Shulchan Aruch, Orach Chayim 96 — שולחן ערוך, אורח חיים צו
א כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, לֹא יֶאֱחֹז בְּיָדוֹ תְּפִלִּין וְלֹא סֵפֶר מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וְלֹא קְעָרָה מְלֵאָה וְלֹא סַכִּין וּמָעוֹת וְכִכָּר, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיִטָּרֵד וְתִתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ. וְלוּלָב בִּזְמַנּוֹ, מֻתָּר לֶאֱחֹז בַּיָּד, כֵּיוָן שֶׁהָאֲחִיזָה בְּיָדוֹ הִיא מִצְוָה אֵינוֹ נִטְרָד בִּשְׁבִילוֹ.
ב מֻתָּר לֶאֱחֹז מַחֲזוֹר תְּפִלּוֹת בְּיָדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, הוֹאִיל וְתוֹפֵס לְצֹרֶךְ תְּפִלָּה עַצְמָהּ לָא טָרִיד, דּוּמְיָא דְּלוּלָב דְּמִשּׁוּם דִּלְקִיחָתוֹ מִצְוָה לָא טָרִיד. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל, לֹא יַחֲזֹר אַחֲרָיו בַּתְּפִלָּה לִטְּלוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּמָקוֹם מְיֻחָד שֶׁהוּא מוּכָן, אָז מֻתָּר לִטְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹכוֹ (הר"י פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ).
English Summary
A high-level overview of the main points in this siman and how the poskim discuss them. It is not the final word on any halacha.
Holding objects in the hand during Tefillah, and holding a siddur or machzor to pray from.
seif 1 The Mechaber writes that while praying, one does not hold tefillin, a holy book, a full bowl, a knife, money or a loaf of bread. His mind stays on these things so that they do not fall, and this distracts him and his kavanah (concentration) is lost. The Gra traces the ruling on books to the Gemara in Eruvin: a holy book that falls is treated with disgrace. The Mishnah Berurah applies the ruling to all the books we use today. Citing the Pri Megadim, he applies it also during Kriyat Shema and Pesukei DeZimra. The Mechaber permits holding a lulav in its time (on Sukkot). Holding it is a mitzvah, and so it does not distract him (following the Gemara in Sukkah, as the Gra notes). The Magen Avraham adds that this is so even though a lulav that falls may become unfit.
The Magen Avraham limits the Mechaber's list to things whose fall causes a loss or an injury. Other objects may be held. The Taz cites a view that the list only gives common examples, and that nothing may be held except a lulav. He finds support in siman 97, where a load of less than four kav must be carried behind the back. The Mishnah Berurah gives both views and notes that the Taz agrees with the stricter one. The Aruch HaShulchan reads the Gemara's list as things whose fall is a sin, harms the body, or loses money. Items with no such concern, such as threads or handkerchiefs, would be allowed. Still, he agrees with the Bach that from the start one holds nothing during Shemoneh Esrei.
The Taz holds that the prohibition applies only from the start. One who prayed holding a book, and is sure he concentrated, has fulfilled his obligation and does not repeat Shemoneh Esrei. He finds very puzzling the view of the Bach (his father-in-law) that one repeats. The Mishnah Berurah rules that one does not repeat, unless he knows that holding the object kept him from concentrating in Avot (the first bracha of Shemoneh Esrei). The Aruch HaShulchan also finds the Bach's view puzzling. He adds that today we do not repeat Shemoneh Esrei for lack of kavanah at all.
The Taz and the Mishnah Berurah permit the shaliach tzibbur (the one leading the prayers) to hold the sefer Torah on Shabbat while saying Yekum Purkan. His purpose then is to pray for those who learn Torah, not to guard the sefer Torah, so it is like holding a lulav in its time. The Mishnah Berurah permits the same during Birkat HaChodesh (the blessing of the new month). Citing Sefer Chassidim, the Magen Avraham and the Mishnah Berurah address a book that fell to the ground in front of him. If he cannot concentrate because of it, he may pick it up when he finishes the bracha he is in. Otherwise he does not interrupt his Tefillah.
seif 2 The Mechaber permits holding a machzor (prayer book) while praying. He holds it for the Tefillah itself, so it does not distract him, just as with the lulav. The Rema adds a limit. If the machzor was not in his hand before he began, he does not go looking for it during the Tefillah. If it was ready in a set place, he may take it even in the middle, in order to pray from it. The Gra explains that searching for it distracts.
The Taz applies the same reason to one who prays from a siddur. Before he begins, he should mark all the places he will need in that Tefillah, so that he does not search for them while praying. The Mishnah Berurah cites this, together with the Birkei Yosef. The Birkei Yosef reports that many careful people do so before an added passage, such as Aneinu, or Vatodienu when Yom Tov falls on Motzaei Shabbat. The Mishnah Berurah, citing the Chayei Adam, writes about one who began Shemoneh Esrei and became confused. He may go to a place he knows and take a siddur from there. The Aruch HaShulchan writes that one takes the siddur in hand before Shemoneh Esrei.
This English summary is for review purposes only. It is not a halachic source and is not to be used for a halachic ruling. Suggestions or corrections are welcome: please add them to the comments section below. Go to the comments ↓ Each comment is reviewed by a TorahSages editor.
English summary © 2026 TorahSages · CC BY-NC-ND 4.0 · torahsages.com/library/shulchan-aruch/orach-chayim/96 · Copyright & Licensing
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) כשהוא מתפלל - בפמ"ג כתב דה"ה בשעת ק"ש ופסוקי דזמרה: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) לא יאחוז וכו' - ובדיעבד א"צ לחזור ולהתפלל אם לא שיודע שעי"ז לא כיון באבות. ומותר הש"ץ להחזיק הס"ת בידו בשבת כשאומר יקום פורקן דכיון שכונתו אז להתפלל על לומדי תורה ע"כ מחזיק הס"ת בידו ולא לשם שמירה והוי כמו לולב בזמנו וכן מותר להחזיק בשעה שמברכים החודש: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) ולא ספר וכו' - וה"ה כל ספרים שלנו: ש"ע סָעִיף א
ד (ד) קערה מלאה - שלבו עליה שלא ישפך ממנה ובסכין שלא יפול לארץ ויתקע ברגלו ובמעות שלא יתפזרו ואף אם הם צרורין טריד שמא יאבדו אם לא שאוחזן באופן דליכא למיחש שמא יאבדו וכתב בברכ"י דה"ה דאסור להושיב תינוק לפניו בשעת תפלה: ש"ע סָעִיף א
ה (ה) ומעות וככר וכו' - ודוקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד או יזיקו לו אבל שארי דברים מותר לאחוז וי"א דהני לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט וה"ה שאין ליטול שום דבר בידו בשעת התפלה וכן הסכים הט"ז: ש"ע סָעִיף א
ו (ו) מפני שלבו וכו' - צ"ע אם מותר ליקח תפילין וס"ת בידו היכא דמתיירא מפני גנבים דאפשר דהתירו לו [פמ"ג]: ש"ע סָעִיף א
ז (ז) מותר לאחוז וכו' - נפל ספר על הארץ ואינו יכול לכוין מותר להגביהו כשיסיים הברכה שהוא עומד בה ואי לא"ה לא יפסיק וכ"ש שאין לקרוץ באצבע וכיוצא בשעת תפילה. אם התחיל להתפלל ש"ע ונתבלבל מותר לילך למקום הידוע לו ליקח משם סידור [ח"א]: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ח (ח) לא יחזיר אחריו - מפני שמטריד וכתב ט"ז דה"ה דיש ליזהר למי שמתפלל מתוך הסידור שירשום תחילה כל המקומות שצריך להתפלל באותו תפילה ולא יחפש אחריהם בשעה שמתפלל כי יפסיק עי"ז ולא יכוין יפה וכ"כ הברכ"י שכן נוהגין רבים מאנשי מעשה כשרוצין לומר תפילה מחודשת כגון ענינו או כגון ותודיענו כשחל יו"ט במו"ש: ש"ע סָעִיף ב
ט (ט) להתפלל מתוכו - ונמצא באחרונים שאף בחזרת הש"ץ נכון הוא שיהיה הסידור פתוח לפניו להיות אזניו פקוחות על מה שאומר הש"ץ: ש"ע סָעִיף ב
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף א
א ולא קערה. דוקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד או יזיקו לו אבל שאר דברים מותר לאחוז (רש"י ור"ן וכ"מ מל' הרמב"ם והטור): ש"ע סָעִיף א
ב ולולב. אף על פי שאם יפול אפשר שיפסד (תר"י פ' מ"ש): ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג מותר לאחוז. נפל ספר לפניו על הארץ ואינו יכול לכוין מפני זה מותר להגביהו כשיסיים הברכה (ס"ח): ש"ע סָעִיף ב
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף א
א ולא קערה עמ״א מדנקיט שמואל קערה כיוצא ש׳/מ אינך לא עמ״ש בט״ז א׳ (ולא ציין אתפילין) ומ״ש שכ״מ מר״מ לאפוקי מנ״ץ בר״מ פ״ה ה״ה לא יאחוז ס״ת ותפילין שטרוד ולא כלים ומעות הנ״ץ הבין כלים אע״פ שאין טרוד בהן א״כ היל״ל ולא כלום (עא״ר) אלא הנך דשמואל קחשיב ופרט רק כלים ומעות אע״פ שדרך לעמוד בפני הגדולים כך (משא״כ סכין וככר) ואתקון מלבושים קאי יע״ש. והוא דפלגינהו כי כן הוא בברייתא ס״ת ותפילין ומימרא דשמואל כלים ומעות ועט״ז א׳ מ״ש בשם הב״ח ג׳ חילוקים יע״ש ואין להאריך ובטור מבואר שלבו עליהם שלא יפלו הא אינך לא: ש"ע סָעִיף א
ב ולולב עמ״א להרד״י א״צ (עט״ז ב׳) וכ״כ לשיטתיה באות א׳: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג מותר עמ״א משמע הא לא״ה אסור ועמ״ש בט״ז אות ג׳. ומכ״ש שאין לקרוץ באצבע וכיוצא בשעת תפלה והלואי יכוין קצת: ש"ע סָעִיף ב
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel
סָעִיף א
א (ס"ק א) ולא קערה כו' דוקא הני כו' והט"ז פסק כהפוסקים דכל דבר אסור חוץ מלולב וכיוצא בו עוד כתב להתיר לתפוס החזן ס"ת בשעה שאומר יקום פורקן וה"ה בשע' שמברכים החודש וכדומה אף דשם לא שייך טעם הט"ז מ"ש ביקום פורקן דהא אפי' בתפלת י"ח היה נרא' להט"ז להתיר אלא שלא רצה להקל כיון שלא נמצא ההיתר מפורש עכ"פ במקומות אחרים חוץ מתפלת י"ח אם כוונתו באחיזת ספר תורה לעורר הכוונה ש"ד: עוד כתב שירשום קודם שיתחיל להתפלל י"ח בסידור תפלה כל המקומות הצריכים לו בשעת י"ח שלא יצטרך לחפש תוך תפלתו: ש"ע סָעִיף א
ט״ז Taz
סָעִיף א
א לא יאחוז בידו תפילין. נראה פשוט דאין זה אלא לכתחלה אבל בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל ואפי' לדין התלמוד שכ' הטור בסי' ק"א שצריך לחזור בשביל חסרון כוונה באבות מ"מ כאן אע"פ שאחז ספר בידו אינו מן הנמנע שיוכל להתכוין ואם ברור לו שנתכוין ודאי יצא ואם לא נתכוין לא יצא אלא דחכמים אסרו לכתחלה לאחוז בידו ספר דקרוב שיבא לידי ביטול כוונה ויעשה ברכה לבטלה וזה פשוט לע"ד אלא שראיתי למו"ח ז"ל שכ' דאי עבר ותפס ס"ת או תפילין בידו צריך לחזור ולהתפלל וזה תמוה מאוד: ומה שנוהגין שהש"ץ מחזיק בידו הס"ת ביום השבת ואומר יקום פורקן ושאר דברים אע"פ שא"צ כוונה כמו תפלת י"ח מ"מ אנו רואים שנוהגים כן לכבוד אותן התפלות ובאמת אין זה הידור לפי דברי רז"ל גבי תפלת י"ח ולמה יעשה כן בשאר תפלות. נ"ל כיון שכוונת הש"ץ אז להתפלל על לומדי תורה בנוסח יקום פורקן וע"כ מחזיק הס"ת בידו הוה כמו לולב בזמנו ולא עוד אלא לפי הנראה דאם תופס ס"ת בידו בשעת תפלת י"ח כדי שיהיה מורא שמים עליו ואימת התורה ועי"ז יהיה לו יותר כוונה אין איסור בדבר דע"כ לא אסרו בגמ' אלא כשאוחז אותו לשמירה בעלמא כמ"ש ב"י בשם ת"ה רק לשמירה ולא לעשות בהן מצוה כו' אבל מ"מ אין להקל בזה בתפלת י"ח כיון שלא נמצא מפורש להיתר: ש"ע סָעִיף א
ב מפני שלבו עליהם. בב"י כתב שמפרש"י נראה ששאר דברים שאין בהם הפסד אם יפלו מידו מותר להתפלל בעודן בידו והרר"י כ' בשם י"מ דכל הני לאו דוקא אלא אורח' דמילתא נקט וה"ה שאין לו ליטול שום דבר בידו בשעת התפלה אלא לולב בלבד כו' עכ"ל ונראה ראיה לזה מהא דאמרי' בס"ס צ"ז שמשאוי שהוא פחות מד' קבין צריך להפשילו לאחוריו משמע כל משוי אסור לטלטל לפניו: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג אז מותר ליטלו כו'. נ"ל דמטעם זה יש ליזהר ג"כ למי שמתפלל מתוך הסידור שירשום תחלה כל המקומות שצריך להתפלל באותה תפלה ולא יחפש אחריהם בשעה שמתפלל כי יפסיק ע"י זה ולא יכוין יפה: ש"ע סָעִיף ב
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף א
א עט״ז ברכות כ״ג ב׳ ת״ר לא יאחוז ס״ת ותפילין ויתפלל אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר וכיוצא בהן ולרש״י הני דוקא ולהרר״י הכל אסור א״כ מ״ש הנ״י דאמר שמואל (ס״ת ותפילין ה״א אע״ג דמצוה לשמרן אסור) וי״ל לדין התלמוד חוזר בלא כיון י״ל ג׳ חילוקים הני חוזר ושאר דברים אסור לכתחלה ולולב שרי ולדידן עכ״פ אין חוזר וא״ש. ומר״מ פ״ה מבואר שמונה דברים אין מעכבין יע״ש אף לדין התלמוד וקשה מ״ש הני דנקיט והך יתפלל נ״ר ה״ה ק״ש אפילו פסוקי דזמרה לדידן ועיין סי׳ פ״ט ס״ג: ש"ע סָעִיף א
ב מפני עט״ז הסכים להר״י דאפילו שאר דברים אסור ויראה שאין עומד כך בפני הגדולים ואוחז דברים וחפצים בידו עסי׳ צ״א ס״ה: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג אם מותר ליטלו עט״ז שהמ״ט ירשום מקודם שלא יטרד בתפלתו. צ״ע אם מותר ליקח בידו ס״ת ותפילין דמתיירא מפני גנבים וכדומה אפשר התירו לו וצ״ע: ש"ע סָעִיף ב
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א תפילין. ובדיעבד א"צ לחזור ולהתפלל ט"ז ופר"ח דלא כב"ח ומה שנוהגים שהש"ץ מחזיק בידו הס"ת בשבת ואומר יקום פורקן וכו' נ"ל כיון שכוונתו אז להתפלל על לומדי תורה על כן מחזיק הס"ת בידו והוי כמו לולב בזמנו. ט"ז: ש"ע סָעִיף א
ב קערה. דוקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד או יזיקו לו אבל שאר דברים מותר לאחוז. רש"י ור"ן. והר"ר יונה כתב בשם י"מ דהני לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט וה"ה שאין ליטול שום דבר בידו בשעת התפלה אלא לולב בלבד עיין שם וכתב ט"ז ומטעם זה נ"ל דיש לזהר ג"כ למי שמתפלל מתוך הסידור שירשום תחלה כל המקומות שצריך להתפלל באותו תפלה ולא יחפש אחריהם בשעה שמתפלל כי יפסיק עי"ז ולא יכוין יפה עכ"ל: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג לא טריד. נפל ספר על הארץ ולא יוכל לכוין מפני זה מותר להגביהו כשיסיים הברכה. ס"ח מ"א: ש"ע סָעִיף ב
ד להתפלל מתוכו. כתבתי לעיל בסי' צ"ג סעיף קטן ב' דהאר"י ז"ל היה מתפלל מתוך הספר כדי שיכוין מאוד ואף בחזרת הש"ץ תפלת י"ח יהיה הסידור פתוח לפניו להיות אזניו פקוחות על מה שאומר הש"ץ. של"ה: ש"ע סָעִיף ב
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף א
א ס"א ולא ספר כו'. כמ"ש בפ' בתרא דעירובין שכל כתבי הקודש אם נופלים יש בזיון וה"ה לכל ספר כמ"ש בפט"ז דשבת שאף אותן שאין קורין בהן צריכין גניזה ואפי' קמיעין וברכות וכן אמרו שם בפ"ו ס"א ב' ת"ש היה כתו' כו' וכ"ש ספרים האידנא שקורין בהן ומצילין אותן מפני הדליקה כמ"ש הרא"ש פט"ז דשבת וא"כ לבו טרוד בהן: ולולב כו'. ספ"ג דסוכה: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב ס"ב ומ"מ כו'. מהנ"ל דטריד: ש"ע סָעִיף ב
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)