א מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות ייזונו נכסים ממועטין הבנות ייזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמ' רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון מי שמת והניח בנים ובנות כו' כיני מתניתא הבנו' יזונו והבנים ישאלו על הפתחים רב ירמיה בשם רב והוא שיהא שם לאילו מזונות שנים עשר חדש שמואל אמר זו דברי רבן גמליאל בר רבי אבל דברי חכמים עד שיבגורו או עד שינשאו ואית בה לקולא ואית בה לחומרא פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר בעון קומי רבי חייה בר ווה איך שמעתנה מרבי יוחנן אמר לון אנא לא שמעית מיניה הדא מילתא אלא מה דנתן בר הושעיה בעא קמי רבי יוחנן היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ונתמעטו נכסין אמר ליה הואיל והתחילו בהיתר התחילו רבי חנינה ורבי מנא חד אמר והוא שיהא שם בסוף מזון שנים עשר חדש וחרנה אמר אפילו מתחילה לא היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש והותירו יש שם מזון לאילו ולאילו שנים עשר חדש אמר ר' אמי בבלייא נישמעינ' מהדא אם עמדו יתומין ומכרו שלהן מכרו כל שכן אם הותירו יחלוקו היה שם לאילו ולאילו מזון שני' עשר חדש ואלמנה לזון מהו שיאמרו בני' לבנות כלום אין לכם אלא מזון שנים עשר חדש אמר רבי אבדומי נישמעינה מהדא אם אמרו היתומים הרי אנו מעלין ניכסי אבינו יותר דינר אין שומעין להן רב חסדא בעי היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ואלמנ' לזון מהו שיאמרו בנים לבנות אין לכם אלא מזון שנים עשר חדש ודא דתימר והוא שיהא שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש חוץ מכתובת אשה חוץ ממזונות אלמנ' חוץ מפרנסת בנות חוץ ממלוה בשטר חוץ ממלוה בעדי' חוץ מקבורתה אלמנה ובנות שתים שוות אלמנה ובנים שניהן שוין אין אלמנה דוחה לבנות ולא בנות דוחות לאלמנה פעמים שאלמנה דוחה לבנות על ידי בנים כשם שהאלמנה דוחה לבנות על ידי בנים כך תדחה אלמנ' לבנים אמ' ראויה היא לתבוע ולאבד מזונותיה כהדא ארמלתיה דרבי שובתי הות מבזבזה בניכסיה אתון בנוי קרבון לרבי לעזר אמר לון ומה ניעביד לכון ואינון עמא שטייא מי נחתון אמרון אמרו לכתובה מה נעביד אמר לון איתחמון זבנון מן ניכסי ואתייא ותבעת פרנא ולית לה מזונין בתר יומין אתת וקריבת לרבי לעזר אמרה ליה יבא עלי אם אמרתי להן דבר ומה ניעביד ומכת פרושין נגעו בה רב חננאל בשם רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שני דברים אמר חנן והלכה כמותו שבעה דברים אמר אדמון ואין הלכה כמותו רבי בא בר זבדא בשם רבי יצחק בן חקולה כל מקום ששנינו אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כאדמון שמואל אמר זכין לעוברין רבי לעזר אמר אין זכין לעוברין מתניתא פליגא על רבי לעזר גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר החזירו ואחר כך מת הבן או שהפילה אשתו המחזיק באחרונה זכה בראשונה זכה אי לא פתר לה משום ייאוש ואפילו כשמואל לית הוא פליגא או אפילו באחרונ' לא יזכה עוד הוא משום ייאוש
ב הניח בנים ובנות וטומטום בזמן שהנכסים מרובין הזכרים דוחין אותו אצל הנקיבות נכסי' ממועטין הנקיבו' דוחות אותו אצל הזכרים האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה ואם נקיבה מאתים ילדה נקיבה נוטלת מאתים אם זכר מנה ואם נקיבה מאתים וילדה זכר ונקיבה הזכר נוטל מנה והנקיבה מאתים ג' ילדה טומטום אינו נוטל ואם אמר כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול ואם אין שם יורש אלא הוא יורש את הכל הלכה ב' הניח בנים ובנות כו' תני האומר המבשריני אם ילדה אשת' זכר יטול מאתים ילדה זכר נוטל מאתים אם נקיבה מנה ילדה נקיבה נוטל מנה זכר ונקיבה אין לו אלא מנה אמר רבי מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר
ג הניח בנים גדולים וקטנים השביחו הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן ה' וכן האשה שהשביחה את הנכסי' השביחה לאמצע אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת השביחה לעצמה הלכה ד' הניח בנים גדולים וקטנים כו' אמר רבי לא אם אמרו בבית דין דבי רבי ינאי אמרי אפילו עירניה רב אמר אפילו סל אפילו קורדום תני רבי חייה אפילו מחט אפילו מוקף צמיד פתיל אמר רבי חנינה המשיא את בנו בבית זכה בבית תני רבי הושעיה בבית ולא במטלטלין ר' לא חילק את הטריקלין בינו לבין בנו רבי חגיי בעא רבי יוסי היתה חופתו בקיטון ועשה לו הסב בטריקלין מהו אמ' ליה לית חמי ליה מפקה רבי יהושע בן לוי אמר חולקין לקטנים מפני גדולים אלא עמדו קטנים ומצאו דבר יתר ומיחו רבי אבהו אמר נשבעין להן אמר רבי מנא כל המוציא מחבירו עליו הראייה חוץ מזו רבי חייה רובה אמ' סתם אחין שותפין עד שלשה דורות אמר רבי בר בון אף רב המנונא הורי כן אמר רבי אימי בן שנרא' חלוק בחיי אביו מה שסיגל סיגל לעצמו כהדא חד בר נש איתעביד ספר בעא אחוי מיפלג עימיה אתא עובדא קומי רבי אמי אמר כך אנו אומרים אדם שמצא מציאה אחיו חולקין עמו חד בר נש נפק לשליחותא בעא אחוי מיפלוג עימיה אתא עובדא קומי רבי אמי אמ' כך אנו אומרים אדם שיצא לליסטייא אחיו חולקין עמו רבי הוריינ' אחוי דרבי שמואל בר סוסרטיי בעא אחוי מיפלוג עימיה אמר לו אלכסנדרי אחוי ידע את דשבק אבונן אלפים הלכה ה' וכן האשה כו' אמר רבי לא אמרה בבית דין
ד האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב חזרה השושבינות חזרה לאמצע שהשושבינות נגבית בבית דין אבל שילח לו חבירו כדי יין וכדי שמן אינן ניגבין מפני שהיא גמילות חסדים הלכה ו' האחין השותפין כו' תני האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות המלך בזמן שבאין מכח האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית כהדא דרב נחמן בר שמואל בר נחמן נתפש לבולי אתא עובדא קומי רבי אמי אמר אין אין אית בניכסוי דנחמן שנתפש לו ינתן לו מנכסיו ואם לאו ינתן לו מן האמצע חלה ונתרפא נתרפא מן האמצע תני רשב"ג אומ' כל מכה שיש לה קיצה מתרפא מכתובת' ושאין לה קיצה מתרפא מן הנכסים כהדא קריבתיה דר"ש בר ווא הוות חששה עיינה אתת גבי ר' יוחנן אמ' לה קציץ הוא אהין אסייך אין קציץ מן פרניך אין לא קציץ בעליך יהיב ליך ולא כן תנינ' אל תעש עצמך כערכי הדיינין ומדר' חגיי בשם רבי יהושע בן לוי אסור לגלות ליחיד דינו אמר ידע הוה רבי יוחנן דהיא איתא כשירה בגין כן גלי לה בעלה בעי הן דקצץ והיא בעייה הן דלא קצץ למאן שמעין לא לבעלה אמ' רבי מתנייה הדא דתימר בהוא דלית דיניה עימיה ברם בהוא דאית דיניה עימיה אמר ליה מילתא
ה השולח סבלונות לבית חמיו שילח שם מאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר אינן ניגבין לא אכל שם סעודת חתן הרי אילו ניגבין שילח סבלונות מרובין כדי שיבואו עמה לבית בעלה הרי אילו ניגבין סבלונות ממועטין כדי שתשתמש בהן והיא בבית אביה אינן נגבין הלכה ז' השולח סבלונות לבית חמיו כו' חד בר נש שילח לארוסתו סבלונות מרובין אמרו ליה קריבוי לא תטעום תמן כלום אזל ולא שמע לון וכל ונפל ביתא וזכון בכולא חד בר נש שילח לארוסתו עשרי' וארבעה קריות מיני חרת בין פסח לעצרת ולא איתקשי לרבנן אלא מנן אייתי זרע דכיתן וזיתין רבי פרירא אוקר לרבי יהודה נשייא תרין פוגלין בין ריש שתא לצומא והוה פקי שמיטתא והוה אית בון טעונא דגמלא אמר ליה רבי לית אינון אסירין לאו ספחין אינון אמ' ליה בפקי שמיטתא איזדרעון באותה שעה התיר רבי ליקח ירק מוצאי שביעית מיד
ו שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרי' שייר קרקע כל שהו' מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת לא כתב בה שכיב מרע והוא אומ' שכיב מרע הייתי והן אומרי' בריא היה צריך להביא ראייה שש"מ היה דברי ר"מ וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראייה הלכ' ח' שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים כו' רב ירמיה בשם רב שייר מטלטלין לא עשה כלום אלא הניח לו מעות ולקח קרקע כמי ששייר לו קרקע ודא דת מר לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה באותו שלא הבריא אבל אם הבריא הדא היא דמר רבי יוחנן בשם ר' ינאי עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי מסוכן שחילק נכסיו בין בחול בין בשבת מה שעשה עשוי ואם היה בריא עד שיכתוב בכסף בשטר ובחזקה אמר רבי יוחנן ניטמא בספק בקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמי' מחלוקת ר' מאיר וחכמים בא לישאל בימות החמה נשאלין לו בימות החמה בימות הגשמים נשאלין לו בימות הגשמים אמר רבי יוחנן ובלבד ימים הסמוכים לגשמים רבי ינאי בשם רבי יד השטרות לתחתונה אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא לא כתב לה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע וכו' והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך וגו' חד טלי זבין ניכסוי אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן רבי חייה בר יוסף אמר חזקה על בן דעת חתמו רבי יוחנן אמר מכיון שקיבל עליו לעקור נכסין ממשפחה עליו להביא הראייה אומר רבי יוחנן יד השטרות לעליונה רבי יסא בעא קומי רבי יוחנן מה ברבי דרבי אמר יד בעל השטר לתחתונה אמר ליה דברי הכל היא יד השטרות לעליונה והיך אתון אמרין אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ואמר חזקה על בן דעת חתמו ות אמרת מכיון שקיבל עליו לעקור נכסי' ממשפח' למשפחה עליו להביא ראייה אמר ליה אנא לא אמרית הדא מילתא אמר רבי זירא קומי רבי יסא אפילו בעי רבי יוחנן מיכפור ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי יד בעל השטר לתחתונה אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא אלא חכמים שהן כרבי רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי מאיר שמואל אמר חילופין היא מתניתא מהו חילופין היא מתניתא חברייא רברבייא אמרי עדים חברייא זעירייא אמרי אין עדים כלום פליגי אלא על העדים אמר רבי אחא כיון שאמרתי לכם לכתוב שכיב מרע ולא כתבתם שקרים אתם
ז המחלק נכסיו על פיו רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכ' אמרו לו מעשה באימן של בני רוכל שהית' חולה ואמרה תינתן כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דבריה אמר להן בני רוכל תיקברן אימן הלכה ט' המחלק נכסיו על פיו כו' עד כדון בשהיו קרקעות ומטלטלין במקו' אחד היו קרקעות במקו' אחד ומטלטלין במקום אחר א"ר בון נישמעינה מהדא אמר להן רבי אליעזר מעשה במרוני שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה ומבקש לחלקן אמרו לו אין לך תקנה אלא אם כן קנית קרקע מה עשה הלך וקנה סלע אחד סמוך לירושלם אמר חצייה צפוני אני נותן לפלוני ועמו ק' צאן וק' חביות של יין מחצייה דרומי אני נותן לפלוני עם מאה חביות של שמן ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ולא שכיב מרע הוא לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב וכא אפילו בדברי' לפי שבכל מקום אין אדם מזכה עד שיהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד וכא אפילו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחד אמר ליה ולא רבי אליעזר היא שנייא היא שכיב מרע דרבי ליעזר כבריא דרבנן אמר ליה שכיב מרע דרבי אליעזר כבריא דרבנן תמן תנינן רבי עקיבה אומר קרקע כל שהוא אמר רבי מתניה תיפתר מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו אמר רבי יוסי בי רבי בון עולא היה רוצה לקללן שהן זורעין כורכמין בכרם
ח וחכמים אומרים בשבת דבריו קיימין מפני שאינו יכול לכתוב אבל לא בחול רבי יהושע אומר בשבת אמרו קל וחומר בחול יא' כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול רבי יהושע אומ' לקטן אמרו קל וחומר לגדול הלכה י' וחכמים אומרים בשבת דבריו קיימין או' אית תניי תני ומחליף רבי יהושע בן לוי אמר כיני מתניתא אם בשבת אמרו קל וחומר בחול אית תניי תני ומחליף רבי יהושע בן לוי אמר כיני מתניתא אם בקטן אמרו קל וחומר בגדול
ט יב' נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל יורשיו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב ובעלי החוב אומרים האב מת ראשון ואחר כך מת הבן בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרין הנכסי' בחזקתן יג' נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה ראשון ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרי' הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים הנכסין בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסין הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב יד' נפל הבית עליו ועל אמו אילו ואילו מודין שיחלוקו אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאתם לחלוק עלינו את השווין הלכה יב' נפל הבית עליו ועל אביו כו' אמר רבי שמואל בר רב יצחק זאת אומרת שבן עזאי חבר ותלמיד לר' עקיבא הדרן עלך מי שמת
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.