א האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת צרת' היה לה חמות אינה חוששת יצאת מליאה חוששת רבי יהושע אמר אינה חוששת האשה שהלכה רב שאיל לרב חייה רובה ותמתין שלשה ותחלוץ מיד מה נפשך אם בן קיימה הוא לא נגעה בה חליצה אם אינו בן קיימה הרי חליצתה בידה אמר ליה לא שני שלשה חדשי' אלא אצלה הא אצל צרתה כמה תמתין ט' חדשים ותחלוץ מיד מה נפשך אם בן קיימא הוא הא לא נגע בה חליצה אם אין בן קיימא הוא הרי חליצה בידה אתא רבי יהודה בשם רבי אלעזר בשם רבי חייא רובא שלא תהא צריכה כרוז לכהונה חבריא בשם רבי יוחנן טעמון דרבנן כי ישבו בודאי ולא בספק יצאת מליאה חוששת שהוא ספק אחד ספק זכר ספק נקיבה מדבר תור' להחמיר רבי יהושע אומר אינה חוששת שהן שני ספיקות ספק זכר ספק נקיבה ספק בן קיימ' ספק אינו בן קיימ' שתי ספיקות מדברי תורה להקל
ב שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו לזו עדים ולזו אין עדים את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין בנים את שיש לה בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה נתייבמו מתו יבמין אסורות להינשא רבי לעזר אמר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם מתני' שתי יבמו' לזו בני' ולזו אין כלו' זו ניתרת בבני' וזו ניתרת בעדיה מה טעמ' דרבי לעזר משו' שאינה חשודה לקלקל צרתה כל עיקר נשמעינ' מן הדא האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאתה ואמרה מת בעלי תינשא ותטול כתובה וצרתה אסורה וסברין מימר חשודה היא לקלקל את עצמה כדי שתקלקל צרתה ולית רבי לעזר פליג הוי לית טעמא ולא משום שאינה חשודה לקלקל צרתה כל עיקר וחש לומר שמא שילח לה גיטא ממדינת הים הגע עצמך שהיה כהן אמר רבי בא בר זימנא חשודה היא לעשות כמה חללים כדי לעשות בני צרתה ממזרין
ג אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידים אלא לאחר שלשה ימים אפי' מגוייר וצלוב על הצליב והחיה אוכלת בו אין מעידין אלא עד שתצא נפשו ד' רבי יודה בר בבא לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוות מתני' אין מעידין אלא על פרצוף פנים וכו' רב יהודה אמר החוטם עם הלסתות ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם אמר רב חייא בר בא מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם כהדה ביומי דארסקינם מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין ובסיפא איתמר עליהון לישן ביש ואיתצידון כולהון מן בידו כתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד אמר ר' אבא בר כהנא שהעביר הכרת פניהם של ישראל הדא היא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו' זה החוטם רבי אמי אמר שהושיב עליהם משמרו' שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן הה"ד עצמו לי אלמנותיך מחול ימים ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם כתיב ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ונגפהו יי' וימות א"ר שמואל את סבור שהוא ירבעם אינה אלא אביה ולמה ניגף רבי יוחנן אמר על שחישד את ירבעם ברבי' הה"ד ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים ריש לקיש אמר על שביזה את אחיה השילוני רב יהודה היא דכתיב ויקבצו אליו אנשים בני בליעל על דצווח לאחיה השילוני ורבנין אמרין על ידי שבאת ע"ז לידו ולא ביערה הה"ד וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את ביתאל ואת בנותיה וכתיב וישם את האחד בביתאל ואת האחד נתן בדן אף על פי שיש בגופו ובכליו ולא כן תני מנין לאחיך שטעה אתה מחזירו בין בגופו בין בכיליו שנייא היא שהסימנין דרכן להשתנות כיני מתניתא אין מעידין אלא עד לאחר שלשה ימים ר' בריה ורב פפי ר' יהושע דסוכנין בשם ר' לוי כל תלתא יומין נפשא טייסא על גופה סברא דהיא חזרה לגווה כיון דהיא חמית ליה דאישתני זיווהון דאפוי היא שבקא ליה ואזלא ליה ומן תלתא יומין ולהלן הכרס נבקעת על פניו ואומרת לו הילך מה שגזלת וחמסת רבי חגי בשם רבי יאשיה מייתי לה מהדא קרא וזירתי פרש על פניכם ואפילו פרש חגיכם באותה שעה אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל מתניתי' אפילו ראוהו מגוייד אני אומ' בחרב מלובנת נכווה וחיה וצלוב על הצלוב אומ' אני מטרונא עברה עליו ופדאתו והחיה אוכלת בו אני אומר נתרחמו עליו מן השמים נפל לבור אריות אין מעידין עליו אומ' אני נעשה לו ניסים כדניאל נפל לכבשן האש אין מעידין עליו אומ' אני נעש' לו ניסין כחנניה מישאל ועזריה נפל לבור מלא נחשים ועקרבי' אין מעידין עליו רבי יהודה בן בבא אומר אומר אני חבר היה נפל ליורה בין של מים ובין של שמן אין מעידין עליו רבי אבא אמר של שמן מעידין עליו של מים אין מעידין עליו רבי יודה בן בבא רבי זעירא רבי חננאל בשם רב הלכה כרבי יהודה בן בבא מיליהון דרבנין פליגין דמר רבי ירמיה מעשה באחד שנפל לירדן ועלה לאחר שבעה עשר יום והכירו שצפרתו הצינה והשיאו את אשתו
ד נפל במים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף הרי אשתו אסורה אמר רבי מאיר מעשה באדם אחר שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים אמר רבי יוסה מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא והשיאו את נשותיהן ושוב מעשה בעסיה באחד ששילשלוהו לים ולא עלה בידו אלא אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא מן הארכוב' ולמטה לא תינשא נפל למים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף אשתו אסורה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מים שאין סוף אשתו אסורה שיש להם סוף אשתו מותר' אמ' ר' מאיר מעשה שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים אמר לו אין מזכירין מעשה ניסים אמר רבי מעשה בשנים שירדו לכמור מכמורת לירדן לציתותי ראה אחד מחילה של דגים ונכנס לתוכה ובקש לצאת לא היה מוציא פיתחה של מערה ובא חבירו ועמד על פתחה של מערה ושהא כדי שתצא נפשו ובא והגיד בתוך ביתו ובשחרית זרחה החמה והכיר פתחה של מערה ויצא ובא ומצא הספר קשור בתוך ביתו אמ' ר' עקיבא מעש' שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה וכשבאתי למגיזה של קפודקיא והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלו' נומתי לו בני היאך פלטת' נומה לי רבי טרפני גל לחבירו וחבירו לחברו עד שהקיאני ליבשה באותה שעה אמרתי גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה מים שיש להם סוף אשתו מותרת אמ' רבי אבהו אם הים גליני והביט לארב' רוחותיו וראה שאין שם ברייה משיאין את אשתו ושוב מעש' באסיא באחד ששלשלהו הים ולא עלת בידם אלא רגלו תני רצו לחתוך ספוגים ובאו ומצאו אותו שולחני בעכו ר' חגי בעי קומי רבי יוסי לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טריפה אמר ליה אף אנא סבור כן
ה אפילו שמע מן הנשים אומרי' איש פלוני דיים רבי יודה אמר אפילו שמע מן התינוקות אומרי' הרי אנו הולכים לספוד ולקבור את איש פלוני בין מתכוין בין שאינו מתכוין רבי יודה בן בבא אומר בישראל עד שיהא מתכוין ובגוי אין מתכוין אין עדותו עדות מתני' אפילו שמע מן הנשי' שמע קול המקוננת מיבבתו בין המתים אין עדות גדול מזו מקמנטריסי המלך בית פלוני נהרג פלוני אין משיאין את אשתו אבד פלוני נהרג פלוני מבית דין שלישי מת פלוני נהרג פלו' משיאין את אשתו אבד פלוני נהרג פלוני אינו בעולם אבד פלו' אינה א' רבך מן עלמא נתרי פלוני אנא א' אתרין פלוני מאב' פלו' אינו בעולם טיפח רוחיה עליה שקעה ספינתו בים אתיה כהדא דתמר רבא בר זבדא בשם רב מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה והכא כן איזו היא מתכוין ר' יוחנן או' כל שמזכירין לו אשה ר' שמעון בן לקי' אמ' כל ששואלין אותו והוא משיב א"ר חגי לר' יהושע בן לוי זכור ר' בשלישי וכמה זקני' כל שהיו מתריסין כנגד ר' הושעי' ביד למעבד כהדה דר' שמע' בן לקי' והו' לא מקבל עליו רב יהודה בשם רב אין הלכ' כר' יהוד' בן בבא בישר' ומילהון דרבנין אמרן כן דמר ר' שמואל ר' אבהו ר' עקיבא בר אחא בשם ר' יסא אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה מעשה באחד שבא להעיד לפני רבי טרפון על האשה שנשאת אמר לו בני היאך אתה מעיד על האשה שתנשא אמר לו רבי עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו ונתלה ביחור של זית ופשחו ורדף הגייס וחזר נומתי לו בני משבחך אני בארי נומה לו יפה כיוונת לשמי אני נקרא בעירי יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה אמרתי לו בני יפה אמרת יוחנן בן יונתן אריה מכפ' שיחלה אמ' לי לא כך אמרתי אלא יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה אמרתי לו והלא כך אמרת יונתן בן יוחנן ארי מכפר שיחלה אמר לי לא כך אמרתי אלא יוחנן בן יונתן ארי מכפר שיחלה לאחר הימים חלה ומת ובדק רבי טרפון את עדותו והשיאו את אשתו או נימר משום מה בכך אשכח תני אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה ודלא כרבי טרפון דרבי טרפון אומר בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה
ו מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו שוב מעשה בצלמין באחד שאמר אני בן איש פלוני בן פלוני נשכני נחש והרי אני מת הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו אמר רבי חנינא ניתני רבי יוחנן והן שראו בוביה של אדם תמן תני שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו מתני' מעידין לאור הנר אמר רבי חנינא לימדני רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם רבי אחא בשם רבי חננא תמן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתבו ויתנו ומר רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם ר' אחא בשם רבי חננא בשם רבי חנינא הדה דתימר בשדה אבל בעיר אפי' לא בוביה של אדם והן תנינן מי שהיה מושלך בבור ואמ' כל מי ששומע את קולי יכתוב גט לאשתו הרי זה יכתבו ויתנו וא"ר יונתן והוא שראו בוביה של אדם א"ר אבון המזיקין מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדו' תמן תנינן המסית זה הדיוט והניסית זה ההדיוט הא חכם לא מכיון שהוא ניסית אין זה חכם מכיון שהוא מסית אין זה חכם מכיון שהוא ניסית אי' זה חכם כיצד עושין לו להערים עליו מכמינים עליו ב' עדי' בני אד' בבי' הפנימית ומושיבין אתו בבית החיצון ומדליקי' נר על גביו כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו שכן עשו לבן סטרא בלוד שהכמינו לו שני תלמידי חכמי' והביאוהו לב"ד וסקלוהו וכה תמר אכן שנייה היא דמר אני אף הכא אני שלא יברח וילך לו וילך ויסית את אחרי' עמו תמן תנינן המבי' גט ואבד ממנו אם מצאו על אתר כשר ואם לאו פסול איזהו על אתר ר' יוח' אמ' כל שלא עברו שם שלשה בני אדם עבר גוי מהו נשמעינה מן הדא אדא בר בר חנה אייתי גיטה ואבד מיניה אשכחיה חד סרקאי אתא עובד' קומי רבנן ואכשרון הדא אמרה עבר גוי כשר נימר סימן לגיטין בההוא דו אמ' תרתי שורין ברם הכא ה"א שבו היה נקוד רבי עזרא בעא קומי רבי מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחד היה שם והיה שמו כשמו הגע עצמך שבדקו כל אותו מקום ולא מצאו שם אחד כשמו ולא משום חומר היה בעריות והא תנינן הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו א"ל ר' מנא כן א"ל ר' שמי ר' אחא בשם רבי בון בר חייא האיש הזה בידו ב' גיטין ובידו א' כשר וא' פסול אבד את הכש' והשליך את הפסול בשע' שמצא אני או' את הפסול מצא
ז אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בדלא אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישר' על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא נימיתי לה וכן הדברים אמר ליה אמור להם משמי אתם יודעי' שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליא' הזקן שמשיאין האש' על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברי' לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצינו חבר ליהודה בן אבא ח' מתוך דברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל את נשותיהן על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה ומפי שפחה מתני א"ר עקיב' כשירדתי לנהרדע' לעבר את השנ' מצאני נחמיה איש בדלא כו' מצאו כתו' בשט' מת פלו' נהרג פלו' ר' ירמיה אמ' משיאין את אשתו רבי בון בר כהנא אמר אין משיאין את אשתו מתנית' מסייעא לדין ומתנית' מסייעא לדין מתנית' מסייע' לר' ירמיה על פי עדי' לא ע"פ כתבן ולא ע"פ מתורגמן ולא עד מפי עד ועכשיו אין משיאין עד מפי עד ודכוותה על פי כתבן ועל פי מתורגמן משיאין ומתניתא מסייעא לר' בון בר כהנא יפה כח העדים מכח השט' וכח השט' מכח העדים שהעדים שאמרו מת פלוני נהרג פלוני משיאין את אשתו מצאו כתוב בשטר מת פלוני נהרג פלוני אין משיאין את אשתו יפה כח השט' מכח העדים שהמלוה את חבירו בעדי' גובה מנכסין בני חורין בשטר גובה מנכסין משועבדין
ח רבי לעזר ורבי יהושע אומר אין משיאין את האשה על פי עד אחד רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי קרוביה מתניתי' רבי אלעזר ורבי יהושע אומ' אין משיאין את האשה כו' תנינן הוחזקו להיותן משיאין עד מפי עד מפי אשה ואשה מפי אשה ומפי עבד ומפי שפח' ומפי קרובי' ואת אמר הכין מתניתין כמשנה הראשונה
ט אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם בדרך והניחוהו בפונדק ובחזירתן אמרו לפונדקית איו חבירינו נומת להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו אמרו לו לא תהא כהנת כפונדקי' אמ' להם כשתהא הפונדקית נאמנת יא' והפונדקית הוציאה להן מקלו ומנעלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו מתני' אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים כו' הפונדקית הוציאה להן מקלו ומנעליו ואפונדתו וספר תורה שהיה בידו ר' אחא בשם רבי חנינא עשו אותה כי חיה שהיא נאמנת על אתר א"ר שמוא' בר סוסרטא עשו אותה כגוי מסיח לתומו חד אריסטון בעי קומי ר' מנא לית הדא פליג על ר' שמעון בן לקיש דר' שמעון בן לקיש אמ' כל ששואלין אותו והוא משיב לית כן כההיא דאמ' רבי שמואל בר סוסטרא אית כן כההיא דמר רבי חנינה עשו אותה כחיה שהיא נאמנת על אתר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.