א כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר כל הצלמים אסורין כו' אמר רבי חייה בר בא מפני שהן נעבדין בכרך גדול שברומי פעמיים בשבוע מעתה במקום שנעבדין יהו אסורין ומקום שאינן נעבדין יהו מותרין אמר רבי יוסי מכיון שנאסרו במקום אחד נאסר מינן בכל מקום מה אנן קיימין אם דבר בריא שהן של מלכים דברי הכל אסור אם דבר בריא שהן של שלטנות דברי הכל מותר אלא כן אנן קיימין בסתם רבי מאיר אומ' סתמן של מלכים ורבנן אמרי סתמן של שולטנות אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן איקוניות למה הן אסורות מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות אמר רבי יוחנן מותר לראותן בשעה שהן יורדות מה טעמא בהכרת רשעים תראה כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות ומה טעמא אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעובדן ר' יהודה אומר אל תפנה לראותן ממש כד דמך ר' נחום בר סימאי חפון איקונתא מחצלן אמ' כמה דלה חמתון בחיויי לא יחמינון בדמכותיה וחכמין אינון כלום אמר רשב"ל אין בינינו ולצדיקים אלא דיבור פה בלבד אמר רבי זעירא שומע הוא המת קילוסו כמתוך החלום אמ' ר' אשיין שומע המת קילוסו כמתוך חלום ולמה נקרא שמו נחום איש קודש קדשים שלא הביט בצורת מטבע מימיו ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו כד דמך רבי אחא איתחמי כוכבא בטיהרא כד דמך ר' חנן איתכפון אנדרטיא כד דמך ר' יוחנן איתכפון איקונייא אמרין דלא הוות איקונין דכוותה כד דמך ר' חנינא דברת חוורן איתבזע ימא דטיבריא אמרין כד הוה סליק לעיבורא הוה ימא מתבזע קומוי כד דמך רב הושעיה נפל קלון דטיבריא כד דמך רבי יצחק בן אלישיב איתעקרון שובעין איסקופין מבעלי בתים דגלילא אמרין דהוו תליין בזכותיה כד דמך רבי שמואל בר רב יצחק איתעקרון ארזייא דארעא דישר' אמרין דהוה נסיב שושיבתה ומקלס קומי כלייה והוון רבנן מרננין ביה אמר לון רבי זעירא ארפון ליה לית אהן סבא ידע מה עביד כיון דדמך נחתת אישתא מן שמייא ואפסקת בין ערסא לקהלא והוון תלת שעין קלין וברקין בעלמא חייא דאהן סבא דעבדת ליה שושבתא ונפקת בת קלא ואמר' ווי דדמך שמואל בר רב יצחק גמיל חיסדא כד דמך ר' יסא בר חלפות' משכו צינורו' דם בלדוקיא אמרין דיהב נפשיה על גזורתא כד דמך ר' אבהו בכן עמודיא דקיסרין אמרין כותיא לית אינון אלא מריעין אמר לון ישר' ידעין רחיקייא כמה דקריביא מריעין רבי אבהו מי דמך עברון קומוי י"ג נהרין דאפרסמון אמר לון כל אילין למאן אמרו ליה דידך אמר לון וכל אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וגו' הקב"ה מראה להן לצדיקים מתן שכרן בעולם הזה ונפשם שביעה והן ישינין להן למלך שעשה סעודה וצר כל מיני סעודה במפה כיון שנכנסו האורחין ראו אותו ונפשם שביעה וישנו להן זבדיי בר ליואי ורבי יוסי בר פיטרס ורבי יהושע בן לוי אמרין תלתא פסוקין מי דמכין חד מינהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו' וחד אמר וישמחו כל חוסי בך וגומ' וחד אמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וגו' רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדייא ביריחו יצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שני' ראויין לרוח הקודש והלל הזקן אחד מהן נתנו עיניהם בשמואל הקטן שוב נכנסו זקינים לעלייה ביבנה ויצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכ' שני' ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד מהן ונתנו עיניהן בר' ליעזר והיו שמיחין שהסכימה דעתן על דעת רוח הקודש חד מן אילין דנשיתא דמך וקלטת מערתא וסכנתן נפשתא עאל רבי יוסי ואפטר עלוי אשרי אדם שיצא מן העלם בשלום כד דמך רבי יסא נפל קסיטולין דטיבריה והוון אילין דנשיתא חדיין אמ' לון ר' זעירא לא דמייא תמן סכנן נפשתא ברם הכא לא סכנן נפשתא תמן לא איתעקרת ע"ז ברם הכא איתעקרת ע"ז ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי רבן יוחנן בן זכאי מי דמך אמר פנו הבית מפני הטומאה ותנו כסא לחזקיה מלך יהודה ר' ליעזר תלמידיה מי דמך אמ' פנו את הבית מפני הטומאה ותנו כסא לרבן יוחנן בן זכאי ואית דאמרי כמא דחמא רביה חמא אף הוא חד מן אילין דבי ר' פזי הוון אילין דנשית' בעי מחותנתיה והוא לא מקבל עלוי אמ' דלא יהון מיתגנו בי מי דמך אמ' פנו את הבית מפני הטומאה ותנו מקום כסא ליהושפט מלך יהודה אמרו יבוא זה שרץ אחר כבוד אחר זה שברח מן הכבוד וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור מקל שהיה רודה בו את העולם ציפור ותמצא כקן ידי לחיל העמים כדור שהעולם עשוי ככדור א"ר יונה אלכסנדרוס מקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כן ציירין לה ככדורא בידה ויצורינה קערה בידה אינו שליט בים אבל הקב"ה שליט בים וביבשה מציל בים ומציל ביבשה דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו קומי רבי לעזר אשרי שאל יעקב בעזרו ומה כתיב בתריה עושה שמים וארץ ומה עניין זה לזה אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון באיפרכיא זו אינו שליט שמא באחרת ואם תאמר קוזמוקרטור שליט ביבשה שמא בים אבל הקב"ה אינו כן שליט בים ושליט ביבשה ולא עוד אלא חרב על צואר האדם הקב"ה מצילו הוא שמשה אומר ויצילני מחרב פרעה אין כתיב כאן אלא מחרב אפילו חרב נתונה על צוארו הקב"ה מצילו הימינה הוסיפו עליהן הסייף והעטרה והטבעת הסייף שהורג בו והעטרה שמתעטר בה טבעת שחותם בה טבעת שיש עליה עבודה זרה אסור לחתום בה רבי יודה אומר אם היה חותמה שוקע אסור לחתום בה בולט מותר לחתום בה ר' חנינה בן גמליאל אומר של בית אבא היו חותמין בפרסופות רבי לעזר בי רבי שמעון אומר כל פרסופות היו בירושלם חוץ משל אדם רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר ובלבד דבר שהוא של כבוד הסל והסולים והסמלים דבר של ביזיון הוא הנייר והקולמוס דבר של כבוד הוא קלמרין צריכה
ב המוצא שיברי כלים הרי אילו מותרין מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אילו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד הלכה ב' המוצא שיברי כלים כו' רבי יוסי בשם רבי יוחנן מפני שרובן באין מן הדלפקיות מעתה אפילו תבנית יד ותבנית רגל שנייא הוא מפני שכיוצא בהן נעבד כתיב ואנשי בבל עשו את סכות בנות תרנגולתא ופרחיה ואנשי כות עשו את את נרגל ריגליה דיעקב וריגליה דיוסף ניחשתי ויברכיני יי' בגללך ויברך יי' את בית המצרי בגלל יוסף ואנשי חמת עשו את אשימה אימרא כמה דתימר והכהן יכפר עליו באיל האשם והעוים עשו את נבחן כלבא ואת תרתק חמרא והספרוים שורפים את בניהם באש וגו' טווסא ופיסיוני עבודה זרה שנשברה רבי יוחנן אמר אסורה רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת מה אנן קיימין אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בסתם רבי יוחנן אמר סתם כמי שעתיד להחזירן לכליין רבי שמעון בן לקיש אמר סתם כמי שאין עתיד להחזירן לכליין אמר רבי יודן אביו דרבי מתנייה אם היו מונחין במקומן כמי שעתידין להחזירן לכליין מתיב ריש לקיש לרבי והא כתיב על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתן דגון אמר ליה מלמד שהיו נוהגין במפתן יותר מדגון רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא אמר אומות העולם עשו מפתן אחד ישראל עשו כמה מפתנים ומה טעמא ופקדתי על הדולג ועל המפתן המוצא עבודה זרה רב אמר משברה אבר אבר והיא בטילה ושמואל אמר אינה בטילה לעולם ר' אבין בשם ר' שמעון הדא אמרה בשאין עליהן בסיס אבל יש עליהן בסיס אני אומר מן השברים באו
ג המוצא כלים ועליהן צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון יוליכם לים המלח רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדים אסורין ועל המבוזין מותרין רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ונאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם הלכה ג' המוצא כלים כו' לא שנו אלא כלים שעליהם צורת החמה וצורת הלבנה הא שאר כל המזלות לא לא שנו אלא דרקון הא כל הנחשים לא אי זהו דרקון כל שציצין יוצאין בצוארו ותני כן רבי שמעון בן עזאי אומר אי זהו דרקון כל שציצין יוצאין מצוארו החלק מותר המוצא דרקון עשוי כמין רחוש אסורה רחוש ועליו דרקון נוטל את הרחוש ומשליך את הדרקון שמואל אמר כוס בסיס לדרקון אסור ודרקון בסיס לכוס מותר ר' בא בשם רב שברי דרקון הרי אילו מותרין דרקון שלם ונשבר הרי אילו אסורין ושבורים מן השלם באו רבי חזקיה בשם רב כיני ראה אותן משתחוים לדרקון שלם ונשבר אסורין מה נן קיימין אם דבר בריא שנעבדין אפילו מבוזין אסור אם דבר בריא שאינן נעבדין אפילו מכובדין מותר אלא כי נן קיימין בסתם א"ר קריספא והדא כוסות דבר של ביזיון הוא דרבי חייה בר בא הוה ליה קווקין והוות טימי דרומי ציירה בגווה אתא שאל לר' יוחנן אמר ליה מכיון שהמים צפין על גבה דבר של ביזיון הוא ואהן קיתונא מכיון שאתה משקעו במים דבר של ביזיון הוא ביומוי דר' יוחנן שרון ציירין על כותלא ולא מחי בידייהו מתיב רבי יוסי לרבנן והכתיב ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל אמר ליה מלמד שהיה מבקש לבודקן כשם שבודקין את הסוטות ויזר על פני המים אמר לון והכתיב וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אמר לו משם ראייה ויכרת אסא וגו' אמר לון וכתת נחש הנחושת וכי עבודה זרה היא והלא משה עשאו אלא מלמד שהיו ישראל תועין אחריו עד שבא חזקיהו והעבירו כתוב אחד אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחר אומר ויאמר דוד וישרפו באש רבי יוסי בר חלפותה ורבנן רבי יוסי בר חלפותה אומר מה שהיה של מתכת וישאם דוד ואנשיו ומה שהיה של עץ ויאמר דוד וישרפו באש ורבנן אמרי מה שהיה איתי הגיתי מבטל וישאם דוד ואנשיו ומה שלא היה מבטל ויאמר דוד וישרפו באש מה מקיים רבי יוסי בן חלפותא וישאם דוד ואנשיו נטלום בשפייו
ד שאל פרקלוס בן פלוסלוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ומפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ כשיצא אמ' לו אני לא באתי בגבולה היא באת בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשית אפרודיטי נוי למרחץ ה' דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה אתה נכנס לתוך עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה וזו עומדת על הביב וכל אדם משתינין בפניה ולא נאמר אלא אלהיהם את שהוא נוהג בו משם אלוה אסור ואת שאינו נוהג משם אלוה מותר הלכה ד' שאל פרקלוס בן פלוסלוס כו' מה אנן קיימין אם בששאלו בהילכות המרחץ היה לו להשיב ואם בשלא שאלו בהילכות המרחץ לא היה לו להשיב דמר רבי יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי שואלין הילכות המרחץ בבית המרחץ הילכות בית הכסא בבית הכסא כהדא ר' שמעון בן לעזר עאל מיסחי עם רבי מאיר אמר ליה מהו שנדיח אמר ליה אסור מהו שנקניח אמ' ליה אסור ולא כן שמואל שאל לרב מהו לענות אמן במקום מטונף אמ' ליה אסיר ואסיר דאמרית לך אסיר אשכח תני שואלין הילכות המרחץ בבית המרחץ הילכות בית הכסא בבית הכסא אמר יודן אביו דרבי מתניה מהילכות המרחץ שאלו אלא שאין דרך לענות במרחץ אמר רבי שמואל בר אבדימי מהילכות המרחץ שאלו אלא שהבל המרחץ רע לשיניים חברייא רבי חמא בר יוסי בשם רבי הושעיה רבי זעירא בשם רבי יהושע בן לוי תשובת הפלג השיבו דלא כן היה לו להשיבו מבעל פעור שאין עבודתו אלא בפעירה מאי כדון את שהוא נוהג בו משום אלוה אסור ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מותר
ה הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הם מותרין ומה שעליהן אסורין שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך רבי יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפושת ידי אדם וכל שיש בה תפושת ידי אדם אסור ז' אמר רבי עקיבה אני אהיה אובין לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה הלכה ו' הגוים העובדים את ההרים כו' רבי זעירא רבי יסא רבי יוסי בר חנינה בשם רבי הושעיה כתוב אחד אומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך וכתוב אחר אומר כסף וזהב אשר עמהם אם עליהם למה עמהם ואם עמהם למה עליהם מה עליהם דבר שהוא מיוחד להם תכשיט להם אף עמהם דבר שהוא מיוחד להם תכשיט להם ר' יוחנן בשם רבי ינאי כל שהכניסו לפנים מקנקלין אסרו כגון כיסים של מעות אמר רבי יסא סימן הוה לן והדה ר' הושעיה פליגא על דר' ינאי ולית היא אלא מסייעה לה מה עליהן דבר שמיוחד להן תכשיט להן אף עמהן דבר שהוא מיוחד להן תכשיט להן יצאו כיסים של מעות ר' בא בשם רב יהודה ואפי' מים ומלח מלח לשוף ומים לדיח ואהין אפי' אלא כגון מים ומלח הנעבד אית תניי תני בין שלו בין של חבירו אסו' ואית תניי תני שלו אסור ושל חבירו מותר מן דמר בין שלו ובין של חבירו אסור רבי יהודה ומן דמר שלו אסור ושל חבירו מותר רבי יוסי ורבי שמעון ור' יוסי בשם רבי אילא דברי הכל היא כמה דת מר תמן דבר שיש בו רוח חיים אע"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוותה דבר שאינו שלך אף על פי שאינו נאסר להדיוט אינו נאסר לגבוה רבי בון בר חייה אמר אפילו סולת שלו אסור ושל חבירו מותר מה כמאן דמר בין שלו בין של חבירו אסור אמר לא איתפלגון בדבר שאין בו רוח חיים אתא ר' בון בר חייה מימר לך בדבר שיש בו רוח חיים היא מתניתא בין מה דאיפלגון בדבר שאין בו רוח חיים הא דבר שיש בו רוח חיים אסור ודבר שאין בו רוח חיים לא כל שכן הוי שלא תאמר כמא דאת אמר תמן דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוות' דבר שאינו שלך אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה השתחווה לבצה חזקיה אמר לא אסרה רבי יוחנן אמר אסרה אמר רבי זעירה בביצה פליגין חברייא אמרין בחלוקי נחל פליגין אמר רבי הונא וקרא מסייע למאן דאמר חברייא בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך חייליה דחזקיה מן הדא מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפוסת יד בני אדם וכל שיש בה תפוסת ידי אדם אסור הכל מודין בחיטין שאסורות דמר ר' חנינה בר יסא בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה שורשי תאינה רכים בוקעין בצור אם כן מה יעשו שורשי חרוב ושרשי שקמה אמר רבי חנינה אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותן ומה טעמא אני יי' נוצרה לרגעים אשקנה תני רבי שמעון בן אלעזר אומ' מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה ביצת עבודה זרה שנעשית אפרוח רבי חגיי בשם רבי יאשיה איתפלגון כהנא וחזקיה כהנא אמר מותרת וחזקיה אמר אסורה וקשיא על דעתיה דחזקיה היך איפשר לביצת עבודה זרה שתיעשה אפרוח מה אנן קיימין אם בשפחסה אין כאן אפרוח אם בשהכניסה לפנים מן הקינקלין תא חמי אילו השתחוה לה לא אסרה ומפני שהכניסה לפנים מן הקנקלין אסרה אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה תיפתר שגירר בה לעבודה זרה אגוז של ערלה שנטעו וכן ביצת הקדש שנעשית אפרוח רבי יסא איתפלגון כהנא ורבי יוחנן כהנא אמר אסורה ורבי יוחנן אמר מותרת אמר רבי זעירא קומי רבי יסא והאמר רבי מותרת אף הוא אינו פודה בזמן זרעה אתא רבי חנניה ורבי יונה רבי לעזר בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה רבי חנניה בשם רבי פינחס אמר מתקנתא כהנא אמר אסורה ופודה אותה כמות שהיא רבי יוחנן אמר מותרת פודה אותה בזמן זרעה הלכה ז' אמר רבי עקיבה אני אובין לפניך כו' אנן תנינן אובין אית תני אוביל לפניך מאן דמר אובין נבין ומאן דמר אוביל נייבל תני ר' בורקי קומי רבי מנא מלמד שלא הניחו הכנענים לא הר ולא גבעה שלא עבדו עליו ולא כן סברנן מימר דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה בית הבחירה איכן נבנה על פי נביא ויעל דוד כדבר גד אשר דיבר ביד יי'
ו מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ובונה היה שלו ושל ע"ז ידון מחצה למחצה אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו וגו' רבי עקיבה אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא הלכה ח' מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כו' כתיב תועבה בנידה וכתיב תועבה בשרצים וכתיב תועבה בעבודה זרה בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות בשרצים לא תאכל כל תועבה בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך אבל אינו יודע לאי זו דבר הוקשה רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא או מה הנידה מטמא על גב אבן מסמא אף עבודה זרה מטמא באבן מסמא רבי זריקא בשם רבי חנינה ואית אמר לה בשם רב חסדא מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא באבן מסמא ורבנן אמרי לתועיבה שבשרצים הוקשה מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט או מה השרץ מטמא בכעדשה יכול אף עבודה זרה תטמא בכעדשה רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה תטמא בכזית או מה המת מטמא משיכניס ראשי אצבעותיו יכול אף עבודה זרה משיכניס ראשי אצבעותיו נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע מה בית המנוגע משיכניס ראשו ורובו אף עבודה זרה משיכניס ראשו ורובו אמר רבי חנינה זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחומרין אמר ר' מנא מחוורת היא ולמה הוא מקישה למת ולשרץ ללמד ממנה לקלים שבה הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה אבל בע"ז שלימה כל שהיא דמר רבי יוסי בי רבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה ומה טעם וישימו להם בעל ברית לאלהים מה טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו כנידה מה טעמא דרבנן שקץ תשקצנו כשרץ מה מקיימין רבנן טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו צאהו נבליהו מה הן לרבנין נבליהו רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי לעזר צא תאמר לו את שקורין אותו פני אלוה קורין אותו פני כלב עין כוס קורין אותה עין קוץ גדייה קורין אותו גלייא ר' תנחומא בעי ר' הונא כתיב העי אשר עם בית און מקדם לביתאל מקדם קורין אותו ביתאל ועכשיו קורין אותו בית און תני בשם רבי לעזר לא רצה לקרות עומדה קורין אותו עמידה וצווחין לדהון של מימי רגלים עמידה מה מקיימין רבנין צא תאמר לו רבי יוסי בי ר' אבין רבי הונא בשם רב יוסף מניין שאין אומר לאדם צא עד שיכנס ראשו ורובו אית מתניתא אמרה עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה ואית מתני' אמרה עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ מאן דמר ע"ז כנידה ומשמשיה כנידה ניחא ומאן דמר ע"ז כנדה ומשמשיה כשרץ כל עצמו אינו קרוי נידה אלא במשמשיה תיפתר בחקוקין על גופה דאמר ר' יעקב דכפר חנן תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו כעניין שנאמר ויעש גדעון אפוד מתניתי' כמאן דאמר ע"ז כנידה ומשמשיה כנידה ותנינן אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ תיפתר במשתחוה לבית עצמו דאמר רבי בא רב הונא בשם רב המשתחוה לבית אסרו רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן המקדיש את הבית אין מועלין בו ומאן דאמר אין מועלין בו אסרו התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי והא מתניתא פליגא על רב השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלי וחיברה בסיד וכו' ע"ד פוסל את המקוה מפני שחקקה ואח"כ חיברה הא אם חיברה ואחר כך חקקה מה את עבד לה פתר לה כרבי יוחנן סיתותן של אבנים היא גמר מלאכתן לית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש דאמ' עבודה זרה שנשברה מותרת וכן סברנן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור תיפתר למשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בניין לית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר עבודה זרה שנשברה אסורה וכן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר תיפתר במשתחוה לזמורה ואח"כ נטעה לוי אמ' משתחוה לבית אסרו למערה לא אסרה מה בין בית למערה אמר רבי חנינה בי ר' הלל בית היה לו שעת תלישה מערה לא היתה לה שעת תלישה רבי יוחנן פתר מתנית' בגר וגוי שירשו את אביהן גוי ולמה לא פתר לא בשבאת ע"ז ונסמכה לו תני בית ע"ז ונסמכה לו ואחר כך הלכה לה מותר אבל גר וגוי שירשו את אביהן גוי אסורה תני בית ע"ז ונסמכה לו ואחר כך הלכה לה מותר אבל אם בא הוא ונסמך לע"ז כל הבית לשם ע"ז אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היה שלו ושל ע"ז ידון מחצה למחצה
ז שלשה בתים הן בית שבנאו מתחילה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכו ע"ז והוציאה הרי זה מותר הלכה ט' שלש בתים הן כו' רב ור' יוחנן תרויהון אמרין בהכנסתן לארץ היא מתניתא על דעתיה דרב דאמר המשתחוה לבית אסרו בגין כן הוא פתר לה בכניסתן לארץ על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר המקדיש את הבית אין מועלין בו ויפתרינה במשתחוה לבית המשתחוה לבית יש לו ביטול הכנסתן לארץ אין לו ביטול כיצד הוא עושה מפרק את פצימיו והוא מותר רבי אילא בשם ר' לעזר והוא שהכניס לתוכו ע"ז על דעתיה דרבי שני בתים הן והתנינן שלשה בתים כאן לשעה וכאן לשהות
ח שלשה אבנים הן אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיירה לשם ע"ז וחידש נוטל מה שחידש העמיד עליה ע"ז וסילקה הרי זו מותרת הלכה י' שלשה אבני' הן כו' ר' בא בשם רב מזו המיותכים לע"ז נאסר מיד רבי ירמיה בשם רבי לעזר מזו המתיך כוס לע"ז נאסר מיד ר' הילא בשם ר' לעזר והוא שהעמיד עליה ע"ז מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר מזו המתיך כוס לע"ז נאסר מיד והכא הוא אמר הכין פתר לה כהדין תנייא דתנינן תמן ע"ז של נכרי אסורה מיד ושל ישראל משתעבד כלום פליגין לה בע"ז דילמ' במשמשיו רבי שמעון בשם ר' לעזר אף במשמשי ע"ז במחלוקת רבי אילא בשם רבי לעזר והוא שהעמיד עליה ע"ז על דעתיה דר' לעזר ב' אבנים והא תנינן שלש אבנים הן כאן לשעה כאן לשהות
ט יא' שלש אשירות הן אילן שנטעו מתחילה לשם ע"ז הרי זה אסור גידעו ופיסלו לשם ע"ז והחליף נוטל מה שהחליף העמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה הרי זה מותר הלכה יא' שלש אשירות הן כו' רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר פיתח בה פיתוחים אינה בטילה לכן צריכה אפילו העביר הפיתוחים תני הרכיב נוטל מה שהרכיב א"ר ינאי והוא שהרכיב בה לע"ז ר' הילא בשם רבי לעזר והוא שהעמיד תחתיה ע"ז מחלפא שיטתיה דר' שמעון בן לקיש תמן א"ר אמי פיתח בה פיתוחי' אינה בטילה וסברנן מימ' אפילו העביר את הפיתוחים וכא אמר אכן חומר הוא בפיתוח תני הרכיב נוטל מה שהרכיב א"ר ינאי והוא שהרכיב בה לע"ז רבי הילא בשם ר' לעזר והוא שהעמיד בה ע"ז על דעתיה דרבי לעזר שתי אשירות הן והתנינן ג' אשירות הן כאן לשעה כאן לשהות
י יב' אי זו היא אשירה כל שתחתיה ע"ז רבי שמעון אומר כל שעובדין אותה מעשה בציידן באילן שהיו עובדין אותו והיה תחתיו גל אמר להן רבי יהושע בדקו את הגל הזה ובדקוהו ומצאו בו צורה אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן הלכה יב' אי זו היא אשירה כו' אמר רב חסדא בסתם חלוקין מה נן קיימין אם דבר בריא שהן עובדין לצורה ולאילן דברי הכל אסור ואם דבר בריא שהן עובדין לצורה ואינן עובדין לאילן דברי הכל מותר אלא כן אנן קיימין בסתם ר"ש או' סתמן עובדין לצורה ולאילן ורבנן אמרי סתמן עובדין לצור' ואינן עובדין לאילן וקשיא ר"ש חלוק על החכמי' ועושה מעשה כיוצא בו
יא יג' לא ישב בצילה ואם ישב טהור לא יעבור תחתיה תחתיה ואם עבר תחתיה טמא היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור זורעים תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזרן לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רבי יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמי' מפני שהנבייה נושרת עליהן והווה להן לזבל הלכה יג' לא ישב בצילה כו' תמן אמרי בשם רב חסדא צילה אסור צל צילה מותר אי זהו צל צילה ואי זהו צילה תמן אמרי כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת זהו צל צילה מפני מה צילה אסור משום שהוא בהנאה הרי הקבר אסור בהנאה וצילו מותר הרי היכל הרי הוא אסור בהנאה ורבן יוחנן בן זכאי יושב ושונה בצילו של היכל הוי לית טעמא דלא משום שהוא אסור בהנאה רב אבין בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין טומא' המתי' מחוורת דלא כן אילו קבר שהוא גוזל את הרבים ועבר תחתיו טהור גמליאל זוגא הוה מיסתמיך ברשב"ל מטון בהו תבניתא אמר ליה מהו ניעבור קומוי אמר ליה עבור קומוי וסמי עיניה רבי יצחק בר מתנה הוה מיסתמך בר' יוחנן מטון צלמא דבולי אמר ליה מהו ניעבור קומוי אמר ליה עבור קומוי וסמי עיניה רבי יעקב בר אידי הוה מיסתמיך בר' יהושע בן לוי מטון לאדורי צלמא אמר ליה נחום איש קודש קדשים עבר ואת לית את עבר עבור קומוי וסמי עיניה לית הדה פליגא על ר' יוחנן דרבי יוחנן אמר עבודה זרה שנשתברה אסורה לא כן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר תיפתר בעבודה זרה של ישראל לית הדא פליגא על רב דרב אמר צורכה היא אסורה ושפייה מותרין עוד היא תיפתר בעבודה זרה של ישראל מפני מה הכל פורשין הימינה מפני שניבולה רע
יב יד' נטל ממנה עצים אסורין בהנייה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בו את הפת הפת אסורה בהנייה נתערבה באחרות כולן אסורות בהנאה רבי ליעזר אומר יוליך הנייה לים המלח אמרו לו אין פדיון לע"ז הלכה יד' נטל ממנה עצים כו' אמר רב חסדאי בסתם חלוקין מה נן קיימין אם להסיק דברי הכל מותר אם לעשן דברי הכל אסור אלא כן אנן קיימין בסתם
יג טו' נטל ממנה כרכר אסור בהנאה ארג בו את הבגד הבגד אסור בהנאה נתערב באחרים כולן אסורין בהנאה ר' אליעזר אומ' יוליך הנייה לים המלח אמרו לו אין פדיון לע"ז הלכה טו' נטל ממנה כרכד כו' א"ר חגיי כד נחתית מן אילפא אשכחית ר' יעקב בר אחא יתיב מקשי נטל הימינה כרכד אסור בהנייה ארג בו את הבגד אסור בהנייה ותנינן ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו א"ר יעקב בר אחא חגיי קשיתא חגיי קיימה מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח מן הגוי ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הגוי
יד יו' כיצד מבטלה קירסם זירד נטל ממנה מקל או שרביט אפילו עלה הרי זו ביטלה שפאה לצורכה אסורה ושלא לצורכה מותרת הלכה יו' כיצד מבטלה כו' רב אמ' לצורכו בין היא בין שפייה מותרין לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין שמואל אמ' לצור כהבין היא בין שפייה אסורין לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין רבי יוחנן אמר לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין הדרן עלך כל הצלמים אסורין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.