א האשה שהלכ' היא ובעלה למדינת הים שלום בינו ובינה ושלום בעולם באה ואמר' מת בעלה תינשא מת בעל תתיבם אין שלום בינו לבינה ושלום בעולם באת ואמרה מת בעלי אינה נאמנת ר' יודה אומ' לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו אחת זו ואחת זו תינשא האשה שהלכה היא ובעלה כו' כמה דאת אמר אם יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת ואמר אף הכא כן שנייה היא בעידי מיתה מאחר שאם יבוא הוא מכחיש ותהא נאמנ' לומ' מת יבמי לית יכיל דתנינן שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא ולא מתה אחותי שתיכנס לביתה אמר רבי בא בעלה שנישאת לו לרצונה נאמנת יבמה שנפלה לו על כרחה אינה נאמנת ר' הושעיה בעי הגע עצמך שנישאת לו על כרחה מעתה לא תהא נאמנ' לא סוף דבר כמשנ' האחרונה שעד אחד מתירה ואפי' כמשנה הראשונה שאין עד אחד מתירה היא מתרת עצמה מה בינה לעד אחד עד אחד חשוד לקלקלה והיא אינה חשודה לקלקל את עצמה עד אחד מהו שיהא נאמן בשעת מלחמה נישמעינה מן הדא חד בר נש ביומוי דרבי אמר ליה הן ההוא פלן אמר לון מית הן ההוא פלן אמר לון מית אמר ליה וכולהון מתים אמר לון ואילו הויין בחיין לא הוון מייתי רבי ירמיה בשם רבי חנינה מעשה בא לפני רבי ואמ' מאן דנישאת נישאת מאן דלא נישאת לא נישאת רבי אייבו בר נגרי בשעת מלחמה הוות הדא אמרה שעד אחד נאמן בשעת מלחמה מה בין שלום לעולם לבין מלחמה לעולם מלחמה בעולם סבורה בו שמת ולא מת עד כדון כשהיתה מלחמה בצפון ובאת מן הצפון בדרום ובאת מן הדרום היתה מלחמה בצפון ובאת מן הדרום והיא אומרת מן הצפון באתי ואני אומר מן הדרום באת והיא אומרת מן הדרום באתי סבורה להתיר את עצמה היא אמר' על מיטתו מת ואני או' למלחמה הלך היא אומרת על מיטתו מת סבורה להתיר את עצמה אי זו היא קטטה ר' בא בשם רב חייה בר אשי לא קידשתני ולא גרשתני ולא הייתי אשתך מימיי אין זה קטטה קידשתני וגירשתני אלא שלא נתתה לי כתובתי הרי זה קטטה אמרה רבי בא קומי ר' חייה בר אבא אמ' ליה לוי בני אלא אפי' היא תובעת בודאי להתגרש רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באה בוכה ובגדיה קרועים מתיבין לר' יהודה הגע עצמך שהיתה אחת בוכה ואחת שאינה בוכה לזו את אוסר ולזו את מתיר התיב רבי חנניה חברון דרבנין הגע עצמך שיצא בנה למדינת הים ומת שם אני אומר שמא היא מזכרת ובוכה
ב בית הלל אומרי' לא שמענו אלא בבואה מן הקציר בלבד אמרו להן בית שמאי אחד הבאה מן הקציר ואחד הבאה מן הזיתים ואחד הבאה ממדינ' הים לא דיברו בקצי' אלא בהווה חזרו בית הלל להודות כדברי בית שמאי מתני' בית הלל אומ' לא שמענו כו' אמרו להן בית שמאי והלא כל השנה כולה קציר הא באי זה צד יצא קציר שעורים ונכנס קציר חטים יצא קציר ונכנס בציר יצא בציר ונכנס מסיק נמצאת כל השנ' כולה קציר וקיימו את דבריהן ולמה קציר א"ר מנא דאונס' שכיח שאין החמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת הקציר הדא היא דכתי' ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקוצרים ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמ' אל הנער שאהו אל אמו וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרי' וימת ורבנן אמרי דריחשא שכיח אמר רבי יוסי בי רבי בון סכותה לראשי ביום נשק ביום שהקייץ נושק את החורף דבר אחר ביום נשק זה נשקו של גוג דבר אחר ביום ששני עולמות נושקין זה את זה העולם הזה יוצא והעולם הבא נכנס
ג בית שמאי אומרים תינשא ותיטול כתובה ובית הלל אומרים תינשא ולא תיטול כתובה אמרו להו בית שמאי היתרתם את הערוה החמורה ולא תתירו את הממון הקל אמרו להן בית הלל מצינו שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה אמרו להן בית שמאי והלא מספר כתובת' נלמוד שהוא כותב לה שאם תינשאי לאח' תיטלי מה שכתוב ליך חזרו בית הלל להודות כדברי בית שמאי מתני' בית שמאי אומ' תינשא כו' בנות מהו שייכנסו למזונות על פיה בית שמאי עבדין כתובה מדרש דבית שמאי דרשין מספר כתובת' נלמוד שהוא כותב לה שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך חזרו בית הלל להודות כדברי בית שמאי בית הלל עבדין כתובה מדרש דרש הלל הזקן לשון הדיוט היו כותבין באלכסנדריאה שהיה אחד מהן מקדש אשה וחבירו חוטפה מן השוק וכשבא מעשה לפני חכמים ביקשו לעשותן ממירים אמר להן הלל הזקן הוציאו כתובת אימותיהן והוציאו כתובת אימותיהן ומצאו כתוב בהן לכשתיכנסי לביתי תהויין לי לאינתו כדת משה ויהודאי רבי לעזר בן עזריה עבד כתובה מדרש דרש רבי לעזר בן עזריה הבנים יירשו והבנות יזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף הבנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן רבי מאיר עבד כתובה מדרש דאמר רבי מאיר המקבל שדה מחבירו שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותנין לו שהוא כותב לו אם אוביר ולא אעביר אשלם במיטבא רבי יודה עבד כתובה מדרש תני בשם רבי יודה מביא הוא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת אפילו אכלה חלב אפילו חיללה את השבת וכן היה רבי יודה אומ' פוטר' אינו חייב בה שכן היא כותבת לו ואוחרן די אתיין לך מן קדמת דנא רבי יוסי עבד כתובה מדרש דרש רבי יוסי מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה את הכל לכפול אינו גובה אלא מחצה רבי לעזר אמר אין אדם רשאי ליקח לו בהמה חיה ועוף אלא אם כן התקין להן מזונות רבי יהושע בן קרחה עבד כתובה מדרש דאמר רבי יהושע בן קרחה המלוה את חבירו לא ימשכננו יותר על חובו שהוא כותב לו תשלמתה מן ניכסיי דיאתיין לידי דאקנה לקבל דנה רב חונה עבד כתובה מדרש דרש רב חונא הבנים יירשו והבנות ייזונו מה הבנים יורשין מן המטלטלין אף הבנות ניזונו' מן המטלטלין שמואל אמר אין הבנות ניזונות מן המטלטלין מתניתא מסייעא לשמואל בנן נוקבן דיהוון ליכי מינאי יהיויין יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי ותני עלה ממקרקעי ולא ממטלטלי אמר רבי בא בר זבדא אתיא דרב הונא כרבי ורבי שמואל כרבי שמעון בן לעזר דתני אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות נפרעין מהן למזון האשה והבנות דברי ר' ר' שמעון בן לעזר אומ' נכסים שיש להן אחרות הבנים מוציאין מן הבנים והבנות מן הבנות והבנים מן הבנות והבנות מן הבנים ושאין להן אחריות הבנים מוציאין מן הבנות ואין הבנות מוציאין מן הבנים אמרין חזר בה רב הונא אמרין יאות כתובה דבר תורה ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין דבר תורה אלא בכסף כתובת אימן פליגין וכסף כתובת אמן לא קרקע הוא היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר ואילו הן ניכסי שבויים כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ושמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה אבל ניכסי נטושין מוציאין אותה מידו ואילו הן ניכסי נטושין כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ולא שמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה אמ' רבן שמעון בן גמליאל שמעתי הוא שבויי' הוא נטושים אבל ניכסי רטושי' מוציאין מידו ואילו הן ניכסי רטושין כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינ' הים ואין ידוע איכן הוא שמואל אמר שבוי זה שיצא שלא לדעת שאילו יצא לדעת היה מצויהו נטוש זה שיצא לדעת תדע לך שעילה היה רוצה להבריחו מנכסיו הרי לדעת יצא ולא ציוהו רבי אחא רבי בא רב יהודה בשם שמואל המטלטלין אין בהן משום ניכסי רטושין רבי יעקב בר אחא בשם רב יהודה קמה עומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר ממטלטלין הן רב ששת שאל אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרככא לא מסתברא מיעבדינין כקמה עומד' להיקצר וגפנים עומדו' להיבצר
ד הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרת' ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח עד אחד אמר מת ונישאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זה לא תצא עד אמר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנישאת תצא שנים אומרים מת ועד אחד אמר לא מת אע"פ שלא נישאת תינשא מתניתי' הכל נאמנין להעידה כו' תני כשם שאינן נאמנות עליה כך אינה נאמנת עליהן בן חמותה כבת חמותה בן בעלה כבת בעלה צרת' אפילו נשואה יבמתה אפילו אחותה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שלא עשו זכרים כנקיבות דתנינן תמן שאין האשה נאמנת לומ' מת יבמי שתינשא ולא מתה אחותו שתיכנס לביתה מפני שאין לה בנים אבל אם יש לה בנים נאמנ' מתני' אחת אומרת כו' והכתוב מוכיח ולא מפיה מאמינין אותה שאילו לא אמר בפניי נכתב ובפניי נחתם אף את שמא מתירה להינשא אמר רבי יוסי בי רבי בון כההיא דאמר רבי בון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בבית דין חשוד לקלקלה שמתוך שהוא יודע שאם בא ועידיו עמו בטל אף הוא מחתמו בעדי' כשירי' והכא מתוך שהיא יודעת שלא עשו בה דבריה אצל חבירתה כלום אף היא אומרת אמת מתני' עד אחד אומ' כו' עד אחד אמר מת ונישאת ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא מפני שאמר משנישאת הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא אמר רבי יוחנן זו דברי רבי מנחם בי ר' יוסי אבל דברי חכמים בין אמ' משנישאת בין שאמ' עד שלא נישאת לא תינשא ואם נישאת לא תצא רב נחמן בר יעקב בשם רב נישאת על פי עדים שנים אפילו אתון אמרין לה לית אתנו רבי שמואל בר רב יצחק בעי הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון אימי אמר רבי יוסי בי רבי בון ולית כמן בר נש דמיי לרבי אמי אתא עובדא קומי דרבנן דתמן אמרין ליה לית אתנו קם אבא בר בא ולחש לה גו אודנה אמר לה בחייך הב לה גט מספק קמו תלמידוי דרב ומחוניה אמר ערקתא יקד וספסלה יקד שמואל אמר תמן הוינא ולא ערקתא יקדת ולא ספסלא יקדת אלא אבא הוא דלקה וקם לה אתא עובדא קומי רבי אימי אמר ליה אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמייא והוה רבי זעירא מקלס ליה דו מקים מילתא על בררא
ה אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאמרה מת תינשא ותיטול כתוב' וזו שאמר' לא מת לא תינשא ולא תיטול כתובה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל והן מכחישות זו את זו הרי אילו לא ינשאו רבי יודה ורבי שמעון אמר זו וזו מודות שאינו קיים הרי אילו ינשאו מתני' האשה שהלכה היא כו' רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר מודה רבי מאיר בראשונה אשכח תני עוד היא במחלוקת מה בין שנייה מה בין ראשונה ראשונה לא עשו בה דבר זה אצל חבירתה כלום אמר רבי לעזר מודה ר' יודה ורבי שמעון בעדי' מה בין עדים מה בין צרה לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום אמ' רבי יוחנן אילו אמרה רבי לעזר מני שמעה ואמרה תמן תנינן מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש רב אמר בכלל נחלקו אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים אמר רבי יוחנן בזמנה נחלקו אבל בכלל כל עמא מודיי נחלקת העדות אין כאן נזירות והידינו כלל והידינו מונה כלל ההן אמר תרתיי וההן אמר חמש מונה ההן אמר חדא תרתיי וההן אמר תלת ארבע וחמש רב אידי הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות רבי יוחנן אמר הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות רבי יוחנן בדעתיה דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן הוחזק המונה זה אמר מן הכיס מונה וזה אומר מן הצרור מונה הכחיש עדות בתוך עדות ואף רב מודה שבטלה העדות מה פליגין כשהיו שתי כיתי עדים אילו אומרי' מן הכיס מונה ואילו אומרי' מן הצרור מונה הכחיש עדו' בתוך עדות בטל העדו' וכרב לא בטלה העדות אילו אומרי' בתוך חיקו המה ואילו אומרי' בתוך פונדתו המה דברי הכל הכחיש העדות לאחר עידות לא בטלה עדות זה אמר במקל הרגו וזה אמר בסייף הרגו הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות ואף רב מודה שבטלה עדו' מה פליגין כשהיו שתי כתי עדי' אלו אומרי' במקל הרגו ואלו אומרי' בסייף הרגו הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות וכרב לא בטלה העדות אילו אומרים בדרו' פנה ואילו אומרים בצפון פנה דה הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות חייליה דרב מן הדא רבי שמעון ור' יודה אומרי' הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים לא ינשאו ולא שמיע דמר רבי לעזר מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים מה בין עדים מה בין צרה לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום מתניתא פליגא על רב אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה אמר רבי מנא פתר לה רב עד בעד אמר רבי אבון ואפילו תימר כת בכ' שנייא היא בדיני נפשות צדק צדק תרדוף
ו עד אמר מת ועד אמר לא מת אשה אמרה מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תינשה מתניתי' אמרה מת בעל כו' גידל בר בנימין בשם רב בכל מקום שהכשירו עדו' אשה כאיש האיש מכחיש את האשה ניתני עד אומ' מת ואשה או' לא מת אשה אומר' מת ועד אומ' לא מת תני דבית רבי כן תני בשם רבי נחמיה הולכין אחר רוב העדות היך עבידה שתי נשי' ואשה אחת עשו אותן כשני עדים ועד אחד הדה את אמ' באשה ונשי' אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד אינון
ז האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים באת ואמרה מת בעלי תינשא ותיטול כתובה וצרתה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון רבי עקיבה אומר אי זה דרך מוציאתה מידי עבירה עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה מתניתי' חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה מעתה אפי' על עצמ' לא תהא נאמנת מתוך שהיא יודעת שלא עשו דבריה אצל חבירת' כלום אף היא אומרת אמת מעתה אפי' על צרתה תהא נאמנת אמ' ר' הילא חוזר לקילקול הראשון חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה
ח אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי תינשא ותיטול כתובה וחמותה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון רבי עקיבה אומר אי זו דרך מוציאתה מידי עבירה עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה מתניתי' קידש אחת ותהא נאמנת לומר מת חמי לא כן סברינן מימר כשם שאינן נאמנו' עליה כך היא אינה נאמנת עליהן אמר ר' חנינא תיפתר שהיה חמיה כן וסיימה
ט קידש אחת מחמש נשים ואין ידוע אי זו קידש כל אחת ואחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת וכתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבה אומר אי זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת י' גזל אחד מחמשה ואין ידוע אי זה מהן גזל וכל אחד ואחד אומר אותי גזל מניח את הגזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיב' אומר אי זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד מתניתי' גזל אחד מחמשה אמר רבי אסי מתניתין דרבי עקיבא דלא כרבי טרפון דתנינן תמן לשנים גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם הוא אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם הוא נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן דברי הכל היא אומ' צא ידי שמים רבי בא בשם רב יהודה כאן שיש עדים יודעים כאן שאין עדים יודעים ר' הילא בשם ר' אלעזר כאן בשותקין כאן במדברי' רב ירמי' בשם רב כאן כשנשבע כאן בשלא נשבע היה לו לעשו' שליח בי' דין ולמסור רבי יוחנן סבר מימר בית דין שעשאו גזול לא בית דין שעשאו נגזל רב אמר בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל חיליה דרב מן הדא דמר רבי שמעון בן לעזר בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל ואם לא היה לשתוק ר' ירמיה סבר מימר היה לו לשתוק ולא להודות ר' יוסה סבר מימר היה לו לשתיק ולא להשבע אמ' ר' יודן ואפילו תימר דאינון אמרין היא שותקין והיא מדברים בגילה מודי בפקדון דשתק מתגר ודמשתעי מספר דשתק מתגר מן הדה שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומ' מאתי' שלי וזה אומ' מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשא' יהא מונח עד שיבא אליהו דמשתעי מספר מן הכא אמ' גזלתי את אחד מכם ואינו יודע איזה מכם כו'
י י"א האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים באה ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת נתן לו בן במדינת הים אמרה מת בני ואחר כך בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת יב' נתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך מת בעלי נאמנת הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתינשא ולא מתה אחותי שתיכנס לבית' ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו ולא מתה אשתו שישא אחותה מתני' ניתן לי בן במדינת הים ר' חנניה בעא קומי רבי אילא מן תנא חוששין לדבריה חולצת רבי טרפון דלא כרבי עקיבא א"ל דברי הכל הוא הכא אוף רבי עקיבה מודה בה מה בינה לקדמייתא הכא תימר אינה נאמנת וכה תימר נאמנת כשיצתה מכלל היתר לייבם והן דתימר אינה נאמנת כשלא יצתה מכלל היתר ליבם א"ר יוסה מתניתה אמרה כן שלא עשו דבריו כנקיבות דתנינן שאינה נאמנת לומר מת יבמי תנשא ולא מתה אחותי שתכנס לביתה מפני שאין לה בנים הא אם יש לה בנים נאמנת הדרן עלך האשה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.