א המפקיד אצל חבירו בהמה או כלי' ונגבנו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם למי שהפקדון אצלו ב' נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם לבעל הפיקדון המפקיד אצל חברו כו' מנן תיתי ליה אם המצא תמצא בידו הגניבה וכי אין אנו יודעין שאם ימצא הגנב ישלם שנים ומה תלמוד לומר שנים ישלם אם אינו עניין לו תניהו עניין לשלפניו רבי עאל לפירקא דרבי יודן אמר קומיה הדא אמר ליה אמור דבתרה נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם לבעל הפקדון וישלם למי שהפקדון אצלו רבי נסה בשם רבי יונה חיים שנים ישלם למקום שהקרן מהלך שם הכפל מהלך רבי יוחנן ורבי לעזר רבי נסא מוסיף בשם רבי יוסי בן חנינ' לא סוף דבר שילם אלא מכיון שקיבל עליו לשלם כמי ששילם אמר משלם אני חוששין שמא שלח בו יד אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועו' אחרו' וחזר ואמ' משלם אני חוששין אמ' רבי יוסי לא חייבה אותו התור' שבוע' להחמיר עליו אלא להקל שאם רצה לשלם ישלם ואם רצה לישבע ישבע היו לו עדים שנגנבה באונס הדא היא דמר רבי לעזר המוכר קנסיו לאחר לא עשה כלום היו לו עדים שנגנבה בפשיעה הרי הו' בכלל ישלם ואחר כך נמצאת הגניב' למי משלם לראשון או לשני או לשניהן
ב השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר אמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של זה אלא תחזור הפרה לבעלים הלכה ג' השוכר פרה מחבירו כו' ויש לו רשות להשאיל ולא כן תני רבי חייה אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר ולא השואל רשאי להשכיר ולא השוכר רשאי להשאיל אלא אם כן נטל רשות מן הבעלי' רבי לא בשם רבי ינאי והוא שנתן לו להשכיר וכא והו' שנתן לו רשות לעשו' בה אפיטרופא ר' אבהו שאל שאלוה בעלי' משוכר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ואין כיני אפילו אכלוה אמר רבי אבינא אכלו שלהן אכלו אמר רבי יוסה היאך הלה עושה סחורה בפרה של זה אלא תחזור פרה לבעלים
ג אמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה מכם אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע אי זה הו' נותן לזה מנה ולזה מנה שהוד' מפי עצמו ה' שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו ו' וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז זה אומר יפה שלי וזה אומר יפה שלי נותן את הקטן לאחד מהן ומתוך הגדול נותן דמי קטן לשני והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו אמר רבי יוסי אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו הלכה ד' אמר לשנים גזלתי כו' רבי אבהו בשם רבי יוחנן כאן בעוררין כאן בשותקין רבי יסא בשם רבי יוחנן כאן בשיש עדי' יודעין וכאן בשאין עדים יודעין רב ירמיה בשם רב כאן בנשבע כאן בשלא נשבע תמן אמרין בשם רב שם בנשבע כאן בשלא נשבע רבי ירמיה בעי אם בשנשבע היה לו לשתוק רבי ירמיה סבר מימר היה לו לשתוק ולא להודות רבי יסא סבר מימר היה לו לשתוק ולא לישבע רבי יוחנן אמר אם בשנשבע היה לו לעשות שלוח בית דין רבי יוחנן סבר מימר שלוח בית דין שעשה גוזל תניי חורן תני שליח בית דין שעש' נגזל ולא שליח בית דין שעשה גוזל אמר רבי אילא אוף אנן תנינא ואמר היא גזילה היא בעילה היא מלוה הכל מודין בפיקדון דמתניתא מהדא אמר לשנים גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה הוא
ד המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין הרי זה לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלין הלכה ז' המפקיד פירות אצל חבירו כו' אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן אף הוא ממציא להן רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ אתא שאל לרבי אמר ימכר על פי בית דין בשעת הביעור חד בר נש אפקיד גבי רבי חייה בר אשי חד גרב דכותח אתא שאל לרב אמר ימכר על פי בית דין בשעת הביעור
ה המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחיטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלשת סאין לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת לו בין מהרבה בין מקימעא אינו מוציא לו אלא לכור בלבד ר' יהודה אומ' אם היתה מדה מרובה אינו מוציא חסרונות מפני שהן מותירות ט' יוציא לו שתות ליין רבי יהודה אומר חומש יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים ולוג ומחצה בלע אם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים קנקנים ישנות אינו מוציא לו בלע רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה הלכה ח' המפקיד פירות אצל חבירו כו' אמר רבי אמי בשעת הגורן שנו תמן אמרין אילין עכברייא רשיעיא כד חמיין פירי סגין קריין לחביריהון ואכלין עמהון אמר רבי יוחנן אובדות הן מתפזרות הן יוציא לו שתות ליין ר' יהודה אומ' חומש אמר רב אושעיה בשלא אמר לו שמן מזוקק אני מעמיד לך כל השנה אבל אם אמר לו כן חייב להעמיד לו שמן מזוקק
ו המפקיד חבית אצל חבירו ולא ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה ונשברה אם מתוך ידו נשברה לצורכו חייב לצורכה פטור ואם משהניחה בין לצורכו בין לצורכה פטור ייחדו לה הבעלים מקום וטילטלה ונשברה בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור הלכה י' המפקיד חבית אצל חבירו כו' לא כן אמר רבי לעזר למה הדבר דומה לגונב חבית ממרתף חבירו אף על פי שלא ידעו הבעלי' בגניב' צריכין לידע בחזרה אמר שנייה היא שיש רשות עליה אמר רבי לעזר אית אמר שיש רשות לשומר עליה מהו לצורכה בשייחדו לה הבעלים באותו מקום אבל במקום אחר בין לצורכו בין לצורכה פטור אית אנן אמרין שאין רשות לשומר עליה לא שנייא בין באותו מקום בין במקום אחר לצורכו חייב לצורכה פטור
ז י"א המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ולבתו הקטני' ונעל בפניהן שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרין ואם שמר כדרך השומרין פטור הלכה י"א המפקיד מעות אצל חבירו כו' אמר רבי יוסי ותשמע מינה בר נש דיהב לחבריה פליטורין בשוקא מסרן לבנו ובתו הקטנים נגנבו או אבדו פטור מלשלם שאני אומר לא על דעת פליטורין בשוק מתי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא בזמן ששימר כדרך השומרין נעל כראוי קשר כראוי נתנן באפונדתו צררן בסדינו והשליכן לפניו נתנן בשיד' ובתיב' ובמגדל נגנבו או אבדו חייב בשבוע' ופטור מלשלם ואם יש עדים שעש' כן אף משבועה פטור נעל שלא כראוי קשר שלא כראוי הפשילן לאחוריו נתנן בראש גגו ונגנבו חייב לשלם נתנן במקום שנוהג ליתן שלו אם היה ראוי לשמירה פטור ואי לא חייב
ח י"ב המפקיד מעו' אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן ואם מותרין ישתמש בהן אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשולחני הלכה י"ב המפקיד מעות אצל השולחני כו' רב הונא אמר רבי ירמיה בעי מה צרורין בחותם או צרורין שלא בחותם אין תימר בחותם שלא בחותם מותר אין תימר שלא בחותם כל שכן בחותם
ט י"ג השולח יד בפיקדון בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה ורבי עקיבה אומ' כשעת התביעה החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי מחייבין ובית הלל אומרי' אינו חייב עד שעה שישלח יד כיצד היטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונפל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל הלכה י"ג השולח יד בפקדון כיני מתניתא כשעת תביעתו בבית דין רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי עקיבה אפילו בית הלל חלוקין עליו רבי בון בר חייה מעשה הוה והורה רבי כרבי עקיבה אמר רב הושעיה בשאין עדים אבל אם יש עדים כל עמא מודויי על הדא דרבי עקיבה אתא עובדא קומי רבי נסא והורי כרבי עקיבה ומה טעמא דבית שמאי על כל דבר פשע מה מקיימין בית הלל על כל דבר פשע יכול אין לי אלא הוא כו' הדרן עלך המפקיד אצל חבירו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.