א המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר ר' אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה וממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם רשב"ג אומר אפילו מהגמונייא להגמונייא המביא גט ממדינת הים כו' וקשיא אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא חש לומר בפני נכתב ובפני נחתם ר' יהושע בן לוי אמ' שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין א"ר יוחנן קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה והיינו קל אינו אלא חומר שאילו לא אמ' לה בפני נכתב ובפני נחתם אף את אין מתירה להינשא א"ר יוסי חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל ר' מנא סבר מימר בערר שחוץ לגופו אבל בערר שבגופו בערר שאין בו ממש אפילו בערר שיש בו ממש אמר רבי יוסי בי רבי בון מכיון דתימר דטעמא חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נחתם היקלתה עליה בסוף שאם בא וערר עררו בטל הווי לא שנייא הוא ערר שחוץ לגופו הוא ערר שבגופו הוא ערר שאין בו ממש הוא ערר שיש בו ממש וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין א"ר אבון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בבית דין הוא חשוד לקלקלה שמתוך שהוא יודע שאם בא וערר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשירין היה כתוב בו מתנה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנה או מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנ' תנינן דבתרה אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא היה כתוב בו מתנה ואמ' בפני נכתב ובפני נתחתם מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנה או מאחר שעררו קיים אצל המתנה עררו קיים אצל הגט כתב כל נכסיו לעבדו את אמ' הוא גיטו הוא מתנתו מה את עבד לה כגט הוא ועררו בטל או כמתנה הוא ועררו קיים וייבא כהדא כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשירין לזה ופסולין לזה ר' אילא בשם ר' אמי אתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש חד אמ' מאחר שהן פסולי' לזה פסולין לזה וחרנה אמ' כשירין לזה ופסולין לזה ר' מנא לא מפרש ר' אבין מפרש רבי יוחנן אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וריש לקיש אמ' כשירין לזה ופסולין לזה א"ר אלעזר מתניתא מסייעא לר' יוחנן מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה רבי יעקב בר אחא אמר אתפלגון רבי חנינה חברין דרבנין ורבנין חד אמר יאות א"ר לעזר וחרנה אמר לא א"ר לעזר מ"ד יאות א"ר אלעזר נעשית עדות אחת ובאיש אחד בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ומ"ד לא א"ר לעזר יאות נעשה כשתי כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה עד שיאמר מפני נכתב ביום ונחתם ביום עד שיאמר נכתב לשמה ונחתם לשמה בעא קומי רבי יוחנן צריך שיהא מכיר שמותן של עדים בשעת חתימתן אמר לון גוים לוקין חתומין עליו ואתם אמרין אכין מתניתא מסייעא לר' יוחנן כל הגיטין הבאין ממדינת הים אע"פ ששמותן כשם גוים הרי אילו כשירין מפני שישראל שבחוצה לארץ שמותן כשמות הגוים לא אמר אלא שבחוצה לארץ הא שבארץ ישראל לא מאי כדון רבי ביבי בשם רבי אסי עד שיכתוב במקום יהודאיקי אם אין שם יהודאיקי בבית הכנסת אם אין שם בית הכנסת מצרף עשרה בני אדם א"ר אבין נוח לו לקיימו בחותמיו ולא לצרף עשרה בני אדם מאי כדון אפילו בחנותן של ישראל ולא אמר נכתב ביום ונחתם ביום נכתב לשמה ונחתם לשמה נימר מה דשאיל אמורא א"ל ויידא דאמ' רבין בר רב חסדא אייתי גיטא ונתנו לה ולא אמ' לה בפני נכתב ובפני נחתם אתא עובדא קומי ר' יוחנן א"ל טליהו ממנה ואמור לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם ור' יוחנן כר"ש בן אלעז' דר"ש בן אלעז' אמ' אינו גט עד שיאמ' לה בשעת מתנה שהוא גיטין דר' יוחנן ייבא מן רבי שמעון בן אלעזר ולא מודה ר' שמעון בן אלעזר שאם אמ' לה בשעת מתנה שהוא גיטיך שאינו גט והכא אפי' אם אמ' לה בשעת מתנה שהוא גיטיך אינו גט עד שיאמר לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם אלא מיסבור סבר ר' יוחנן שאין האשה נאמנת לו' התקבלתי גיטי משלוחי בעלי והא תנינן האשה עצמה מביאה גטה וחש לומר שמא משלוחי הבעל קבלה מאי כדון טעמ' דר' יוחנן כדי להחזיקה גרושה בפני שנים אתא עובדא קומי ר' יהושע בן לוי א"ל לית צרי' מחלפ' שיטתיה דר' יהושע בן לוי תמן א"ר יהושע בן לוי שנייא היא שאינן בקיעין בדיקדוקי גיטין והכא אמר אכן חברייא בשם דר' יהושע בן לוי הדא דאת אמר בראשונה שלא היו חבירי' מצויין בחוצה לארץ אבל עכשיו שחבירים מצויין בחוצה לארץ בקיאין הן והא תנינן והמוליך ואפילו תימר אין חבירים מצויין בחוצה לארץ אנן מצויין בארץ ישראל שלא לחלוק בגיטין בחוצה לארץ מעתה המביא ממדינת הים לא יהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם שלא לחלוק בגיטי ארץ ישראל מאי כדון מחמירין בקל מפני החמור ואין מקילין בחמור מפני הקל ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמעון בר אבא מהדא דא"ר יהושע בן לוי לשעבר אבל בתחילה אוף ר' יהושע בן לוי מודה ר' בא בשם רב ר' זעירא בשם אבא בר חנה שנים שהביאו את הגט אינו צריך לו' בפנינו נכתב ובפנינו נחתם ר' יוסי בן יוסי בשם רבי יוחנן צריך הוא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים נתן לה גיטה נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר לאחר זמן אמ' לה נייר חלק היה ושטר פרוע היה לא הכל ממנו לפוסלה ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא הוא אינו פוסלה מי פוסלה א"ל מכיון שהוחזק גרושה בפני שנים לא הכל ממנו לפוסלה נתן לה גיטה אשכחוניה גט בפסול כפוניה ויהב לה חורן אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון ולא כן איתמר לא הכל ממנו לפוסלה תמן לא הוכח פסול הכא הוכח פסול כהדא חיננא בריה דרבי אסי הוה מיסן וזרק גיטא לאיתתיה אמר לה הרי גיטיך צווחת ועלון מגירתה חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק אתא עובדא קומי רבנין וחשון ולא כן א"ר יסא בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם תמן לא הוזכר השם ברם הכא הוזכר שם הגט ואית דבעי מימר אם אמ' גט כשר היה וכיון דצווחת ועלון מגירתה חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק ר' ירמיה בעי כתבו בארץ ישראל וחתמו בחוצה לארץ והלך ליתנו לה בחוצה לארץ ולא מצאה בחוצה לארץ ובא ומצאה בארץ ישראל צריך שיאמ' לה בפני נכתב ובפני נחת' מפני שכתבו לארץ וחתמו בחוצה לארץ אבל נכתב בארץ ישראל ונחת' בארץ ישראל והלך ליתנו לה בחוצה לארץ ולא מצאה ובא ומצאה בארץ ישר' אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם נתן לה את גיטה ואחר כך אמ' תזכה לי חצירי שבעכו א"ר חיננא נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה אילו מי שהיתה ידה ארוכה והושיטה את ידה ונטלתו שמא אינו צ"ל בפני נכתב ונחתם א"ר אבא מאן אמ' דלא ר' עזר' בעא קומי ר' מנא איש ואשה שהיו תפושין בגט היא אומרת זכיתי והוא אמ' לא זכיתה תפלוגתא דר' ודרשב"ג דאיתפלגון המלוה והלוה שהיו תפושין בשטר המלוה או' שלי הו' שאבד ממני והלוה או' שלי הוא שפרעתיו לך יתקיים השטר בחותמיו דברי ר' רשב"ג אומ' יחלוקו א"ר לעזר הכל הולך אחר התפוש בעדי' מה פליגין כשכתבו לאורך ושניהן תפושין בעדי' א"ל דברי הכל היא הכא אפי' כולה בידה וחוט אחד בידו אינו גט דכת' ונתן בידה עד שיהא כולו בידה מתיב ר' לעזר לרבנן כמא דאית לכון המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמ' בפני נכתב ובפני נחתם אף אנא אית לי המביא ממדינה למדינה בארץ ישראל צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם א"ר יעקב בר זבדי מעשה באחד שהביא את הגט מלמינה של קיסרין אתא עובדא קומי רבי אבהו א"ל אין צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם ואין למינה של קיסרין כקיסרין אמר ר' אבין ספינה מפרשת הייתה ותני כן המביא גט מן הספינה כמביא מחוצה לארץ וצריך שיאמ' בפני נכתב ובפני נחתם היתה הגמונייא אחת ונעשית שתים אינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם וכן שתים ונעשו אחת
ב רבי יהודה אומר מרקם ולמזרח ורקם כמזרח מאשקלון ולדרום ואשקלון כדרום מעכו ולצפון ועכו כצפון ר"מ או' עכו כארץ ישר' לגיטין הלכה ב' ר' יהודה אומר מרקם ולמזרח כו' רבי יוחנן אמר לצפורייא אתון אמרין בשם ר' יוחנן אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נכתב ובפני נחתם ואני אומר שהוא צריך דהיא מתניתא רבי יהודה אומר מרקם ולמזרח ורקם כמזרח ואפי' תימ' חלוקין על ר' יהוד' שאין רקם כמזרח שמא מבבל לכאן רב אמ' עשינו עצמינו כארץ ישרא' לגיטין ושמואל אמ' אפי' משכונה לשכונה בעא קומי מיחזור ביה אמר ליה כהנא ומה נעשה לראשונות שנישאו א"ל ומה בידך דהוא סבר כהדא דרבי דתני המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו תצא בשלשה עשר דבר דברי רבי אבל חכמים לא הודו לדבר הכל מודין שאם בא ועירר עררו בטל עד כדון בשיערר משנישאת עירר עד שלא נישאת ונישאת נישמעינה מן הדא מעשה באחד שהביא את הגט לפני רבי ישמעאל א"ל מניין את אמ' ליה מכפר סמיי שבתחום עכו אמ' ליה אף את צריך לומ' בפני נכתב ובפני נחתם ואל תזקק לעדים וכשיצא אמר לו רבי אילעאי רבי והלא כפר סמיי מארץ ישראל היא קרובה לציפורין יותר מעכו אמר ליה הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא מהו הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא אמר רבי זעירא שאם בא ועירר עררו בטל אילו המביא מארץ ישראל לארץ ישראל שמא הוא צריך לומר בפני נכתב ובפני נתחתם הוי לא שנייה הוא ערר משנישאת הוא ערר עד שלא נישאת ונישאת רבי יעקב בר אדא בר עתליי בשם רבי לעזר הלכה כרבי מאיר בגיטין והוה רבי זעירא מסתכל ביה אמר ליה למה את מסתכל בי דיתמר הלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין סברין מימר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא והכא אפילו יחיד אצל חכמים רבי חייא רבי בא אמר המוכר עבדו לעכו יצא לחירות רבי ישמעאל אבוה דר' יודן בעי ואפילו מעכו לעכו ואתייא כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי אמי מן תרין עובדוי דרבי אנן ילפין עכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חוצה לארץ רבי הוה בעכו חמתון אכלון פיתא נקייה אמר לון מה אתון לתון אמרו ליה תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו על מי ביצים שאינן מכשירין ואנן שלקין ביעין ולתין במיהון סברין מימר מי שלק של בצים ולא אמר אלא של ביצים עצמן אמר רבי יעקב בר אידי מאותה שעה גזרו שלא יהא תלמיד מורה הורייה רבי חונה בשם ר' חונ' אמ' תלמיד שהורה אפי' כהלכה אין הורייתו הורייה תני תלמיד שהורה הלכה לפני רבו חייב מיתה תני בשם רבי אליעזר לא מת נדב ואביהוא אלא ע"י שהורו הלכה לפני משה רבן מעשה בתלמיד אחד שהורה לפני רבו ר' אליעז' אמ' לאימא שלו' אשתו אינו מוציא שבתו ולא יצאת שבתו עד שמת אמרו לו תלמידיו רבי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אני מקובל שכל תלמיד מורה הלכה בפני רבו חייב מיתה תני אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל ומה טעם ויחנו על הירדן לבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב וכמה הן שנים עשר מיל כמחנה ישראל כהדא רבי תנחום בר ירמיה הוה בחפר והוון שאלון ליה והוא מורה אמר ליה ולא כן אולפן רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל והא ר' מנא רבך יתיב בציפורין אמר לון ייתי עלי דלא ידעית מן ההיא שעתא לא אורי רבי הוה בעכו חמא חד בר נש מכיפתא ולעיל אמר ליה לית את בריה דפלן כהנא ולא הוה אבוך כהן אמר ליה עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל אותו האיש עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו עיירות שבתחום עכו הסמוכות לציפורין מה את עבד לון כעכו כציפורין
ג המביא גט בארץ ישר' אינו צריך שיאמ' בפני נכתב ובפני נתחתם אם יש עליו עוררי' נתקיים בחותמיו המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמ' בפני נכתב ובפני נתחת' אם יש עליו עדי' מתקיים בחותמיו ד' אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא זו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים הלכה ג' המביא גט בארץ ישראל כו' מי עירר רב חסדא אמר הבעל עירר אמ' רבי יוסי הלקוחות עוררין שלא תיטרף מידן רבי יודן בעי עד כדון בערר שחוץ לגופו ערר שבגופו תפלוגתא דר' יוחנן ורבנין דתמן על דעתיה דרבנין דתמן לא שנייה הוא ערר שחוץ לגופו היא ערר שבגופו ערר שחוץ לגופו עררו בטל וערר שבגופו עררו קיים דתני המביא גט ממדינת הים ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו הרי מחזירו למקומו ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח ב"ד אני
ד כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים מעשה שהביאו לפני ר"ג לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו כל השטרות העולין בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים ר"ש אומר כולן כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט הלכה ה' כל גט שיש עליו עד כותי פסול כו' על הממון נחשדו ועל הממון נפסלו לא נחשדו העריות ועדי נפשות כעדי עריות מעתה אפילו שניהן כותים שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול אמר ר' אבין תיפתר שחתם ישראל בסוף אמר רבי יוסי אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר שטר שחותמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשוני' קרובי' או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר רבי אילא בשם רבי יסא אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול ויעשה בהרחק עדות ויהא פסול לית יכיל דקאמר רבי יסא בשם ר' ירמי' עדי' פסולין אינן נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו של גט כותים משום מה הן פסולין אמר רבי יוחנן משום גירי אריות וקשיא אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו ר' יוחנן בשם רבי אלעזר משום גוי ועבד הבא על ישראל הוולד ממזר והאמר רבי עקיבה גירי צדק הן על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות והא רבנין אמרין אין ממזר ביבמה על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן רבי יעקב בר אידי בשם ר' יוחנן על שנתערבו בהם כהני במות ויעש כהנים מקצת העם אמר רבי אילא מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם אמר רבי אחא קול יוצא בארכיים מעתה אפילו שניהן כותים שהיה הוא אומר שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן רבי בא בשם רבי זעירא אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר כמה דרבי לעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר כן רבי שמעון אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר מעתה אפילו נעשה בהדיוט הוי צורכא לההוא דמר רבי יעקב בר אחא קול יוצא בארכיים שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים רבי יוסי אומר איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר פסול וחד אמר כשר רבי אבהו מפרש רבי יוחנן אמר פסול וריש לקיש אמר כשר ומה טעמא דריש לקיש שלא להפסיד לישראל ממון ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין אמר רבי יודן אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם של מחר הוא מבקש ללוות והוא אינו מוצא
ה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי אם רצה להחזי' בשניהן יחזי' דברי ר"מ וחכמי' אומ' בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדי' לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי אמ' להן והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהו' פוסל את אשתו אמרו לו מפני שהוא קניינו האומ' תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יינתנו לאחר מיתה תני מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה הלכה ו' האומר תן גט זה לאשתי כו' כל אתר את אמר תן כהולך והכא את אמר תן כזכה כיני מתניתא זכה גט זה לאשתי זכה שטר שחרור זה לעבדי לשם מתניתא אמרה כן לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו רבי מאיר אומר חובה הוא בין לזה בין לזה ורבנין אמרין זכות הוא לעבד וחובה היא לאשה רבי חייה בר בא אמר רבי יוחנן בעי הגע עצמך שהיה עבדו של קצין הרי חובה הוא לעבד חברייא אמרי רבי יוחנן בעי הגע עצמך שהיתה אשתו של מוכי שחין הרי זכות הוא לאשה לית לך אלא כהדא אילו המוכר את עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור והמגרש את אשתו שלא מדעתה שמא מגורשת היא מפני שהיא קניינו א"ר אבין קניינו הוא אלא שהוא פוסלו מן התרומה האומ' טבי עבדי עשיתי בן חורין עושה אני אותו בן חורין הרי זה בן חורין זכה ר' אינייא בשם ר' יוחנן ובלבד בשטר יעשה בן חורין ר' אומ' זכה וחכמים לא זכה תנו שטר שיחרור זה לעבדי ומת ר' אומר לא זכה וחכמים אומרים זכה כופין את היורשין לקיים דברי המת אמר רבי זעירא בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם באומר שחררו אף רבי מודה אם באומר כתבו ותנו אף רבנין מודו אלא כן אנן קיימין באומר תנו רבי אומר האומר תנו כאומר כתבו ותנו ורבנין אמרין האומר תנו כאומר שחררו האומר ינתנו כל נכסיו לפלוני והוא כהן והיו שם עבדי' אע"פ שאמ' אי איפשי בהן הרי אילו אוכלין בתרומה רשב"ג אומר מכיון שאמר אי איפשי בהן זכו בהן היורשין אמר רבי זעירא בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם משקיבל עליו משעה ראשונה אף ר"ג מודה אם בשלא קיבל עליו משעה ראשונה אף רבנן מודו אלא כן אנן קיימין בסתם ר' או' לית בר נש אמ' אי איפשר אלא מכיון שקיבל עליו רשב"ג או' מכיון שאמ' אי איפשר הוכיח סופו על תחילתו האומ' תן מנה זה לפלו' שאני חייב לו הולך מנה זה לפלו' בפקדון שיש לו בידי אם רצה להחזיר לא יחזיר וחייב האיש באחריותו עד שיקבל אותו האיש את שלו א"ר אילא המתנה כחוב תן מנה זה לפלו' הולך מנה זה לפלו' תן זה שטר מתנה לפלו' הולך שטר זה מתנ' לפלו' אם רצה להחזיר לא יחזיר הלך ומצאו שמת יחזיר למשלח ואם מת יתן ליורשיו זכה מנה זה לפלוני קבל מנה זה לפלוני זכה שטר זה מתנה לפלוני קבל שטר זה מתנה לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזיר הלך ומצאו שמת יתן ליורשיו ואם לאחר מיתה זכה יחזיר למשלח שאין אדם זוכה בכתב לאחר מיתה מי שאמר מנה זה לפלוני טול מנה זה לפלוני יהא מנה זה לפלוני בידך אם רצה להחזיר לא יחזיר והדין זכה לחבריה לא יכיל חזור ביה דלמא ר' דוסתאי בי ר' ינאי ור' יוסי בן כיפר נחתון מיגבי לחבריה תמן ואיתאמר' עליהון לישן ביש אתון בעיי מיפקא מיניה אמרי' לון כבר זכינן אמרין לון אנן בעי תקימינון טבאת אמרין לון שומר חנם אנחנו אתון לגבי ר' דוסתי בי רבי ינאי אמר לון ההנו כולה נסבון לר' יוסי בן כיפר ופטרוי ואפקון מיניה כד סלקון להכ' אתא לגבי אבוי א"ל לית את חמי מה עבד לי ברך א"ל מה עבד לך א"ל אילו אשוויי עימי לא הוון מפקין מינן כלום א"ל מה עבדת כן א"ל ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמת ומדברין מחציים ויוס' אחי כפות ורצוע' עולה ויורדת ואמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא א"ר חגיי הדא דתימ' בהוא דלא יכיל מיקמה טבאות ברם ההוא דיכיל מיקמה טבאות מיפק לון מן הדא ויטלון לדין דין דמחל שטר לחבריה ר' חנניה ור' מנא חד אמר מחל וחרנה אמר לא מחל עד דמסר ליה שטרא תן מנה זה לפלוני ומת אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין אין צריך לומר באומר זכה לו באומר התקבל לי הן אמר רבא בר ממל בשכיב מרע היא מתניתא אם בשכיב מרע כהדא אין צריך לומ' זכה לו התקבל לו א"ר מנא קיימתיה מדאמ' ר' בא בר רב הונא בשם רב עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו חולי הא אם הבריא לא אין צריך לו באומר זכה לו התקבל לו תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה רבי אבין בשם רבי בא בר ממל בשכיב מרע היא מתניתא הדרן עלך המביא קמא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.