א האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה להחזיר יחזיר האשה שאמר' התקבל לי גיטי אם רצה להחזיר לא יחזיר לפיכך אם אמר הבעל אי איפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה להחזיר יחזיר רבן שמעון בן גמליאל אומר אף האומרת טול לי גיטי אם רצה להחזיר לא יחזי' האומר התקבל גט זה לאשתי כו' בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שנייה היא שזכין לו לאדם שלא בפניו התיב רבי שמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה הא תנינן היא עצמה מביאה את גיטה חש לומר שמא חזרה בה תמן היא חבה לעצמה ברם הכא חוב לה רב נחמן בר יעקב אמר אמרה הבא לי גיטי והלך ואמ' לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי אף על פי שהגיע לידה אינו גט שהוא סבור מדעת השליח מתגרשת והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה התיב רבי הונא בר חייה והא דתנינן האשה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט שהיא סבורה שהיא מתגרשת מדעת השליח והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה ביודע הלכה לומר התקבל וזכה כהולך והתנינן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט שהיא סבורה שמא לדעת השליח היא מתגרשה והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה ביודע שאין הקטן עושה שליח רב הונא בשם רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחה של בעלה שמואל שמעה מיניה ולעתה בתרי ארבעים זימני רבי זעירא בעי עד כדון בשאמרה הבא לי ואמרה לו התקבל לי אמרה התקבל לי והוא אמ' לו הבא לי אשכח תני על תרויהון הרי זה גט ואם רצה להחזיר לא יחזיר והא תנינן ונתן בידה אין לי אלא בידה מניין ביד שלוחו ביד שלוחה משלוחו לשלוחה משלוחה לשלוחו מניין תלמוד לומר ונתן ונתן מה תני אי איפשי רבי דתני אמרה הבא לי גיטי והלך ואמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי הוליכו לה לה ונתנו לה זכה לה ונתקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר דברי רבי רבי נתן אומר הוליכו לה ונתנו לה אם רצה להחזיר לא יחזיר עד שיאמר לו אי איפשי שתקבלו לה אלא שתוליכו לה וקשיא על דרבי הילך מן דיבורי אם רצה להחזיר יחזיר וקשיא על דר' נתן הילך לדיבורה אם רצה להחזיר יחזיר רב הונא אמרה נעשה שלוחו ושלוחה אסי אמר כל היכא דאמר שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת אמר רבי חגיי קומי ר' יוסי ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתנינן תמן היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דייו ר' יהודה אומר צריך לפרש ואתיא דרבי כרבי יוסי ודרבי נתן כרבי יודה אמר ליה ואת מה בידך דאמר רבי זעירא אמר רבי חייה בר אבין אדא בר תחילפא בשם רבי הושעיה מה פליגין עצמו לעניינות אחרים אבל אם היה עוסק באותו עניין גט הוא והכא אפילו בעוסקין באותו עניין היא מחלוקת רבי זעירא בעי קומי ר' מנא אף לעניין מתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו אמ' ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהו' שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ועוד מן הדא דאמר ר' יוסה ורבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם ר' יוחנן אמ' ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה והן הוא הין צדק אמר ליה בשעה שאמרו הין צדק היה אמר לו הולך גט אשתי גט בתה גט אחותה והלך ונתנו לה אינו גט תבעו השליח ואמר לו תן גט לאשתו אמר לו הילך גט אשתי גט בתה גט אחותה והלך ונתנו לה הרי זה גט רבי יוסי בי רבי בון ורבי אבין בשם רבי שמי זו דברי רבי אבל חכמים אומרים באומרת יהא לי בידך אמר רבי חנינא הלכה כרבן גמליאל והוא שאמרה לו היא טול לי יהא לי בידך חד בר נש שלח גט לאיתתיה אמרה ליה יהא לי בידך אתא עובדא קומי רב אמ אם בא להחזיר לא יחזיר מה ופליג שנייא הוא יהא בידך שנייא הו' יהא לי בידך א"ר חזקיה אנא ידע רישא וסיפא אשה אחת עשת שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה אתא עובדא קומי רב אמ' אם רצה להחזי' לא יחזיר מחלפה שיטתיה דרב תמן אמר רב הונא בשם רב אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה והכא הוא אמר הכין אני אמר אחר הדלת היה עומד ושמע את קולה
ב האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קיבלה וקרעה אפי' הן הראשונים והן האחרונים או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן נערה מאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה רבי יהודה אומר אין שתי ידיי' זוכות כאחת אלא אביה מקבל גיטה בלבד וכל שאינה יכולה לשמר את גיטה אינה יכולה להתגרש ג' שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה לפיכך אם רצה הבעל להחזיר יחזיר שאין הקטן עושה שליח ואם אמר לו אביה צא וקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזיר הלכה ב' האשה שאמרה התקבל לי גיטי כו' שנים שאמרו בפנינו אמרה ושנים שאמרו בפנינו קיבל וקרע הוא מודה יצטרף השליח תיפתר שהיה קרוב הדא אמרה שהקרוב נעשה שליח נערה מאורסה היא ואביה מקבלין גיטה ריש לקיש אמר כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידושין שאמה מקדשה ולא היא מודה ריש לקיש בנישואין לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינו עושה שליח על דעתיה דריש לקיש יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח מתניתא פליגא על ר' יוחנן האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה פתר לה בגדולה והתנינן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה פתר ביתומה והא תנינן אם אמר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזיר פתר לה לצדדין היא מתניתה רישה ביתומה וסיפא בשיש לה אב מתניתא פליגא על ריש לקיש האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו פתר לה כרבי יהודה דרבי יהודה אמר אין שתי ידים זוכות כאחת דאמר רבי יוסי חד רב אמר נפק מבית וועדא אמר נפק עובדא כרבי יוחנן וסמכין עלוי לא הוה צריכה מיסמוך עליו אלא דהות מן ימא לטיגני חברייא אמרין בחצר ובארבע אמות פליגין רבי יוחנן אמר יש לה חצר ויש להן ארבע אמות ריש לקיש אמר אין לה חצר ואין להן ארבע אמות רבי אלעזר אמר בחצר פליגין ואין לה ארבע אמות מי אמר רבי יוחנן בפשוט ידים רבי אלעזר שאל חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו נישאת היא לא אביה קטנה אביה לא היא ניסית בין היא בין אביה אם יש בה דעת היא לא אביה אי זו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש אמ' רבי יוחנן כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן
ג האומר תן גט לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר כשר ה' האשה שאמרה התקבל לי גיטי במקום פלוני וקיבלו לה במקום אחר פסול ורבי אלעזר מכשיר הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר כשר הלכה ג' קטנה שאמרה התקבל לי גיטי כו' מתניתא דלא כרבי אלעזר ברם כרבי אלעזר לעולם אינת מגורשת עד שיאמר לו אל תגרשנה לי אלא במקום פלוני הרי היא במקום פלוני והלך וגירשה במקום אחר הרי זו אוף רבי לעזר מודה שאינו אלא כמראה לה מקום אוף רבנין מודיי שאינו אלא כמראה לה מקום
ד הבא לי גיטי אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה התקבל לי גיטי אסורה לוכל בתרומה מיד התקבל לי גיטי במקום פלוני אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום רבי אלעזר אוסר מיד הלכה ה' האשה שאמרה התקבל לי גיטי כו' מה טעמא דרבי לעזר אני אומר אחר הדלת מצאו תמן תנינן האומר למי שאינו נאמן המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן ממי שהוא מעשר אינו נאמן תני רבי יוסי אומר אפילו לא אמר לו מפלוני אינו נאמן עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות מה טעמא דרבי יוסי אני אומר אחד קרוב מצאו ולקח ממנו אתייא דרבי אלעזר כרבי יוסי ודרבי יוסי כרבי אלעזר בי רבי יוסי ולא מודה רבי אלעזר שאם אמרה לו אל תקבלהו לי אלא במקום פלוני שהיא אוכלת בתרומה עד שיגיע הגט לאותו מקום והכא אפילו אמר לו מפלוני אינו נאמן עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות מאי טעמא דרבי יוסי אני אומר אחד קרוב מצא ולקח ממנו
ה האומר כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה כתבו איגרת ותנו לה הרי אילו יכתבו ויתנו פטרוה פרנסוה עשו לה כנומוס עשו לה כראוי לא אמר כלום בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן הלכה ז' האומר כתבו גט ותנו לאשתו כו' האומר תרכוה כאומר גירשוה פטרוה פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום אני אומר למזונות אמר רבי מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפילו בקולר של ממון שכל הקולר בחזקת של סכנה רבי אלעזר שאל מתנתו כמתנת שכיב מרע רב נחמן בשם רבי יעקב ארמנייא מה דהיא צריכה לר' שמעון פשיטא לר' יוסי בר חנינה דתנינן תמן האשה שנהרגה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנייה א"ר יוסי בר חנינה באומרת תינתן כבינתי לבתי כהדא גניבה אתאפק למקטלא אמר יבון לר' אבונא זוז מן חמרא דכפר פנייא ולא יבון ליה חשין להא דרב דרב אמר היורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים ניגבית מן המשועבד כך אינה נגבית מן היורשין ולא יתנון ליה משום חוב יתנון ליה משום מתנה חשין להא דרבי אלעזר דרבי אלעזר שאל מתנתו כמתנת שכיב מרע אייתי דרבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנון ליה כגיטין כן מתנה אמר ליה רבי בא או מה גיטין אם לא נתן בחייו לא נותן אף מתנה אם לא נתן בחייו לאו שמה מתנה אמר ליה הכא אתא רבי מפקה חכמתה ומפסדה לרבי אבונא זוזי לית יכיל דתנינן תמן תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה כרבי שמעון דרבי יוחנן פליג יבון ליה דמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין קרקע אמר רבי יוסה הדא דתימר בהן דהוה קאים גביה עד שעה דמית ברם אם עליל ונפיק אנא אמר כבר יהיב ליה מילתיה דרבי חנינה אמר דלא יהיב ליה רבי חנינה הוה מישתעי אהן עובדא לוי פריסא הוה עבר מן אתר לאת' נפקין קריביה דגניבה מיכול עימיה אמר ייבון לר' אבונא זוזיי ואיתגרון לחמא תני אף החולה ר' יעקב בר אידי בשם רבי יונתן הלכה כרבי שמעון השזורי במסוכן מה בין מסוכן מה בין חולה חולה כדרך הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולי דרך הארץ הקרובים נכנסין אצלו מיד והרחוקין לאחר ג' ימים ואם קפץ עליו החולי אילו ואילו נכנסין אצלו מיד דלמא רבי הונא רבי פינחס רבי חזקיה סלקון מבקרא לר' יוסי בתר תלתא יומין אמר לון בי בעיתון מקיימה מתניתא
ו מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרו חכמים אם מעצמו נפל הרי זה גט ואם הרוח דחאתו אינו גט הלכה ח' מי שהיה מושלך בבור כו' אמר רבי חנינה לימדנו רבי יונתן והן שראו בובייה של אדם תמן תנינן מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול ומר רבי יונתן והן שראו בובייה של אדם רבי אחא בר חנינה בשם רבי חנינה הדא דתימר בשדה אבל בעיר אפי' לא ראו בובייה של אדם והתנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם א"ר אבין המזיקין היו מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדות ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו נישמעינה מן הדא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם על אתר נפל הרי זה גט ואם לאחר זמן נפל אינו גט וההן על אתר ולא ספק הוא הדא אמרה ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו הרי זה גט שחטה לזרוק דמה לע"ז ולהקטיר חלבה לע"ז ר' יוחנן אמר המחשבה פוסלת ריש לקיש אומר אין המחשבה פוסלת התיב רבי יעקב בר אידי קומי ריש לקיש והתנינן ר' יוסי או' קל וחומר הדברי' מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין כו' ופיגול ונותר המחשבה פוסלת אמר ליה פיגול ונותר אין המחשבה פוסלת אבל אם שחטה לזרוק את דמה לעבודה זרה ולקטור חלבה לעבודה זרה אין המחשבה פוסלת שחטה וזרק דמה לעבודה זרה והקטיר חלבה לעבודה זרה זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר ר' חנינ' בשם רב חסדא זאת אומרת לא חשו אין תימר חשו היה להם להורות איסור רבי יוסי בשם רב חסדא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו לא היה להן להורות
ז אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי יאמרו לאחרים כתובו מפני שעשאן בית דין דברי ר' מאיר וזו הלכה שלח חנניה איש אונו מבית האסורין מקובל אני באומר לשלשה כתבו גט לאשתי שיאמרו לאחרים כתובו מפני שעשאן בית דין אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמ' לבית דין הגדול שבירושלם תנו גט לאשתי צריך שילמדו ויכתבו ויתנו לה אמר לעשרה תנו גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו אחד כותב וכולן חותמין לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל הלכה ט' אמר לשנים תנו גט לאשתי כו' מתניתא דרבי מאיר מן דבתרה אמר לשלשה ואמר רב חסדא טעמא דרבי מאיר מה מצינו בכל מקום אחרים כותבין ובית דין חותמין והכא אחרים כותבין ובית דין מחתמין רבי הילל בר וולס בעא קומי רבי מה ראו לומר הלכה כרבי יוסי אמר ליה שלא ראיתיו רבי כד הוה בעי מקשייה על דרבי יוסי אמר אנן עליבייא מקשייא על דרבי יוסי שכשם לבין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך בין דורינו לדורו של רבי יוסי אמר רבי ישמעאל בי רבי יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורינו לדורו של אבא אמר לעשרה הוליכו את הגט הזה אחד מוליך על ידי כולן כולכם הוליכו כולם מוליכין ואחד נותן על ידי כולן לפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל רבי יוחנן בשם רבי אלעזר דמן רומא המזכה כאומר כולכם הדרן עלך האומר התקבל
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.