה הדא אמרה ספסל שהוא נתון ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רשות היחיד שבו הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו תמן תנינן שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו אמר רבי ירמיה כאן למעלן וכאן מן הצד הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם היו שתי יתידות יוצאו' וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה ביום טוב וההיא ילפא מן הדא שאם היה נתון באיבו של אילן שעירובו עירוב ואסור לטלטלו אמ' רבי יוסה בין הכא בין תמן מן הצד היא מאי כדון כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא דר' שמעון בן אלעזר היא דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת היא צידדי בהמה היא צידדי אילן איך את רואה עמוק כגבוה אבא בר רב חונה אמר באומר שביתתו תחתיו נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה זה עירוב מפני שהוא תלוש ונעוץ הא אם אינו תלוש ונעוץ אין עירובו עירוב לית פליגא על שמואל דמר רב יהודה בשם שמואל תיפתר בשהיתה כורתו ארבעה אמר רבי מנא והוא שתהא טבלה נתונה בראשו תני רבי ליעזר אומר אם בשדה אבד אין עירובו עירוב אם בעיר אבד הרי זה עירוב אם בשדה אבד אין עירובו עירוב שאינו יכול להביאו דרך שביתה אם בעיר אבד הרי זה עירוב שהוא יכול להביאו דרך פטור יאות אמר רבי אלעזר מה טעמא דרב אמר רבי בא בריה דרב פפי דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אף פוחת הוא בתחילה ונוטל כלום אמר רבי מאיר לא ביום טוב דילמא בשבת והכא בשבת אנן קיימין אמר רבי אבמרי דרבי אליעזר בן יעקב היא דתנינן תמן ר' אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא היא קשירה היא נעילה הדא דתימר במגדל של אבן אבל במגדל של עץ נעשה כשובר את החבית לוכל ממנה גרוגרות
ד נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה וניטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב אם ספק רבי מאיר ור' יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר אמר רבי יוסי העיד אבטולס משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר פיס' נתגלגל חוץ לתחום כו' לא אמרו אלא וניטמאת ספק ניטמאת מבעוד יום ספק ניטמאת משחשיכה אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמאה מערבין בה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אחר חזקות הלכו מתיבין רבי מאיר ורבי יודה לרבי יוסי ולרבי שמעון אילו נאכל מבעוד יום שמא אינו אסור לעולם הוא בהיתירו עד שיודע לו שהוא אסור מתיבין רבי יוסה ורבי שמעון לרבי מאיר ולרבי יודה אילו נאכל משחשיכה שמא אינו מותר לעולם הוא באיסורו עד שיודע לו שהוא מותר מהו ליתן לו אלפיים אמה מעירובו לביתו רבי בא בר ממל אמר נותנין לו רבי שמואל בר רב יצחק אמר אין נותנין לו רבי שמי אמר קומי רבי יוסה בשם רבי אחא מה פליגין כרבי מאיר ברם כרבי יודה כל עמא מודיי שנותנין לו ולא דמי חמר וגמל דרבי מאיר לחמר וגמל דרבי יודה חמר וגמל דרבי מאיר בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו חמר וגמל דרבי יודה שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו תמן תנינן ספיקו טהור רבי יוסי מטמא אמר רבי יונה לא טמא רבי יוסה אלא משום הוכח אמר רבי יונה ואפילו מקום אחר רבי יוסי מטמא מחלפה שיטתיה דרבי יוסה דתנינן אמר רבי יוסה העיד אבטולס בשם חמשה זקינים שספק העירוב כשר וכא את אמר הכין תמן בשם גרמיה ברם הכא בשם חמשה זקנים הוון בעיי מימר מאן דמר תמן טהור אמר הכא מותר מאן דמר תמן טמא אמר הכא אסור ואפילו כמאן דמר תמן טמא מודי הוא הכא שהוא מותר א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וספק דבריהן להקל ועירוב דבר תור' וספק דבר תור' להחמיר ועירוב דבר תורה רבי יונתן אמר קומי רבי חייה רובה בשם רבי שמעון בי רבי יוסי בן לקוניא לוקין על תחומי שבת דבר תורה א"ל רבי חייה רובה והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת אמ' ליה והכתיב אל תאכלו ממנו נא א"ל מה כתיב לא אל כתיב אמר ליה והכתיב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביו' השביעי אמר ליה מה כתיב לא אל כתיב אמר רבי יוסי בי רבי בון אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו אמר רבי שמואל בר סוסרטא עירוב עשו אותו כספק חרש רבי ירמיה בעי עד כדון בקיים ואפילו נשרף אמר רבי יוסה קיימתיה כיי דמר ר' הושעיה הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תור' רבי מנא בעי ניחא אלפיים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל
ה מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים מן המזרח עירובי למערב ואם באו מן המערב עירובי למזרח אם באו מיכן ומיכן למקום שארצה אלך לא באו לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי פיס' מתנה אדם על עירובו כו' כיני מתניתא על עירוביו אמר רבי לעזר מאן תנא אם באו אם לא באו רבי מאיר היידן רבי מאיר חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינו מקודשת רבי מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפיל תנאו הכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ברם כרבנן בין שירדו בין שלא ירדו מקודשת רבי יוסה אמר רבי מאיר דעירובין דתנינן אם ספק רבי מאיר ורבי יודה אומר הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר אמר רבי יוסה לא אמר רבי מאיר אלא לחומרין אמר רבי מנא ויאות בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשיני אינה מקודשת שלא כפל הראשון את תנייו רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה ההן אם לא כי לא חד הוא אמ' שנייה היא שהיתה הארץ לפניהן והוא מבקש להוציאה מידן רבי יודה בן שלום רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן ירדו לסימפון בשיטת רבי מאיר דקידושין רבי ירמיה רבי חיננא חברה דרבנן בעי ולמה כרבי מאיר ואפילו כרבנן לית כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך את פלוני' בת פלוני ע"מ מיתן ליך מקמת פלוני ומיכנסיניך ביום פלוני אין אתא יום פלוני ולא כנסתיך לא יהוי לי עלייך כלום ויימר על מנת שלא יכפיל תנייו אילו לא כפל תנייו מי עקר קידושיו אמר רבי יוסה בי רבי בון בכל אתר אית ליה לרבי מאיר ממשמע לאו את שומע הין והכא לית ליה אמר רבי מתנייה על שם חומר הוא בעריות לא התנה נישמעינה מן הדא הרי שעירב בין שני תחומין מהלך בדרום בעירובו בצפון בצפון בעירובו בדרום מיצע את התחום אל יזוז ממקומו בהמה של שני שותפין עירב זה בצפון וזה בדרום מהלכת בדרום בעירובו של זה בצפון בצפון בעירובו של זה בדרום מיצעת את התחום אל תזוז ממקומה שחטוה רב אמר איברים יונקין זה מזה מזה עולא בר ישמעאל אמר אין איברים יונקין זה מזה מודה רב בחבית שהוא חלקו משעה הראשונה כיני מתניתא באו גוים מיכן ומיכן לא באו גוים לא מיכן ולא מיכן באו גוים מן המזרח עירובי למערב אית תניי תני במזרח מאן דמר במזרח באילין טקסיווטי מאן דמר במערב באילין רומאי
ו אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח בא מן המערב עירובי למערב בא מיכן ומיכן למקום שארצה אלך לא בא לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי ז' רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך פיס' בא חכם מן המזרח כו' אית תניי תני במערב מאן דמר במזרח באילין חכימיא מאן דמר במערב ברגיל פיס' רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן כו'
ז רבי אליעזר אומר יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח עירובי הראשון והשני כבני עירי השני והראשון כבני עירי ט' וחכמים אומרים מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר כיצד יעשה מוליכו בראשון ויחשיך עליו ונוטלו ובא לו ובשיני ומחשיך עליו ואוכלו ובא לו נמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו נאכל בראשון עירוב לראשון ואינו עירוב לשני אמר להן רבי אליעזר מודין אתם לי שהן שתי קדושות רבי יהודה אומר רבי אליעזר אומר כו' וחכמים אומרים מערב לרוח אחת כיני מתניתא או מערב לרוח אחת לשני ימים או אינו מערב כל עיקר מודה רבי אליעזר שאינו מערב חצי יום בדרום וחצי יום בצפון חצי יום בדרום וחצי יום בצפון לבני עירו אמרו לו כשם שלא חלקת לנו יום אחד כך לא תחלוק לנו שני ימים ושווין שלא יתננו בסל אמר רבי בא שמא ישכח ויאכלנו נתן בסל מוליך את הסל לשם אכל את אחד מהן מבעוד יום הרי זה חמר גמל תמן תנינן לגין שהוא טבול יום מן החבית מעשר טובל אם אמר הרי זה תרומת מעשר משתחשך הרי זו תרומת מעשר אם אמר הרי זה עירוב לא אמ' כלום רבי יונה אמר רבי חמא בר עקיבה מקשי מתניתא דלא כר' אליעזר דרבי אליעזר אמר אין מערבין לאדם משתחשך רבי ירמיה בשם רבי זעירא דברי הכל היא תמן ברם הכא מבחול הוא קנה לו שביתה לשני ימים רבי חגיי בעי היה עומד בחמישי בשבת ואמר תקנה לי שביתה בשבת על דעתיה דרבי אליעזר קנה על דעתיה דרב לא קנה אמר ר' יוסה ולמה אין מערבין לאדם מיום טוב לשבת שכן מערבין לאדם מערב שבת לשבת ברם הכא הואיל והוא ראוי לערב מערב שבת לשבת מערב אפילו בחמישי בשבת אמר להן רבי אליעזר אי אתם מודין לי שאם עירב בככר בראשון שהוא מערב בככר בשני שאם אכלו בראשון שהוא עירוב לראשון ואינו עירוב לשני הווי שתי קדושות הן ואינון מתיבין ליה אין אתה מודה לנו שאין מערבין לאדם בתחילה ביום טוב הווי קדושה אחת היא
ח רבי יודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח עירובי הראשון והשני כבני עירי השני והראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים פיס' רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כו' דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשב' מהו להדליק' בי"ט רב ורבי חנינה תריהון אמרין אסור רבי יוחנן אמר מותר אמר ר' מנא קומי רבי יודן מכפלה פתילה גבי ביצה א"ל מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא משום ארבעה זקנים אמרו הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני רבי חונה בשם רב הלכה כארבעה זקינים רב חסדאי בעא מחלפה שיטתיה דרב תמן איעבד לה שתי קדושו' וכא איעבד לה קדושה אחת דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק' ביום טוב רב ורבי חנינה תריהון אמרין אסור רבי יוחנן אמר מותר אמר ר' מנא קומי רבי יודן מכפלה פתילה גבי ביצה אמר ליה מן מה דנן חמיי רבנין מדמיי לה הדא אמרה אי אידא אי אידא רבי אחא אמר לה מן אולפן רבי יוסי אמר לה מן דיעה בארבעה זקנים כרבי אליעזר אמר רבי מנא קומי רבי יוסה ר"מ ור' יודה אין הלכה כרבי יודה בארבעה זקינים כרבי אליעזר מה אין תמן שלא זכה עירובו לא הייתי או' שיעקור את רגליו מבני עירו כאן שזכה לו עירובו לא כל שכן עירב בככר בראשון מערב בככר בשני ובלבד באותו הככר עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו מערב בככר בככר לא יערב ברגליו היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו להקל לעני שאין לו ככר היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו להקל לעשיר שלא יצא ויערב ברגליו היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו רבי אבון בשם רבנין דתמן עשו אותו כהולך לעירו
ט י"א ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשיני וכן ביצה שנולדה בראשון תיאכל בשיני ולו הודו לו חכמים ואומ' אם יום טוב היום יבטלו דברי ויקרא שם למעשרותיו ואינו אוכלן ובשני קורא שם למעשרותיו ואוכלן מחלפה שיטתיה דרב תמן איעבד לה קדושה אחת וכא איעבד לה שתי קדושת תמן קדושה אחת ארוכה היא ברם הכא אחת קודש ואחת חול מחלפה שיטתיה דרבנן תמן עבדין לה שתי קדושות וכא אינון עבדין ליה קדושה אחת תמן יום טוב אצל שבת כחול אצל שבת ברם הכא שניהן שוין מודין חכמים לרבי יודה בשני ימים טובים של ראש השנה שהן מתקנת נביאים הראשונים רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן בני אמי נחרו בי וגו' מי גרם לי להיות נוטר את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת רבי יוחנן קרי עליהון גם אני נתתי להם חוקים לא טובים רבי אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא שמע רבי מימר מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא רבי יוסי מישלח כתיב להון אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש
י י"ב רבי דוסא בן ארכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלהינו אם יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם לאמש ולא הודו לו חכמים פיס' רבי דוסא בן ארכינס אומר העובר לפני התיבה כו' מפני שאמר אם היום אם אמש או ייבא כיי דמר רבי יעקב בר' אחא בשם רבי יסא העובר לפני התיבה ביו' טוב של ראש השנ' אינו צריך להזכיר ראש חדש אוף הכא כן הדרן עלך בכל מערבין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.