א ביצה שנולדה ביום טוב ב"ש אומרי' תיאכל ובית הלל אומרי' לא תיאכל ביצה שנולדה ביום טוב כו' מה טעמון דבית שמאי מוכנת היא על גב אמה מה טעמון דבית הלל נעשית כמוקצה שיבש ולא ידע בו אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור והא תני השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה בצים אף על פי גמורות הרי אילו מותרות רבי חנניה ורבי מנא חד אמר לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ וחורנה אמר שאינה נגמרת לאפרוח עד שתצא לחוץ מה הן בחלב נאמר אם היו מעורות לגידים אסורות ואם לאו מותרות הכל מודין בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב מה פליגין בשיצא מיעוטה בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל כשם שהיא אסורה לאכל כך היא אסורה לטלטל נתערבה אחת במאה או אחת באלף כולן אסורות מה כמאן דאמר ספק הכן אסור ברם כמאן דאמר ספק הכן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור נשרין ספק מהיום נשרו ספק מאתמול נשרו ברם הכא יש כאן אחת לאסור והיא מוכחת על כולן אחרים אומרים משם רבי לעזר תיאכל היא ואמה מהו תאכל היא ואמה אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותר' ואם לאו אסורה ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה אמר רבי בא תיאכל בהכינה של אמה עגל שנולד ביום טוב מותר שהוא מתיר עצמו לשחיטה רבי זעורה בעי מעתה מדברית תהא מותרת שהיא מתרת עצמה בשחיטה צבייה תהא מותרת שהיא מתרת עצמה בשחיטה חזר רבי זעורה ואמר עגל מאתמול הוא גומר ברם הכא בו ביום נגמרה בו ביום נולדה אמר רבי בא אתייא כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין הגע עצמך שסיים אימתי עלה עליה זכר גוזל שנולד ביום טוב מותר שהוא מתיר עצמו בשחיטה לא כן תני ביצים שריקימו גוזלים שלא העלו עליהן כנפים אסורין משום שקץ ואין לוקין עליהן משום נבילה ואמר רבי חגי ואפילו שחטן אמר רבי אבון תיפתר באילין דנפקין וכנפיהון עליהון רבי אבהו בשם רבי יוסה בי ר' חנינה שאיל כל שתשמישו ביו' מוליד ביום בלילה מוליד בלילה התיבון הרי התרנגולת הרי אין תשמישה אלא ביו' והיא יולדת בין ביו' בין בלילה אמר רבי אבון שנייא היא שכן היא יולדת בלא זכר רבי זעורא בשם גידול עגל שנולד מן הטרפה ביום טוב מותר נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן תמן תנינן ביצת נבילה אם יש בה כיוצא בה נמכר' בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי בית שמאי ובית הלל אוסרין מה טעמא דבית שמאי גמורה הייתה עד שלא תתנבל מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של ביצים ובית שמאי כמשנה הראשונה ובי' הלל במשנה האחרונה דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן בראשונה היו אומ' אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת הגוי חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי רבי יוסי בי רבי בון אמר שמואל בר אבא בעי מה כרבי אליעזר דרבי ליעזר אמר סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה רבי יסה בשם רבי יוחנן הכין בראשונה היו אומרי' אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי חזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הגוי אמר רבי יוסי לשון מתניתא מסייעה לרבי חייא בר בא קיבת הנכרי וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה הראשונה וטריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה ואפילו דיסברון בית שמאי כבית הלל כמשנה האחרונה ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת ואתיא כהיא דאמר רבי יוסה בי רבי בון בשם רבי יוחנן מעשה בבניו של יהודה בן שמועיי שביקעו להם זאבי' יותר משלש מאו' צאן ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהם אמרו ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת נולדה ביום טוב תיאכל בשבת בשבת תיאכל ביום טוב רבי יודה אמר משם רבי ליעזר היא המחלוקת בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרי' לא תיאכל רבי חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל ובביצה כרבי יודה עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא וכרבנן דתמן רבי אבא בר זמינא בשם רבי יוצדק מן קומי אילין תרתין מילייא נחת רבי יוחנן מן ציפורין לטיבריא אמר מה איתיתון לי ההן סבא דאנא שרי והוא אסר ואסר והוא שרי א"ר בא אתא עובדא קומי רבי יסא ובעא מיעבד כרבי יוחנן כד שמע דרב ור' חנינה תרויהון פליגין שרע מינה דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשב' מהו להדליקם ביום טוב רב ורבי חנינה תריהון אמרין אסור ור' יוחנן אמר מותר א"ר מנא קומי ר' יודן מה אפכן לה פתילה גבי ביצה אמר ליה מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא משם ארבעה זקנים אמרו הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני רב חונה בשם רב הלכה כארבעה זקיני' רב חסדא בעי מחלפה שטתיה דרב תמן הוא עבד לה שתי קדושות והכא הוא עבד לה קדושה אחת דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב רב ורבי חנינה תריהון אמרין אסור ור' יוחנן אמר מותר א"ר מנא קומי ר' יודן מה אפכן לה פתילה גבי ביצה אמ' ליה מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא הכל מודין בנשרין שהן אסורין ר' בון בר חייה בעא קומי רבי זעורה מה בין נשרין מה בין בצים אילו נשרים באימותיהן שמא אינן אסורין אילו בצים באימותיהן שמא אינן מותרות מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת בשבת לא תיאכל ביום טוב א"ל וכיני לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביו' טוב לא תיאכל ביום טוב בשבת לא תיאכל בשבת אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל בשב' בשבת לא תיאכל ביום טוב ר' ירמיה בעי עיטורי סוכה מה הן חזר רבי ירמיה ואמר כל שבעה הן בטילין על גב סוכה מיכן והילך בהכינן הן אמר רבי יוסה כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן מה אתא מישאול יום טוב שחל להיות ערב שבת כמאן דאמר שתי קדושות הן
ב ב"ש אומרים שאור כזית וחמץ ככותבת ובית הלל אומרי' זה וזה בכזית הלכה ב' רבי זריקן בשם רבי יוסי בן חנינה לא שנו אלא לביעורו הא לאכילה כזית רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית קם ר' מנא עם רבי חזקיה אמר ליה מן הן שמע רב הדא מילתא אמר ליה מן רבי אבהו אמר ליה ואוף ואנן אמרין רבי אבהו בשם ר' יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזי' די לא כן ניתני שלשים ושבע כריתות בתורה
ג השוחט חיה ועוף ביום טוב ב"ש אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא א"כ היה לו עפר מוכן ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר הכירה מוכן הלכה ג' רבי חייה בשם ר' יוחנן המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל בישול ביום טוב רבי שמעון בן לקיש אמר לוקה שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד התיב רבי בא בר ממל על הדא דר' יוחנן מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביום טוב רבי יוסה בשם ר' אילא לא הותרה חרישה כדרכה רבי שמי אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי אילא דר"ש היא דר"ש אמר עד שיהא לו צורך בגופו של דבר קם רבי יוסי עם רבי אחא אמר ליה אתה אמרתה הדא מילתא לא כן אמר רבי יוחנן דברי רבי מאיר עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל וזה אחד מהן נאמר עשרים ושלשה אלא רבי מאיר ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד לא כן סברנן מימר רבי יוסה ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד נימר רבי מאיר ורבי יוסה ורבי שמעון שלשתם אמרו דבר אחד אלא מילין דצריכן לרבנן פשיטן לכון פשיטן לרבנן צריכן לכון קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע לא צורכה די לא קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משם קוצר ומשם שהוא מייפה את הקרקע ואפילו תימר דר' שמעון היא ברם כרבנן מכל מקום הרי חרש ומכל מקום הרי קצר אמר רבי מנא מיליהון דרבנן מסייען לרבי יוסי רבי דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן דג שסחטו אם לגופו פטור אם להוציא ציר הרי זה חייב ואפילו תימר דרבי שמעון היא ברם כרבנן מכל מקום הרי סחט ומכל מקום הרי הוציא ציר רב אבון בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא למצוה אמר רבי מנא בשלא הכינו אבל אם הכינו מכסין בו ומצוה ואתייא כהיא דאמר רבי שמי דרש רבי אחא בשם רב יהודה הכינו למצוה מכסין בו מצוה צואה מכסין בה צואה מצוה ר' יוסה בי רבי בון אמר איתפלגון רב זירא ורבי אבא בר יוסף חד אמר יש הכן לצואה וחורנה אמר אין הכן לצואה מתיב מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן ויכסה בו את הכוי אמ' ליה כוי דרך בני אדם לטעות בו צואה אין דרך בני אדם לטעות בה אמר ליה אם אומר את כן אף הוא חופר בדקר ומכסה ותני כן הביא עפר לטוח את גגו סיד לסוד את ביתו מכסין בו אית תניי תני אין מכסין ר' יוסה בי רבי בון בשם רב חסדא מ"ד מכסין לשעבר מ"ד אין מכסין בבא לישאל בתחילה תני ר' יוסי אומר כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב ומותר לשחוט בשבת רבי יוסה אמר לה סתם רבי יוסה בי רבי בון בשם רבי יוחנן בשוחט לחולה אמרו לו והרי שופר שבגבולים יוכיח שאין וודייו דוחה שבת והרי ספיקו דוחה יום טוב מה ספק יש שם יום חול הוא יתקע יום טוב הוא יתקע ר' חנינה בשם רבי אחא באנדרוגינס שתקע ותני כן אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו ר' יוסי בעי אם באנדרוגינס שתקע בדא דתני אין לו תשובה א"ר אבין זה אחד מארבעה דברים שהיה ר' חייה הגדול אומר אין להן תשובה והשיב ר' לעזר בנו של ר' לעזר הקפר מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב וודייה דוחה את לילי יום טוב תאמ' בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב דין הוא שידחה ספיקו את י"ט וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון על דעתיה דר' אחא אנדרוגינס מוציא את מינו כתחילה על דעתיה דר' יוסה לשעבר ומודי' שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר הכירה מוכן הדא דאת אמר באפר שהוסק מערב יום טוב אבל באפר שהוסק ביום טוב לא בד"א בשלא שחט אבל אם שחט מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב ואל יחפור בדקר ויכסה חברייא אמרין שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעש' על דעת' דר' יונה דו אמ' מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אע"פ שאינה כתובה בצידה ניחא על דעתיה דר' יוסי דו אמר הואיל ואין מצות עשה דוחה בלא תעשה אא"כ היתה כתובה בצידה מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק ר' זעורה בעי קערה שחקקה קוף מהו רבי יוסה בי ר' בון אמר איתפלגון ר' זעורה ורב המנונא חד אמ' אסור וחרנה אמ' מות' מ"ד אסור נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו מ"ד מות' נעשה כטבל שתיקנו שוגג מ"ד מותר מהו לשתמש על גב מקומה כך אנו אומרים אסור לשתמש על גבי קרקע
ד ב"ש אומרים אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב"ה מתירין ב"ש אומרים לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום וב"ה אומרי' עומד ואומר זה וזה אני נוטל הלכה ד' יהודה בר' חייה נפק לברא שאלון ליה סולם של עלייה מהו אמר לון שרי כד דאתא גבי אבוה אמר ליה מה מעשה בא לידיך אמר היתרתי להן סולם של עלייה ואקים תניי קומוי ותנא במה דברים אמורים בסולם של שובך אבל בסולם של עלייה אסור מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה אמר רבי יעקב בר אחא סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחישין הן סולם של עלייה יכול הו' לעשו' מלאכתו מאתמול אמר רבי יוסה בי ר' בון סולם של שובך יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו סולם של שובך שהוא עולה בו לעלייה סולם של עלייה שהוא עולה בו לשובך בית שמאי אומרים לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום מחלפה שיטתון דבית שמאי דתנינן תמן ועוד אמ' ר' אליעזר עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר ורבי ליעזר לאו שמתי הוא חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים ב"ה אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן וחכמים אומרי' עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן והכא אינון אמרין הכן עוד אינון אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים אמר רבי יוסה בי ר' בון לוי מקש על שובכיה ואמר יזכה לי שובכי למחר
ה זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורי' שני' ומצא ג' אסורין ג' ומצא שנים מותרין בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין ואם אין שם אלא הם הרי אילו מותרין הלכה ה' מתניתא דרבי דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכמים אומרי' חולין תמן תנינן האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אילו חולין רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכמים אומרים חולין חזר ואמר דברי הכל היא שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח והא תנא רבי חלפתא בר שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בבצים הוי דרבי היא אמר רבי יוסה תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח הוא מצא רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסה בשם רבי אחא הורי רבי בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי אמר רבי יודן הדא דאת אמר בשהיו שם שתי קינים אבל אם אין שם אלא קן אחד לא בדא והא תנינן אם אין שם אלא הן הרי אילו מותרין אמר ר' יוסי בר בון בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד קן אחת שחורים בלבד שמואל אמר המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה וקשיא דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת בית הלל מתירין אף להחזיר רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח ולא יפתח אף הוא ממעט בשמחת יום טוב אמר רבי אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו אמר רבי יוסי בי רבי בון כשאין שם פתח אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח
ו ב"ש אומ' אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר וב"ה מתירין ב"ש אומ' אין נותנין את העור לפני הדריס' ולא יגביהנו אלא א"כ יש עליו בשר וב"ה מתירין ב"ש או' אין מסלקין את התריסין ביום טוב ובית הלל מתירין אף להחזיר ב"ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר וב"ה מתירין הא שלא לקצב עליו בשר אסור הדא היא דאמ' ר' חיננה בר שלמיה בשם רב מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירה ומזורה ובוכנה בזיירא דו עצר ביה ומזורה דו חבט ביה ובוכנה דו כתת ביה ב"ש אומרים אין נותנין את העור שוין שלא יגרדנו מה אנן קיימין אם במחובר לו כגופו הוא אם בפרוש הדא היא דאמר ר' יעקב בר אחא חיננא קרתחייה בשם רבי הושעיה דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה כהדא אנטיכי נפלת על רבי ירמיה בשובתא וחשבון עליה ורימונה לא שהלכה כרבי הושעיה אלא בגין רבי ירמיה דלא יסכן שוין שלא ימלחנו תני אבל הוא מולח עליו בשר לצלי חברייא בשם רב מולח הוא אדם דבר מרובה אף על פי שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר ממועט ר' אחא בשם רב מולח ומערים מולח ומערים מלח הכא ומלח הכא עד דו מלח כוליה
ז ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לר"ה וב"ה מתירין הלכה ו' הא גדול אסור רבי שמואל בריה דרבי יוסה בי רבי בון אמר אפילו גדול מותר וליידא מילה תנינן קטן בא להודיעך כוחן של בית שמאי עד איכן היו מחמירין שמואל מיטען מערס לערס אמר רבי זעורה קומי רבי יוסה נאמר דהוה אסתניס אמר ליה ברי הוה מיני ומינך תני רבי ישמעאל בי רבי אומר אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו ר' יונה מפקד לחברייא לא תיתבון לכון על מסטובייתה ברייתא דסדרה דבר עולא דאינון צנינין רב מפקד לתלמידוי לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרא דאסי דאינון צנינין רבי אבהו הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה והוה מיסתמיך על תרין גותיין שרעון וזקפון שרעון וזקפון אמרון ליה מהו הכין אמר לון שימרתי כחי לזיקנותי רב חונה לא נחת לבית וועדא רב קטינה שאיל לא כן תני מטלטלין את האיסתניסין רב חונה הורי לריש גלותא לצאת בכסא רב חסדא בעי לא כן תני אין יוצאין בכסא אחד אנשים ואחד נשים אפילו תלמיד חכם אינו טועה בדבר הזה ורב חונה טעי רבי ירמיה הורי לבר גירונטי אסיא מיטענה בסדינא מיעול מבקרא ביישייא בשובתא מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי מיטען בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא אמר רבי זריקן לרבי זעורה כד תיעול לדרומא את שאיל לה אשתאלת לרבי סימון אמר לון רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא סוף דבר שצורך לרבים בו אלא שמא יצרכו לו הרבים דלמא רבי ליעזר ורבי אבא מרי ורבי מתניה הורי פיתא לארסקינס בשובתא שמא יצרכו לו הרבים תני ולא את המפתח בית הלל מתירין ואמר רב הושעיה בר רב יצחק הדא דאת אמר במפתח של אוכלין אבל במפתח של כלים לא בדא והא ר' אבהו יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין בידיה פילפלין הוה ליה בגווה
ח ב"ש אומ' אין מוליכין חלה ומתנות לכהן בי"ט בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום וב"ה מתירין אמרו ב"ש גזירה שוה חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שאין מוליכין את התרומה כך לא יוליכו את המתנות אמרו להן ב"ה לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמר במתנו' שזכאי בהרמתן הלכה ז' תני אמר רבי יודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב על מה נחלקו על המתנות שהורמו מערב יום טוב לעצמן שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין הלכה ח' וקשיא על דב"ה תרומה אינו זכאי בהרמתה הגע עצמך שיש עליה תניי זו מפני זו ולמה תנינן חלה מפני חלה שהורמ' ביום טוב כהדא דתני הלש עיסה ביום טוב מפריש חלתה ביום טוב לשה מערב י"ט ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואין צריך לומ' ליטול ממנה עירס לא אמ' אלא לש אבל עירס לא א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה תיפתר בעיסה טמיאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף א"ר יוסה בי ר' בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא תיטמא העיסה מתניתא ביום טוב של פסח אבל בעצרת ובחג מות' ר' יוסה בי ר' בון ר' חונה בשם ר' אחא אפי' בעצרת ובחג אסור על שם וכל מלאכה לא יעשה בהם
ט ב"ש אומ' תבלין נידוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור וב"ה או' תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ הלכה ט' וידוך מאתמול חברייא בשם ר' יוחנן שטעמן מר ר' זעורה בשם ר' יוחנן שטעמן פג שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא רב אמר כל הנידוכין נידוכין כדרכן רב חונה ר' ירמיה ר' אימי בשם ר' יוחנן השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן ר' אבהו בשם ר' יוחנן העושה אלינתין בשבת חייב משם מרקיה הא ביום טוב מותר ר' חזקיה בשם רבי ירמיה העושה אלינתין ביום טוב אסור משם מרקה יצחק דיהכא שאל לר' יוחנן מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא א"ל שרי וייב לי ואנא שתי ר' אבהו בשם ר' יהושע בן לוי שרי ר' זעורא בעא קומי ר' אבהו מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל א"ל אין מחלפה שיטתיה דר' אבהו הכא הוא אמר שרי והכא הוא אמר אסור אלא בגין דר' אבהו ידע דר' זעורא מחמר ואינון מחמרי' בגין כן הו' עבד דכוותהון אית דבעי מימר הכין א"ל מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל ר' זעורה שאל לקלה דרומה עבדיה דר' יודן נשייא שחק הוא מרק קונדיטון ביומא טבא א"ל אין וכל מיני סיקריקון ר' יצחק בי רבי לעזר בשם ר' אימי אבוי דר' אבודמא דציפורי' מה פליגין ליתן לצלי הא לקדירה מותר ר' נחום א"ר שמואל בר אבא בעי הדא אטריתא ליבש אסור לקדירה מותר על יד על יד צריכה
י הבורר קטנית בי"ט ב"ש אומרי' בורר אוכל אוכל וב"ה אומרי' בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה ר"ג או' אף מדיח ושולה הלכה י' ר' יונה בעי עשה כן בשבת על דבית שמאי מהו שיהא חייב אל ר' יוסה ולמה לא אילו עשה כן בשבת על דבית הלל שמא אינו חייב והכא חייב א"ר מנא יאות א"ר יונה אבא לא אתייא אלא על דב"ש למה הותר מכלל ברירה ביום טוב לא הותר מכלל ברירה בשבת ברר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה אמר חייב ור' יוחנן אמר פטור מתניתא פליגא על חזקיה בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן ר' בון בר חייה בשם ר' שמואל בר רב יצחק תיפתר בשהיו אורחים אוכלין ראשונה ראשונה והא תני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין אם עשה כן בשבת חייב על דעתי' דר' יוחנן שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב על דעתיה דחזקיה אפי' עיגולין מן גו עיגולין ואפילו רימונים מן גו רימונים אין כיני אפי' בני נש מן גו בני נש מאי כדון כל עמא מודיי להיא דא"ר אימי ר' אימי הוה ליה אורחין אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה אמ' לון יהבון דעתכון דאתון מיכול קינרסיה בסופה תני אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין הבורר והטוחן והמרקד בשבת נסקל וביום טוב סופג את הארבעים והתנינן בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי א"ר חנינה ענתנייה דרבן גמליאל היא דרבן גמליאל אמ' אף מדיח ושולה והא תני של בית ר"ג היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן ומותר לטחון ואסור לבור א"ר יוסי בי ר' בון לא הותרה טחינה כדרכה מניין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין ר' אחא בשם רשב"ל כל מלאכה לא יעשה בהם ע"ד ושמרתם את המצות ר' יוסי בעי כלום למדו לתבשיל אלא מיכן ר' יוסה לא אמר כן אלא ר' יוסי בשם רשב"ל אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ע"ד ושמרתם את המצות תני חזקיה ופליג אך הוא לבדו הרי אילו מיעוטין שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב המשמר חייב משום בורר אמר רבי זעורה לא מסתברא דילא משום מרקיד רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין בקדמיתא הוינון אמרין יאות אמר רבי זעורה מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן ולא הוינן אמרין כלום למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי והותר מכלל שימור אבל נותנין לתלויה ביום טוב ולא הותר מכלל הרקדה דאמר רבי חנינה בר יקה בשם רב יהוד' אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה אין תאמר משם מרקיד הוא יהא אסור א"ר יוסי בי ר' בון די לא כרבי יודה דתני משם ר' יודה אף מכשירי אוכל נפש התירו בעיא הדא מילתא מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן
יא ב"ש אומ' אין משלחין בי"ט אלא מנות וב"ה אומרי' משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין משלחין יינות שמני' וסלתו' אבל לא תבואה ר"ש מתיר בתבואה הלכה י"א וקשיא על דב"ש ירך גדולה מותר לשלחה גדי קטן אסור לשלחו א"ר יודן לא מסתברא בטוענו אבל אם היה מושכו והולך מה בין מושכו להוליכו מה בין מושכו להשקותו ר' הושעיה רבה אמר לרבי יודן נשייא שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטלה מה אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת ואם לאו אסורה ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה לכן צריכה אפילו אינה מוכנת אמרה לו בלחישה אמר לו למה את אומרה לי בלחישה אמר לו כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה תני משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות פול שהוא מאכל נדיות שעורים שהן מאכל בהמה לא כן תני משם רבי שמעון לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל אתיא דרבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אמר לכל נפש אך נפשות בהמה בכלל כן רבי שמעון אומר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל
יב י"א משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין אע"פ שאין לצורך המועד אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור ר' יהודה אומ' אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שניאותין בו בי"ט משלחין אותו הלכה י"ב כיני מתניתא מפני שהוא צריך ביצת אומן מתניתא דרבי ליעזר דתנינן תמן מנעל על האמום רבי ליעזר מטהר וחכמים מטמין דברי הכל היא שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב תני אין מפרקין את המנעל מעל האימום ביום טוב אבל מפרקין את המנעל מן האמום בחולו של מועד מהו להעמיד חלב ביום טוב אם או' את כן אף הוא חולב ומעמיד מיו' טוב לחול תנה ר' חלפתא בן שאול תכשיטין אסור לשלחן א"ר מנא לא אמרו אלא לשלחן הא ללובשן מותר תני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות בהן את הכלים א"ר אבון מתנית' אמרה שאסור ללובשן דתנינן כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו אם אומר את שמותר ללובשן יהא מותר לשלחן מהו הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק את הפינקס את הקרקש את המראה לכסות את הכלים בשיש עליהם תואר כלי עד כדון בתכשיטין של זהב ואפילו תכשיטין של כסף אמרין בשם רבי ירמיה אסור ואמרין בשם רבי ירמיה מותר אמר רבי חזקיה אנא ידע ראשה וסופא טליין דקיקין הוון מתרביין בדרתיה דר' ירמיה אתא שאל לרבי זעורה אמר ליה לא תאסור ולא תישרי הדרן עלך ביצה שנולדה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.