א חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא חמשה דברים חייבין בחלה כו' כתיב והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה תלמוד לומר מלחם ולא כל לחם אם מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חיטין ושעורין בלבד כוסמין שיבולת שועל ושיפון מניין תלמוד לומר ראשית עריסותיכם ריבה וריבה הכל ר' יוסי בשם ר' שמעון תני רבי ישמעאל כן רבי יונה רבי זעירא רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ישמעאל אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי אחווה ורבי זעירא ואבא הוה אמר ליה בשם רבי ישמעאל אומר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון תני אמר רבי יוחנן בן נורי קרמית חייבת בחלה רבי יוחנן בן נורי אמר באה היא לידי מצה וחמץ ורבנין אמרין אינה באה לידי מצה וחמץ ויבדקוה על עיקר בדיקותה הם חולקין ר' יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ ורבנין אמ' בדקוה ולא מצאו אותו שהיא באה לידי מצה וחמץ תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסור' תני רבי יוסי אומר מותר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מפליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר רבי יוסי כדעתיה דו אמר תמן אין תבשילו תבשיל ברור וכן הוא אומר הכא אין חימוצו חימוץ ברור וכמא דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ודכוות' אין לך מגרר עם כולן אלא חטים ושעורים בלבד רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש לא שנינו אלא העושה עיסה מן החטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד מהו שיהו חייבין על קלי שלו משום חדש אמר רבי זעירה כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבין על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש את שאין חייבין על לחם שלו משום חדש אין חייבין על קלי שלו משום חדש רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא עירב ארבעת קבין בפני עצמן וחימצן וארבעת קבין בפני עצמן ועירבן הרי בשעת חיובן לבא לידי מצה וחמץ אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה ודרבי יוסי כרבי זעירא אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה כמה דרבי ירמיה אמר עד שיהא קרוי לחם כך רבי יונה אמר עד שיהא קרוי לחם דרבי יוסי כרבי זעירה כמה דרבי זעירה אמר מינו קרוי לחם כן רבי יוסי אמר מינו קרוי לחם אתיא דרבי יוסי כרבי הילא אף על גב דו פליג עלוי רבי שמואל בר נחמן שמע כולהן מן אהן קרייא ושם חיט' שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו ושם חיטה אלו החטים שורה זו שיבולת שועל ולמה נקרא שמה שורה שהיא עשויה כשורה שעורה אלו השעורים נסמן זה השיפון וכוסמת זה הכוסמין גבולתו לחם עד כאן גבולו של לחם ולמידין מן הקבלה אמר רבי סימון מן מה דכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורינו כמי שהוא דבר תורה אמר רבי סימון אילין נשייא דאמרן לא ניעול בנינן לכנישתא אין חמי ליה מילף מילף הוא לא עבדין טבאות אלא ויסרו למשפט אלהיו יורינו רבי יודה בר פזי בשם רבי יונתן דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דתני רבי יוחנן ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר יכול תביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון ודין הוא ומה אם החיטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר כוסמין ושיבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא יכשרו למנחת העומר השעורין יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר לא אם אמרת בשעורין שמנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין ושיבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן יצאו החטים מן הכתוב וכוסמין ושיבולת שועל והשיפון מקל וחומר אמר רבי יוסי מי סבור סבור רבי יודה בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אלו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר והכא שעורה אביב אמ' שיבולת שועל אביב לא אמ' כרם כרבנין שלשה מינין הן השיפון מין כוסמין שיבולת שועל מין שעורי' רבנין דקיסרין בעיין מה תנינן חמשה מינין לא חמשה דברים שני דברים מין אחד ושני דברים מין אחד תמן תנינן איזהו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטי' ר' יוסי אמר ליה סתם ר' יונה בשם ר' יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול תני רבי חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות עירס ראשי עיסיות אמר רבי יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא את אמר אינו מצטרף והכא אינו מצטרף מהו שילקו על חלתן דבר תורה רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתי' דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה אמר רבי יוסי ולא דמיין תמן אמר זה אסור וזה אסור ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור אילו אמר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבו ואמר רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות הלל הזקן היה כורך שלשתן כאחת אמר רבי יוחנן חלוקין על הלל הזקן והא רבי יוחנן כרך מצה ומרור כאן בשעת המקדש כאן שלא בשעת המקדש ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו רבי יוסי בשם ר' אלעזר כשם שאין האיסורין מבטלין זה את זה כך אין המצות מבטלות זו את זו רבי יהושע דרומיא בעי עשה עיסה מחמשת המינין וחזר ועשה חמש עיסיות ממין אחד ועירבו חיטין שבו מהו שיבטלו חיטין שבו ושעורין שבו מהו שיבטלו שעורין שבו אמר רבי חייא בר אדא לא כן אמר רבי יוסי שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו לא צורכה דלא עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבן וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה ולא עירבן חיטים שכן מהו שיבטלו חטים שכן ושעורין שכן מהו שיבטלו שעורים שכן ואסורין בחדש מלפני הפסח אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה דאמר רבי יונה בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן היום מתיר רבי יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר רבי יוחנן אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר רבי הילא טעמא דרבי יוחנן עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם יכול הבאה ממש תלמוד לומר עד עצם היום הזה הא כיצד טול מבנתיים זמן הבאה מודי רבי יוחנן באיסור שהוא אסור איסורו מהו רבי ירמיה אמר איסורו דבר תורה רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין איסורו מדבריהן אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין מסייעין לן דתנינן תמן אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול ואמר רבי יהושע דרומיא רבי יונה רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנו אלא שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר הא ששה עשר עבר והביא כשר אין תימר איסורו דבר תורה היא לא שנייא היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא על ידי דרב ברבי דעתון דבנוי דר' חייה בר רבה הוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו דבר תורה רב בר דעתיה דרבי יוחנן והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אין תימר איסורו דבר תורה ניחא אין תימר איסורו מדבריהן יש תקנה אחר התקנה אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני הרחוקין רבי ירמיה בשם רבי חייא בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר רבי הונא מתניתא דחזקיה פליגא עלוי עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן שיהא יום הנף כולו אסור אמר רבי יונה איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר אין יסבור רבי חזקיה כרבי יודה /דרבי יודה/ אמר והלא מן התורה אסור תמן חשין לצומא רבא תרין יומין אמר לון רב חסדא למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה המרובה חזקה שאין בית דין מתעצלין בר אבוי דרבי שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק ברובה ודמך אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר רבי יונה אמר קודם להבאה רבי יוסי אומר קודם לקצירה אמר רבי יונה הבאה מתרת להבאה קצירה מתרת לקצירה אמר רבי יוסי קצירה מתרת הבאה וקצירה לפום כן רבי יוסי חווי בה קצר לרבים ונטמא חזר היחיד לאיסורו רבי יונה אמר קודם לקצירה רבי יוסי אמר קודם להבאה אמר ר' יונה מילתיה דכהנא מסייעא לי דכהנא אמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו ביכירה האחרת לא ביכירה הגע עצמך אפילו עשבים אפי' השרשה העומר בא ומתיר ולא קודם לקצירה אנן קיימין ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר ונתלש הקלח בידו הרי זה שותלו במקום הטינא אבל לא במקום הגריד הרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר ומקצת היום ככולו אמר רבי יוסי מילתיה דרבי אבינא מסייעא לי דאמר רבי אבינא תיפתר כהדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר אבל במקו' שנהגו לעשות מלאכה בארבעה עשר לא בתלוש שמא במחובר אשכח תני מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר ואם לא אסורין עד שיביא עומר הבא רבי לעזר שאל מהו שיביא העומר מהן איפשר לומר חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה על זה ואת אמר הכן אתיבון הרי שאר המינין הרי הן תלויין בעומר ואין העומר בא מהן לא אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר תאמר בשעורין שכשרו למנחת העומר חברייא בשם רבי לעזר ראשית קצירך ולא סוף קצירך רבי זעירה בשם רבי לעזר ביכורין אין אילו ביכורין מה נפק מביניהון עבר והביא על דעתהון דחבריא פסול על דעתיה דרבי זירא כשר דברי חכמים רבי יוסי בי רבי בון רבי חייה בשם רבין בר חייה והן שהביאו שליש לפני ראש השנה אבל הביאו שליש לאח' ראש השנה העומר בא מהן
ב האוכל מהן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ חייב בהיכרת נתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבין בחלה ובמעשרות הלכה ב' אמר רבי יעקב בר זבדי זאת אומרת שלוקין על חלתן דבר תורה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר ווא תיפתר שאכל כזית מזה וכזית מזה אמר רבי יוסי אפילו תימר כזית מכולהן שנייא היא שכולהן לשם חמץ מחלפה שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו והכא הוא אמר הכין אמר רבי יוסי בי רבי בון כיני מתניתא אי כזית מזה וכזית מזה הלכה ג' הא הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל כרבנן רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם מה נן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואה תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד אמר רבי יוסה קיימתיה במקום שאוכלין פת כל אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינין בלבד
ג אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט השכחה והפיאה וההבק' ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו ומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש רבי לעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה ד' אלו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה הלכה ד' רבי הושעיה שאל לכהנא מניין שהן חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות אמר ליה לא תימר לי תרימו וכן תרימו חזר ואמר מארבע עשרה מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרו' ר' יוחנן בשם ר' ינאי וזה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין בתורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך מה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הבקר שידך וידו שוין בו היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר מעשר ראשון שניטלה תרומתו ומכיון שניטלה תרומתו לאו כחולין הוא תיפתר שהקדימו בשבולין דאמר רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה א"ר יוסי כתיב את כל חלבו את מקדשו ממנו לא חלבו וחלב חבירו אמר רבי יוסי כתיב והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר בשמירח ואחר כך הפריש תרומת מעשר שבו אבל אם הפריש תרומת מעשר ואחר כך מירחו לא בדא כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקו' אחר עליו לא בדא מעשר שני והקדש שנפדו רבי זעירא רבי יוסי רבי חמא בר עוקבא רבי הלל בן חליס מטי בה בשם רבי יודה דמן הדא מעשר שני שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא חייב אמר ליה אוף אנא סבר כן הוי מעשר שני הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו חייב הוי פליגא היא מאן דאמר חייב אפי' תרומה שבו חייבת ומאן דאמר פטור אפילו חולין שבו פטורין מאן דאמ' חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מה את עבד לה בגדיש שנדמע בעיסה שנדמעה רבי יוחנן אמר אנא בעיתה רבי יאשיה אמר אנא בעיתה מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה גדיש שנדמע את אמר חייב עיסה שנדמעה את אמר פטורה רבי תנחומא בשם רבי חונה גדיש שנדמע עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה עיסה שנדמעה עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה דתנינן תמן המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן ומותר העומר מתנית' דלא כר' עקיבה דר' עקיבה מחייב בחלה ובמעשרות ותבואה שלא הביאה שליש מה טעמ' דרבנין נאמר לחם בפסח ונאמ' לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמ' בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ מה טעמא דרבי לעזר כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן מפירות שהביאו שליש אף זו מפירות שהביאו שליש ולית לרבי לעזר לחם לחם אשכח תני בשם רבי לעזר אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח מהו שחייבין על לחם שלו משום חדש אמר רבי יודן כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבין על קלי שלו משום חדש חייבין על לחם שלו משום חדש את שאין חייבין על קלי שלו משום חדש אין חייבין על לחם שלו משום חדש אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאם נזרע אינו מצמיח פשיטא על דרבנין בההן פחות משליש שאינו נגרר לעניין המעשרות רבי חייה בר יוסף שאל על דעתיה דר' לעזר מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז שמואל בר אבא בעי אי זהו חדש וישן שבחלה שתי שדות אחת הביאה שליש ואחת פחות משליש לחלה אחת למעשרות שתים אחת פחות משליש ואחת עשבים לחלה שתים למעשרות אחת אחת הביאה שליש ואחת עשבים בין לחלה בין למעשרות שתים הלכה ה' בנתיים מהו רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש בנתים כבראשונה רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש בנתיים כבאחרונה אי זהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה מניין שחלה חייבת בתרומה רבי יצחק בשם רבי שמואל בר מרתא בשם רב חלה תרימו תרומה מחלה תרימו תרומה מניין שהתרומה חייבת בחלה מן קושוי פתרין ההין קרייא מאותה שכתוב בה ראשית תרימו חלה הסופגנין טריקטא הדובשנין מלי גאלה והאיסקריטין חליטין דשוק וחלת מסרת חליטין דמיי רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומרי' עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ר' יוסי אמר תרתיי רבי יוחנן אמ' טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי יוסי אמר חורי רבי יוסי אמר רבי יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומ' עליו המוציא לחם מן הארץ ויוצא בה ידי חובתו בפסח ר"ש אומר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחלה ואין אומרי' עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אמר ליה רבי יוחנן ובלבד על ידי משקה מתני' פליגא על רבי יוחנן הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורה מן החלה פתר לה בסופגנין שנעשו באור ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה יוצאין בסופגנין שנעשו באור ולית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש פתר לה בשהיה האור מהלך מן הצד מיליהון דרבנין פליגין כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בההן מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה אמר ליה אוף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל את שאל לה כד סלק להכא שמע רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו סאה אחת שנפלה על תשעים ותשע חולין אמר רבי אבהו כד משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן הסאה פוטרת את הכל אמר ליה וכי עיגול בעיגולין דבר בריא שהתרומה עולה בידו ואת אמרת דבר קל הוא אף הכא קל הוא ויתביניה שנייא הא בעיגולין שכבר בטלו רבי יונה ור' יוסי תריהון בשם רבי זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר ופחות מחמשת רבעים בתבואה אמר רבי אבינא הדא אמרה בשהיו פחות מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אבונא לא על הדא אתאמרת אלא על הדא דאמר ר' יוחנן מדומע פטור מן החלה ספק מדומע והנאכל משום דימוע חייב בחלה עליה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אבונא הדא דאיתמר כשהיו יותר מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה
ד עיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה תחילתה עיסה וסופה סופגנין תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנובקאות חייבות ו' המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב הלכה ו' הדא איתא שאלת לרבי מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה אמר לה למה לא אתא שאיל לאבוי אמר ליה אסור שמא תימלך לעשותה עיסה וכן הקנוקעות חייבות ר' יהושע תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה אמר רבי בא בר זבדא עיסת מברין חייבת בחלה שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה רב אמר עיסת כותח חייבת בחלה אמר רבי בון שמא תימלך לעשותה חררה לבנה אמר רבי מנא צריכין אנו מכרזין כאילין דעבדין עביצין דייאון עבדון לון פחות מכשיעור דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת הלכה ז' תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר משום אביו אי זו היא המעיסה הנותן חמין לתוך קמח חליטה קמח לתוך חמין איתה חמי נחלטה כל צורכה בית שמאי מחייבין לא נחלטה כל צורכה בית שמאי פוטרין רבי יוסי רבי יסא בשם חזקיה בשם רבי חייה בשם רבי הושעיא שני תלמידים שנו אותה רבי אימי בשם רבי יוחנן על הדבר הזה הלכתי אצל רבי הושעיא רובא לקיסרין ואמר לי שני תלמידים שנו אותה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא הנאפה בתנור חייב באילפס ובקדירה פטור אי זהו חלוט ברור אמר רבי זעירא כל שהאור מהלך תחתיו אמר רבי יוסי אפילו האור מהלך תחתיו מכיון שהו' עתיד לעשותו בצק חייב בחלה קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה רבי יוסי בשם רבי יוחנן והוא שאפיין חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור דכתיב ראשית עריסותיכם ולא של הקדש למכור בשוק חייב לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא הלקוחות ונטבלו מיד
ה נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה ונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ח' עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בין כך ובין כך מטמא טומאת אוכלין הלכה ח' הממריח כריו של חבירו שלא מדעתו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר נטבל רבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והתנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ואין בשל כולהן כשיעור אמר ליה שנייא היא שכן העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה אמר ליה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה אמר ליה לא תתיביני נחתום נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות והוא חוזר ועושה אותה עיסה אמר ליה והתנינן חורי הנמלים שלנו בצד הערימה חייבת הרי אילו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין אמר רבי יונה אמר לו רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום יאוש שמואל בר אבא אמר והן שגדלו שבלים מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמר וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורין הרי גיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי אמר ליה תיפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר הוא גיזבר הוא אחר רבי חנניה חברון דרבנין בעי ואפילו יש בשל אחת מהן כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתן ויהא פטור מן החלה דא"ר יוסי בשם ר' זעירא ר' יונה ר' זעירא בשם ר' לעזר אף במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזיר לדבר שלא נגמרה מלאכתו הלכה ט' אי זהו עיסת כלבים ר"ש בן לקיש אמ' כל שעירב בה מורסן מתניתא אמר בזמן שהרועין אוכלין ממנה פעמי' שאין הרועים אוכלי' ממנה ר' יוחנן אמ' כל שעשאה כעכין ותני כן עשאן כעכין חייבת עשאה לימודין פטורה רבי בא בשם שמואל רבי אמי בשם רבי חייה רובא אפילו עשאה קלוסקין והתנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה ונעשית ביום טוב מתני' דרבי שמעון בן אלעזר דתני אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב והתני ממלאה אשה קדיר' בשר אף על פי שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת קומקום חמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד אבל לאופות אותה אינה אופה אלא צורכה דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא תני מצה גזולה אסור לברך עליה א"ר הושעיה על שם ובוצע ברך נאץ ה' א"ר יונ' הדא דתימ' בתחילה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו ר' יונה אמר אין עבירה מצוה רבי יוסי אמ' אין מצוה עבירה אמר רבי הילא אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות ואם לאו אינן מצות
ו החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש ואסורה לזרים והן ניכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים ורגלי' והערב שמש ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור האומר כל גורני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת הלכה י' רבי יודה בר פזי רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק חלה חולין הוא הייתי אומר מותר לגלגל בהן לפום כן צרך מימר החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום לא תחרוש בל תזרע בל תחסום לקט שכחה ופיאה תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני וחלה ר' יצחק בידו אתי מיסב לידוי הוא פשט עשרתי אצבעתי ואמ' הרי קיימתי עשר מצוות חלה על הכל תרומה על הכל תרומה לה' זה שם המיוחד מניין שלא עשיתי כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית הדרן עלך חמשה דברים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.