א המביא כדי יין ממקום למקום לא יביא' בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו לפניו המוליך את התבן לא יפשיל את הקופ' לאחריו אבל נוטלה בידו מתחילין בערימ' התבן אבל לא בעצים שבמוקצה המביא כדי יין כו' אמר ר' חנין בר לוי מתנית' באילין קורפדייא דקיקתה דמיטענן תרתיי תלת בגו ידא היתה אחת גדולה לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו היך מה דאת אמר מביאה על גב עורה ודכוותה מביאה על גב קנקנה כמה דאת אמר מביאה איברים איברים ודכוותה מביאה צלוחיות צלוחיות ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרשות היחיד לרשות הרבים ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו מתניתא כמאן דא' לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכה ליה כמאן דאמ' אין נפשו' בהמה בכלל ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה מתניתא במוציא להאכיל מה צריכא ליה במוציא להיסק רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא מוקצה שיבש אסור ליגע בו רבי אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה אמר ליה ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד אמר רבי שמואל בר סוסרטיי מפני שהן מסריחות בנתיים רבי זעורא בעא קומי רבי יסא לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא אמר ליה אוף אנא סבר כן אתא רבי יוסי בי רבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן באילין פיצוליא הוה עובדה אמר לי' אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו הדא דאת אמר לעניין שבת אבל לעניין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה אמר ר' יוסה מתניתא אמרה כן בגרוגרות משידוש ובמגורה משיעגל
ב אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה מביאין עצים מן השדה מן המכונס מן הקרפף אפילו מן המפוזר אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה רבי יוסה אומ' כל שנכנסין לו בפותחת אפילו בתוך תחום שבת אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה שמואל אמר בשלא נתכוון לעבותה אבל אם נתכוון לעבותה אסור בשלא היתנה אבל אם היתנה מותר רב נחמן בר יעקב בעי ויש אדם מתנה לסתור אוהלין ואומר בפני שמואל בטפול לה והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה תני אמר רבי לעזר בי רבי שמעון לא נחלקו בית שמאי ובית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המפוזרין שבקרפף על מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אמר רבי נתן מודין בית שמאי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב הלכה כדברי מי שהוא מחמיר ובלבד מן המפוזרים שבקרפף מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן ר' יהודה אומ' אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה והכא הוא אמר הכין אמר רבי מנא כבית דירה עביד לה רבי יודה
ג אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחילה ונוטל הלכה ב' אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה הדא דאת אמר בקורה שנשברה ביום טוב אבל בקורה שנשברה מערב יום טוב מותר בשאין בהן תואר כלי אבל אם יש עליה תואר כלי אפילו נשברה מערב יום טוב אסור תני סוכות תאינים ובהן תאנים מכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב רב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי הדא דאת אמר בכלים שנשברו ביום טוב אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר בשאין עליהן תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר תני רבי חייה מסיקין באוכלין אבל לא בקליפיהן ולא בגלעיניהן רב הוה יתיב קומי ר' חייה רבה והוה אכיל והוה מתחמי זרק גו תפייה וזרק קומי תפייה אמר ליה רבי חייה רבה הכא זרוק אמר ליה מה בין הכא ומה בין הכא אמר ליה בן פיחה אחריהם אמר רבי חנינה אוכלה הוה זרק אמר רבי אימי בבלייא חולה הוה אמר ליה כנגד כן אסור ביום טוב ולא בקורדום דבית רבי ינאי אמרין מבקעין בקורדו' תנא רבי הושעיה מבקעין בקורדום שמואל אמ' הלכה כמי שהוא אומר מבקעין בקרדום תני רבי יוסי בן כופר אמר משם רבי לעזר בן שמוע בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין ולא במגל אית תניי תני מבקעין ואית תניי תני אין מבקעין אמר רב חסדא מאן דאמר מבקעין במגל של יד מאן דאמר אין מבקעין במגל של קציר אית תניי תני מפספסין בקלקים אית תניי תני אין מפספסין אמר רב חסדא מאן דאמר מפספסין בבריא מאן דאמר אין מפספסין בתש אית תניי תני מוללין עצי בשמים אית תניי תני אין מוללין מאן דאמר מוללין בלחים מאן דאמר אין מוללין ביבישין אית תניי תני ממתקין את החרדל בגחלת אית תניי תני אין ממתקין מאן דאמר ממתקין בשנתנו על גבי הגחלת ומאן דאמר אין ממתקין בשנתן את הגחלת עליו אית תניי תני שפין את הכסף בקרטיקון אית תניי תני אין שפין מאן דאמר שפין בשנתנו מערב יום טוב ומאן דאמר אין שפין בשנתנו ביום טוב רבי מאיר אומר אף הוא פוחת כתחילה ונוטל רבי בא רב יהודה בשם שמואל ובלבד כנגד הפתח והא תני מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין ובכלים בשבת מותר ואין צורך לומר ביום טוב
ד אין פוחתין את הנר מפני שהו' עושה כלי ואין עושין פיחמין ואין חותכין את הפתילה לשני' רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נירות הלכה ג' תני לפסים סתומות עשאן מערב יום טוב לא יפתחם ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי ביום טוב תמן תנינן על לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב רבי לעזר בי ר' צדוק אומר אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן אתיא דיחידאה דהכא כסתומה דתמן ודיחידייא דתמן כסתומה דהכא ר' בא בשם רב יהודה בקעת סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס תני אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה אם בשביל שלא תעשן את הבית ואת הקדירה מותר א"ר חנניה בשאין שם אויר אבל אם יש שם אויר משליכה לאויר ודייו א"ר נסא ויאות כן אנן אמרין הדא קלוריתה שרי מישוף ומכחול מינה ביומא טבא א"ר מנא כאן לשימור וכאן לרפואה ג' דברי' נאמרו בפתילה להחמיר וג' להקל אילו שלשה שאמרו להחמיר אין עושין אותה כתחילה ביום טוב ואין חותכין אותה לשנים ואין מספספין אותה באור אילו שלשה שאמרו להקל מועכין אותה ושורין אותה בשמן וחולקין אותה באור לשתי נרות א"ר חיננא בצריך לשניהן תני ר' יודה בר פזי דבר דלייא מביא שתי נרו' ונותנ' בשניהן וחולקה באור לשני נירו' רבי יעקב בר אחא חיננא בר אידי בשם רב מוחטין את הפתילה ביום טוב
ה אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח אין גורפין תנור וכיריים אבל מכבשין אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן הדלת אין מנהגין את הבהמה במקל ביום טוב הלכה ד' הדא אמרה ההן סיקירה אסיר מיעבד ביומא טבא דהוא מקטע בגומי' ברתי' דר' חייה רבה אתת מיפה גו תנור' אשכח' כיפה בגויה אתת שאלת לאבוה' א"ל איזלין גרפין אמרה לינה יכלה א"ל איזלין כבשין ידעה הוות אלא דהוות בעיא מישמע מן אבוה רב אמר מצילין מן התנור לכירה אבל לא מכירה לתנו' רב אבא בר חנה אמ' מצילין מתנו' לכירה ומכירה לתנור אבל לא מערבית לשחרי' רב אבון בשם רב מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור מערבי' לשחרי' אבל לא מיום טוב לחול אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדיר' משם בונה תני לא יצא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו ורבי שמעון מתיר וכן היה ר"ש או' הואיל והוא מותר בדבר אחד יהא מותר בכל הדברים
ו רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק הלכה ה' מה ביניהן לעשות ציבור ביניהן על דעתיה דר' אליעזר עושין ציבור על דעתהון דרבנן אין עושין ציבור
ז אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן הלכה ו' אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהון אית תניי תני מלבנין ואית תניי תני אין מלבנין אמר רב חסדא מאן דאמר מלבנין בבדוקים ומאן דאמר אין מלבנין בשאינן בדוקים ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר דתנינן תמן בית שמאי אומ' לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום ור' ליעזר לאו שמתי הוא חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מיכן ועד כאן מחלפה שיטתון דרבנן דתנינן תמן בית הלל אומרים עומד ואו' זה וזה אני נוטל והכא אינון אומרין הכין עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים הדרן עלך המביא כדי יין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.