א ואילו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעין ועמילן של טבחין וקולן של סופרים רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים זה הכלל כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אילו באזהרה ואין בהן משום כרת ואילו עוברין בפסח כו' אמר רבי מנא וכולהון על ידי מויי כותח הבבלי דו יהיב ביה מלמולין דליש שכר המדי דו יהיב ביה קמח דשערין חומץ האדומי בסימה דרומיא בראשונה שהיו עושין יין בטהרה לנסכים לא היה יין מחמיץ והוון יהבין בגויה שערין בגין דיחמע והוו צווחין ליה בסימה דרומיה זיתוס המצרי זייתיה וזימי של צבעין דו יהב בגויה קוצם בגין דיקלוט ציבעא עמילן של טבחין אמר ר' חייא בר בא מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן ועושה אותן כחלות חריע ונותן בקדירה והוא עביד כילדין וקולן של סופרין באלכסנדריאה עבדין אמבטיות של בצק ר' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים אית תניי תני תכשיטי ואית תניי תני טיפולי מאן דאמ' טיפולי כל שכן תכשיטי מ"ד תכשיטי הא טיפולי לא כתיב כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה יכול יהו בהכרת ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרתה חברייא בעון קומי רבי יונה הכא כתיב כל והכא כתיב כל הכא את מרבה והכא את ממעט אמר לון כאן ריבה באוכלין וכאן ריבה בנאכלין התיבון והתני יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן והו' שיהא רובה דגן ואילו הואיל ורובן חמץ יהא חייב אמר לון שנייא היא דכתיב לחם ואילו אינן לחם התיב רבי יוסה והתני כל עצמו אינו קרוי לחם אלא מצה שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני והכא את יליף מצה מחמץ ועוד מן הדא דתני יוצא הוא אדם ידי חובתו ברקיק שרוי וברקיק מבושל שלא נמחה לא אמר אלא שלא נמחה הא אם נמחה לא ולענין חמץ את אמר המחה את החמץ וגמיו חייב מאי כדון רבי יוסי בשם רבי אידי אין חימוצו חימוץ ברור מהו שילקה רבי ירמיה בשם רבי לעזר רבי לא בשם רבי שמעון בן לקיש אף ללקות אין לוקה דתני על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים רב אמר זה סיעור ואמר זה כותח הבבלי ושכר המדי אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו אמר רבי יוסה קשייתה על הדא דרבי בון בר כהנא מה נן קיימין אם בשרובו חמץ חייב כרת אם בשרובו מצה יוצא בהן ידי חובתו בפסח אמר רבי שמואל בר רב יצחק תנא רבי יושוע אונייה תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית כרבי שמעון דרבי שמעון אמר כל שהוא למכות ר' ירמיה ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו מין מעורר על מינו ליאסר אמר רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען רבי חיננא בר פפא אזל ליה גבי טחונייא רבי יוסי בי רבי בון טחן ליה צרף רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטון דמיי בגין מודייה ומתלנה ארבעה זימנין רבי חנניה ורבי מנא חד אמר בעשבין שרי מטננה אסיר וחרנה מיחלף אמ' רבי חנניה בריה דרבי הלל ואפילו כמאן דאמר בעשבי' שרי בלוקטן משש שעות ולמעלן מה דטלא פייגא מינהון
ב בצק שבסדיקי העריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער פחות מיכן בטל במיעוטו וכן לעניין הטומאה אם הקפיד עליו חוצץ אם רוצה הוא בקיומו הרי הוא כעריבה בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור הלכה ב' חברייא בשם רבי יוחנן רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי בנקלף כולו כאחת עד כדון לח יבש מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת ואפילו יבש כסדר הזה רבי ירמיה בשם רבי זעירה שני חצאי זתים בתוך הבית אין הבית מצרף בתוך הכלי הכלי מצרף והא תנינן פחות מיכן בטל במיעוטו כאן בתלוש וכאן במחובר מהו מיעטו בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו עד איכן סברין מימר עד רובה של ערבה מה מיעט רובה של ערבה בטל או מכיון שנראה לבער צריך לבער את כולו תמן אמר רבי ירמיה בשם רבי זעירה שניי חציי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בתוך הכלי הכלי מצרף והכא הוא אמר הכין אם הקפיד עליו חוצץ הוא לטבילה ואם לאו אינו חוצץ לטבילה היא טבילה היא הזייה אינו חיבור לטומאה מן הדא אם רוצה הוא בקיומו הרי הוא כעריבה ואם לאו כגופה של עריבה רבי שמעון בן לקיש אמר כך שנה רבי צואה שתחת הכסא חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה רבי שמעון בן לקיש בשם רבי שמעון בר כהנא אבר מדולדל צפורן מדודלת וצואה שתחת הכסא והידוק קירויה וכרויה רבי יוסי בי רבי בון אמר אף כשות שליקטו חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה מה בין טומאה מה בין הזייה אמר רבי לא בהזייה כתיב והזה על האהל ועל כל הכלים ועל כל המקויימין שבכלי ברם הכא לכם כל שהוא לצורך לכם תמן אמרין טרקטה הורי רבי יצחק מיעבד חד תריי תלתא אסור אלא אין שזג ידוי במייא תני קובטיות בירתיות צריך לבער הורי רבי יסי באילין פלולינא צריך לבער רבי אבהו בשם רבי יוחנן בצק שצינן לא היה שם אחר כיוצא בו שהחמיץ עד איכן רבי יעקב בר אחא ר' עולא דקיסרין בשם רבי חנינה עד כדי הילוך ארבעת מיל
ג כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירה אומר תטיל לצונין אמר רבי יהושע לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה הלכה ג' מתניתא בשניטמאת לאחר גילגולה אבל אם ניטמאת קודם לגילגולה יעשנה קבין בלשה ביום טוב אבל אם לשה מערב יום טוב כהדא דתני הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב לשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה אין צורך לומר ליטול ממנה עירס לא אמר אלא לש הא עירס לא אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה תיפתר בעיסה טמיאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף אמ' רבי יוסה בי רבי בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא תטמא את העיסה מתניתא ביום טוב של פסח הא בעצרת ובחג מותר רבי יוסה בי רבי בון רבי חונא בשם רבי אחא אפילו בעצרת ובחג אסור על שם כל מלאכה לא יעשה בהם מה בינה לקניבת ירק של תרומה זו ראויה לאכילה וזו אינה ראויה לאכילה רבנין דקיסרין בעיין מה בינה לבורר קטנית ביום טוב כיצד יעשה על דרבי אליעזר מערים ואומר זו אני רוצה לוכל וזו אני רוצה לאכול ואופה את כולה וכשהוא רודה מערים ואומר זו אני רוצה ליישן זו אני רוצה ליישן ומשייר אחת אמר לו רבי יושוע לא נמצאת כשורף קדשים ביום טוב אמר לו רבי אליעזר מאיליהן הן נשרפין אמר לו רבי יושוע לא נמצאת עובר על בל יראה ובל ימצא אמר לו מוטב לעבור מצוה בלא תעשה שלא באת לפניו ממצוה בלא תעשה שבאת לפניו אמר רבי פינחס אתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגוותא דתנינן תמן הניתנין במתנה אחת וכו' אמר לו רבי אליעזר ולא נמצאת עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע ולא נמצאת עובר על בל תוסף אמר לו מוטב לעבור על מצות בלא תעשה שלא באת לפני ממצוה בלא תעשה שבאת לפני על דעתיה דרבי אליעזר יקרא לה שם וירדנה אסורה לטלטל וירדנה ויקרא לה שם שמא ישכח ויאכל וירדנה ויקרא לה שם ויולך עמה אחרת לקרן זוית כהיא דתנינן תמן מטלטלין תרומה טהורה עם הטמאה עם החולין ולא דמיא תמן טמאה לצורך טהורה ברם הכא חולין לצורך טמאה חברייא בעיי וישליכנה לאשפה ויקדשנה ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו ויקדישנה וישליכנה לאישפה ויש אדם מבקיר דבר שאינו שלו רבי ירמיה בעי ויפרידינה וישליכנה לאויר הבית ויקרא לה שם תמן אמר רבי ירמיה בשם רבי זעורה שני חציי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בכלי הכלי מצרף והכא הוא אומר הכן אמר רבי יוסה עד שהוא באויר הבית יקרא לה שם אויר הבית מצרף לחלה אין קרקע הבית מצרף לחמץ אותו ואת בנו שנפלו לבור רבי אליעזר אומר יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט והשני עושין לו פרנסה שלא ימות רבי יושוע אומ' יעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט ויערים ויעלה את השני אף על פי שחישב שלא לשחוט אחד מהן מותר רבי בון בר חייה בעי מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר תמן הוא אמר אסור להערים והכא הוא אמר מותר להערים הכא משום בל ייראה ובל ימצא תמן מה אית לך מחלפה שיטתיה דרבי יהושע תמן הוא אמר מותר להערים והכא הוא אמר אסור להערים אמר רבי אידי כאן שבות וכאן חיוב חטאת אמר רבי יוסה בי רבי בון תמן כדי לחוס על נכסיהן של ישראל הכא מה אית לך רבי יצחק ורבי יאשיה חד כהדין וחד כהדין דרש רבי ברכיה כהדא דבן בתירה מתניתא אמרה כן תפח תלטוש בצונין מיליהון דרבנין פליגין דמר רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם
ד רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה רבי עקיבה אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורין שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונין הלכה ד' תני הראשונה כדי שיהא כדי הסיקה והשנייה כדי שני הסיקין ואפייה אחת והשלישית כדי שלשה הסיקין ושתי אפיות אם עשת ככר ראשון אחרון כדי שלשה הסיקין ושלש אפיות תני גמרה זה לישתה וגמרה זה קיטופה וגמרה זה הסיקה הראשונה שוהא כדי הסיקה והשנייה כדי הסיקה ואפיית חבירתה והשלישית כדי שני הסיקין ואפייה אחת אם עשת ככר ראשון אחרון כדי שני הסיקין ושתי אפיות רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת אופות בתנור אחד זו אחר זו וחכמים אומרים שלש נשים עסיקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה תני רבי הושעיה ואחרת באה ולשה תחתיהן אית תניי תני בחיטין שלשת קבין ובשעורין ארבעת קבין אית תניי תני בחטין ארבעת קבין ובשעורין שלשת קבין מאן דאמר בחטין שלשת קבין בשיש בהן שמנונית בשעורין ארבעת קבין בשאין בהן שמנונית מאן דאמר בחטין ארבעת קבין דאינון חטיין ובשעורין שלשת קבין דאינין רטישין
ה שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת אי זהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה דברי ר' יהודה וחכמים אומ' זה וזה האוכלו חייב כרת אי זהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו הלכה ה' רב הונא בשם רב מותר להאכילו לכלבו תני בר קפרא אין לך סדק מלמעלן שאין תחתיו כמה סדקין
ו ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנן רבי אלעזר בר' צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן הלכה ו' אתייא דרבי מאיר כרבי ליעזר ורובה מן דרבי אליעזר דרבי ליעזר אומר שלא יבוא לידי בל יראה ובל ימצא רבי מאיר אומר שלא יבוא לספק בל יראה ובל ימצא אתיא דרבנין כרבי יושוע ורובה מר' יושוע דרבי יושוע אומר אין שורפין את הקדשים ביום טוב ורבנין אמרין אפילו בחול אין שורפין את הקדשים תני אמר רבי יודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על תרומה טהורה שאסור לשורפה ועל תרומה טמאה שמותר לשורפה על מה נחלקו על התלויה שבית שמאי אומרים אין שורפין ובית הלל אומרים שורפין אמרו בית שמאי לבית הלל כלום אתם אומרים בטהורה שלא תישרף אלא שאני אומר שמא כהן אחד שבת בתוך התחום והוא בא ואוכלה בשבת אף תלויה לא תישרף שאני אומר שמא אליהו שבת בהר הכרמל והוא בא ומעיד עליה בשבת שהיא טהורה אמרו להן בית הלל מובטחין אנו שאין אליהו בא לא בשבתות ולא בימי' טובים רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתיא דרבי אלעזר בי רבי צדוק כרבן גמליאל כמה דרבן גמליאל אמר מה שני בין חולין לתרומה כן רבי אלעזר בי רבי צדוק אמר מה שנו בין חולין לתרומה כמה דתימר הלכה כרבן גמליאל ודכוותה הלכה כרבי אלעזר ב"ר צדוק
ז ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לא יבטל בליבו להציל מיד הגייס ומיד הנהר ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בליבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד הלכה ז' אמר רבי יוסה בי רבי בון בוא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש לשני דברים שחייבין עליהן כרת מילת בנו ושחיטת פסחו מי קודם אמר רבי פינחס מן מה דכתיב המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו הדא אמרה שמילת בנו קודמת לשחיטת פיסחו אפילו יכול לחזור ולבער ולילך ולהציל אפי' יכול לילך ולשבות לחזור ולבטל שאין שביתת הרשות אצל רבו או אצל מי שהוא גדול ממנו בחכמה כך שנה רבי המעשה קודם לתלמוד נמנו בעליית בית ארוס בלוד התלמוד קודם למעשה רבי אבהו שלח לר' חנינה בריה יזכי בטיבריה אתון ואמרון ליה גמל הוא חסד שלח ומר ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא שכבר נמנו וגמרו בעליית בית ארום בלוד שהתלמוד קודם למעשה רבנין דקיסרין אמרין הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם דלמא רבי חייה רבי יסי רבי אימי ענון למיתי גבי רבי אלעזר אמר לון אן הויתון אמרין ליה גמל חסד אמר לון ולא הוה תמן חורנין אמרין ליה מגור הוה
ח וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו בפני הבירה מעצי המערכה עד כמה הן חוזרין ר' מאיר אומר זה וזה בכזית רבי יהודה אומר זה וזה כביצה וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ כביצה הלכה ח' רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי כתיב ביום ההוא יהיה כל מצילות הסוס קודש וגו' עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל רבי שמואל בר רב יצחק בעי אם קודש הוא ישרפנו במקומו שכן אפילו בירושלם שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה ההן יוצא מה את עבד ליה כי מטמא בחוץ או כי מטמא בפנים אמר רבי יוסה מכיון שנמצא פסול מחמת מקומו נעשה כמטמא בחוץ אמר רבי יוסי בי רבי בון טהור הוא דבר תורה את הוא שגזרת עליו טומאה לא דייך שגזרת עליו טומאה אלא שאת מבקש לעשותו כמטמא בחוץ אלא כמטמא בפנים אית תניי תני ומחלף ר' יעקב בר אחא בשם רבי יסי במתניתן אמר רבי יודן סימנא מן ההיא דברכות עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה תני פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזור מה בין זה לזה זה יש לו ביטול וזה אין לו ביטול עד כדון בשר קודש חמץ מניין אמר רבי יוסי בי רבי בון מן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלם הדא אמרה מה דנפל לדין נפל לדין הדרן עלך ואילו עוברין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.