Metzudat David on Psalms 130 — מצודת דוד על תהלים קל

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה׃

ממעמקים. מתוך עומק הצרות קראתי לך ה׳‎:

אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃

אם עונות תשמר. אם לא תמחול ותשמור אותם להפרע עליהם גמול מי יוכל לעמוד ולהתקיים כי הלא רבו מאוד:

כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃

כי עמך הסליחה. ולא מסרת סליחת העון לאחד מהמלאכים כמ״‎ש כי לא ישא לפשעכם (שמות כג): למען תורא. כ״‎א מסר הסליחה אל המלאך היה נפתה לה האדם לומר המלאך יתפייס לנו הואיל ולא לו חטאנו וישא את העון והיה ממעט ביראת המקום:

קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃

קויתי ה׳‎. קויתי אל ה׳‎: קותה נפשי. כפל הדבר להתמדתו:

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה כִּי־עִם־יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃

יחל ישראל. אתה ישראל קוה אל ה׳‎ כי עמו החסד: והרבה. הלא פדה אותך רבות פעמים וכמו כן יפדה אותך גם עתה כי לא יחסר לו פדות כי הרבה עמו:

וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃

והוא יפדה את ישראל וגו׳‎. ר״‎ל הנה גם העון לא יעכב הגאולה כי הוא יפדה את ישראל מן העונות כי כבר נתמרק העון והלך לו והרי הוא פדוי מן העין: