א שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומ' אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה ויחלוקו זה אומר כולה שלי וזה אומר חצייה שלי האומ' כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים זה אומר חצייה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע שנים אוחזין בטלית כו' תני אדם שאמר לחבירו תן לי מנה שאתה חייב לי אמר לו לא היו דברי' מעולם הלך והביא עדים שחייב לו חמשים זוז רבי חייה רבה אמ' הודיית עדים כהודיית פיו וישבע על השאר רבי יוחנן אמר אין הודיית עדים כהודיית פיו שישבע על השאר אמר רבי לא משנים אוחזין בטלית דרבי חייה רובה מכיון שתפוש בחצייה אלא כמי שהביא עדים שחצייה שלו ותימר נשבע ונוטל אוף הדא דמייא לה רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן דרב ביניי אמר ליה אין מוסרין שבועה לחשוד אמר ליה אפילו לשון שבועה אין מוסרין לו כיצד נשבע רב הונא אמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות משוה פרוטה אמר רבי יוחנן אם מזו שבועת תקנה היא תני שנים שהיו תופסין בשטר זה אומר שלי ואבד ממני וזה אומר שלי הוא שפרעתיו לך יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי רבן גמליאל אומר יחלוקו אמר רבי לעזר הכל הולך אחר התפוס בעדים אמר רב חסדא אין שמעתוניה אתיית כרבי שמעון זה אומ' חצייה שלי וזה אומ' שלישה שלי האומ' חצייה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע והאומ' שלישה שלי ישבע שאין לו בה פחות משתות כללו של דבר אינו נשבע אלא על חצי שהודה
ב היו שנים רוכבין על גבי בהמה או שהיה אחד רכוב ואחד מהלך והאומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה וזה ישבע שאין לו בה פחו' מחצייה ויחלוקו בזמן שהן מודין או שיש להן עדים חולקין שלא בשבועה הלכה ב' היו שנים רוכבין על גבי בהמה כו' אמר רבי חונא תניי תמן אשה שהיתה רכובה על גבי בהמה ושנים מנהיגין אותה ואומרת אילו עבדי והחמור והמשאוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשאוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשאוי שלי צריכה גט משניהן וצריכה לשחרר את שניהן ושניהן משחררין זה את זה ובחמור ובמשאוי שלשתן שוין
ג היה רכוב על הבהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תניה לי ונטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחילה לא אמר כלום הלכה ג' היה רכוב על הבהמה כו' אמר רבי יצחק הדא הילכתא לית שמע מינה כלום לא מראשה ולא מסופה היה רכוב על גבי בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תניה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אילו אמר זכה לי זכה הוי לית שמע מינה כלום לא מרישא ולא מסיפא
ד ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ראה אותן רצין אחר המציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פיריחו ואמר זכת לי שדי זכת לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות מפריחין ואמר זכת לי שדי לא אמר כלום הלכה ד' ראה את המציאה כו' ריש לקיש אמר אבא כהן ברדלייה אדם זכה במציאה בתוך ד' אמות שלו רבי יוחנן אמר והוא שתפול לתוך ידו מתניתא פליגא על ריש לקיש נטל מקצת הפיאה וזרק בשאר אין לו בה כלום אמר תיפתר בשלא אמר יזכו לי בד' אמות שלי ומור דבתרה נפל עליה ופרס טליתו עליה מעבירין אותו ממנה עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד' אמות שלי והתני רבי חייה שנים שהיו מתכתשין בעומר ובא עני וחטפו מלפניהן זכה בו עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד' אמות שלי והתנינן ראה את המציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד' אמות שלי והתנינן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקיה אמר בשכר הליבלר היא מתניתא התיבון והכתי' ואני בעוניי הכינותי וגו' והיכי אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומ' בנתונין בתוך ד' אמות שלו אמר רבי אבין מהו בעוניי שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם דבר אחר שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים תני האומ' יזכה לי ביתי במציאה שנפלה לתוכה לא אמ' כלום יצא שם למציאתו דבריו קיימין כהדא אריסיה דרבי בא בר מינא סליק לדיקלא אשכח גוזלין ונסתון אזל שאיל לרב לא אמר ליה כלום אזל חזר אמר רבי בא בר מינא קשייא לן הויתא חזר ותייתר ממציאתו
ה מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אילו שלו מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן לה כתובתה הרי אילו שלהן הלכה ה' מציאת בנו ובתו הקטנים כו' אמר רבי יוחנן בשאינן טפולין לאביהן אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו ריש לקיש אמר אין אד' זוכה לחבירו במציאה א"ר לא דמר ר"ש אכן אלא דקשי ליה על הדא דתני ר' הושעיה השוכר את הפועל לעשות בכל מלאכה מציאתו לבעל הבית אמר ר"ל אדם שיש בו רשות לחזור בו תהא מציאתו לרבו מה בין עבדו ושפחתו העברי' לעבדו ושפחתו הכנענים אמ' ר' יוחנן עבדו ושפחתו העברי' הואיל ואינו רשאי לשנותו ממלאכתו מציאתו לעצמו עבדו ושפחתו הכנעני' הואיל ורשאי לשנותן ממלאכתן מציאתן לרבן התיבון הרי אשתו שאינו רשאי לשנות ממלאכתה ומציאתה שלו דתנינן תמן כופה לעשות בצמר ואינו כופה לעשות בדבר אחר אמר רבי בא בר מינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן טעם אחר באשה מה טעם אחר באשה רבי חגיי אמר מפני הקטטה רבי יוסה אומר שלא תהא מברחת ניכסי בעלה ואומרת מציאה היא התיבון בעדים לא אסרו זה אלא מפני זה מציאת אשתו שגירשה רבי יוסנא בשם רבי אחא אדם שגירש אשתו ולא נתן לה כתובת' חייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה אחרונה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן מציאת אשתו שגירשה אמר רבי הושעיה שלא תאמר הואיל וחייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה האחרונה תהא מציאתה שלו לפום כן צרך מתניתא
ו מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר אם אין בהן אחריות נכסים יחזיר מפני שאין בית דין נפרעין מהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר מפני שבית דין נפרעין מהן הלכה ו' מצא שטרי חוב כו' תני בשם רבי מאיר בין שטר שיש בו אחריות נכסין ובין שטר שאין בו אחריות נכסים גובה מנכסין בני חורין על דעתיה דר' מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר לצור על פי צלוחיתו רב אמר יורש כמשועבד כשם שמלוה בעדים אינה נגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין שמואל אמ' דאיקני אינ' גובה ממשועבדין הא מבני חרי גבי הכא את מר גובה והכא את מר אינו גובה לא דמי מי ששיעבד מקצת למי שלא שיעבד כל עיקר אמר רבי לעזר שאני אומר כתב ללוות ולא לווה אמר רבי לעזר אם היה הלווה מודה הרי זה יחזיר אמר רבי לעזר אם הוחזק השטר ביד המלוה הרי זה יחזיר ותליתהון מתברן וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני קינונייא רבי יסא בשם רבי יוחנן אם היה זמנו יוצא לבו ביום יחזיר
ז מצא גיטי נשים ושיחרורי עבדים דייתיקי מתנה ושוברין הרי זה לא יחזיר שאני או' כתובין היו ונמלך עליהם שלא ליתנן הלכה ז' מצא גיטי נשים כו' תני מצא גיטין וכתובות הרי זה יחזיר וכתוב' לא היא חזקה שטר שלוה בו ופרעו לא יחזור ויגבה בו מפני מירע כוחן של לקוחות רבי יסא בשם רבי יוחנן ואפילו לבו ביום רבי זירא בעא קומי רבי יסא הכא את מר אפילו לבו ביום והכא את מר אם זמנו יוצא לבו ביום ויחזיר א"ל אדם מצוי ללות ולפרוע לבו ביום ואין אדם עשוי לפרוע וללות לבו ביום רבי חגיי בעא קומי רבי יסא הוא הזמן והן העדים והוא המלוה מהו מפני מרע כוחן של לקוחות אמר ליה בשלא נשתעבדו נכסי' ויש אומרים בשלא חתמו העדים על אותה המלוה
ח מצא איגרו' שום ואיגרות מזון ושטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וכל מעשה בית דין הרי זה יחזיר מצא בחפיסה או בגלוסקמא תכריך של שטרות או אגודה של שטרות הרי זה יחזיר וכמה היא אגודה של שטרות שלשה קשורין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל או' אחד לווה משלשה יחזיר ללווה שלשה לווין מאחד יחזיר למלוה מצא שטר בין שטרותיו ואין ידוע מה טיבו יהא מונח עד שיבוא אליהו אם יש עמהן סימפון יעשה מה שבסימפון הלכה ח' מצא איגרות שום כו' רבי ירמיה בשם רב אם היה אישר הדיינין הרי זה יחזיר רבי חמא אבוי דרבי הושעיה אמר אשלי דיינין שבגליו' גזלי דיינין שבארץ ישראל רב המנונא אמר נכתבה אונו באחד בניסן ניתן הכסף בעשרה בניסן צריכין לכתוב אף על פי שכתבנו כתב באחד בניסן כן נגמר שיתן הכסף בעשרה בניסן רב ירמיה בשם רב סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול אני אומר מתעסק היה בשטרותיו הא מתחת ידי אחר כשר רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכת' ידי הלוה והתני' שלא פיקדנו אבא ושלא אמ' לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששט' זה פרוע הא אם נמצא פרוע מאי כדון אמ' רבי יוסי בי רבי בון תיפתר כגון הדא דייתיקי שאין אדם מצוי לפגם דייתיקין שלו הדרן עלך שנים אוחזין בטלית
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.