א אילו נאמרין בלשונם פרשת סוטה ווידוי מעשר וקרית שמע ותפילה וברכת המזון ושבוע' העדות ושבוע' הפיקדון אילו נאמרין כו' כתיב ואמר הכהן לאשה בכל לשון שהיא שומעת דברי רבי יאשיה אמר ליה רבי יונתן ואם אינה שומעת ולמה היא עונה אחריו אמן אלא שלא יאמר לה על ידי תורגמן רבי יוחנן בשם רבי לעזר בי רבי שמעון לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד והא כתיב אל האשה אמר הרבה ארבה וגו' אמר רבי יעקב דכפר חנין על ידי התורגמן והא כתיב ויאמר יי' לה שני גוים בבטנך אמר רבי בא בר כהנא הדיבור נפלה לה אמר רבי בירי כמה כירכורי כירכורים הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות ויאמ' לא כי צחקת וידוי מעשר דכתיב וענית ואמרת וקרית שמע דכתיב ודברת בם רבי אומר אומ' אני קרית שמע אינו נאמר אלא בלשון הקודש מה טעמא והיו הדברי' האלה ר' לוי בר חיתה אזל לקיסרין שמע קלון קריין שמע אלוניסתין בעא מעכבתון שמע רבי יוסי ואיקפד אמר כך אומר אני מי שאינו יודע לקרות אשורית לא יקרינה כל עיקר אלא יוצא בכל לשון שהוא יודע השיב ר' ברכיה הרי מגילת אסתר היה יודע לקרותה אשורית ולעז אינו יוצא בה אלא אשורית אמר רבי מנא מגילת אסתר היה יודע לקרותה אשורית ולעז אינו יוצ' אלא אשורית בלעז יוצא בה בלעז וכן יוצא בה בכל לשון שהוא יודע ותפילה כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו וברכת המזון כדי שיהא יודע למי מברך ושבועת העדות ושבועת הפקדון משביעין אותו בלשונו השביען שלא בלשונן ואמרו אמן הרי אילו פטורין כהדא דתני שבועת הדיינין כתניין שבליבינו לא כתניין שבליבכם אמר רבי יודן חזקה כתניין שבליבו הוא משביעו ולמה הוא מתנה עמו מפני ההדיוטות שלא יאמרו יש תניין בשבועות תנא רבי חנניה קומי רבי מנא והא כתיב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום מה שמע מינה אמר ליה הדורות הבאים אחרינו אין בליבם תניי
ב ואילו נאמרין בלשון הקודש מקרא הביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם מקרא הביכורים כיצד וענית ואמרת לפני יי' אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש חליצה כיצד וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה הלכה ב' תני בשם רבי יודה כל מקום שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בלשון הקודש אמר רבי אלעזר בניין אב שבכולן משה ידבר והאלהים יעננו בקול התיב רבי חגי והכתיב ויען לבן ובתואל אין תימר על ידי ענייה והכתיב ויאמרו אין תימר על ידי אמירה והכתיב מיי' יצא הדבר אין תימר בלשון הקודש והכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא ואין תימר קודם למתן תורה הרי פרשת וידוי מעשר הרי הוא לאחר מתן תורה והוא נאמר בכל לשון רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא בנביאים כתיב כדנה תימרון להון בכתובים כתיב וידברו הכשדים למלך ארמית אמר רבי יונתן דבית גוברין ארבעה לשנות נאין להשתמש בהן העולם ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאילייא עברי לדיבור ויש אומרי' אף אשורי לכתב אשורי יש בו כתב ואין בו לשון עברי יש בו לשון ואין בו כתב בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי ולמה נקרא שמו אשורי שהוא מאושר בכתבו אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור כתיב וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם בקולו של רם מלמד ששיתף הקב"ה קולו עמהם ד"א קול רם המעולה שבקולות אמר רבי יצחק לא קטון ולא גדול אלא בינוני
ג ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אצל אלוני מורה שנאמר הלא המה בעבר הירדן ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה האלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם הלכה ג' הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים דברי רבי יהודה ר' אליעזר אומר אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים שנאמר הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת בארץ הכנעני אילו בין החוי היושב בערבה אילו בין ההרים מול הגלגל אין כאן גלגל אצל אלוני מורה אין כאן אלוני מורה מה מקיים רבי אלעזר הר גריזים והר עיבל שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום על דעתיה דר' אלעזר לא זזו ממקומן תני רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להשוות להן את הדרך ולומר בדרך ילכו ולא בשדות ביישוב ילכו ולא במדבר בערבה ילכו לא בהרים אמר רבי אלעזר בר' שמעון נמיתי לסופרי כותים זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמיכם כלום שהכתבתם בתורתכם אצל אלוני מורה שכם והלא ידוע שהוא שכם אלא שאין אתם דורשין לגזירה שוה ואנו דורשין לגזירה שוה נאמר כאן אלוני מורה ונאמר להלן אלוני מורה מה אלוני מורה האמור להלן שכם אף אילוני מורה האמור כאן שכם וכדרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו שבע שכיבשו ושבע שחילקו ודכוותה לא נאמרו ברכות וקללות אלא לאחר ארבע עשרה שנה התיב רבי חנניה קומי רבי מנא והכתיב והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אמ' ליה אבנים הקימו אותן מיד ברכות וקללות לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו
ד ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדין מלמטה באמצע הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים וכל ישראל מיכן ומיכן שנאמר וכל ישראל וזקיניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו' הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה תועבת יי' מעשה ידי חרש ולא שם בסתר והיו אילו ואילו עונין ואומרי' אמן הפכו פניהן כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יי' וגו' והיו אילו ואילו עונין ואומרים אמן עד שגומרין ברכות וקללות הלכה ד' תני רבי אומר אי איפשר לומר לוי למעלן שכבר נאמר לוי למטן אי איפשר לומ' לוי למטן שכבר נאמ' לוי למעלן אמור מעתה זקני כהונה ולוייה למטן ושאר כל השבט למעלן רבי שמעון אומר אי איפשר לומר לוי למעלן שכבר נאמר לוי למטן ואי איפשר לומר לוי למטן שכבר נאמר לוי למעלן אמור מעתה הראוי לשרת למטה ושאר כל השבט למעלה רבי שמעון אומר שמעון ולוי מה שמעון כולו למעלה אף לוי כולו למעלה מה מקיים הדין תנייה נגד הכהנים הלוים כיי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לויים וזה אחד מהן והכהנים הלוים בני צדוק יכול אילו שבהר גריזי' היו אומרי' ברכות ואילו שבהר עיבל היו אומרי' קללות תלמוד לומר הברכות והקללות אילו ואילו היו אומ' ברכות וקללו' יכול משהיו אומרי' הברכות היו אומרים הקללות ת"ל הברכה והקללה ברכה אחת וקללה אחת יכול אילו שבהר גריזים היו עונין אחר הברכות אמן ואילו שבהר עיבל היו עונין אחר הקללות אמן תלמוד לומר וענו כל העם ואמרו אמן אילו ואילו היו עונין אחר הברכות ואחר הקללות אמן הא כיצד בשעה שהיו אומרי' ברכות היו הופכין פניהן כלפי הר גריזים ובשעה שהיו אומרי' קללות היו הופכין פניהן כלפי הר עיבל ברוך בכלל וברוך בפרט ארור בכלל וארור בפרט שש עשרה בריתות על כל דבר ודבר ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכן בהר סיני וכן בערבות מואב רבי שמעון היה מוציא של הר גריזים ושל הר עיבל ומביא של אוהל מועד תחתיהן וכן היה רבי שמעון אומ' אין כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליו חמש מאות ושבעים ושש בריתות שתים עשרה בברוך ושתים עשרה בארור ושתים עשרה בכלל ושתים עשרה בפרט הרי ארבעי' ושמונה בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי מאה ותשעים ושנים בריתות וכן בהר סיני וכן בערבות מואב הרי חמש מאות ושבעי' ושש בריתות רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמוס אומר משום רבי שמעון אומר שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים רבי אומר אם כדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר אמוס שאמר משום רבי שמעון אין כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליו ארבעים ושמונה פעמים על כל פעם ופעם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים עד כדון דברים שנכללו ונפרטו דברים שנכללו ולא נפרטו אמר ליה כן אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון כל שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא אמר ליה לא בדבר אחד דילמא בשני דברים והכא בשני דברים אנן קיימין אמר רבי תנחומא מכיון דכתיב בסוף אמן כמי שכולו דבר אחד כתיב ארור אשר לא יקים את כל דברי התור' הזאת וכי יש תורה נופלת שמעון בן יקים אומר זה החזן שהוא עומד ר' שמעון בן חלפתא אומר זה הבית שלמטן דאמר רב חונה רב יהודה בשם שמואל על הדבר הזה קרע יאשיה ואמר עלי להקים רבי אחא בשם רבי תנחום ברבי חייה למד ולימד ושמר ועשה והיתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור רבי ירמיה בעי רבי חייה בר בא לא למד ולא לימד ולא שמר ולא עשה ולא היתה ספיקה בידו להחזיק והחזיק הרי זה בכלל ברוך ואמר רבי חנה רבי ירמיה בשם רבי חייה עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילה של בעלי תורה מה טעמא כי בצל החכמה בצל הכסף ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה מה תלמוד לומ' והחציו אלא מלמד שמעוטין בהר גריזים ומרובים בהר עיבל למה שאין שבטו של לוי כולו שם שאם היה כל שבט לוי כולו שם היו שוין רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אילו היה כל שבטו של לוי שם לא היו שוין למה שכבר נפלו משבטו של שמעון עשרים וארבעה אלף בשיטים אמר רבי יוסי בי רבי בון אילו היה כל שבטו של לוי שם היו שוין למה שלא בא משבט ראובן וגד אלא ארבעים אלף חלוצי צבא כהנא אמר כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בתחילת החומש השיני אית תניי תני כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בדגלים בני לאה מיכן ובני רחל מיכן חד מיכן וחד מיכן ובני השפחות באמצע אמר רבי מתניה טעמא דהדין תנייה שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקוראי מה התקרה הזו עובייה דהן גבי קוטנה דההן ועוביה דהן גבי קוטנה דההן אית תניי תני כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין באבני אפוד במלואותם כדי שיהו עשרים וחמשה מיכן ועשרים וחמשה מיכן והלא אינן אלא ארבעים ותשעה אמר רבי יוחנן בנימן דותולדותם מלא אמר רבי יודה בר זבידא יהוסף מלא עדות ביהוסף שמו והלא אינן אלא עשרים ושלשה מיכן ועשרים ושבעה מיכן אמר רבי יוחנן בנימן היה חצוי בן מיכן ימין מיכן אמר רבי זבידה ויאות מי כתיב ששה שמותם לא אלא משמותם משמותם ולא כל שמותם הראשונים נכתבין מימינו של כהן גדול משמאלו של קורא והאחרוני' נכתבין משמאלו של כהן גדול מימינו של קורא הראשונים אינן נכתבין על סדר שיהודה מלך האחרונים נכתבין על סדר
ה ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדום בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון שנאמר באר היטב ונטלו את האבני' ובאו ולנו במקומן הלכה ה' תני על אבני המלון נכתבו דברי רבי יודה רבי יוסי אומר על אבני המזבח נכתבו מאן דמר על אבני המלון נכתבו בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון מאן דמר על אבני המזבח נכתבו לא לשעה היו ונגנזו עוד הוא מעשה ניסים נתן הקב"ה בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון מאן דמר על אבני המלון נכתבו ניחא ושדת אותם בשיד מאן דמר על אבני המזבח נכתבו מה מקיים ושדת אותם בשיד בין כל אבן ואבן רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן והיו עמים משרפות סיד מסיד נטלו איפופסין שלהן מיתה רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן והגוים חרוב יחרבו מחורב נטלו איפופסין שלהן מיתה נמצאת אומר שלשה מיני אבני' הן אבני המלון ואבני' שהניח יהושע תחת כפות רגלי הכהנים ואיסטליות שנתן להן משה אמר רבי חנינן פשיט לן ארבעה מיני אבנים הן אמר רבי סימון בר זביד ויאות אין תימר אבני המלון לשעה היו ונגנזו אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים משוקעות היו במים אין תימר איסטליות שנתן להן משה כבר נכנסו עמהן לארץ אלא כן אנן קיימין באבנים שהקים להן יהושע על גב הירדן תני רבי יודה בר אלעאי אומר אבא חלפתא ור' אלעזר בן מתיה וחנינה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערום כל אחת ואחת משוי ארבעים סאה מיכן את למד כמה היה באשכול כתיב והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו לא דמי ההוא דטען מן ארעא לכתפיה לההוא דטען מארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לא דמי ההוא דטען מן ארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לההוא דאוחרן תלי ליה לא דמי ההוא דאוחרן תלי ליה לההוא דטעין בתריין כתיב איש אחד לשבט על דעתיה דרבי עקיבה דו אמר לשונות רבויים הן שנים עשר היו שמנה באשכול וארבע בתאנים ורמונים ובנושא כלים ועל דעתיה דרבי שמעון דהוא אומר לשונות כפולין הן עשרים וארבעה היו ששה עשר באשכול ושמונה בתאינים ורימונים ובנושא כלים על דעתיה דרבי ישמעאל טורטורין על דעתיה דרבי עקיבה טורטורין וטורטורי טרוטורין כתיב ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן אמר רבי יוחנן אדם קרייה וצרתן קרייה שנים עשר מיל מזו לזו מלמד שהיו המים גדושין ועולין כמצד צרתן וכי אי זה קל המים או אדם המים קלין מאדם תדע לך שהוא כן אלא מלמד שהיו המים גדושין ועולין כיפין על כיפין רבי לוי אמר עד לבו של רקיע תמן אמרין עד בבל נאמר כאן הרחק ונאמר להלן מארץ רחוקה מאד באו אלי מבבל תני רבי אליעזר בן יעקב אומר יותר משלש מאות מיל היו המים גדושין ועולין כיפין על גבי כיפין עד שראו אותן כל אומות העולם הדא היא דכתיב ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן וכל הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יי' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וגו' אמר רבי שמעון בן לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם אמר רבי סימון בר זבדא ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה בעי אמר רבי לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות
ו ברכת כהנים כיצד במדינה אומרי' אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש היו אומרים את השם ככתובו ובמדינה ככינויו במדינה כהני' נושאין את ידיהן כנגד כתפותיהן ובמקד' על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ברכת כהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר התורה ונותנו לראש הכנסת ראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול כהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומ' יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפיקודים וקורא אותו על פה ומברך עליה שמונ' ברכות על התור' ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישר' ועל הכהני' ושאר תפילה הלכה ו' אמר רב חסדא צער גדול היה להן בכל אתר את אמר הולכין אצל התורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן והא תמן מייבלין אורית' גבי ריש גלותא אמר ר' יוסי בי רבי בון על ידי שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לו כמנהג אבהתהון תמן תנינן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מדלגין בנביא ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מותר ואין מדלגין בתורה רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש לפי שאין גוללין ספר תורה ברבים רבי יוסי בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי שישמעו ישראל על סדר והא תנינן וקורא אחרי מות ואך בעשור שנייא היא שהיא סדרו של יום תדע לך דמר ר' שמעון בן לקיש בכל מקום אינו קורא על פה וכא קורא על פה רבי יוסי מפקד לבר עולא חזנא דכנישת' דבבלאי כדי חזרה אורייא תוגייל לה לחורי פרוכתא כד אינון תרתיי תו מייבל חדא ומייתי חדא ומברך עליה שמונה ברכות על התורה הבוחר בתורה על העבודה שאותך לבדך ביראה נעבוד על ההודיה הטוב לך להודות על מחילת העון מוחל עונות עמו ישר' ברחמים על המקדש הבוחר במקדש ואמר רבי אידי השוכן בציון ועל ישראל הבוחר בישראל ועל הכהנים הבוחר בכהנים ועל שאר תפילה תחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להיוושע לפניך בא"י שומע תפילה
ז פרשת המלך כיצד מוצאי יום טוב האחרון של חג בשמיני מוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנ' מקץ שבע שני' במועד שנת השמיט' בחג הסוכו' בבוא כל ישר' לראו' וגו' חזן הכנסת נוטל ספר התור' ונותנו לראש הכנסת ראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול נותנו למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקיבל וקר' עומד ושיבחוהו חכמי' וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הו' זלגו עיניו דמעו' אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה הלכה ז' לא כן תני רבי חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ואמר ר' אמי בשם רבי שמעון בן לקיש אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו והא כתיב ויבא המלך דוד וישב לפני יי' א"ר אייבו בר נגריי יישב עצמו בתפילה תמן תנינן יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית השנייה בחיל והשלישית במקומה רבי נחמן בשם רבי מנא מה תנינן ישבה לה במקומה עמדה לה במקומה תני רבי חנינה בן גמליאל אומר הרבה חללים נפלו באותו היום שהחניפו לו
ח וקורא מתחילה אלה הדברים ועד שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם ברכות שכהן גדול מברך הם המלך מברך אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העון הלכה ח' אמר רבי אבהו ולמה קורין עשר תעשר כי תכלה לעשר על ידי שיצאו ישראל משביעית לשמינית שלא לשכח את המעשרות רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי ואינו צריך להבדיל אמר ליה כבר הבדיל מראש השנה הדר עלך אילו נאמרין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.