א הכסף קונה את הזהב והזהב אינו קונה את הכסף הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון המיטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונ' את המיטלטלי' זה הכלל כל המיטלטלי' קונין זה את זה הכסף קונה את הזהב כו' זהו כללו של דבר כל הירוד מחבירו קונה את חבירו אמר רבי חייה בר אשי מאן תניתה רבי שמעון בר' אמר ליה אבוי חזור בך ותני כהדא הזהב קונה את הכסף אמר ליה לינא חזור בי דעד דהוה חילך עליך אתניתני הכסף קונה את הזהב מילתיה דרבי אמר זהב כפירות מתניתא אמרה כסף כפירות ברת רבי חייב רובה אוזפת לרב דינרין אתת שאלת לאבוה אמר לה שקילי מיניה דינרין טבין ותקילין מברת רבי חייה ילפין אמר רבי אידי אוף אבה אבוי דשמואל בעא קומי רבי מהו ללוות דינרין בדינרין אמר ליה מותר אמר ר' יעקב בר אחא אוף רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין מותר ללוות דינרין בדינרין קרט בקרט שרי לקן בלקן אסור תמן תנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שור בפרה או חמור בשור הא ציבור בציבור לא קנה רב ירמיה בשם רב אפילו ציבור בציבור קנה רבי אבא בר מינה בשם רב המחליף אברוקלון באמבורוקלון קנה רבי זירא רב יהודה בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה ומשך בעל החמו' את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה בעל החמור עליו להביא הראייה שהיה החמור שלם בשעה שמשך מאן דלא סבר הא מילתא לא סבר בנזקין כלום אמר רבי זירא לינה סבר הדא מילתא ולינה סבר בנזקין כלום תמן תנינן היו בה מומין ועודה בבית אביה כו' רבי חונא רבי פינחס רבי חזקיה סלקון גבי ר' יוסי לגדפה אמרין קומוי הדא ואמר לון אמו' דבתרה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה ולא האב שהוא צריך להביא ראייה ותימר הבעל צריך להביא ראייה אוף הכא הבעל צריך להביא ראייה רבי בא רב יהודה בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור והחליפו משך בעל החמור את הפרה לא קנאה חמור מהו שתקנה רבי בא אמר קנה רבי יסא אמר לא קנה אמר רבי מנא אית הכא מילי דיודי בה רבי יוסי אדם שאמר לחבירו פרתי אני מבקש למכור אמר ליה בכמה אמר ליה בשמונה דינרין אזל סמכיה גבי טרפוניטיה בצפרא עבר ואשכחיה תמן קאים אמר ליה מה את עביד הכא אמר ליה אנא בעי מיסב דינרין דאסמיכתני אמר ליה מה את בעי מיזבון לך בהון א"ל חמור אמ' ליה חמורך אצלי משך זה לא קנה זה משך זה לא קנה זה אלא כל אחד ואח' נקנה בגופו
ב כיצד משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור נתן לו מעו' ולא משך לו פירו' יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדברו רבי שמעון אומ' כל שהכסף בידו ידו על העליונה הלכה ב' כיצד משך הימינו פירות כו' אמ' רבי אחא כתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם ומה היה חמסן הוה בר נש נפיק טעין קופה מליאה תורמוסין והיו מתכוונין ונוטלין פחו' משוה פרוטה דבר שאינו יוצא בדיינין אמר רבי חייה בר ווה רבה רבה כמעשי אילו כך מעשי אילו אמ' רבי חנינה הלכה כרבי שמעון ולא אמרין לה לכל אפין רב ירמיה בשם רב מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא חזר ביה ההוא אמ' לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו חד בר נש יהב דינרין למטכסה חזר ביה אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן רבי חייה בר יוסף אמ' או יתן לו כדי עירבונו או ימסור אותו למי שפרע ור' יוחנן אמ' או יתן לו כל מקחו או ימסור אותו למי שפרע רבי לא אמר עירבון היה רבי זירא אמר מקצת דמים נתן לו מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו ליקנות חציין כגון פרה וטלית רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן טבעת אין בה משום עירבון כל הנושא ונותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר אמ' בשעה שאמר צריך לומר בדעת גמורה מבתר כן אין חזר ביה לא חזר ביה הדא דתימר בעני אבל בעשיר נעשה נדר רב מפקד לשמשיה אימת דנימר לך תתן מתנה לבר נש אין הוה מסכן הב ליה מיד ואין עתיר אימליך בי תניינות רבי יוחנן יהב דינרין לקריבוי על משח יקר משח אתא שאל לרבי ינאי אמר ליה מדבר תורה מעות קונין ולמה אמרו אין קונין שלא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה רבי שמואל בר סוסרטאי בשם רבי אבהו אם אמר לו נשרפו חיטיך בעלייה נאמן רבי יצחק מקשי מה נן קיימין אם בשקנו לו מעותיו שלו נשרפו ואי לא קנו לו מעותיו של זה נשרפו רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בר נש דיהב לחבריה עשרה דינרין אמר ליה אית לי גבך מאה דינרין מהדין ביתא שרי מהדין כרמא אסור מה בין כרם לבית בית אינו מצוי ליפול כרם מצוי ליפול אמר רבי יוסי את שמע מינה בר נש דיהב לחבריה עשרה דינרין אמר ליה במנת דתיקום לי בהון מאה גרבין מכיון ששלח ידו בהן צריך להעמיד לו מקחו רבי שמעון בן לקיש אמר או קנה מיד עמיתך מיד עמיתך את צריך משיכה אין את צריך משיכה מיד הגוי על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש לאי זה דבר מוסרין אותו למי שפרע אמר רבי יוסי בי רבי בון ותייא כהין תנאה דתני הנושא והנותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע
ג ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להן מותר להחזיר כל היום אמרו יניח לנו רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמים אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר רבי יהודה אומר אין לתגר הונייה מי שהוטל עליו ידו העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני הלכה ג' האונאה ארבעה כסף כו' רב אמר שיעור הוא רבי יוחנן אמר לית הוא שיעורא רב אמר כל הנושא ונותן במנת שאין לו אונאה יש לו אונאה תני רבי לוי האונאה פרוטה והאונאה פרוטה אלא הונאה עצמה מהו תני נקנה המקח חוזר לו הונייתו דברי רבי יהודה הנשיא רבי יוחנן אמר בטל מקחו כהנא בעא קומי רב בשעה שהמוכר מתאונה מתאונה עד חומש בשעה שהלוקח מתאונה מתאונה עד שתות אמ' ליה היא הונייתו ומצטרפין עד שתות מכר לו שוה חמשה בששה יכיל מימר ליה חד דינר איגרבת סב דינריך אמר רבי זירא יכיל מימר ליה לית איקרי דיהון בריית' אמרין פלוני איגחך ואית דבעי מימר יכיל מימר ליה לית הוא יקרי מלבוש בחמשה דינרין רבי יוחנן רבי אלעזר ורבי הושעיה אמרי מה טעמא דאהן תנייא ידע אנא דלא הוות מיקמתי טבא אלא חמשה דינרין על דהוות דחיק ליה יהבי אשתה דינרין סב דידך והב דידי מכר לו שוה חמשה בששה לא הספיק לישא וליתן עד שהוקיר משבע רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן כשם שבטל מקח מאצל זה כך בטל מזה תמן תנינן ארבע מידות במוכרין מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו אמר רבי יוסי בי רבי בון ותייא כהן תנא הנושא והנותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע
ד וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה רבי מאיר אומר ארבעה איסורות מאיסר לדינר רבי יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר הלכה ד' וכמה תהא הסלע חסירה כו' תני יותר מיכן מוציאה בשוה סלע עד שקל דינר עד רובע פחות מיכן אפילו הוא כאיסר אין יכול להוציאה היתה יוצא על אסימון בסלע ועל המטבע בשקל על אסימון בשקל ועל המטבע בסלע אין לו אלא צורת המטבע לא יתנה לא לחרם ולא להרג מפני שמרמין בה את אחרים אלא נוקבה ותולה בצואר בנו במה דברי' אמורים בדינרין ובסלעין אבל בדינר זהב ובמטביעות כסף מוציאין בשוייהן כשם שמוציאין לחולין כך מוציאין למעשר שני ובלבד שלא יתכוין להוציאן
ה עד אימתי מותר להחזיר בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרין עד ערבי שבתות אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש מקבלה ממנו ואין לו עליו אלא תרעומת ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה ו' ההונייה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה חמש פרוטות הן ההודייה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל המוצא שוה פרוטה חייב להכריז הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי ז' חמשה חומשין הן האוכל תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי החלה וביכורין מוסיף חומש הפודה נטע רבעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש הפודה הקדישו מוסיף חומש והנהנה בשוה פרוט' מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו מוסיף חומש הלכה ה' עד אימתי מותר להחזיר כו' חזקיה אמר לצורפה בירושלם מצרפה ביפה בא לחללה בגבולין מחללה ברעה והתנינן בורר היפה שבהן ומחללן עליה ויבור הרעה ויעשה אותה אמר שנייא היא הכא שכבר הוכח בו מעשר שני נותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה יעקב בר זבדי רבי יוחנן בשם רבי סימון כל מעשר שני שאין בקרנו שוה פרוטה אין מוסיף חומש רבי יוחנן בשם רבי ינאי כל מעשר שני שאין בחומשו שוה פרוטה אין מוסיף חומש אית מתניתא מסייעא לדין ואית מתניתא מסייעא לדין דתני ממעשרו פרט לפחות משוה פרוטה הדא אמרה עד שיהא בקרנו שוה פרוטה תניי חורן תני ממעשרו חמישיתיו פרט לפחות משוה פרוטה הדא אמרה עד שיהא בחומשו שוה פרוטה אמר רבין בר ממל מתני' לא כהדן ולא כהדן דתנינן חמשה פרוטות הן ולא תנינן עד שיהא בקרנו שוה פרוטה ותנינן ה' חומשין הן ולא תנינן עד שיהא בחומשו שוה פרוטה
ו אילו דברים שאין להן הונייה העבדים והשטרות והקרקעו' וההקדישות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם רבי שמעון אומ' קדשים שהו' חייב באחריותן יש להן הונייה ושאינו חייב באחריותן אין להן הונייה ר' יהודה או' אף ספר תורה ובהמה ומרגלית אין להן הונייה אמרו לו לא אמרו אלא את אילו הלכה ח' ואילו דברים שאין להן הונייה כו' תני רבי יודה אומר אף ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן אונאה ספר תורה אין קץ לדמיו בהמה ומרגלית צריכין לזווגם אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזויג תני רבי יודה בן בתירה אומר סייף וסוס ותריס במלחמה אין להן הונייה
ז כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשי אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרי' הייתם בארץ מצרי' י' אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צורך לומ' חדשי' בישני' באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנו' אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אף על פי שהוא מודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים יטילו י"א התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גיתות ונותן לתוך פיטם אחד ובלבד שלא יתכוין לערב רבי יהודה אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב לא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודין שלא יבור על פי המגור' שאינו אלא כגונב את העין אין מפרקסי' לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים הלכה ט' כשם שהאונאה במקח ובממכר כו' ע"ד אין מפרקסין ר' אבדומא מלחא הוה מפתר סרדוותיה אמ' ליה יעקב בר אחא והתנינן אין מפרקסין מילתיה אמר' שיש פירקוס באוכלין ר' זיר' הוה עסק בהדא כיתנא אתא גבי רבי אבהו א"ל מה אנא משפרה עיבידיתה א"ל איזיל עביד מה דאת ידע רבי אבהו הוה עסיק באילין לסוטיא אתא שאל לרבי יוסי בן חנינה אמר ליה מנן באילין לסוטיא א"ל איזיל עביד מה דאת ידע רבה שקר טהר תנה ר' יעקב עמסונייא מהו אין מפרקסין דלא יימא ליה צור גרמך הדרן עלך הכסף קונ' את הזהב
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.