א כיצד מעברין את הערי' בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גידודיות גבוהין עשרה טפחים וכן גשרים נפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המידה כנגדה ועושין אותה כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות כיצד מעברין את הערים כו' בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין מאן דמר מאברין מוסיפין לה אבר מאן דמר מעברין כאשה עוברה תמן תנינן אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו מאן דמר יאותו אך בזאת נאות לכם מאן דמר יעותו לדע' לעוף את יעף דבר תמן תנינן לפני אידיהן של גוים רב תני אידיהן ושמואל תני עידיהן מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה וגו' מה מקיים שמואל טעמא דרב ועדיהם המה שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין רבי יוחנן בשם רבי הושעיה מוסיפין לה אבר תלה עינויי ואיסתכל ביה אמ' ליה למה את מסתכל כי צרך לך צחק לך לא צרך לך הפליג עליך תלת עשר שנין עבר עליל קומי רביה דלא צריך רבי שמואל בשם רבי זעירא אילולא דייו אלא שהיה מקבל פני רבו שכל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה רבי ברכיה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא כתיב ומשה יקח את האהל וגומ' כמה הוה רחיק רבי יצחק אמר מיל והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא והיה כל מבקש יי' מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה ר' חלבו ר' חונה בשם רב כתיב ויאמר אליהו התשבי וגו' והלא אליהו טירונין לנביאים היה אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו עמד לפני השכינה רבי חלבו בשם אילין דבית שילה אפילו אליהו מבקש מים לפניו היה אלישע נותן על ידיו מה טעמא פה אלישע בן שפט אשר למד תורה אין כתיב כאן אלא אשר יצק מים על ידי אליהו כתיב והנער שמואל משרת את יי' לפני עלי והלא לא משרת אלא לפני עלי אלא מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי רבו כילו שרת לפני שכינה תני רבי ישמעאל ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה רבי יעקב בר אחא ר' יסא בשם רבי יוחנן מאיכן מעברין כנגד השקוף עד אלפין אמה אמר רבי יוסה לרבי יסא בר אחא לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפילו כמה אמר ליה אוף אנא סבר כן אמר ליה ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן נו פגום אמר רב נחמן עד ראשה דמדינתא מילתיה דרבי שמעון אמר כן דמר רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטיברי' לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגסין מהו ליתן פגום לפגום מילתא דרב שמעון בן לקיש אמרה כן נותנין פגום לפגום דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים והקצרין נתון בתוך שבעים ושיריים לאצטדין ובית מעון נתון בתוך שבעים ושיירים לקצרים ואין תמשח מן פיגמא לית נפשה דסיריקין בתוך שבעי' ושיריים ואין תמשח מן פחורת' נפשה דסריקי' בתוך שבעי' ושיריים מהו ליתן עיבור לעיבור מילתא דרבי שמעון בן יוחי אמרה כן נותנין עיבור לעיבור דמר רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטיבריא לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין כאן להילוך וכאן לעיבור רבי אחא אמר אתפלגון רבי חייה רובה ובר קפרא חד אמר הדא דאת מר בעיר גדולה אבל בעיר קטנה לא תהא התוספת יתירה על העיקר וחרנה אמר בין גדולה בין קטנה די ואלפים אמר רבי פינחס מעשה בתלמיד וותיק למד עיבורו בשלש שנים ומחצה לפני רבו ובא ועיבר את הגליל ולא הספיק לעבר את הדרום עד שנטרפה השעה ר' בא רב יהודה בשם רב עיר שהיא בנויה כמין קשת אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ארבעת אלפים אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמר רבי אחא סבר רבי שמואל אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר ר' בא בשם רב יהודה היתה עיר אחת גדולה ויש בה חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות ואם לאו את רואה אותו כמפולש ר' בא אמי בר יחזקאל בשם רב עיר שהיא בנויה על שפת הנחל אם יש בינה לנחל ארבעה טפחים מודד מן החומה שלש' מודד משפת הנחל החיצונה ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים מה נן קיימין אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש מודד משפת הנחל החיצונה אם מתוך ארבע מודד מן החומה אלא אם כן אנן קיימין משלש ועד ארבע רב אמר עיר שהיא בנויה אוהלים כל אחד ואחד מודד מאהלו היו שם שלשה צריפין ושלשה בורגנין מודד מן החיצון התיב אסי והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה היאך היו נפנין לחוץ רבי חייה בריה דרבי שובתיי מקשי היאך היו יוצאין לבית מדרשו של משה משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין אמר רבי יוסה מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבר כמי שהיו חונין לשעה אמ' רבי יוסי בי רבי בון מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לעולם עליה אמר רבי אבין משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין מרבעה ריבוע עולם כדי שיהא מערבה למערבו של עולם ודרומה לדרומו של עולם אמר ר' יוסה אם אין יודע לכוין את הרוחות צא ולמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אילו פני מזרח ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז אילו פני המערב והשאר צפון ודרום הדא הוא דכתיב הולך אל דרום וסוב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח אילו פני המזרח והמערב ניחה בשילו ובבית העולמים דמר רבי אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז שבעה שמות נקראו לו שער סור שער היסוד שער חריסית שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון שער סור ששם היו טמאים פורשין הדא הוא דכתיב סורו טמא קראו למו שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה שער חריסית שהוא מכוון כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמ' האומר לחרס ולא יזרח שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה היתה בבית העולמים ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות אמר רבי אחא ארון היה מכוין להם את הרוחות הדא הוא דכתיב ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון והקימו בני מררי את המשכן עד בואם בני קהת שעליהן היה הארון נתון כיצד היו ישראל מהלכין במדבר ר' חמא בר חנינה ורבי הושעיה חד אמ' כתיבה וחרנה אמר כקורה מאן דמר כתיבה כאשר יחנו כן יסעו מאן דמר כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם מאן דמר כקורה ומה מקיים כתיבה כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתן על פי הדיבר אף בנסיעתן על פי הדיבר מאן דמר כתיבה מה מקיים כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו הדא הוא דכתיב מאסף לכל המחנות לצבאותם תני בשם ר' יודה אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה בעי רב הושעיה אויר חצר מהו שימוד עמה נישמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחד נמדד עמה משתי רוחות אין נמדד עמה רבי אבין בשם רב יהודה כשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה אם כשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לדירה וכשהוא מודד לא יהא מודד מן האמצעי מפני שהוא מפסיד אלא מן הקרנות
ב נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות אם יש לזו שבעי' אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עשה קרפף לשתיהן להיות כאחת וכן שלשה כפרים המשולשים אם יש בין שניהן החיצוני' מאה וארבעי' ואחת ושליש עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד פיס' נותנין קרפף לעיר כו' רב חונה בשם רבי מאיר ורבנין מקרא אחד דורשין רבי מאיר דרש מקיר העיר מה תלמוד לומר וחוצה מיכן שנותנין קרפף לעיר רבנין דורשין וחוצ' מה תלמוד לומ' מקיר העיר אלא מיכן שנותנין קרפף לעיר הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר רבי יעקב בר אחא רבי אבונה רבי נחום בשם שמואל בר אבא סלקת מתניתא פיס' וכן שלשה כפרים המשולשין כו' שמואל אמר בעשויים שורה בר קפרא אמר בעשויים צובה היידנו אמצעי ניחא מאן דמר בעשויים שורה ההנו אמצעי מאן דאמר בעשויים צובה היי דנו אמצעי א"ר שמואל אחוי דר' ברכיה אין תמשח מן ההן ההנו אמצעי אין תמשח מן ההן ההנו אמצעי רבי יעקב בר אחא רבי יוסא בשם רבי חנניה ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפים אמה אמר יוסה קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא תנינן אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן להתיר שני החיצונים היו שנים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן מה צריכה לה בשהיו שנים מהלכין אבל אם היה אחד מהלך נידון לכאן ולכאן
ג אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר ולא ימוד אלא כנגד לבו היה מודד הגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למידתו הגיע להר מבליעו וחוזר למידתו ובלבד שלא יוציא חוץ לתחום אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתי בי רבי ינאי משום רבי מאיר שמעתי שמקדרין בהרים פיס' אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה כו' כמה הוא מידת התחום ארבעים חבלים לא פחות שהוא נמתח ונשכר ולא יתר שהוא נקמז ומפסיד אית תניי תני מודד בחבל של פשתן ואית תניי תני בחבל של שלש לח ואית תניי תני בחבל של ארבע אמות אמ' ר' יושוע אין לך מידה של אמת אלא שלש אבל מה אעשה וכתיב בנביאים חבלים ופתיל פשתים בידו וקנה המידה היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה תרין אמורין חד אמר מודד בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה וחרנה אמר מודד בחבל של חמשים אמה והשאר מודד בחבל של ארבע אמות היה הנחל צר מלמעלן ורחב מלמטה עד חמשים אמה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות ואם לאו את רואה אותו כי מיתרפס ועולה מתרפס ויורד היה הנחל מעוקם רבי חסדיי אמר מצופות ומשער בה בעיניו במישר וחוזר ועושה כן בהר רבי אחא רבי חיננא רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק והוא שתהא מידה יוצאה בהר ארבעה טפחים כדי מקום רבי יוסה רבי אבונה בשם רב יהודה רבי יודן מטי בה בשם רב העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד רגליו כל עמא מודיי שמקדימין העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו כל עמו מודיי שמקדדין מה פליגין כנגד לבו רבי מאיר אומר מקדדין וחכמים אומרים אין מקדדין ר' בא בשם רב יהורה רבי זעירא בשם מר עוקבן אין מקדדין אלא בחבל של חמשים אמה רבי זעירא בשם רב חסדאי אין מקדדין אלא בהרים ולא במקום עגלה ערופה ניחא כמאן דאמר אלף מגרש ואלפים תחום שבת ברם כמאן דמר אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים כלום למדו לתחום שבת לא מתחום ערי הלוים לעיקר אין מקדדין לטפילה מקדדין ומניין שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים רבי אבהו בשם רבי יוסה בן חנינה ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולכל חייתם לחיים ניתנו לא ניתנו לקברות
ד אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד שומעים למרבה אפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל פיס' אין מודדין אלא מן המומחה כו' ההדיוט שריבה אין שומעין לו אמר רבי הושעיה הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה רבי מנא בעי ניחא אלפים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל
ה עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר שלש חצירות של שני שני בתים פיס' עיר של יחיד שנעשית של רבים כו' תני בשם רבי יודה אין מערבין אותה חציין מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתני רבי חייה כיצד מתירין רשות הרבים רבי יודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרים לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן והכא אמר הכין לא על הדא איתאמרת אלא על הדא אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ואין בה אלא דלת אחת בלבד מערבין עליה תני בשם רבי יודה אין מערבין אותה חציין א"ר יוסה הדא אמרה בני המבוי שנתנו קורתן על פתח המבוי אילו מותרין ואילו אסורין נתנו אילו ואילו אילו ואלו אסורין כיצד הוא עושה נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי חמשה מבואות פתוחות למבוי נתנו קורתן באמצע המבוי אילו מותרין ואילו אסורין נתנו אילו ואילו אילו ואילו אסורין כיצד הוא עושה נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי חד רבי פינחס סלק להכא חזא בפתח דשקתא דגזוראי אמר להן חלקתם עירובכם אמר ליה רבי יודה בר שלום לחיזוק בתים נעשית אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה ומגדל גד שיש בה חמשה דיורין אפילו אנשים נשים וטף אסי אמר ובלבד ישראל רבי בא בר ממל שמעון בר חייה בשם רב בפתוחין לתוכה אמר רבי מנא מכיון שהן פתוחין לתוכ' נעשו כולן רשות אחת
ו מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב במערב אמר לבנו לערב לו במזרח אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן מותר לביתו ואסור לעירובו לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מיכן מותר לעירובו ואסור לביתו הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה כלום נתנו חוץ לתחום מה שנשכר הוא מפסיד פיס' מי שהיה במזרח כו' מן קשויי מקשי לה בר קפרא למזרח בנו ולמערב בנו ניחא אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן מותר לביתו ואסור לעירובו לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מיכן מותר לעירובו ולביתו אסור
ז אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה רבי עקיבה אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה פיס' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה כו' כיני מתניתא אנשי עיר גדולה מהלכין את כל העיר קטנה אנשי העיר קטנה אינן מהלכין את כל עיר גדולה כיצד לית כאן כיצד עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים אמר רבי חזקיה רבי סימון בשם רבי יוחנן אין עיר עולה ממידת אלפיים אמר רבי אלעזר עיר עולה ממידת אלפים בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא אמר רבי ירמיה מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני רבי זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר והתיר רבי שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הגשר ועוד התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה אינן עולין לגדר אמר רבי מנא מפני הרשויות אמר רבי יוסי בי רבי בון לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה מה פליגין בשנתנו עירובן בפלטיא אבל אם נתנו עירובן בבתים אף רבי עקיבה מודה רבי בא בריה דרבי פפי בעי היתה עיר שעירבה ונתנו עירובן בפלטיא לא כמי שנתנו עירובן בבתים עיר שחרבה רבי לעזר אומר מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה שמואל אמר אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין עיר חדשה מודד מן הבתים וישנה מודד מן החומה אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה רבי זעירא בשם רב חסדאי בנה בתים ואחר כך בנה חומה זו היא חדשה בנה חומה ואח' כך בנה בתים זו היא ישנה רבי זעירא אמר בין זו ובין זו חדשה ואי זו היא ישנה כל שהיו בה דיורין וחרבו רבי זעירא בדעתיה דאיתפלגון בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר אמר רבי לעזר ואפילו בנה את העשירי לשם דייר הרי הוא כדייר
ח אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי בנותן את עירובו על פי המערה שאין לו ממקו' עירובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל בתוכה מעל גבה ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף מידתו כלה במערה פיס' אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי כו' רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר קל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה הנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה רבי זעירא בעי אמר תקנה לי שביתה בקרפף אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל מחלוקת רבי מאיר ורבי יודא רבי מאיר אומר עיקר עירוב בככר בנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה רבי יודה אומר עיקר עירוב ברגליו באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה גג המגדל נידון כעיר גג המערה נידון כשדות מה דיורין ממש או אפילו ראויה לדיורין מן מה דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה את רואה אותה כילו מליאה מים וטיט הדא אמרה אפילו ראויה לדיורין אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר הדא אמרה עיר שיש לה שני פתחים אם יש בין זה לזה ארבעת אלפי' אמה חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ארבעת אלפים אמה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמר רבי בא אסברי רבי זעירא אין יתן סנדלוי הכא הוא אתא ברא ונסי לון אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון מה בין אתי ברא ומה בין אתי ברא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה של מערה ארבעת אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה על גבי חומה דאפילו כמה מותר אם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות אחרי הגגין מהן רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אייניא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים רבי מאיר אומר מטלטלין בהן עד בית סאתיים אמר רבי יוסי בי רבי בון מילתיה דרב פליגא עלוי דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריים היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה הדרן עלך כיצד מעברין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.