Sukkah 3 — תלמוד ירושלמי סוכה ג

א לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר והנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר לולב הגזול והיבש פסול כו' תני רבי חייה ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול אמר רבי לוי זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומ' לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו אמרו אי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו שופר של עבודה זרה ושל עיר הנידחת רבי לעזר אמר כשר תני רבי חייה כשר תני רבי הושעיה פסול הכל מודין בלולב שהוא פסול מה בין שופר ומה בין לולב אמר רבי יוסה בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מכל מקום אמר רבי לעזר תמן בגופו הוא יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנייה מה פליגין בשגזלו משופה אבל אם גזלו ושיפהו דמים הוא חייב לו גזל לולב מיכן והדס מיכן וערבה מיכן ואגדן נישמעינה מן הדא סוכה גזולה אית תניי תני כשירה אית תניי תני פסולה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מאן דאמר כשירה בשגזל קרקע מאן דאמר פסולה בשגזל פסל ואיפשר שלא ייקשר במיישב מלמעלן רבנן דקיסרין בשם רבי יוחנן בין זה ובין זה פסולה אי זו היא גזולה פסולה כל שהוא נכנס בתוך סוכתו של חבירו שלא מדעתו כהדא גמליאל זוגא עבד ליה מטלא גו שוקא עבר רבי שמעון בן לקיש אמר ליה מאן שרא לך יבש פסול רבי אבין בשם רבי יודה בר פזי היבש פסול על שם לא המתים יהללו יה תני בשם רבי יודה היבש עצמו כשר אמר להן רבי יהודה והלא בכרכי הים מורישין לולביהן לבניהן אמרו לו אין למידין משעת הדוחק בעון קומי רבי אבינא יבשה ציציתו מהו מה בינו לקטום אמר לון זה הדור וזה אינו הדור רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי נחלק המתאים כמי שנפרדו העלין כפות תמרים רבי טרפון אומר כפות תמרים רבי עקיבה אומר כפות תמרים כשמן רבי יודה אומר אם נפרד יאגדנו אילו הן ציני הר הברזל שהן כשירות כל שראשה של זה מגיע לצד עיקרה של זו תני חרות פסולה דומה לחרות כשר רבי שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן כיני מתניתא כדי לנענע בו כשר תני הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה תני באמת חמשה דברי רבי טרפון וחכמים אומרים באמת ששה על דרבי טרפון פושכין רברבין על דעתיה דרבנן פושכין דקיקין רבי יונה ור' שמעון בן לקיש בשם ר' יודה נשייא לולב טפח רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי אזוב טפח ר' זעירה בעי לולב טפח איזוב טפח אמר רבי יוסי קיימה רבי סימון רבי חיננא ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי לולב טפח אזוב טפח שופר טפח שילייא טפח ויש אומרי' אף דופן שלישית טפח רבי זעורה בעי לולב טפח מלבד שיזרה אזוב טפח חוץ מגבעולין רבי יוסה רבי טבי בשם רב רבי חיננא רבי פרנך רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב לולב טפח מלבד שזרה אזוב טפח חוץ מגבעוליו

ב הדס הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביום טוב הלכה ב' כתיב וענף עץ עבות עץ שענפיו חופין את רובו ועולה כמין קליעה ואי זה זה זה הדס אין תימר זיתא עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו אין תימר זרגונה ענפיו חופות את רובו ואינו עולה כמין קליעה ואי זה זה זה הדס חייה בר אדא בשם ר' שמעון בן לקיש במשחירות שנו למה משם שאינן דומות לעצו או משם שנגמר פריו מה נפק מן ביניהון היה דרכו לגדל ירוקים אין תימר משם שאינן דומות לעצו הרי אינן דומות לעצו הוי לא טעמא די לא משם שנגמר פריו

ג ערבה גזולה ויבישה פסולה של אשירה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראש' נפרצו עליה והצפצפה פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשירה הלכה ג' כתיב וערבי נחל אין לי אלא של נחל של בעל ושל הרים מניין תלמוד לומר וערבי אבא שאול או' ערבי נחל שתים ערבה ללולב וערבה למקדש א"כ למה נאמ' וערבי נחל פרט לצפצפת אי זו היא של צפצפת העשויה כמין מגל תני כמין מגל פסולה כמין מסר כשירה אי זו היא ערבה פסולה עלה עגול וקנה לבן אי זו היא ערבה כשירה עלה ארוך וקנה אדום

ד רבי ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין רבי עקיבה אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת הלכה ד' רבי ישמעאל דרש פרי עץ הדר אחד כפות תמרים אחד וענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתים ושתי דליות אחת שאינה קטומה רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין רבי בא בר ממל בעא קומי רבי אימי כמה דרבי ישמעאל מרבה בהדס ירבה בשאר כל המינין אמר ליה מיסבור את סבר על דרבי ישמעאל קטום הדר והא תנינן רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומין לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמיתא רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה מה בא רבי טרפון להוסיף על דברי רבי ישמעאל אמר ליה רבי ישמעאל לא סבר קטום הדור ורבי טרפון סבר קטום הדור רבי יסא כד סלק להכא חמתון מבחרין הדסה אמר למה בני מערבא מבחרין הדסה ולא שמיע דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם וגו' לא היא הדס ולא היא עץ עבות אלא הדס לסוכה ועץ עבות ללולב ר' זעורה הוה תקע לה העושה לולב לעצמו או' ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב לאחר לעשות לולב לשמו כשהוא נוטלו מהו אומר ברוך אקב"ו על נטילת לולב נתפלל בו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו כיצד מברכין על נר חנוכה רב אמר ברוך אקב"ו על מצות הדלקת נר חנוכה הכל מודין ביום טוב הראשון שהוא אומר על נטילת לולב מה פליגין בשאר כל הימים רבי יוחנן אמר על נטילת לולב רבי יהושע בן לוי אמר על מצות זקנים מה אמר רב בלולב מה אם חנוכה שהיא מדבריהן הוא אומר על מצות נר חנוכה לולב שהוא דבר תורה לא כל שכן מה אמר רבי יהושע בן לוי בחנוכה מה אם לולב שהוא דבר תורה אומר על מצות זקינים חנוכה שהיא מדבריהן לא כל שכן לא צורכא דילא מה אמר רבי יוחנן בחנוכה חייה בריה דרב מברך על כל פעם ופעם רב חונה לא מברך אלא פעם אחת בלבד רבי חונה בשם רב יוסף טעמיה דרב חונה דמאי מדבריהן ושאר כל הימים מדבריהן מה דמאי אין מברכין עליו אף שאר כל הימים אין מברכין עליו

ה אתרוג הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדח' פסול של ערלה פסול של תרומ' טמאה פסול ושל טהורה לא יטול ואם נטל כשר ושל דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ושל מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר הלכה ה' כתיב פרי עץ הדר עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג אין תימר רימונא פיריו הדר ואין עצו הדר אין תימר חרובה עצו הדר ואין פיריו הדר אי זה זה זה אתרוג הדר אמר רבי לוי שהוא דר באילנו משנה לחבירתה אמר רבי תנחומא תירגם עקילס הדר הידור אילן שהוא גדל על פני המים תני רבי שמעון בן יוחי ולקחתם לכם פרי עץ הדר עץ שפריו הדר ועצו הדר טעם פריו כטעם עצו טעם עצו כטעם פריו פריו דומה לעצו עצו דומה לפיריו ואי זה זה זה אתרוג רבי יעקב דרומייא בעי מתניתא דלא כבית שמאי דתנינן ושל דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ושל מעש' שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר

ו עלתה חזזית על רובו ניטלה פיטמתו ניקב נקלף נסדק חסר כל שהוא פסול עלתה חזזית על מיעוטו ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג הכושי פסול הירוק ככרתן רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל הלכה ו' ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל כל הפסולין אינן פוסלין אלא ביום טוב הראשון בלבד תמן אמרין רובו מצד אחד חוטמו כרובו לפסול ניטלה פיטמתו תמן אמרין שושנתו רבי יצחק בר חקולא אמר פיקא ניקב ולא פילש מבפנים כשר כהיא דתנינן תמן ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג הכושי פסול הבא מן הכושי כשר הירוק ככרתן רבי זעורה בעא קומי רבי אימי כהן כרתינון או דדמי להן כרתינון א"ל כהן כרתינון אי זהו ירקרק שבירוקים ר' לעזר או' כשעוה וכשושנת קרמל סומכוס אמ' ככנפי טווס אי זהו אדמדם שבאדומים זה זהורית עמוקה וכא הוא אמר הכין אמר רבי פינחס שנייא היא תמן דכתיב ירקרק

ז שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו הלכה ז' אתרוג הבוסר רבי עקיבה אומר אינו פרי וחכמים אומרים פרי רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר אתייא דרבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אמר אתרוג בוסר אינו פרי כן רבי שמעון אמר אתרוג בוסר אינו פרי א"ר יוסה וכי כל שהוא כשר בלולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר בלולב אינו חייב במעשרו' התיבון הרי מנומר הרי הוא גדל בדפוס הרי הוא עשוי ככדור הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות מסתברא רבי שמעון יודה לר' עקיבה ר' עקיבה לא יודי לרבי שמעון רבי שמעון יודי לרבי עקיבה דכתיב פרי ואינו פרי רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון הרי מנומר הרי גדל בדפוס הרי הוא עשוי ככדור הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות הלכה ח' אנן תנינן כאגוז אית תניי תני עד כאגוז מאן דאמר כאגוז כאגוז עצמו כשר מאן דאמר עד כאגוז כאגוז עצמו פסול אמר רבי יוסה אילו הוה כתיב וכפות תמרים יאות לית כתיב אלא כפות תמרים אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת אמרו עליו על רבי עקיבה שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו

ח אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפילו במשיחה אמ' רבי מאיר מעשה באנשי ירושלם שהיו אוגדין את לולביהן בגימונו' של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה ואיכן היו מנענעין בהודו ליי' תחילה וסוף ואף באנא יי' הושיעה נא כדברי הלל בית שמאי אומרים אף באנא יי' הצליחה נא אמר רבי עקיב' צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע שכל העם מטרפין בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי' הושיעה נא בלבד ט' מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היו' כשר לולב הלכה ט' הא בהודו לא להוציא אף באנא יי' הצליחה נא הלכה י' רב חייה בר אשי בשם רב זה שהוא משכים לצאת לדרך נוטל לולב ומנענע שופר ותוקע לכשתגיע עונת קרית שמע הרי זה קורא את שמע ומתפלל תני צריך לנענע שלשה פעמים רבי זעורה בעי הכין חד והכין חד או הכין והכין חד תמן תנינן צריך לכסכס שלשה פעמים בין כל דבר ודבר רבי זעורה בעי הכין חד והכין חד או הכין והכין חד

ט מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ותהא לו מאירה אם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה הלכה י"א תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה ועבד לרבו וקטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו לא כן אמר רבי אחא בשם רבי יוסי בן נהוריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו תיפתר בעונה אחריהן אמן כהיא דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו ועונה אחריהן מה שהן אומרין ותהא לו מאירה ועוד אמרו תבוא מאירה לבן עשרים שהוא צריך לבן עשר

י י"א מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג המדינה הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה שאינו רשאי ליקחו בשביעית הלכה י"ב רב ושמואל חד אמר הללויה וחורנה אמר הללו יה מאן דאמר הללו יה נחלק ואינו נמחק מאן דאמר הללויה נמחק ואינו נחלק ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמ' רב שמעית מן חביבי אם יתן לי אדם ספר תילים של ר' מאי' מוחק אני את כל הללויה שבו שלא נתכוון לקדשן הוי דו אמ' הללו יה מיליהון דרבנן פליגן דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בעשרה לשונות של שבח נאמר ספר תילים באישור בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה בתודה בתפילה בברכה המאושר שבכולן הללויה שהשם והשבח כלולין בו רבי זעורה בעי קומי רבי אבהו מה נעני אמר ליה רבי אבא כיפה קומי רבי יונה עני הכין והכין רבי ליעזר לא עני הכין והכין רב בשם רב אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים רבי זעורא בעי והיילין אינון ראשי פרקים הללו יה הללו עבדי יי' הללו את שם יי' בעון קומי רבי חייה בר בא מניין אם שמע ולא ענה יצא אמר לון מן מה דאנן חמיין רבנין רברבייא קיימין בציבורא ואילין אמרין ברוך הבא ואילין אמרין בשם יי' ואילו ואילו יוצאין ידי חובתן תני רבי הושעיה עונה הוא אדם אמן אף על פי שלא אכל אינו אומר ברוך שאכלנו אם לא אכל תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה אי זו היא אמן יתומה אמר רבי הונא ההן דחייב למברכה והוא עני ולא ידע מהו תני גוי שבירך את השם עונין אחריו אמן בשם אין עונין אחריו אמן אמר רבי תנחומא אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכתיב ברוך תהיה מכל העמים גוי אחד פגע בר' ישמעאל ובירכו אמר ליה כבר מילתך אמירה אחר פגע בו וקיללו אמר ליה כבר מילתך אמירה אמרו ליה תלמידוי רבי היך מה דאמרת לדין אמרת לדין אמר לון ולא כן כתיב אורריך ארור ומברכיך ברוך רבי היה כופל בה דברים רבי לעזר בן פרטא פושט בה דברים אמר רבי לעזר דזקני הגליל היא דזקני הגליל אומר אסור למסור למי שהוא חשוד על השביעית מזון שתי סעודות אמר ר' מתנייה תיפתר דברי הכל כשהיו אתרוגים נמכרין ביוקר כהדא תרונגייא הוון מצפצפין תמן והוה רב נחמן בר יעקב יהב אתרוגא מתנה לבריה אמר ליה לכשתזכה בו ובמצותו החזירהו לי

יא י"ב בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור י"ג יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת למחרת משכימין ובאין כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטל מפני שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו ביום טוב הראשון של חג ושאר כל ימות החג אדם יוצא ידו חובתו בלולבו של חבירו י"ד רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לרשות הרבי' פטו' מפני שהוציאו ברשות הלכה י"ג כתיב ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים אית תניי תני בשמחת לולב הכתוב מדבר אית תניי תני בשמחת שלמים הכתוב מדבר מאן דאמר בשמחת שלמים הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים דבר תורה ורבן יוחנן בן זכאי מתקין על דבר תורה מאן דאמר בשמחת לולב הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים מדבריהן ורבי יוחנן בן זכאי מתקין על דבריהן ויש התקנה אחר התקנה חברייא בעון קומי רבי יונה היך מה דאת אמר והקרבתם אשה ליי' שבעת ימי' אין שבעה בלא שבת ודכוותה ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים אין שבעה בלא שבת אמר לון שנייא היא דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון חלק הראשון מהן מעתה במקדש ידחה בגבולין לא ידחה אמר רבי יונה אילו הוה כתיב ולקחתם לפני יי' אלהיכם הייתי אומר כאן מיעט ובמקום אחר ריבה אלא ולקחתם לכם מכל מקום ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים בירושלם הלכה י"ד חברייא אמרין דברי רבי יוסה שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אמר לון רבי יוסי לא מן הדא אלא מן הדא דאמר רבי אילא ותניי תמן כך היה המנהג בירושלם אדם הולך לבית הכנסת ולולבו בידו קורא את שמע ומתפלל ולולבו בידו נכנס לבקר את החולה ולולבו בידו לשאת את כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו הניחו בארץ אסור לטלטלו אמר רבי אבון זאת אומרת שהוא אסור בהנייה תני מטלטלין עצי בשמים להריח בהן לחולה בשבת רבנן דקיסרין אמרין ערבה מותר להניף בה לחולה בשבת אף בסכין של מילה כן אף במצה כן מן מה דאמר רבי יוחנן דברי רבי יוסה אפילו פירש חוזר אפילו על הציצין שאינן מעכבין את המילה הדא אמרה אף בסכין של מילה כן אף במצה כן

יב מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין וביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין כל קטן שיש בו דעת לנענע חייב בלולב הלכה ט"ו יודע לנענע חייב בלולב יודע להתעטף חייב בציצית יודע לדבר אביו מלמדו לשון תורה יודע לשמור את ידיו אוכלין על ידיו תרומה את גופו אוכלין על גופו טהרות אבל אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו ואינו עומד על הדוכן עד שיתמלא זקנו רבי אומר וכולהם מבן עשרים שנה ומעלה שנאמר ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יי' הדרן עלך לולב הגזול