א המביא גט ממדינת הים ואמ' בפני נכתב אבל לא בפני נחתם בפני נחתם אבל לא בפני נכתב בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול אחד אומ' בפני נכתב ואחד או' בפני נחתם פסול שנים אומ' בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ור' יהודה מכשיר אחד אומ' בפני נכתב ושנים אומ' בפנינו נחתם כשר המביא גט ממדינת הים כו' ניחא בפני נכתב אבל לא בפני נחתם בפני נחתם אבל לא בפני נכתב כלום קיומו של גט אלא בחותמיו אלא כרבי יודה דרבי יודה פוסל בטופסין ודרבי יודה בחוצה לארץ במגרש בארץ ישר' ויש טופסי גיטין בחוצה לארץ כמגרש בחוצה לארץ עד שידע שהוא גט אשה עד שידע שהוא נעשה שליח ולא היה יודע שהוא גט אשה עד שיכתוב כולו בפניו עד שיתחתם כולו בפניו תני רבי חנין אם היה נכנס ויוצא מותר ר' יוסי בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא נתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה נישמעינה מן הדא אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם אבל אם אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלי' בין כתיבה לחתימה כשר רב חסדא בעי חציו מתקנה וחציו מדבר תורה אמ' בפני נכתב ובפני נחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלים נישמעינה מן הדא אחד אומ' בפני נכתב ובפני נחתם פסול מפני שאחד או' בפני נכתב ואחד או' בפני נחתם אבל אם אמ' בפני נכתב ובפני נתחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלים שעה אחת כשר רבי אלעזר אמר ר' אבין בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושנים מעידין על חתימת העד השיני אמר רבי אמי בבליא אין כשר אלא זה ר' אבא לא אמר כך אלא אמר בפני נכתב ובפני נתחתם בעד אחד ואני הוא העד השיני נעשה כנוגע בעדותו היה מחותם בארבעה ואמר בפני נכתב ובפני נתחתם בשני עדים אילין תרין חורנא לינא ידע מה עסקיהון תפלוגת' דר' יוחנן ורשב"ל דאיתפלגון אמ' לעשרה חתמו בגט והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמ' כשר והשאר על תנאי רבי יוחנן אמר פסול עד שיחתמו בו ביום אמר רבי אמי מה פליגין ביוצא מתחת ידו אבל ביוצא מתחת ידי אחר אף רבנן מודוי שהוא כשר ר' חנניה דר' אמי א"ר זעירא מה פליגין ביוצא מתחת ידי אחר אבל ביוצא מתחת ידו אף ר' יהודה מודה שהוא פסול מתיב ר' זעירא לר' אימי אם ביוצא מתחת ידי אחר רבי יודה מכשיר אפילו בקמייתא אייתי ר' אמי לר' יונה חמוי ותנה ליה אחד או' בפני נכתב ובפני נחתם פסול ר' יודן מכשיר א"ר אבין לישן מתניתא מסייעא לר' זעירא בזה ר' יודן מכשיר וקשיא על דר' זעירא אם ביוצא מתחת ידי אחר בהדא לא עשו אותו כשנים אימתי עשו אותו כשני' בזמן שהו' מעיד על הכתיבה ועל החתימה ר' יסא בשם ר' יוחנן וביוצא מתחת ידו והוה ר' זעירא מסתכל ביה א"ל למה את מסתכל בי ואפי' יוצא מתחת ידי אחר אתיא דר' יוסי כר' אימי עד לא יחזור ביה א"ר מנא אפי' מן דחזר ביה אתיא היא שנייה היא כתיבה בשני' וחתימה בשני' חתימה בשני' כחה מיופה וכתיבה בשני' אין כחה מיופה
ב נכתב ביו' ונחתם ביו' בלילה ונחתם בלילה בלילה ונתחתם ביום כשר ביום ונתחתם בלילה פסול ורבי שמעון מכשיר שהיה רבי שמעון או' כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים הלכה ב' נכתב ביום ונחתם ביום כו' א"ר יוחנן פסול מפני אכילת פירות א"ל ריש לקיש מעתה תחוש לגיטין הבאין ממדינת הים שמא נכתבו ביום ונחתמו בלילה א"ל זה זיופו מדבר אחר א"ר יוחנן לא אמר ר' שמעון אלא בלילה אבל למחר אוף ר' שמעון מודה ריש לקיש אמר לא שנייא הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה היידן הוא למחר ר' חנניה ור' מנא חד אמר למחר וחרנא אמ' מחרא דמחר וקשיא דר' יוחנן על דריש לקיש כן א"ר בא בשם רבי זעירא אתיא דרבי שמעון בן לקיש כרבי אלעזר כמה דר' אלעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר כן ר' שמעון אומר אף על פי שאין עליו עדים כשר אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה כאן ברוצה לחתמו וכאן בשאינה רוצה לחתמו אמ' לעשרה חתמו בגט זה וחתמו מקצתן היום ולמחר מקצתן רבי שמעון בן לקיש אמר כשר והשאר על תנאי רבי יוחנן אמר פסול עד שיחתמו כולן בו ביום רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי מעשה באחד שאמ' לעשר' חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר אתא עובדא קומי רבנין וכשרון וחשון הדא מסייעא לר' יוחנן מן דרבנין ופליגא עלוי על דר"ש הדא מסייעא לרשב"ל מן דר"ש ופליגא עלוי מן דרבנין
ג בכל כותבין בדיו בסיקרא בקומוס ובקלקנתוס ובכל דבר שהוא רושם אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו של קיימא על הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה ועל היד של עבד ונותנין לה את העבד רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין הלכה ג' בכל כותבין כו' וכתב לא חקק וכת' לא מטיף כתב לא השופך כתב לא חוקק אית תניי תני אפילו חוקק אמר רב חסדא מ"ד לא חוקק בפולט מקום הכתב כגון הדין דינרא מאן דאמר אפי' חוקק כגון הדין פינקסא כתב לא המטיף רבי יודן בר שלום ורבי מתניה חד אמר שלא עירב את הנקודות וחרנה אמ' אפי' עירב את הנקודות כת' לא השופך א"ר חייה בר בא אילין בני מדינחא ערימין סגין וכד חד מינהון בעי משלחה כתב מסטירין לחבריה הוא כת' במי מילין והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפץ והוא קולט מקו' הכת' עשה כן בשבת מהו תמן תנינן כתב על גבי כתב פטור רבי יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרויהו והוא שכתב דיו על גבי דיו וסיקרא על סיקרא אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא וסיקרא על גבי דיו חייב רבי יצחק בר משרשיא בשם רבנין דתמן חייב שתים משו' מוחק ומשום כותב עדים שאינן יודעין לחתום ר"ל אמ' רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקרא והן חותמין בדיו א"ל רבי יוחנן מפני שאינן עסוקין בהילכות שבת אנו מתירין את אשת איש אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע ר' מנא בעי ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים אם בא ועירר עררו קיים הקורע על העור כתבנית כתב כשר הרושם על העור כתבנית כתב פסול הרי זה גיטי על מנת שתתנהו לי פסול על מנת שתחזירהו לי כשר ולא דא היא קדמייתא אמר ר' יוסי לכשתדיני אמ' רבי יוסי בי ר' בון לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי כהדא תרונגא הוון מצפצפי' תמן והוה רב נחמן בר יעקב יהב תרנגא מתנה לבריה ואמר ליה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי ר' ירמיה בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי ויש כתב עור הנקרע הרי כשר נתקרע הרי זה פסול כשלא נתקרע כקרע בית דין אבל נקרע כקרע בית דין אי זהו קרע של בית דין בין כתב לעדים על העלה של זית ולא כמקורע הוא אמר ר' זעירא תנא בינה שילוח אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ואתייא כיי דמר רבי אילא אם פירש פסול ואם לא פירש כשר על הקרן של פרה מתניתא כשאמר לה הרי גיטיך אבל אם אמר לה הרי גיטיך והשאר לכתובתיך נתקבלה גיטה וכתובתה כאחת אמר לה הרי גיטיך וכתובתך כאחת רבי זעירא בעי קומי רבי מנא מסר לה במוסירה מהו מידת הדין את אמר נקנה המקח והכא את אמר הכין או שנייא היא דכתיב ונתן בידה עד שיהא כולו בידה ומה טעמא דרבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל מה טעמא דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש על דעתיה דר' יוסי הגלילי ידות האוכלין כאוכלין נישמעינה מן הדא כתבו על קרן צבי גרדו וחתמו תנו לה כשר מפני שגרדו ואחר כך חתמו הא אם חתמו ואח"כ גרדו לא ר' בא בשם ר' מיישא והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הו' וכשר ר' יונה בעי אף להכשר זרעי' כן חשב שירדו על הבהמה ומן הבהמ' על האוכלי' תמן א"ר יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד דבר שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים והכא הוא או' אכן או שנייה הוא דכתיב וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא מעתה אפי' חישב שירדו לבורות שיחין ומערות שנייה היא הכא דכתיב כלי
ד אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר ורבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין הלכה ד' אין כותבין במחובר לקרקע כו' לית הא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמ' כתב תרפו בטופס כשר ר"ל אמ' כתב טרפו בטופס פסול שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמ' בה ר' יודה ר' אלעזר א"ר אבין בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו תלשו וחתמו ונתנו לה מה אמרין בה רבנין א"ר אלעזר מה פליגין בגיטין אבל בשטרות אוף ר' יודה מודה די פתר לה שטר על החלק ועדי' על המחק ר"ל אמר לא שנייה היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת די פתר לה שטר על החלק ועדי' על המחק וקשיא א"ל על דר' ליעזר אם בעדי' על המחק בדא חכמים מכשירין א"ר זעירא קומי ר' מנא חכמי' שהן בשיטת ר' אליעז' די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק שמואל אמ' זה וזה על המחק יאות א"ר יהודה ומה טעמ' דרבני' א"ר אבא ניכר הוא אם נמחק פעם אח' ואם נמחק שתי פעמי'
ה הכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו הכל כשירין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי הלכה ה' הכל כשירין לכתוב את הגט כו' רב הונא אמ' והוא שהיה פיקח עומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב וכתב לה לשמה שמואל אמ' צריך שיניח תרפו של גט עמו ואתייא כיי דמר ר"ש כתב תרפו בטופס פסול
ו קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול ז' אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר הלכה ו' קיבל הקטן והגדיל כו' אתא עובדא קומי ר' אימי בעבד שהביא את הגט כשר אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה עבד שהביא את הגט פסול אמר רבי אסי אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש ואפילו תימר לא שמיע ר' אסי הדא דתני רבי חייה לא שמיע מיליהון דרבנין נישמעינה מן הדא דאמ' ר' זעירא רבי חייה בשם ר' יוחנן נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט כוותיך סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל הא אם עבר וקיבל כשר רבי יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול
ז אף הנשים שאינן נאמנו' לומ' מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נתחתם הלכה ח' אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה כו' אפי' נכתב ולא נחתם מאמינין אותה שאילו לא אמרה בפני נכתב ובפני נחתם אף אתה מתיר' להינשא א"ר יוסי בי רבי בון כיי דמר ר' אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בב"ד הוא חשוד לקלקלה שמתוך שהו' יודע שאם בא ועירר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרים הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת אמר רבי יוחנן מתני' בשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני הדרן עלך המביא גט תיניין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.