א אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים מפני שהן חשודין על ההרבע' ולא תתייחד אשה עמהן מפני שהן חשודין על העריו' ולא יתייחד אדם עמהן מפני שהן חשודין על שפיכות דמים בת ישראל לא תילד את הנכרית אבל נכרית מילדת בת ישראל בת ישראל לא תניק בנה של נכרית אבל נכרית מניקה בנה של בת ישראל ברשותה אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים כו' רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי בא רבי יונה תיפתר כר' ליעזר דר' ליעז' אמ' אינה נלקחת מן הגוים ר' יונה בעי ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל כיי דמר רבי לעזר בשם רב ואפילו כמאן דמר מותר למכור אסור לייחד עבר וייחד דברי הכל א"ר ירמיה נישמעינה מן הדא האשה שנחבשה בידי גוים אמר רבי יוסי שנייא היא אשה שדרכה לצווח הגע עצמך שהיתה חרשת דרכה לרמז מאי כדון תיפתר כרבי ליעזר דרבי ליעזר אומר אינה נלקחת מן הגוים הוון בען מימר מה פליגין רבי ליעזר ורבנין בפר' על שום מעלה היא בפר' סילסול היא בפרה מן מה דרבנין מתיבין לר' ליעז' כל צאן קדר יקבצו לך הדא אמרה אף בשאר כל הדברי' חלוק ר' ליעז' ר' הושעיה בעי משיבין דבר שהוא לבא על דבר שהוא לשעב' ר' אבין בעי משיבין דבר שיצר הרע בטל על דבר שיצר הרע קיים רב הושעיה אמ' ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל כיי דמר רב הונא בשם רב וישקלו את שקלי שלשי' כסף אילו שלשים מצות שעתידין בני נח לקבל עליהן ורבנן אמרי אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן דמר רבי נחמן בשם רבי מנא אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם ומה טעם ואברהם היה יהיה יהי"ה מיניין שלשים פעמים שרובן בבבל ומיעוטן בארץ ישראל פעמים שרובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל סימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ רבי חייה בר לולייני בשם רבי הושעיה כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם ומה טעם כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה ובסוף הן עתידין לחזור בהן ומה טעם ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו זו מצות תפילין זו מצות ציצית רבי יצחק ורבי אמי הוון יתבין מקשיי והכתיב ויזבחו ליי' ביום ההוא מן השלל וקיימונה ולא ידעון אין חברייא קיימונה ואין רבי אמי קיימינה על ראשה מן השלל שהיה בידם הקריבו והא כתיב ואנשי בית שמש העלו עולה ויזבחו זבחים ליי' פרים וכי מסרני פלשתים אנו למידין ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה ואפילו נקיבות הקריבו ואת הפרות העלו עולה ליי' והכתיב ויאמר שאול מעמלקי הביאום אין למידין משאול דמר ריש לקיש שאול גרופית של שקמה היה והכתיב ויקח דוד את הגורן קנה ולא הקריב והכתיב ויאמר ארונה אל המלך יי' אלהיך ירצך ירצך בתפילה והכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה מכל אלה אין את מקריב לוקח אתה תמימים ומקריב מה עבד לה רבי ליעזר לוקח אתה בדמים ומקריב הוא תני בדמים דלא כרבי ליעזר תני אין מעמידין בהמה בפונדקאות אפילו זכרים אצל זכרים ונקיבות אצל הנקיבות ואין צריך לומר זכרים אצל הנקיבות ונקיבות אצל זכרים זכרים אצל זכרים מה אית לך אוהבתו באת ואינה מוצאה אותו והיא נרבעת הימינו נקיבות אצל נקיבות מה אית לך אוהבה בא ואינו מוצא אותה ורובעה רבי חגיי בשם רבי זעירא לא סוף דבר בהמתו של ישראל אצל הגוי אלא אפילו בהמתו של גוי אצל של ישראל לא ייחדינה אצלו של גוי אחר חבירו שלא תמציא לו תקלה מעתה אפילו שכר את בהמתו לא נאה לחזור לייחדה אצלו שלא תמציא לו תקלה חשוד הוא לבוא על בהמתו של חבירו ואינו חשוד לבוא על בהמה עצמו שמתוך שיודע שאם בא עליה הוא מעקרה אף הוא אינו בא עליה אבל מעמידין בהמת בפונדקאות של כותי' כו' הדא אמרה כותי' לא נחשדו על העריו' ותני כן מתייחדת אשה עם שני אנשי' אפי' שניה' עבדי' אפי' אחד כותי ואחד עבד אבל לא תתייחד עם הגוי חמותו ואחות אשתו ושאר כל העריות לא יתייחדו עמו אלא בפני שנים תני אין מוכרין לה לא זיין ולא כלי זיין ואין משחיזין להן את הזיין תיפתר בעיר שכולה גוים ואין האשה בכלל שפיכות דמים אמר ר' אמי תיפתר בבריאה אמר רבי אבין ואפילו תימר יכולה אשה להטמין את עצמה ולומר גויה אני ואין האיש יכול להטמין עצמו ולומר גוי הוא תני נזדווג לו גוי לישראל נותנו לימינו רבי ישמעאל בי רבי יוסי אומר בסייף לימינו ובמקל לשמאלו עולה עמו לעלייה ויורד עמו לחרות ישראל מלמעלה והגוי מלמטה לא ישוח לפניו שלא ירוץ את גולגולתו ומרחיב לו את הדרך אם שאלו להיכן הולך יפליגינו כשם שהפליג יעקב אבינו לעשו שאמר לו עד אשר אבוא אל אדוני שעירה והלך לסוכות אמר רבי הונא לא מצינו שהלך יעקב אבינו לשעיר א"ר יודן בריה דר' לעתיד לבוא א"ל ועלו מושיעי' בהר ציון לשפוט את הר עשו בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמעמדת בן לע"ז אבל נכרית מיילדת בת ישר' ותני כן מיילדת מבחוץ אבל לא מבפנים לא תכניס ידה לפנים שלא תמיק את העובר במיעיה ולא תשקינה כוס של עיקרין היתה חכמה ייבה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אם היה רופא אומן מותר והכא אם היתה חכמה מותר בת ישראל לא תניק בנה של נכרית מפני שנותנה לו חיים אמר רבי יוסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות כהדא תרתין אומנוון הוון בגירו זגגייא וקובטרייא זגגייא לא אלפין וקמון קובטרייא אלפון ואיתעקרון אבל נכרית מיניקת בנה של בת ישראל דכתיב והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מיניקותייך תני יונק התינוק והולך מן הנכרית ומן בהמה טמיאה ומביאין לו חלב מכל מקום ואינו חושש לא משום שקץ ולא משום טומאה
ב מתרפין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות ואין מסתפרין מהן בכל מקום דברי רבי מאיר וחכמים אומרים ברשות הרבים מותר אבל לא בינו לבינו הלכה ב' ומתרפין מהן ריפוי ממון כו' רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו ריפוי ממון בהמתו ריפוי נפשות גופו רבי בא בשם רב יהודה אם היה נחמם אסור כהדא רבי אמי סלק עם ר' יודן נשייא לחמחא דגרר לקה באצבעי' יהב עליה איספלני חמתה מתחלחלה וקלמה ולא שמיע כיי דמר רבי יעקב בר' אחא בשם רבי יוחנן אם היה רופא אומן מותר ולא דמייא תמן נחמם מותר ברם הכא נחמם אסור מהו מיכחול מינהון רב אמר מאן דבעי מיסתמיא איסתמי לוי אמר מאן דבעי לממת ימות רב לא עבד עינא כחל לה לוי עבד עינא כחל לה אמר רבי בא והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא נימר כדי טבא הוא טעם לה כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא אהן אופיון סכנה הדא תורייקי רבי סימון אמר אסורה רבי יוחנן אמר מותרת חברייא בשם רבי בא בר זבדא כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת התיב רבי זעירא הא אנן תנן החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ לא מן השפה ולפנים הן רבי זעירא לא אמר כן אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי מעלין עצם של ראש בשבת רבי חייה בר מדייא רבי יונה רבי זעירא ר' בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי מעלין בנות אזנים בשבת רבי אבהו בשם רבי יוחנן עין שמרדה מרפין אותה בשבת תמן אמרין בשם רבי יוחנן גבות ידים ורגלים סכנה רבי אבהו בשם יוחנן אהן סומקא סכנה אמר רבי אבין לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת רב אמר חמרא לבר מעינא שרי לגיו מן עינא אסירי שמואל אמר ואהן רוק תפל אסור לעין בשבת מיניה את יליף לחזזיתיה רבנן דקיסרי אמרי הדא עורדענא סכנה רבי חזקיה אמר בשם רבנין דקיסרין הדא עכשבוניתא סכנה רבי שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה אמר רבי ירמיה נותנין עליה חמץ בפסח אהן בלעה שרי אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן מחט של יד ליטול בה את הקוץ דלא כן מה בין קוץ מה בין בלע אהן עיימא דעינא שאלון לרבי ירמיה אמר לון הא רבי בא קומיכון שאלון לרבי בא ושרא לון אמר לון אוף אנא שרי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אהן צפדונא סכנתא רבי יוחנן הוה ליה כן והוה מיתסי קומי דתימטינים בטיבריא בערובתא נחת לגבה אמר לה מיצרוך אנא למחר כלום אמרה ליה לא ואין צרכת סב גרעינין דתומרין ואית דאמרי דנקלביסין בפלגיהון יקידין ואור דשערין וצואת קטן נגיבה ושחוק וטפול ולא תימר קומי בר נש למחר עאל ודרשה בבי מדרשא שמעת וחנקת גרמה ואית דאמרין איתגיירת את שמע מינה תלת שמע מינה אהן צופדנה סכנה שמע מינה כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת שמע מינה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אם היה רופא אומן מותר רבי יהושע בן לוי הוה ליה קולוס והורון ליה ר' חנינה ור' יונתן מישחוק תחלוסין ומיתן גו חמרא עתיקא ומישתי ולא יסכן בר בריה הוה ליה בלע אתא חד ולחש ליה בשמיה דישו בן פנדרא ואינשם מי נפק אמר ליה מאי אמרת עליי אמר ליה למילת פלן אמר מה הוה ליה אילו מית ולא שמע הדא מילתא והוות ליה כן כשגגה שיוצא מלפני השליט רבי יעקב בשם רבי יוחנן בכל מתרפין חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכו' דמים רבי פינחס בעי עד כדון כשאמר לו הבא לי עלים מעבודה זרה והביא לו אמר לו הבא לי עלים סתם והביא לו מעבודה זרה נישמיענה מן הדא רבי אחא הוה ליה צמרמורין אייתון ליה מן זכרותיה דדוהי ולא אישתה אייתון לרבי יונה ואישתי אמר רבי מנא אילו הוה רבי יונה אבא ידע מאן הוון לא הוה שתי אמר רבי הונא זאת אומרת שאין מתרפין מגילוי עריות דתני שבת הותרה מכללה נערה המאורסה לא הותרה מכללה שבת שהותרה מכללה לא להתרפות ודכוותה נערה מאורסה לא הותרה ואפילו להתרפות ולא סוף דבר שאמר לו הבא לי אשת איש אלא אפילו לשמוע את קולה כהדא חד בר נש רחם איתה ביומוי דרבי לעזר וסכן אתון שאלון לרבי לעזר מהו דתיעבור קומוי וייחי אמר לון ימות ולא כן מהו דישמע קלה וייחי אמר לון ימות ולא כן ומה הוות רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק בר נחמן חד אמר אשת איש הוויי וחד אמר פנויה מאן דמר אשת איש ניחא ומאן דמר פנויה והא בר כוחא נגרא רחם איתתא ביומוי דרבי לעזר וסכן כאן באשת איש כאן בפנויה ואפילו תימא כאן וכאן בפנויה וכאן וכאן באשת איש תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש אית דבעי מימר איתה רובה הוות ולא הוות משמע ליה וכל מה דהוה מעבד באיסור הוה מעבד בגין כן לא שרא ליה אמר רבי חנינה זאת אומרת שאין מתרפין משפיכות דמים דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו כו' חיישינן שלא ימות ואין דוחין נפש מפני נפש לא סוף דבר שאמר לו הרוג את איש פלוני אלא אמר לו חמוס את איש פלוני גוי בגוי גוי בישראל חייב ישראל בגוי פטור רב חסדא בעי מהו להציל את הגדול בנפשו של קטון התיב רבי ירמיה והתנן יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי שנייא היא תמן דלא נודע מי הורג את מי מעשה באלעזר בן דמא שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפותו אמר לו נימא לך בשם ישו בן פנדרא אמר לו רבי ישמעאל אי אתה רשאי בן דמא אמר לו אני אביא ראייה שירפאני לא הספיק להביא ראייה עד שמת אמר לו ר' ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדירן של חכמים לקיים מה שנאמר ופורץ גדר ישכנו נחש ולא נחש נשכו אלא שלא ישכנו לעתיד לבוא ומה הוה ליה למימר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם המספר לגוי מספר עד שמגיע לבלורית וכיון שמגיע לבלורית הרי זה מושך את ידיו המסתפר מן הגוי הרי זה רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה התירו לבית רבי שיהו רואין שהיו זקוקין למלכות שלשה דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרין קומי ושילמדו את בניהן יוונית שהיו זקוקין למלכות חד גיור הוה ספר והוה איצטרולוגוס והוה חמי באיצטרולוגיא דידיה דיהודאי שפכין אדמיה ולא הוון אלא אמגיירתיה והוה יודאי אזל בעי מיספרה גביה קטיל ליה כמן קטל רבי לעזר בר יוסי אמר שמונים רבי יוסי בי רבי בון אמר שלש מאות ובסוף נתפללו עליו וחזר לסיאורו תני גוי שמוכר ספרים תפילין ומזוזות אין לוקחין ממנו והתני מעשה בגוי אחד בצידן שהיה מוכר ספרים תפילין ומזוזות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו מותר ליקח ממנו רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינה בגר שחזר לשיאורו היה
ג אילו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין וחרס אדרייני ועורות לבובין רשב"ג או' בזמן שהקרע שלו עגול אסור ומשוך מותר ובשר הנכנס לעבודה זרה מותר והיוצא אסור מפני שהוא זבחי מתים דברי רבי עקיבה ההולכים לתרפות אסו' מלשאת ומלתת עמהן הלכה ג' אילו דברים של גוים אסורין כו' רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי הוה אמר מתוק מר חד אין בהן משום גילוי רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי ולא משום יין נסך רבי סימון מפרש החד קונדיטון המר פסינתטוון והמתוק מהו חמרא מבשלה רבי יהושע בן זיידל היה לו יין מבושל שנתייחד ברשות הגוי שאל לרבי ינאי בי רבי ישמעאל אמר ליה כן אמר רבי שמעון בן לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך רבי ינאי בי רבי ישמעאל איבאש סלקון רבי זירא ורבי יהושע ור' בון בר כהנא ורבי חנניה חבריהון דרבנן מבקרתיה אשכחון ר' יהושע בר זיידל יתיב תמן אמרי הא מרה דשמועתא והא מרה דעובדא מישאלוניה אמר לון כן אמר ריש לקיש מתוק אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך אמר ליה דילמ' מן הדא דר"ש בן לקיש דאכן אכן אמר לון לעובדה וסמכון עלוי מן דקמון רבי אילא עם ר' בון בר כהנא אמר ליה אילולא דאתון רחמין שמועתא ולא מתניתא היא תני רבי חייה מבושל של גוי למה הוא אסור שהיה מתחילתו יין אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן היין והחומץ שהיה מתחילתו יין רבי אמי הוו ליה אורחין אמר לון אילולי חמרא מבשלא דידי מגלי לא הוינא משקתכון אמר ליה רב ביבי אייתון ואנן שתינן אמר מאן דבעי מימת ייזיל ימות גו ביתיה בר יודנה הוה ליה קונדיטון מגלי שאל לרבנין ואסרון ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן משום גילוי רבנן דקיסרין משום רבי יודה בר טיטוס באו דשחיק חד לתלתא בעון קומי רבי אבהו מבושל שנתגלה מהו אמר לון קרינה צריכא לרבי יוחנן ואתון שאלון לי הדא שאלון לרבי יצחק ואסר לון ואינהר רבי אבהו דמר רבי יוחנן אסיר בר נטוזא איתגליין ליה גיגיתיה שאיל לר' בא בר ממל אמר ליה אם היה נכנס ויוצא מותר רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי לעזר אם היה ישן מותר רבי חנינה רבי יהושע בן לוי חד אמר ישן מותר וחד אמר ישן אסור מסתברא דרבי חנינה אמר ישן מותר דבכל אתר סמיך רבי לעזר לרבי חנינה רבי יוסי בן שאול משתעי אהן עובדא עובדא הוה איתא חדא דהוות רחמה מצוותא ובעלה שנא מצוותא אתא חד מסכן ויהבת קומוי ואכל ארגישת בבעלה איסליק וטמרתיה בעיליתיה תבת קומי בעלה ואכל ודמך ליה אתא חיוא ואכל מן קומוי קם בעלה מן שינתיה ובעא מיכול שרי ההוא דעיליתה מלולי הדא אמרה ישן מותר כריך הוה ואינו אסור משום ייחוד כי ניאפו ודם בידיהם מכיון דלא הוה חשיד על דא לא חשיד על דא מעשה בחסיד אחד שהיה מגלגל בגילוים ולקה בדלקת וראו אותו יושב ודורש ביום הכיפורים וצלוחית של מים בידו מעשה בטבח אחד בציפורין שהיה מאכיל את ישראל נבילות וטריפות פעם אחת ערב יום הכיפורים עם חשיכה שתה יין הרבה ונשתכר ועלה לראש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים מלקקין בדמו אתון שאלון לרבי חנינה מהו מיעברתיה מן קומיהון אמר להן כתיב ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו זה גזל את הכלבים והאכיל את ישראל נבילות וטריפות ארפון לון מדידהון אינון אכלין חד בר נש הוה ליה חד גרב מגלי בערובת צומא רבא אזל בעי למישפכיה אמר ליה חבריה אייתי ואנא שתי ליה אמר ליה מגלי הוה אמר ליה מריה דיומא קאים לא חשב למישתי לא אספק מיטעם עד דאיתחלחל רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא כל אירסים מעלים חטטין ושל נחש ממית רבי חייה אמר אין נשאלין על הגילוים רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מריה דשמועתא אישאיל ליה מתנמנם הוה רבי זעירא הוה יתיב אכיל ברמשא איטפי בוצינא ייב ידיה על תומנתב אדלקון בוצינ' אשכחוו אהן שפיפונא שהוא דומה לשערה כריך על תומנתא א"ל רשיעא לא הוינא זהיר לך א"ר אמי צריכין אנן חששין על מה דברייתא חששין אסיר למיתן פריטין גו פומה פיתתא תחות בי שיחייא תבשילא תותי ערסא ולמיצע סכינא גו איטרוגא וסכינא גו פוגלא אמר רבי יוסי בי רבי בון כל זיעה דנפקה מבר נשא סם המות היא חוץ מזיעת הפנים אמר רבי ינאי אין קטה קטה שיחור ואין אובד אובד מרגלי רבי יונתן כי הוה בר נש שאיל ליה אמר ליה ערבא דנפשך אנא אמר רבי שמעון בן לקיש אילו ללודין זבינת גרמך זבינתה גרמך בדמים יתירין וכא בדמין קלילין רבי אסי רבי יוחנן בשם בן בתירה יין נסך שנפל לבור ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו רבי אסי בשם רבי יוחנן סתם יינו של גוי אסור ואינו מטמא הפקידו אצלו אסור בשתייה ומותר בהנאה רבי זעירא בעא קומי רבי יסא מה במייחד אמר ליה במפקיד אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן שלש יינות הן שראה גוי מנסכו וודאי דעבודה זרה מטמא טומאה חמורה כשרץ סתם יינו של גוי אסור ואינו מטמא הפקידו אצלו בחותם אחד אסור בשתייה ומותר בהנאה אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירה חמי מה מר לא מר אלא בחותם הא בלא חותם אסור בשתייה ובהנייה הורי רבי לעזר במייחד והוה רבי זעירא חדי בה תמן תנינן אצל נכרי כפירותיו ר' שמעון אומר דמאי רבי חנניה בעא קומי רבי מני מה כפירותיו ממש טעמו פוטר טבל ברור ממקום אחר אמר ליה ולכל דבה ולא על יאות רבי חנינה מתרס לקיבליה הפקידו אצלו דחותם רבי חנניה ורבי מנא חד אמר אסור וחד אמ' מותר מה פליגין בהנאה אבל בשתייה אסור רב אמר חבי"ת אסור חמפ"ג מותר חתיכת דג שאין בה סימן בש"ר יי"ן תכל"ת אסור בחותם אחד חלתי"ת מוריי"ס פ"ת גבינ"ה מותר בחותם אחד אמר רבי יודן טעמא דרב כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד על ידי תערובת מותר בחותם אחד רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבי יהושע בן לוי הכל מותר בחותם אחד חוץ מן היין וחרס אדרייני רבי זעירא בשם רבי ירמיה הלכה כרבי מאיר הא דתני חרס אדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורו איסור הנייה רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא אהן בגד דתנינן הכא מהו ואיקפד לקובליה אמר ליה אפילו כמאן דמר תמן מותר וכא אסור תמן אין איסורו ניכר ברם הכא הכא איסורו ניכר ומהו לסמוך בו את המיטה רבי לעזר אמר מותר ורבי יוחנן אמר אסור ועורות לבובין רבי ירמיה בשם רב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל כיצד הוא עושה קורעה עד שהיא בחיים ומוציא לבה לעבודה זרה כיצד הוא יודע רבי הונא אמר בשעה שקורעה עד שהיא בחיים הוא נסלל ונעגל לאחר שחיטה הוא נמשך אמר רבי יוסי ותשמע מינה שחט בה סימן אחד אף על גב דת מר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר וכא נאסר ובשר הנכנס לעבודה זרה מות' רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר להוציא מדברי רבי ליעזר שר' ליעזר אומר מחשבת נכרי לעבודה זרה והיוצא אסור רבי אבינא בשם רב ירמיה בשהכניסו לפנים מן הקנקלין אבל אם לא הכניסו לפנים מן הקינקלין אף היוצא מותר בעבודה זרה שיש לה קינקלין אבל בעבודה זרה שאין לה קינקלין כל הבית ידון לשם קינקלין ההולכין בתרפות רבי חייה בשם רבי יוחנן תוריבס מוליכין עבודה זרה גדולה אצל עבודה זרה קטנה אית תניי תני תרפות מאן דאמר תרפות תרפים ומאן דמר תרבות תוריבס והבאין מותרין רבי אבינא בשם רב ירמיה בשאין חזירתן כהליכתן אבל אם היתה חזירתן כהליכתן אף הבאין אסורין
ד נודות הגוים וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה הלכה ד' נודות הגוים וקנקניהם כו' נודות הגוים גרודות הרי אילו מותרות זפותות הרי אילו אסורות גוי עובדן ודובבן וישראל עומד על גביו כונס לתוכן יין ואינו חושש וחש לומר שמא ניסך הוא אמר רבי בא אינו מצוי לנסך על גבי דבר מאוס מעתה אפילו אין ישראל עומד על גביו אני אומר שמא החליף קנקני גוים חדשות מותרות אף על פי שהן זפותות ישנות אסורות אף על פי שאינן זפותות הכא את אמר זפותות מותרות והכא את אמר זפותות אסורות אמר רבי אבהו אני עמדתי על זפתן של קנקנים ואין נותנין לתוכן חומץ בשעה שזופתין אותן רבי יעקב בר אחא בשם רבנן יין שאסור בשתייה ומותר בהנאה נכנסו לתוך קנקנים נעשו הקנקנים כיין פינהו וכנס לתוכו יין אחר נעשה יין כקנקנים פינהו וכנס לתוכו יין אחר היין אסור והקנקנין מותרין ולמה אסור בשתייה ומותר בהנאה בגין דרבי מאיר אמר אסור בשתייה ובהנייה אמר רבי בא כשהלך רבי עקיבה לזיפורין אתון שאלון ליה קנקנים של גוים במה היא טהרתן אמר מזו לימדתי עליהם מה אם בשעה שאינן זפותות את מר מותרין בשעה שהן זפותות אלא שנתקלפה זיפתן לא כל שכן וכשבאתי אצל חבירי אמרו על ידי זפת הן בולעות כנס הגוי לתוכן מים ישר' כונס לתוכן מים וחוזר וכונס לתוכו יין ואינו חושש כנס הגוי לתוכו ציר או מורייס ישראל כונס לתוכן יין כנס הגוי לתוכן יין ישראל כונס לתוכן ציר או מורייס וחוזר וכונס לתוכן יין ואינו חושש רבי יוחנן נפק לפגטי דרבי יודן נשייא לעכו אתון שאלון ליה קנקנים במה היא טהרתן אמר מזו לימדתי עליהם מה אם בשעה שכנס גוי לתוכו ציר או מורייס ישראל כונס לתוכן יין רבי יסא בשם רבי יוחנן בשעה שמכניסן לאור לא כל שכן רבי חייה בשם רבי יוחנן בשעה שמשחיל את זיפתן לא כל שכן קיימין אינון אין קמין קמין קנקנין שאינן זפותות רבי אסי אמר אסורות רבי אמי אמר מותרות רבי יעקב בר אחא אמר רבי אסי מקשי כי נן אמרין אהן כוזא לא בלע רבי בא אמר רב ששת שאיל מאן אנן אמרין האין דהון של מימי רגלים לא בלע רבי יעקב בר אחא ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינה קנקני גוים ממלאן מים שלשה ימים מעת לעת רבי יעקב בר אחא אמר רבי אסי מקשי ועבדין כן רבי יוסי ממלחייא אעיל עובדא קומי רבי מנא אמר ליה הא לשעבר אמר ליה שרי הא לכתחילה אמר ליה אסיר רבי ירמיה אזל לגובלנה הורי באילין פיתרייא רברבייא ממלא אותן מים שלשה ימים מעת לעת ארמייא איתבזעת זיקיה וקיבלה ישראל גו דידיה אתא עובדא קומי רבנן אמרי ממלא אותן מים שלשה ימים מעת לעת רבי יסא אזל לצור חמא יתהון זפתין זיקוקין זעירין וישראל זבנין אמר מאן שרא לכון שאלון לרבי יצחק ולרבי מני ואסרון
ה המורייס והגבינה ותירייקי של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה הלכה ה' החרצני' והזגי' של גוים כו' רב ששת בשם רב לחים אסורין אפי' בהנאה יבישין מותרין אפי' באכילה והא תנינן אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור ר' בא בשם ר' יודה במשלם לתוך הבור היא מתניתא תמן תנינן וכן בגפת חדשה אכל בישנה טהור אי זו היא חדשה בתוך שנים עשר חדש ישנה לאחר שנים עשר חדש
ו החרצנים והזוגין של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לחים אסורין יבישין מותרין הלכה ו' המורייס והגבינה כו' יין למורייס רבי מתיר רבי לעזר בי רבי שמעון אוסר לפיכך אם עבר ונתן רבי אוסר לזרים רבי לעזר בי רבי שמעון מתיר לזרים רבי מנא בר תנחום בעי כדברי מי שהוא מתיר לזרים ומורייס הגוי למה הוא אסור רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא משום תבשילי גוים והתני אומן מותר שאינו אומן אסור אומן מותר לא בשאינו מבושל ודכוותה שאינו אומן אסור אף על פי שמבושל מאי כדון את שהוא ליטול את הזוהמא מחמת עבודה זרה אסור הדא אמרה הנאת עבודה זרה אסורה והנאת תרומה מותרת אמר רבי יוחנן בר מדייא כדברי מי שהוא אומר אומן מותר ובלבד ביודעו ורבי יוחנן ורבי לעזר חד אמר מפני שממעטו ממדתו וחד אמר מפני שממעטו משותיו ולא ידעין מאן מר דא ומאן מר דא מן מה דמר רבי יוחנן מחלפה שיטתה דרבי יודה ומר רבי לעזר אינה מחלפת תמן בכהן והכא בבעלים הוי דרבי יוחנן דו אמר מפני שממעטו משותיו
ז אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינת הגוים אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה אמר לו והלא קיבת העולה חמורה מקיבת הנבילה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין ח' חזר ואמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך מיין אמ' לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים הלכה ז' אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כו' רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יהושע בן לוי מפני עגלים ששם נשחטין לשם עבודה זרה שמע ר' יוחנן ומר יפה לימדנו רבי שכן השוחט בהמה לעבודה זרה אפילו פירשה אסור רבי יוחנן בעי מצא בה טבעת אמר ר' יוסי טבעת בעינה היא פירשה גופה היא ר' חייה בר בא בשם רבי יוחנן בראשונה היו אומרי' אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי רבי בא בר זבדא רבי שמואל בר רב יצחק בעי זו להוציא מדברי ר' ליעזר שר' ליעז' או' שמחשבת נכרי לעבודה זרה אתא רבי אסי בשם רבי יוחנן בראשונה היו אומרים מעמידין בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי חזרו לומ' מעמידין בין בקיבת נבילה בין בקיבת הגוי לישן מתניתא מסייעא לרבי חייה בר בא קיבת הנכרי ושל נבילה אסורה כמשנה הראשונה טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה האחרונה כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה האחרונה אפילו דיסברון בית שמאי כבית הלל במשנה הראשונה הוי ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת ואתייא כיי דמר רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן מעשה בבנו של רבי יהודה בן שמוע שבקעו להן זאיבים יותר משלש מאות צאן ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהן אמרו ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת לו הלכה ח' אמר לו מפני שמעמידין אותה כו' חברייה בשם רבי דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה וחכך כיין הטוב שמעון בר בא בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה כי טובים דודיך מיין רבי בא בר כהן בשם בר פזי תדע לך שדברי סופרין חביבין יותר מדברי תורה שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה מפני שעבר על דברי בית הלל חייב מיתה על שם ופורץ גדר ישכנו נחש תני רבי ישמעאל דברי תורה יש בהן איסור ויש בהן היתר ויש בהן קלין ויש בהן חמורין אבל דברי סופרין כולן חומר דתנינן תמן האו' אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב רבי חנינה בשם רבי אידי בשם רבי תנחום בר' חייה חמודין דברי זקינים מדברי נביאים דכתיב אל תטיפו יטיפון וכתיב אטיף לך ליין ולשכר נביא וזקן למה הן דומין למלך ששילח שני סימנטירין שלו למדינה על אחד מהן כתב אם אינו מראה לכם חותם שלי וסימנטירין שלי אל תאמינו לו ועל אחד מהן כתב אע"פ שאינו מראה לכם חותם שלי וסימנטירין שלי האמינו לו כך בנביא כתיב ונתן אליך אות או מופת ברם הכא על פי התורה אשר יורוך רבי יעקב בר אחא ר"ש בר בא בשם ר' יהושע בן לוי מפני שרוב עגלים ששם נשחטין לשם ע"ז שמע ר' יוחנן ומר יפה לימדנו ר' שכן השוחט בהמה לעבודה זרה אפילו פירשה אסור רבי יוחנן בעי מצא בה טבעת אמר ר' יוסי טבעת בעיינה היא פירשה גופה היא מה שורפה גמילה רבי שמעון בן לקיש אמר בכוס זוהם הדא אמרה השותה בכוס זוהם לא נהנה ולא מועל מפני מה לא גילה לו אמר ר' יוחנן מפני שבקרוב אסרום ורבי ישמעאל היה קטן רבי חונייה אמר רבי חמא בר עוקבא מקשי אם להפליגו בדברים היה מבקש היה לו להשיאו בחמש השאות שבתורה ואילו הן שאת ארור מחר משוקדים וקם הלא אם תיטיב שאת או שאת אם לא תיטיב כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור או ארור אפם כי עז ויאמר משה אל יהושע צא הלחם בעמלק מחר או מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים או משוקדים כפתריה ופרחיה ויאמר יי' אל משה הנך שוכב עם אבתיך וקם או וקם העם הזה וזנה ר' תנחומא מוסיף הדא ובני יעקב באו מן השדה כשמעם או כשמעם ויתעצבו האנשים אמר ר' לא יש דברים שמשיקין עליהן את הפה היכמה דאת אמר ישקיני מנשיקות פיהו א"ר יצחק כתיב ואותי צוה יי' אותי ואותי נאמר לי דברים שנאמר לכם ונאמר לי דברים שנאמר ביני לבין עצמי רבי שמעון בן חלפותא ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים כבשים כתיב הא כיצד בשעה שתלמידין קטנים כבוש לפניהן דברי תורה הגדילו ונעשו כעתודים גלה להם רזי תורה ודא מסייעה למה דתני ר' שמעון בן יוחי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל ברייה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשירין
ח אילו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהם ושלקו' ר' ובי' דינו התירו בשמן כבשים שדרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית טרופה וציר שאין בה דגה והחילק וקורט של חלתית ומלח סלוקנרית הרי אילו אסורין ואין איסורן איסור הנאה הלכה ט' אילו דברים של גוים אסורין כו' חלב הגוי למה הוא אסור רבי בא בר רב יהודה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלב הגוי למה הוא אסור משום גילוי ויעמיד א"ר שמואל בר רב יצחק מפני האירס הנתון בין הנקבים ותני כן שלשה אירסים הן אחד צף ואחד שוקע ואחד דומה לשבכה פעלייא הוון בחקליא איתגליית קולתא דמיא אשתון קמייא ואנכון תינייני ומייתין אני או' אירס שוקע היה ביומוי דר' ירמיה איתגליין גיגייתיה דסדרא רובא אישתון קמייא ולא אינכון תינייני ומיתו אני אומר ארס שוקע היה ותני כן אבטיח שניקר ואכלו ממנו עשרה בני אדם וכן יין שנתגלה ושתו ממנו עשרה בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר אירס שוקע היה א"ר ירמיה חלב הגוי למה הוא אסור משום תערובת בהמה טמאה ותני כן ישר' יושב בעדר והגוי חולב ומביא לו ואינו חושש פיתן ר' יעקב בר אחא בשם רבי יונתן פת מהלכות של עימעום היא כך אני אומר מקום שפת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה או מקום שאין פת ישר' מצויה בדין הוא שתהא פת גוים מותרת ועימעמו עליה ואסרוה אמר רבי מנא וכי יש עימעום לאיסור ופת לא כתבשילי גוים הוא כך אנו אומרי' מקום שאין תבשילי ישראל מצויין בדין הוא שיהו תבשילי גוים מותרים אלא כיני מקו' שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא כדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא עבדין כן אמר קומי רבי חייה רובה תני ר' שמעון בן יוחי כן אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגו' מה מים לא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו התיבון הרי מוטליא ופנקריסין וקובטיות וקליות וחמים שלהן הרי אילו מותרין ניחא כולהון שהן יכולין להישרות לחזור לכמות שהיו קליות למה רבי יוסי בי רבי בון בשם רב כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא בחי אין בו משו' בישולי גוים עם הפת יש בו משו' בישולי גוים מה מקיים רבי חייה רובה אוכל תשברו מאתם באוכל תשברו האכלתו שברתו אם היה קשה עליך באוכל תשברו ואם לאו הרבה עליו כסף אמרין כן הוה רבי יונתן עביד כד הוה בר נש רב עליל לקרתא הוה משלח לית איקרין דאין אתא דין דיתם או דין דארמלא ישכח אפין מפייסא מי אסר את השמן רב יהודה אמר דניאל אסרו וישם דניאל על לבו וגו' ומי התירו ר' התירו ובית דינו בשלשה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו בגיטין ובשמן ובסנדל וקרו ליה בי דינא דשרו מישחא כל בית דין דשרו שלשה דברים נקרא בי דינא שריא אמר רבי יודן בית דינו חלוק עליו בגיטין מהו שתהא מותרת להינשא רבי חגיי אמר מותרת להינשא רבי יוסי אמר אסורה להינשא רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי חנינה ואמרי לה בשם ר' יהושע בן לוי שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין אשכח שמלאי הדרומי יתיב דרש רבי ובית דינו התירו בשמן אמר שמואל אבל רב לא קביל עליה מיכול אמר ליה שמואל אכול דלא כן אנא כתב עליך זקן ממרא אמר ליה עד דאנא תמן אנא ידע מאן ערר עליה שמלאי הדרומי אמר ליה מר בשם גרמיה לא בשם רבי יודן נשייא אטרח עלוי ואכל ר' יוחנן בעי ולא כן תנינן שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמניין ורבי ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחביריו רבי יוחנן כדעתיה אמר ר' יוחנן מקובל אני מרבי לעזר בי רבי צדוק שכל גזירה שבית דין גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזיר' בדקו ומצאו בגזירתו של שמן ולא מצאו שקיבלו רוב הציבור עליהן ביצה צלויה שלהן בר קפרא שרי חזקיה אסר עד כדון בשנצלית לדעת נצלית שלא לדעת נישמעינה מן הדא מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר אמר ר' אבהו משום תערובת חגבין טמאים אמר רבי יוסי בי רבי בון והדא מן חמירתא דרב רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר עליהון חד בר נש הוה טעין קופד מהלך בשוקא אתת דייתא וחטפתא מן ידיה אתר תותיה אזל בעי מיסביניה אמר ליה רב אסיר לך דנא אמר דנבילה הות טעינה ואתר תתה ונסיבת דין תחותוי חד בר נש אזל בעי משזגא איסקופתה גו נהרא אנשיתה וסלק ליה אזל בעי מיסביניה אמר ליה רב אסיר לך דנא אמר ההיא שטפה נהרא ואייתי חורי דנבילה תותיה תורמוסין שלהן מה הן רבי אוסר גניבה מתיר אמר רבי אני זקן והוא זקן אני עלת על ליבי לאסור והוא עלת על דעתו להתיר רבי מנא בר תנחום אזל לצור והתיר תורמוסין שלהן רבי חייה בר בא אזל לצור ואשכח לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן אתא גבי רבי יוחנן אמר ליה מה מעשה אירע לידך אמר ליה אשכחית לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן אמר ליה ולא פגעת ביה אמר ליה אדם גדול הוא והוא יודע למתק את הים הגדול אמר לו לאו בני חשבון מים הוא יודע ובשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין אמר רבי יצחק בר לעזר בא לומר גנייו ואמר שבחו אמר רבי יוסי בי רבי בון חשבון גדול הוא רבי זכאי דאלכסנדריאה הוה ידע לה אמר ואילו בעית ילפתה מיניה חלוט שלהן מהו נישמעינה מן הדא רבי אמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר והתיר חלוט שלהן רבי בא בר ממל בעי מה בין חלוט לתורמוסין אמר רבי יוסי חלוט מחוסר מעשה ידי האור הוא תורמוסין אינן מחוסר מעשה ידי האור הוא חוורנס אין בו משום בישולי גוים ויוצאין בו משו' עירובי תבשילין ר' בא בשם רב אתי מרטיסה אין בו משו' בשולי גוים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין רבי יוסי בי ר' בון בשם רב הונא כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משום בישולי גוים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין
ט אילו מותרין באכילה חלב שחלבו גוי וישראל רואהו הדבש והדבדבניות אף על פי שמנטפות אין בהן משום הכשר משקה וכבשים שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ וטרית שאינה טרופה וציר שיש בו דגה ועלה של חלתית וזיתי קלוסקא המגולגלין רבי יוסי אומר השלוחין אסורין והחגבים מן הסלילה אסורין ומן ההפתק מותרין וכן בתרומה הלכה י' אילו מותרין בהנייה כו' אמר רבי לעזר הדא דאת אמר בתבשיל שאין דרכו לתת לתוכו יין וחומץ הא דבר בריא שנתן אסור אפילו בהנאה רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן ישר' וגוי שהן שותפין בקדירה ישראל שופת והגוי מנער מי מחזיר סברין מימר ישראל מחזיר אמר רבי בנימן בר ליואי והוא שנתבשל כמאכל בן דרוסאי רבי יוסי בעי אם בשנתבשל כאכילת בן דרוסאי למה ליה ישראל מחזיר אפילו הגוי מחזיר אי זהו החילק רב אמר סולתניתא אמר רבי יוחנן הוא חילק הוא טרית טרופה ר' זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב לחלוחתא אסורה משו' תערובת דגים טמאים רבי בא בשם רב יהודה הדא דת מר במקום שאין המים מהלכין אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלבד בשעה שהדג טורף שמואל אמר הדא חפיתה יהבי גו קליפתה אין עבדת לחלוחי שרייא ואי לא אסירה אי זו הטרית שאינה טרופה כל שהראשים והשזרות שלה קיימין רבי לעזר בשם רבי חנינה מעשה בספינה אחת משל בית רבי שהיו בה יותר משלש מאות חביות ובדק רבי את כולהון ולא מצא אלא אחת שהראשים והשזרות שלה קיימין והתיר את כולהן רבי יעקב בר אחא אמר רבי אסי מקשי לה מסתברא דלא אותה חבית תהא מותרת ושאר כל חביות יהו אסורות אלא על ידי עילא זבינתא איתקלקלת שאל רבי חגיי לרבי בא בר זבדא אמר ליה אין דבר של רבים נאסר רבי יעקב בר זבדי אמר רבי יצחק מקשי ואילין איגרתא לא גוים לוקין כתיב בהן ואת אמר על ידי עילא והכא על ידי עילא תני עולא שכפא קומי רבי דוסא דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים חזר ותנא קומוי מעי דגים וקירבי דגים אינן נאכלין אלא על פי מומחה אמ' ליה חזור בך הדא תני או הדה הוה בעי מיחזור ביה אמר ליה רבי זעירא לא תחזור בך ביציאתן הן נגמרות רבי בא בשם רב יהודה אם אמר לך מלחתים נאמן נתן בר בא אמ' קומי שמואל ידע אנא מפרשה בין עוברי דגים טמאין לעוברי דגים טהורין עוברי דגים טמאים עגולין עוברי דגים טהורין ארוכין אחוי ליה הדא סלפיתא אמר ליה כזה מהו אמר ליה טמא אמר ליה לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא סופך דאמר על טמא טהור תני אין לוקחין מעי דגים וקירבי דגי' אלא על פי מומחה אין לוקחין תכלת אלא על פי מומחה אין לוקחין גבינה ותינייקי אלא על פי מומחה אין לוקחין יין בסורייא אלא על פי מומחה אין לוקחין בשר שאין בו סימן אלא על פי מומחה וכולן נאכלין אצל מי שאינו מומחה ואינו חושש רבי אחא רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי שילח לו חלתית נאמן רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שילח לו תכלת נאמן טלייא דלוי צנבריא הוה מזבן פירין רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא עבדו של נאמן כנאמן גרמנא עבדיה דרבי יודן נשייא הוה ליה תוכלא רבי יסא בשם רבי יוחנן עבדו של מומחה כמומחה ומלח סלוקנרית אית תניי תני שחורה אסורה ולבנה מותרת אית תניי תני לבנה אסורה ושחורה מותרת מאן דמר שחורה אסורה שנותן לתוכה שרץ שחור ומאן דמר לבנה אסורה שנותן לתוכה שרץ לבן רבי חנניה בן גמליאל אמר משום רבי יהודה בן גמליאל זו וזו אסורה אמר רבי חנניה שכן חד הוה לנא והיה נותן לתוכה שומן של חזיר הן סככות הן פרעות הן רפפות הן רעלות הן איסטגיות הן ספיות הן כוסות הן גומות היא מקום תחת הכוסות היא מקום הנחת חתיכות הן זיתי קלוסקא הן זיתים מגולגלין והשלוחין אסורין רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר מין הוא והן נותנין לתוכן חומץ שהיו חולצין את גלעיניהן הדרן עלך אין מעמידין בהמה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.