א הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו רבי ליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה הדר עם הנכרי בחצר כו' חצר של נכרי כדיר וסהר של בהמה מתיבין רבנין לבי אליעזר בן יעקב אילו ישראל ובהמה שהיו דרים בחצר שמא אין הבהמה אוסרת כשם שהבהמה אוסרת כך הגוי אוסר מתיב רבי אליעזר בן יעקב לרבנין אילו ישראל ובהמה שהיו דרין בחצר מה הבהמה אוסרת כשם שאין הבהמה אוסרת כך הגוי אינו אוסר רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן בן נורי רבי הושעיה בעי מה צריכה כהדא דתני רבי אליעזר בן יעקב אומר ברם כרבנין חלוקין על רבי יוחנן בן נורי
ב אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם אמ' לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלי' למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם רבי יהודה אומרו בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם פיס' אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד כו' רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא אין הלכה כרבי יהודה דלא כן מה אנן אמרין רבי יודא וחכמים תהא הלכה כרבי יודא אלא בגין דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות עירובין ומדרבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי וקשיינן עלה לא כן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שמקל בהלכות עירובין ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי הלכ' כר' יוחנן בן נורי וקשיינן עלה סברין מימר ביחיד אצל יחיד אבל יחיד אצל חכמים לא אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים חלוקין עליו וכא תהא הלכה כרבי יודה אפילו חכמים חולקין עליו רבי ירמיה בשם רב חצר שיש לה שני פתחים וישראל וגוי דרין בתוכה בישראל את מהלך אחר הרגיל ובגוי את מהלך אחר שאינו רגיל היה ישראל מיכן וישראל מיכן וגוי באמצע אחד ישראל ואחד גוי הולכין אחר הרגיל ביטל רשותו הרגיל נעשה שאינו רגיל רגיל השכיר רשותו הרגיל נעשה שאינו רגיל רגיל עירב שאינו רגיל לא הותר הרגיל גר תושב ועבד תושב משומד בגילוי פני' הרי הוא כגוי לכל דבר אית תניי תני הקוסטור אוסר מיד ואכסנייא לאחר שלשים אית תניי תני הקוסטור אוסר לאחר שלשים ואכסנייא אינה אוסרת לעולם מאן דמר הקוסטור אוסר מיד ברגיל ואכסנייא לאחר שלשים בשאינו רגיל ומאן דמר הקוסטור אוסר לאחר שלשים באילין דעיילין ברשות ואכסנייא אינה אוסרת לעולם באילין דעיילין דלא ברשות רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר ביטול רשות ביניהון רבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות ורבנין אמרין אין לו ביטול רשות רבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות ואת אמר מהרו אף על גב דרבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות מודה הוא שזכו במבוי תחילה ותני כן מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי רבי מאיר בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר כיני מתניתא אינו אוסר רבי אחא בשם רבי חיננא כל עמא מודיי שיש לו ביטול רשות מה פליגין לחזור בו רבי מאיר אומר מבטל רשותו וחוזר בו ורבנין אומרי' מבטל רשותו ואינו חוזר בו רבי מאיר אומר מבטל רשותו וחוזר בו ואת אמר מהרו אף על גב דרבי מאיר אומר מבטל רשותו וחוזר בו מודה הוא שזכו במבוי תחילה ותני כן מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי ר' מאיר בין שוגג בין מזיד הרי זה אוס' כיני מתניתא אינו אוסר
ג אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולכם ושלהם מותרין לו ולהן נתנו לו רשותן הוא מות' והן אסורין היו שנים אוסרין זה על זה שאחד נותן רשות ונוטל רשות ושנים נותנין רשות ואינן נוטלין רשות פיס' אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב כו' שלהם מותרין לו ולהם שביטל רשותו מהו שתחזור חלילה תלמידוי דרב בשם רב חוזרת חלילה שמואל אמר אין חוזרת חלילה מתניתא פליגא על שמואל שלה' מותרין לו ולהם שביטל רשותו והתנינן נתנו לו רשותן הוא מות' והן אסורין פתר לה לצדדין היא מתנית' תני אחד שלא עירב נותן רשות לשנים שעירבו ואין שנים שעירבו נותנין רשות לאחד שלא עירב ולא שנים שעירבו נותנין רשות לשנים שלא עירבו ולא שנים שלא עירבו נותנין רשות לשנים שעירבו ואין שנים שלא עירבו נותנין רשות לשנים שלא עירבו הכל נותנין רשות ונוטלין רשות חוץ משנים שלא עירבו שהן נותנין רשות ואינן נוטלין רשות רב חסדאי אמר עשרה ישראל שהיו דרין בבית אחד כל אחד ואחד צריך לבטל רשותו אמר רבי יסא עשרה גוים שהיו דרין בבית אחד כל אחד ואחד צריך להשכיר רשותו אמר ר' בא מעשה באשתו של פרסי אחד שהשכירה חצר שלה שלא מדעת בעלה אתא קומי ר' שמואל ושרא סברין מימר אפילו שמשו ולקיטו הלכה ישראל מבטל והגוי משכיר ויבטל הוא הגוי חזר הוא בו מעתה אפילו משכיר חזר הוא בו מיכן והילך בגזל הוא משתמש עד איכן ייבא כיי דמר רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום ר' אבהו בשם רבי יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה מילתיה דרבי יעקב בר אחא אמר אפילו באגוז אפילו בתמרה ר' יעקב בר אחא כד הוה נפק לאכסנייא אין הוה משכח מיעבד תקנה הוה עבד ואין לא מבדר מנוי יהב חוטר' הכא סנדלא הכא דייסיקיא הכא אמר ר' מתניא הדא דתימר בשהיה פונדקי גוי אבל אם היה פונדקי ישראל אינו חשוד לטלטל
ד מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך מי שנתן רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר עליו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר פיס' מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים כו' מאימתי נותנין רשות כן היא מתניתא מאימתי מבטלין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך כיני מתניתא בית הלל אומרים משתחשך דל כן היא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל מי שנתן רשותו והוציא כיני מתניתא מי שביטל רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר כיני מתניתא אינו אוסר תני שנים שהיו שותפין בחצר ומת אחד מהן ונפל הבית ירושה לאחד מן השוק עד שלא חשיכה הרי זה אוסר משחשיכה אינו אוסר רבי אחא בשם רבי חיננא דבית שמאי היא דבית שמאי אומרים אין מבטלין רשות משתחשך ובית הלל אומרים מבטלין רשות משתחשך אמר רבי יוסה בי רבי בון מכיון שמת אין ביטול רשות גדול מזה הרי שהיה לאחד מן השוק בית עמהן בחצר ומת ונפל הבית ירושה לאחד מהן עד שלא חשיכה הרי זה אוסר משחשיכה אינו אוסר עוד היא דבית שמאי דבית שמאי אומרים אין מבטלין רשות משתחשך ובית הלל אומרים מבטלין רשות משתחשך מהו לבטל רשות משתחשך רבי חייה רבי יסא רבי אימא סלקון לחמתה דגדר שאלון לרבי חמא בר יוסף ושרא שמעין רבי יוחנן ומר יפה עשיתם שמע ר"ש בן לקיש ומר לא עשיתם יפה מה פליגין ר' זעירא אמר לא פליגין מאן דמר יפה עשיתם ששכרתם ומאן דמר לא עשיתם יפה שטילטלתם רבי בא אמר פליגי מאן דמר יפה עשיתם ששכרתם ושטילטלת' מאן דמר לא עשיתם יפה לא ששכרתם ולא שטילטלתם רבי בא בעי אף לענין מחיצות כן היך עבידא היו שנים ועירבו עירוב אחד ובא הגוי והוסיף כבר נכנסה שבת באיסור היו שלשה ועירבו שני עירובין ובא הגוי ופחת כבר נכנסה שבת בהיתר חייליה דרבי בא מן הדא כל שבת שנכנסה בהיתר מותר באיסור אסור חוץ מן המבטל רשות ומאן דאמר חוץ מן המבטל ומן המשכיר מהו לשכור רשות מן הפונדיק רבי חיננא ורבי יונתן סלקון לחמתה דגדר אמרין נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן אתא רבי נתן דרומה ושאלון ליה ושרא שמע רבי שמעון בן לקיש ואמר מאחר שהגוי בא ומוציאני לא עשינו כלום שמעון בר בא אמר רבי יוחנן בעי מעתה אין בתינו שלנו רבי יוסטי בי רבי סימון בשם רבי בייתוס אין בתינו שלנו לדור עמנו הא לצאת אין מוציאין אותנו ובפונדק מוציאין אותנו
ה בעל הבית שהיה שותף לשכינים לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב פיס' בעל הבית שהיה שותף לשכינים כו' רבי בא בשם רבי יהודה בדרך הארץ שנו לזה ביין ולזה ביין הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב לזה ביין ולזה בשמן הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב ר' בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב בנתונים בכלי אחד היא מתניתא אמר רבי זריקן טעמא דרבי שמעון שכן דרכן לשתותן אניגרון תני רבי אלעזר בן תדאי אומר בין כך ובין כך אסורין עד שיערבו רבי אחא בשם רב הלכה כרבי אלעזר בן תדאי רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא אתיא דרבי אלעזר בן תדאי כרבי מאיר היידן ר' מאיר אמר רבי מנא רבי מאיר דו אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי מאיר דו אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו על דעתיה דרבי מנא כרבי זעירא על דעתיה דרב כר' מאיר ר' זעירא בשם רבי יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר
ו חמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד בית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן ומודין שאם מקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה פיס' חמש חבורות ששבתו בטריקלין כו' טריקלין לפניהם כחצר של בתים היו שם פפיליונות כמי שהן בתים מה נן קיימין אם בשהיו פפיליונות מגיעות עד הקורות כל עמא מודיי שהן מערבין עירוב לכל חבורה וחבורה אין שם פפיליונות מגיעות עד הקורות כל עמא מודיי שמערבין עירוב אחד לכולן אלא כן אנן קיימין כשהיו פפיליונות גבוהות עשרה שוין שאם היו שותפין בעיסה ובתבשיל שהן מערבין עירוב אחד לכולן רבי שיין בעי מעתה אפילו מקצתן שרויין בחדרים או בעליות רבי בא בשם רב יהודה שני בתים זה לפנים מזה עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב עירב החיצון הפנימי צריך לערב אמר רבי פינחס אף במצרים חליפין נתן על הפנימי צריך ליתן על החיצון נתן על החיצון אינו צריך ליתן על הפנימי רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי אפילו לא עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב למה נעשה בית שער מילתיה אמרה אין בית שער ליחיד מילתיה דרב אמרה יש בית שער ליחיד דמר רבי בא בר יהודה בשם רב הדא דתימר בבית שער של יחיד אבל בבית שער של רבי' הרי זה עירוב והדר שם הרי זה אוסר עליו רבי בא בשם רב יהודה בשני בני אדם אחד שיש לו רשות ואחד שאין לו רשות עירב זה שיש לו רשות הותר זה שאין לו רשות עירב זה שאין לו רשות לא הותר זה שיש לו רשות
ז האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב ביטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחד אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב פיס' האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן כו' עיקר דירה איכן היא רבי יונה אמר אתפלגון רב ושמואל חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוי דו אמר במקום פיתן מתניתא פליגא על שמואל האחים שהיו אוכלין כו' רב חייה בר אשי בשם רב במקבלי פרס מאביהן היא מתניתא מכל מקום אינן שותפין במה שהן אוכלין אמר רבי בא אסברי רבי שמואל שאין אביהן זכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד מעתה אפילו אין עירב בא אצלן עשו אותו כבית שמניחין בו את העירוב שמואל אמר הוא ובניו ובני ביתו מערבין בככר אחד מה ופליג תמן הוא אמר במקום פיתן והכא אמר הכין פתר לה כשהיו שנים שותפין בו ותייא כיי דמר רבי אחוא ב"ר זעירא מערבין בחצי ככר ותנינן אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ותימר הכין פתר לה בשהיו שנים שותפין בו בית שמניחין בו את העירוב רבי יעקב בר אחא דמכת אימיה אמר רבי יסא לרבי אבהו תני לה ותנא לה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין רבי המנונא אמר בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום רבי חסדאי אמר נעשה כשותף אמר ליה אמר רבי המנונא מליהון דרבנין לא שבקין לך דאיתפלגון מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל רב חונה בשם רב אמר עירבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן אבא בר חונה בשם רבי יוחנן אפילו עירבו דרך החלונות אין הגוי אוסר עליהן אין תימר כשותף הוא ייסר רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן בני המבוי שנתנו עירובן בשני מקומות אם מבלי מקום הרי זה מותר אם בשביל לחלוק עירובן אסור רבי יוסה מיקל לה הוא דאמרה עיגול הוא דרב רבי יוסי בי רבי בון מברך עלוי בלילי שובתא לומר שנעשה בו מצוה תמן תנינן מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום אמר רבי אבון בדיור ישן הוא מתיניתא
ח חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי שכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן וכאן מבני המבוי ולא נשתתף מותרין בחצירות ואסורין במבוי שהמבוי לחצירות כחצר לבתים פיס' חמש חצירות פתוחות זו לזו כו' ואסורין במבוי שהמבוי לחצירות כחצר לבתים מפני שהן פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי אבל אם היו פתוחות זו לזו ואינן פתוחות למבוי אפילו עירבו אסורות אמר רבי יסא דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר דריסת הרגל אוסרת עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מתניתא דרבי מאיר דרבי מאיר אמר על ידי עירוב ועל ידי שיתוף נהגו הכל כרבי מאיר רבי זעירא בשם רבי יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ובשם רבי אלעזר אף על גב דרבי מאיר אמר יש לו ביטול רשות מודה שאם שכח אחד מהן ולא עירב שהוא נסמך על שיתופו מאן אית ליה על ידי עירוב ועל ידי שיתוף לא רבי מאיר דר' מאיר אמר על ידי עירוב ועל ידי שיתוף אמר ליה מה את משכח עלייהו הילכות עירובין רבי אחא רבי אילא ייבא כחד מינהון דחד מינהון אמר שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף אי זו היא חצר שאינה צריכה שיתוף זו חצר רוגלת והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין אף הוא סבור לומר שמא עירוב מועיל בלא שיתוף ואין עירוב מועיל בלא שיתוף וחרנה אמר שמא ילך לחצר שכבר שיתף והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין אף הוא לא מערב ולא משתתף פשיטא מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי מערבין בחצירות אם רצו להשתתף במבוי אינן משתתפין ואם נשתתפו במבוי אם רצו לערב מערבין ותני מערבין ומשתתפין באחת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מערבין בחצירות או משתתפין במבוי אם מערבין בחצירות מותרין בחצירות ואוסרין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן אמר להן אף אתם משכחין עלינו הילכות עירובין שהמבוי לחצירות כחצר לבתים כמה חצירות יהיו במבוי רב ושמואל תריהון אמרין אין פחות משתים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו חצר מיכן ובית מיכן בית מיכן וחנות מיכן רב נחמן בר יעקב בעי מבוי אין פחות משני חצירות חצר אין פחות משני בתים מבוי שארכו ורחבו שוה אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהא ארכו יותר על רחבו והוא אמר ליה כל שהוא הכן דרייא דארעא דישראל מרבען אמר רבי יסה עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח רבי לעזר אמר יפלו לנדבה בעון קומי מהו לבטל רשות מחצר לחצר אמר לון מבטלין רשות מחצר לחצר בעון קומוי רבי יסא היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצ' ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי ובשבת שואלין לה ולא אגיבון דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ימלא באתרה כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי רב אמר אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות אמר רבי יוסה בי רבי בון רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה רבי יוחנן דו אמר קורה מתרת בלא שיתוף הווי דו אמר מטלטלין בכל המבוי רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הוי דו אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות על דעתיה דרבי יוחנן לאי זה דבר משתתף בכל המבוי אמר רבי יוסה בי רבי בון כדי לעשות כל הרשויות כאחת פשיטא נסמכין על שיתופי המבוי מהו ליסמך על שיתופי חצירות רבי יעקב בר אחא ורבי זעירא תריהון חד בשם מר עוקבן וחד בשם רב נחמן בר יהודה נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק רבי יוסה בי רבי בון בשם רב יהודה כגון אנשי בר דליה שאינן מקפידין על פרוטתן רבי בא בשם רב יהודה ואפילו לא כגון אנשי בר דליה שאין מקפידין על פרוטתן תני מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת אתא עובדא קומי שמואל ואמ' מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום מותר הדא אמרה ואפילו מסובין באויר חצר הדא אמרה אפילו לא עירבו הדא אמרה ואפילו לא כיוינו הדא אמרה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת הדא אמרה נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק פשיטא עירוב צריך בית שיתוף מהו שיהא צריך בית מילתיה דרב אמרה עירוב צריך בית מילתיה דשמואל אמר שיתוף צריך בית מתניתא דשמואל פליגה עלוי שיתוף נותנו בבית שער רבי בון בר חייה רבי אבהו בשם רבי יוחנן נותנו בין באויר חצר בין באויר מבוי
ט שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה רבי עקיבה אוסר את החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרת פיס' שתי חצירות זו לפנים מזו כו' א"ר יוסה דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר דריסת הרגל אוסרת אמר רבי לא בשם רבי ינאי דריסת הרגל אסורה ואוסרת
י שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו את עירובן למקום אחד שכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב פיס' שכח אחד מן החיצונה כו' שכח אחד מן החיצונה ולא עירב החיצונה אסורה שלא עירבה והפנימית אסורה שנתנו עירובן במקום אסור שכח אחד מן הפנימית ולא עירב הפנימית אסורה שלא עירבה והחיצונ' אסורה שנתנו עירובן במקום אסור שדריסת הרגל אוסרת שכח אחד מן החיצונה ולא עירב ניחא החיצונה אסורה שלא עירבה הפנימית למה מפני שנתנו עירובן במקום אסור הרי לא נתנו עירובן במקום אסור אלא שדריסת הרגל אוסרת הרי אין כאן דריסת הרגל אוסרת אמר רבי יסא מכיון שנתנו במקום אחד נעשו כולן רשות אחת רב חונה בשם רב אין תורת חצר לגוי אין תורת דקה לגוי אין תורת חצר לגוי שאם היה שרוי בעליונה את מורידו לסור אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בפנימית את מוציאו לסור רבי לא בשם רבי אלעזר יש תורת חצר לגוי שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהו שניהן ישראל רבי בא בשם רב יהודה מי שיש לו דקה לפנים מביתו גבוה עשרה טפחים בישראל אינו אוסר ובגוי אוסר מחלפא שיטתיה דרבי בא תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל כותל שהקיפוהו סולמו' מיכן ומיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן על ידי סולמות הן נידונין כפתחים ברם הכא דרך העליונים לירד למטן אין דרך התחתונים לעלות למעלן הדרן עלך הדר עם הנכרי
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.