Eruvin 4 — תלמוד ירושלמי עירובין ד

א מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות החזירוהו כאילו לא יצא הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתן בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הילכו את כולה רבי יהושע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן מי שהוציאוהו גוים כו' ולכן מה נן אמרין ויעשה כמי שיצא ברשות ויהא לו אלפיים אמה לכל רוח לפום כן מימר אין לו אלא ד' אמות ומניין לד' אמות שבו איש תחתיו ומניין לאלפיים אמה אל יצא איש ממקומו ביום השביעי או חלף א"ר אליעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר מקום מקום נאמר כאן מקו' ונאמר להלן ושמתי לך מקום מה מקום שנא' להלן אלפיים אמה אף מקו' שנ' כאן אלפים אמה ארבע אמות שאמרו מלא קומתו ופישוט ידיים רבי יהודה אומר הוא ושלש אמו' כדי שיהא נוטל חבית מראשותיו ונותן אל מרגלותיו כשהוא נפנה מן הצד וכשהוא מתפלל מתפלל לוכסן רבי יודה בן פזי בעי ארבע אמות שאמרו תחום הן או אינן תחום אין תימר תחום הן אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות אין תימר אינן תחום נותנין לו ארבע אמות משני מקומות אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו תחום הן והתנינן ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו כו' לא אמר אלא החזירוהו הא אם חזר הוא אסור אמר רבי אחא דרבי נחמיה היא דתני פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר בין שוגג בין מזיד לא יאכלו עד שיחזירן למקומן שוגג ותייא דרבי נחמיה כרבי מאיר דתני המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי רבי מאיר קנה לו שביתה ובאו גוים והקיפוה מחיצה רבי חונה אמר לא הועילה לו מחיצתו כלום אלא מהלך באלפיים ומטלטל בארבע חייה בריה דרב אמר מהלך ומטלטל באלפיים רבי יעקב בר אחא רבי אבונא בשם חייה בריה דרב מהלך באלפיים ומטלטל בארבעת אלפים אמה על ידי זריקה הוון בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע וכרבי עקיבה ברם כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה לא פליגין ואפילו כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה נתנו על פתח הדיר על דעתיה דרבי יהושע ורבי עקיבה נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ על דעתיה דרבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה אין נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו נתנו באמצע הדיר היה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום רבי אחא אמר מן אולפן רבי יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת רב חונה וחייה בריה דרב רבי זעירא רב חונא בשם רב מה שרצו רבי יהושע ורבי עקיבה להחמיר על עצמן זאת אומרת שהלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה רבי בא בשם רבי חייה בר אשי אף בדיר ובסהר הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה חנניה בן אחי רבי יהושע אומר כל היום היו דנין אילו כנגד אילו עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה בספינה וכרבי יהושע וכרבי עקיבה בדיר וסהר מה בין סהר ומה בין ספינה חברייא אמרי ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה אמר רבי זעירא מכיון שעוקרין אותה מארבע אמות אילו ונותנין אותה בארבע אמות אילו מה נפק מביניהון אם היתה אכסדרה על דעתהון דחברייא מותר על דעתיה דרבי זעירא אסור אם היה הים גלנו על דעתיהון דחברייא אסור על דעתיה דרבי זעירא מותר אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו אינן תחום

ב פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה פיס' פעם אחת לא נכנסו לנמל כו' מצודות היו לו לרבן גמליאל שהיה משעיר בה עיניו במישר ולמה לי עד שלא חשיכה ואפילו משחשיכה ולא רבן גמליאל היא תיפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה ולא יהיו פרצות יותר מעשר ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ

ג מי שיצא ברשות אמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפיים אמה לכל רוח אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן פיס' מי שיצא ברשות כו' דל כן מה אנן אמרין יעשה כמי שיצא באונס ולא יהיה לו אלא ארבע אמות לפום כן צרך מימר יש לו אלפיים אמה לכל רוח אמר רב חונה והן שיהו ארבע אמות אוכלות מתחום טבריה ומתחום מגדלה רבי חונה בשם רב אדא בר אחווה רבי לא בשם רבי שמעון בן לקיש ואפילו יצא למגדלה וחזר כאילו לא יצא רבי יושוע דרומיה בעי עד עד כדון בשיצא שוגג ואפילו יצא מזיד אמר רבי פינחס מתניתא אמרה כן שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן חוזרין אפילו בזיינן תני גוים שבאו לעיירות הסמוכות לספר ליטול מהן אפילו תבן אפילו עצים יוצאין עליהן בזיין ומחזירין את הזיין למקומן באו לעיירות המובלעות אין יוצאין עליהן בזיין אלא אם כן באו לעיסקי נפשות בראשונה היו מוליכין את הזיין לבית שהוא סמוך לחומה פעם אחת באו עליהן השונאין היו מדחקין ליטול את הזיין והרגו אילו מאילו יותר ממה שהרגו מהן השונאין התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו

ד מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין פיס' מי שישן בדרך כו' אמרו והלא בית מדרשו של רבי טרפון היה בתוך אלפים אמה או שמא הקנה עצמו לבני עירו מבעוד יום אשכח תני בשחרית זרחה החמה אמרו לו רבי הרי העיר לפני היכנס

ה מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפיים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות רבי אלעזר אומר הוא באמצען רבי יהודה אומר לאי זה רוח שירצה ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו פיס' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה כו' רבי זעירא בשם רבי חסדיי טעמא דרבי יוחנן בן נורי מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח רבי יודה אומר ואפילו ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח אתייא דרבי יודה כרבי יוחנן בן נורי דרבי יוחנן בן נורי אמר אחר שאילו היה ער קונה לו שביתה היה ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח רבי חונה אמר רב נחמן בר יעקב בעא גר שטבל לאחר שהאיר המזרח מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה מה אמר כאומר ר' יוחנן בן נורי נישמעינה מן הדא דמר רבי יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום משחשיכה חוזר בו משחשיכה בירר לו מבעוד יום וקדש עליו היום נישמעינה מן הדא לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יודה אומר יכנס לא על הדא אמר' אלא על רישיה דפירקא מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה איתאמרת עליה אמר רבי בון מודה רבי יודה שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו

ו היו שנים מקצת אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוצי' זה מתו' שלו לשל חבירו היו שלשה האמצעי מובלע בנתיים הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה ז' אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו פיס' היו שנים מקצת אמותיו של זה כו' אף על גב דרבי חנניה בן אנטיגנס פליג על רבנין באמות מודה הוא הכא בעיבורי עיירות

ז מישבא בדרך והיה ירא שמא תחשך והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקר ומהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפיים אמה מעיקרו ועד ביתו אלפיים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה ט' אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפיים אמה לכל רוח עגולות דברי רבי חנניה בן אנטיגנס וחכמים אומרים מרובעות כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות היה אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שהוא מכיר מהלך עם זה שאינו מכיר וזה שאינו מכיר מהלך עם זה שהוא מכיר

ח זהו שאמרו העני מערב ברגליו רבי מאיר אומר אין לנו אלא עני רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין אלא להקל על העשיר שמא יצא ויערב ברגליו פיס' אמר רבי שמעון למה הדבר דומה כו' מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך כו' אם אינו מכיר או אינו בהלכה כו' זו היא שאמרו העני מערב ברגליו כו' רבי מאיר סבר עיקר עירוב בככר ולמה אמרו ברגליו להקל על העני שאין לו ככר ור' יודא אמ' עיקר עירוב ברגליו ולמה אמרו בככר להקל על העשיר שלא יצא ברגליו אף על גב דרבי יודה אמר עיקר עירוב ברגליו ובלבד שלא ישב לו בתוך ביתו ויאמר תקנה לי שביתה במקום פלוני אלא יצא לו חוץ לתחום ויאמר תקנה לי שביתה במקום הזה וממתין שם עד שחשיכה וחוזר ובא לעירו ותני כן מעשה במשפחת בית ממה ומשפחת בית גוריון מרומה שהיו מחלקין גרוגרות לעניים בשני בצרות והיו עניי שיחין יוצאין ומערבין ברגליהן וממתינים שם עד שתחשך ולמחר היו היו נכנסין ואוכלין שם וחוזרין וכל מה שהן עושין על פי חכמים היו עושין

ט י"א מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל פיס' מי שיצא לילך לעיר פתר לה תרין פתרין אמר אנא מערב עליך ועל בני קרתך ועירב על בני קרתיה ולא עירב עילוי הוא אסור לילך באותה הרוח ומותר בשאר כל הרוחו' שבעירו והן מותרין באותה הרוח ואסורין בשאר כל הרוחות שבעירן פתר לה פתר חורן אמר ליה אנא מערב עליך ועל בני קרתך ולא עירב לא עלוי ולא על בני קרתיה הוא מות' לילך באות' הרוח שכבר קנו לו רגליו מאתמול והן אסורין לילך באותה הרוח ומותרין בשאר כל הרוחות שבעירו

י י"ב מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי שמעון אומר רבי אלעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי שמעון אומר אפילו חמש עשרה אמה יכנס שאין המשוחות ממצין את המידות מפני הטועים פיס' מי שיצא חוץ לתחום כו' רבי אחא בשם ר' חיננא ורב חסדיי תריהון אמרין לא מר אלא שתים הא שתים וכל שהוא יכנס דהוא דרבי לעזר דרבי לעזר אמר שתים יכנס שלש לא יכנס אמר לו רבי יוסה אמרין דבתרה שלש לא יכנס הא שלש פחות כל שהוא יכנס הוון בעיי מימר מה דמר ר' לעזר ביוצא הא במחשיך לא אשכח תני היא אדא היא אדא הוון בעיי מימר מה דמר רבי שמעון במחשיך הא ביוצא לא אשכח תני היא אדא היא אדא הדרן עלך מי שהוציאוהו