א כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים ואסורין בהנאה כלאי זרעים אסורין מלזרוע ומלקיים ומותרין באכילה וכל שכן בהנאה כלאי בגדי' מותרין בכל דבר ואינן אסורין אלא מללבוש כלאי בהמה מותרין לגדל ולקיי' ואינן אסורין אלא מלהרביע כלאי בהמה אסורין זה עם זה כלאי הכרם אסורין כו' כתיב לא תזרע כרמך כלאי' אין לי אלא הזורע מקיים מניין תלמוד לומר וכרם ולא כלאים מה כרבי עקיבה דרבי עקיבא אומר המקיי' עובר בלא תעשה א"ר יוסי דברי הכל היא הכל מודים באסור שהוא אסור בשלא קיים ע"י מעשה אבל אם קיים ע"י מעש' לוקה כהדא דתני המחפה בכלאי' לוקה מניין שהוא אסור בהנייה נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן פן תוקדש בו מה פן האמור להלן אסור בהנייה אף פן שנ' כאן אסור בהנייה ואית דבעי מימר נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן ולא יהיה קדש מבני ישר' מה קדש שנ' להלן אסור בהנייה אף כאן אסור בהנייה אמר רבי חונה ביאתו אסורה בהנייה אית דבעי נישמעינה מן הדא דאמר רבי חנינא פן תקדש פן תוקד באש כתיב לא תזרע כרמך כלאים מלמד שאינו חייב עד שיזרע שני מינין בכרם דברי רבי יאשיה רבי יונתן אמר אפילו מין אחד על דעתיה דרבי יונתן כתיב שדך לא תזרע כלאים לאי זה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים חברייא אמרין להחמיר עליו אפילו מין אחד על דעתיה דרבי יאשיה שדך לא תזרע כלאים לאי זה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים חברייא אמרין להתרייה שאם התרו בו משו' שדך לוקה משום כרמך לוקה אמר רבי בון בר חייא ליתן לו שיעור אחרת מן ששה טפחים וכן ארבע אמות מה נן קיימין אם בשעשה גדר מבפנים בטל הכרם אם בשעש' גדר מבחוץ זהו המחול אינן כי נן קיימין בשדה שהיה שם שדה תבואה והקריח לתוכה ארבע אמות ואתיא כדאמר רבי חנינה אין האוסר נעשה מחיצה להציל סברין מימר אוסר נעשה מחיצה ליאסר על דעתיה דרבי יונתן כתיב שדך לא תזרע כלאים לאי זה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים כהיא דאמ' רבי הילא הן דאת אמ' לא אמר' למה את אמר או כהיא דא"ר זעירא לא תזרע כרמך כלאים עיקר כרמך כלאים לא תזרע ר' יודן קפודקיא בעא קומי ר' יוסי תמן את אמר אין זרעי אילן קרויין זרעים והכא את אמר זרעי אילן קרויין זרעים אמר ליה תמן מיעט הכתוב את שאין דרך בני אדם להיות קורין זרעים ברם הכא ריבה הכתוב על כל זרע זרוע אשר יזרע א"ר יוחנן בשם ר' ינאי המחפה בכלאים לוקה א"ל רבי יוחנן ולאו מתניתא היא כלאי' בכרם איך איפשר כלאים על ידי חרישה לא במחפה והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס וגו' בני אל ילוזו מעיניך תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסיף לקח א"ל רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסיא יכיל אנא פתר לה כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר המקיים עובר בלא תעשה כלום אמר רבי עקיבה אלא לעבור שמא ללקות והכא ללקות אנן קיימין ועוד מן הדא דתנינן שביעית אית לך מימר שביעית דר' עקיבה פתר לה שביעית דר' לעזר דר' לעזר אמ' לוקין על ידי חרישה בשביעית רבי יוחנן אמר אין לוקין על ידי חרישה בשביעית מה טעם דרבי לעזר ושבתה הארץ שבת לה' כלל שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור פרט הזרע והזמר בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה זרע וזמר מיוחד שהן עבודה בארץ ובאילן אף כל דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן מה עבד לה ר' יוחנן שני דברים הן ושני דברים יצאו מן הכלל חולקין ולית ליה לר' אלעזר חולקין אית ליה לחלוק אינן חולקין הא ללמד מלמדין ולית ליה לרבי יוחנן מלמדין שנייא היא שהכלל בעשה ופרט בלא תעשה אין עשה מלמד על לא תעשה ואין לא תעשה מלמד על עשה על דעתיה דר' יוחנן ניחא מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות על דעתיה דר' לעזר מהו לחפור בה בורות שיחין ומערות כשם שאינן מלמדין לעניין איסור כך לעניין היתר לא ילמדו א"ר בא קרתיגנייא טע' דר' יוחנן שש שני' תזרע שדך לא בשביעית ושש שני' תזמור כרמך לא בשביעית כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא ועובר בעשה ר' ירמיה אמ' עובר בעשה ר' יוסה אמ' אפי' עשה אין בו ליידא מילה כתיב ושבתה הארץ שבת לה' לעניין לא תעשה שבו יכול יהו לוקין על התוספו' שבו ר' יוחנן פתר מתנית' יכול יהו לוקין על חרישה בשביעית ר' לעזר פתר מתנית' יכול יהו לוקין על איסור שני פרקים הראשוני' אית תניי תני שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך אית תניי תני שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור מאן דאמר שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך מסייעא לרבי יוחנן מאן דאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור מסייעא לר' לעזר מתני' פליגא על רבי לעזר השמר לא תעשה וכתיב שם תעלה שם תעשה בגין דכתיב הא אילו לא כתיב עשה הוא שלא תאמר כמה דתימ' גבי שבת חפר חרץ נעץ אינו חייב אלא אחת ודכוותה שחט זרק והעלה לא יהא חייב אלא אחת לפום כן צרך מימר חייב על כל אחת ואחת רבי זעירא רב חייה בר אשי בשם כהנא הנוטע בשבת חייב משום זורע רבי זעירא אמר הזומר כנוטע נטע וזמר בשבת על דעתיה דכהנא חייב שתים על דעתיה דרבי זעירא אינו חייב אלא אחת כלום אמר רבי זעירא אלא הזומר כנוטע שמא הנוטע כזומר הכל היה בכלל זריעה יצאת זמירה להחמיר על עצמה מפני שיצאת זמירה להחמיר על עצמ' את פוטרו משו' זורע הוי לא שנייא בין על דעתי' דכהנא בין על דעתיה דרבי זעירא חייב שתים
ב בהמה עם בהמה וחיה עם חיה בהמה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג ג' המנהיג סופג את הארבעים והיושב בקרון סופג את הארבעים רבי מאיר פוטר והשלישית שהיא קשורה לרצועתיהן אסורה הלכה ב' בהמה עם בהמה כו' יכול לא יהא מעמיד זכרים אצל הנקבו' ונקבות אצל הזכרי' תלמוד לומ' בהמתך לא תרביע אין את אסור אלא מלהרביע אבל מעמיד את זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים וכי מה עשה מעשה לא בשהטיל ולפי דעתו הוא מטיל איסי בן עקביה אומר אסור לרכב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם בבגדים שאת מותר ללבוש זה על זה את אוסר בתערובתן בהמה שאת אסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן את אסור לרכוב עליה והא כתיב וירכיבו איש על פרדו וינוסו אין למדין מן המלכות והא כתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי ביריה מששת ימי בראשית היתה ר' חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינה אמר המנהיג קולו בכלאים לוקה ותני כן הנהיג' המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב בה לשלם כשואל והתני שמואל היתה עומדת חוץ לתחום וקרא לה ובאת אחריו הרי זה פטור תמן לדעתה היא מהלכת ברם הכא על כורחה היא מהלכת והתני טיפח כנגד עינו וסימייה כנגד אזנו וחרשה לא יצא לחירות אמר רבי לעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי שנייא היא שהוא יכול לברוח תדע לך שהוא כן דתני תפש בו הרי זה חייב היושב בקרון רבנין אמרין משקל הוא ר' מאיר אמר אינו משקל בראשונ' לא היו אלא שתים דכתיב וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו עמד פרעה ועשה שלש דכתיב ושלישים על כולו עמדה מלכות הרשעה ועשה אותן ארבעה
ג אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון ולא לאחר הקרון ולא את הליבדקס לגמלים ר' יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה וכן הנולדין מן החמור אף על פי שאביהן סוס מותרין זה עם זה אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדין מן החמור אסורין זה עם זה הלכה ג' אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון תני רבי מאיר פוטר אם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודין שהוא אסור אמר רבי יוחנן מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה רב אמר מפני שנשואין את החבל שבנתים רבי ירמיה בעי קשרן בשערן מה נן קיימין אם בשקשרו בשערו כך אנו אומרי' אסור להרכיב בהמה על גבי חבירתה אם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שהן נושאין את החבל שבינתים רבי יונה אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן רבי יוחנן אמר מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה רב אמר מפני שהן נושאין את החבל שבנתים מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו בין על דעתי' דרב בין על דעתיה דר' יוחנן פטו' ולא הליבדקס אית תניי תני ניברקוס מאן דאמר ליבדקס שם ליבוי על שם לובים וכושים במצעדיו מאן דאמר ניברקוס אבהטם מהו אבהטם חמר סלק רבי יונה רב הושעיא בעי גרים הבאים מליבוי מהו להמתין להן שלש' דורות אמר רבי יונה בוצרייה מן מה דאנן חמי ההן פולא מצריי כד רטיב אינון צווחין ליה לובי כד הוא נגיב אינון צווחין ליה פול מצריי הדא אמרה גר מלובי צריך להמתין ג' דורות הדא אמרה היא לוב היא מצרים רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה הלכה כדברי התלמיד דברי חכמים כל מין פרדות אחד ואלו הן הסימנין אמר רבי יונה כל שאזניו קטנות אמו סוסה ואביו חמור גדולות אמו חמורה ואביו סוס רבי מנא מפקד לאילין דרבי יודן נשיאה אין בעיתון מיזבון מולוון תון זבנין לו אזניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור הלובן מן האיש שממנו מוח ועצמות והגידים והאודם מן האשה שממנה העו' והבשר והדם והרוח והנפש והנשמה משל הקב"ה ושלשתן שותפין בו רבי בא רב יהודה בשם רב מודים חכמים לרבי יהודה בסוס בן סוס בן חמור עם חמור בן חמור בן סוס רבי חגיי רבי זעירא בשם רבי איסת בני עזים בני רחלים אסורין זה עם זה ולא כן נן אמרין עז בן עז בן רחל עם רחל בן רחל בן עז
ד הפרוטיות אסורות והרמך מותר וארני השדה חיה רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם הקופד וחולדת הסנאין חיה חולדת הסנאין רבי יוסי אומר בית שמאי אומ' מטמא בכזית במשא וכעדשה במגע ו' שור בר מין בהמה ר' יוסי או' מין חיה כלב מין חיה רבי מאיר אומר מין בהמה החזיר מין בהמה הערוד מין חיה הפיל והקוף מין חיה ואדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך הלכה ה' הפרוטיות אסורות והרמך מותר כו' ר' אימי בשם ר' לעזר רמכה דלא כלינס כמה דתימר בני הרמכים אבני השדה חיה ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה טעמא דרבי יוסי וכל אשר יגע על פני השדה בגדל על פני השדה הירורות והנעמית הרי הן כעוף לכל דבר והנחש הרי הוא כחיה רבי חייה בשם רבי יוחנן ששה ספיקות הן הצלף באילן כבית שמאי כלי חרס בכלי נתר כבית שמאי חולדת הסנאים בשרצים כבית שמאי פול מצרי בזרעים ואנדרוגינס באדם כוי בחיה דברי הכל רבי חמא בר עוקבא אמר ואמה טריקסין מהו ואמה טריקסין רבי יונה בוצרייה אמר טריכסון מה מבפנים מבחוץ אמר רבי יוסי מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני הדא אמרה מבפנים אמר ליה רבי מנא והכתיב ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה אורך ועשרים רוחב הדא אמרה מבחוץ שור בר מין בהמה כו' רבנין אמרין מיכא הוה וערק לתמן רבי יוסי אומר עוקריה מן תמן הוה הא שור עם שור בר אינן כלאים דלא כרבי יוסה דרבי יוסה אמר כלאים ואילין דמתרגמין ותורי בר וראמנין כרבי יוסה רבי בא בשם רבי שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה אווז עם אווז הים תנה רבי יודה בן פזי דבר דליה ולא ידעין מאן תנה קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמר אסור בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן ואדם מותר בכולן לחרוש ולמשוך כתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו בשור ובחמור אין את חורש אבל חורש את בשור עם אדם בחמור עם אדם הדרן עלך כלאי הכרם
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.