Kilayim 7 — תלמוד ירושלמי כלאים ז

א המבריך את הגפן בארץ אם אין עפר על גבה שלש' טפחים לא יביא זרע עליה אפי' הבריכה בדלע' או בסילון הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה הארכוב' שבגפן אין מודדין אלא מעיקר השני לא יביא זרע עליה הא מן הצד מותר מה נן קיימין אי משם זרעים באילן למה לי גפן אפילו שאר כל האילן אי משום עבודה ניתני ששה אלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמ' שלשה אין כרבי עקיבה אפילו מן הצד ניתני שלשה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא משם זרעים על גבי הגפן תמן תנינן מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים רבי ירמיה אמר רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר אין השרשין מהלכין מן הצד והכא את אמר השרשין מהלכין מן הצד אמר רבי יוסי כאן וכאן אין השרשין מהלכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תחוח והן מלקין ארעיתו של כותל תדע לך שהוא כן דתנינן תמן מי רגלים ומי רגלים מהלכין מן הצד התיב רבי יוסי בי רבי בון והתנינן מחרישה אית לך מימר מחרישה מהלכת מן הצד אפילו הבריכה בדלעת או בסילון הדא דתימ' בסילון של חרס אבל בסילון של אבר אינו צריך עד שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן הבריכה בסלע הדא דתימא בהדין צלמא ברם בהדין רכיכה מתפתפת הוא והאי כשאין הראשון נראית אבל אם היה הראשון נראה נותן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן תדע לך שהוא כן דתנינן דבתרה המבריך שלשה גפנים ועיקריהן נראין ותני עלה במה דברי' אמו' לעניין הכרם אבל לעניין עבודה נותן ששה טפחי' לכאן וששה טפחים לכאן

ב המבריך שלש גפנים ועיקריהן נראין רבי לעזר בי רבי צדוק אומר אם יש שם ביניהן מארבע אמות ועד שמונה הרי אלו מצטרפות ואם לאו אינן מצטרפות גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת רבי מאיר אומר אף צמר גפן אסור ואינו מקדש רבי אלעזר בר ר' צדוק אומ' משמו אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש ג' אלו אסורין ולא מקדשין מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם מותר פיסקי עריס מותר אפיפירות אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם הרי אילו מקדשין הלכה ב' אמר רבי לעזר הלכה דרבי מאיר היא ניחא בסיתווא אבל בקייטא אית אתרין דמתרן טרפיהן אפילו בקייטא רבי שמואל בשם רבי זעירא על גבי זמורה היא מתניתא רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק לאויר עשרה היא מתניתה אמר רבי יוסי הוינן סברין כרם יש לו אויר גפן יחידית אין לה אויר מן מה דאמר רבי בון בר חייא בשם ר' שמואל בר רב יצחק לאויר עשרה היא מתניתא הדא אמרה אפילו גפן יחידית יש לה אויר מותר מחול הכרם ארבע אמות מותר חרבן הכרם ארבע אמות מותר פיסקי עריס ששה טפחים מותר הפיפיירות ששה טפחים בנתיים מהו רבי יוחנן אמר אסור ומקדש רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש מה נפשך כרם גדול הוא למה לי חרבנו אפילו מטעתו כרם קטן הוא אין לו מחול אלא כי נן קיימין בכרם גדול שנטעו על מטע כרם קטן אמר רבי זעירא הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול אין תימר מטע שש עשרה על שש עשרה תוכו אסור ומקדש חוצה לו לא כל שכן אמר רבי יוסי אין לוקין אלא על עיקר הכרם

ג המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו רבי יוסי ורבי שמעון אומר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו ה' אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו הלכה ד' כתיב לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא כרמך כרם אחר מניין תלמוד לומר כרם ולא כלאים אמר ר' לעזר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אין לגוי קניין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אמ' ר' יוחנן דברי הכל היא תיפתר בגוי שזרע כרמו כלאי' ולקחו ממנו ישראל רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין דרבי מאיר היא הנעבד אית תניי תני בין שלו בין של אחרים אסור אית תניי תני שלו אסור של אחרים מותר הוון בעיי מימר מאן דאמר בין שלו בין של אחרים אסור רבי מאיר ורבי יודה מאן דאמר שלו אסור ושל אחרים מותר רבי יוסה ורבי שמעון רבי יוסה בשם ר' לא דברי הכל היא כמה דתימר תמן דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוות' דבר שאינו שלך אע"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה רבי שמעון בן לקיש אמר קנסיה דר' מאיר ועבד עובדא דכוותיה מן הדא המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו וכי מה עשה מעש' אלא כשהוסיף לפי דעתו הוא מוסיף חד בר נש חוי סלעיה לרבי לעזר אמ' ליה טבא היא ויפסלת אתא עובדא קומי רבי שמעון בן לקיש וקנסיה מן הדא המראה דינר לשולחני ונמצא רע חייב לשלם מפני שהוא נושא שכר ורבי לעזר נושא שכר רבי יעקב בר אחא בשם רבי אבונא המחזיק בו בנושא שכר רבי יוסי בי רבי בון לא אמר כן אלא רבי לעזר אמר קנסיה דרבנין רבי שמעון בן לקיש אמר קנסה דר' מאיר כך אתא עובדא שאל רבי שמעון בן לקיש לרבי לעזר ההן קנסא דמאן אמר ליה דרבנין אמר ליה פוק שלם אמר ר' יוחנן הכל מודין בענבים שהן אסורות אמר ליה ר' לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו אבל המסכך את גפנו של חבירו ע"ג תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר המסכך גפנו של חבירו ע"ג תבואתו של חבירו נישמעינה מן הדא אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו הרי אין הגפן שלו ואין התבואה שלו ואיתתבת

ד האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפי' במועד עד כמה הוא נותן לפועלי' עד שליש יותר מיכן קוצר כדרכו והולך אפילו לאחר המועד מאימתי הוא נקרא אנס משישקע הלכה ה' רבי בא בר יעקב בשם ר' יוחנן כיני מתניתא מותר לקוצרו אפי' במועד עד כמה הוא נותן לבעלים עד שליש רב חונא ורב ששת חד אמ' שליש לשכר וחרנה אמ' שליש לדמים מאימתי נקרא אנס משישקע אמר רבי אחא נשתקעו הבעלים ולא נתייאשו הבעלים איסורו דבר תורה נתייאשו הבעלים ולא נשתקעו הבעלים איסורן מדבריהן ויש קרקע נגזל אמר רבי לא אף על פי שאין קרקע נגזל יש ייאוש לקרקע

ה הרוח שעילעלה את הגפנים על גבי תבואה יגדור מיד ואם אירעו אונס מותר תבואה שהיא נוטה תחת הגפן וכן בירק מחזיר ואינו מקדש מאימתי תבואה מתקדשת משתשליש וענבים משיעשו כפול חלבן תבואה שיבשה כל צורכה וענבי' שבישלו כל צרכן אינן מתקדשות וכבן עזאי יספר אשכח תני רבי עקיבה אמר יחזיר בן עזאי אמר יספור ממתי מתקדשת משתשליש אית תניי תני משתשריש מאן דאמר משתשליש מסייעא לרבי יוחנן מאן דאמר משתשריש מסייעא לרבי הושעיא וענבים משיעשו כפול הלבן אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל דכתיב ותבואת הכרם כיני מתני' אינן מתקדשות

ו עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש רבי שמעון אומר זה וזה אסורין ולא מקדשין המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור הלכה ו' תני אין בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד כרבי שמעון ברם כרבנין אית חורנין עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש התולש מעציץ נקוב חייב משאינו נקוב פטור עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעי' רבי יוסי אמר לה סתם רבי חנינא מטי בה בשם רבי שמואל בר רב יצחק התורה ריבת בטהרת זרעים מה טעם וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא תני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עליה חומש רבי יוסי בעי מהו לומר על פיתו המוציא לחם מן הארץ רבי יונה בעי כן דלעת כתלוש הוא לסכך בה רבי יודה בר פזי בעי נטע חמש גפנים בחמשה עציצין שאינן נקובין ועשאן שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב את אמר כרם הוא הפכו ויש כרם מיטלטל שמואל אמ' במעביר תחת כל גפן וגפן אמר רבי יוחנן לאויר עשרה היא מתניתא העביר חמשה עציצין שאינן נקובין תחת גפן אחת תפלוגתא דרבי לעזר ורבי יוחנן האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר אבל אם העביר עציץ אחד תחת חמש גפנים כל עמא מודיי שהאוסר נאסר הדרן עלך המבריך את הגפן