א הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבי' לרשות היחיד חייב מרשות היחיד לרשו' היחיד ור"ה באמצע רבי עקיבה מחייב וחכמים פוטרין הזורק מרשות היחיד כו' זריקה תולדת הוצאה היא ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן והוא שנחה מרשות הרבי' לרשות היחיד על דעתיה דרבי אפילו לא נחה על דעתהון דרבנן והוא שנחה דאמר ר' בא בר חונה בשם רב לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה מילתיה דרבי יוחנן אמרה אפילו אינה מקורה דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן והוא שתרד לאויר מחיצות רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן מתניתא דרבי דרבי עבד אויר מחיצות כממשן אמר ליה דברי הכל היא הכא בגיטין ויתיביניה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה מה בין גיטין מה בין שבת אמר רבי אילא בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה ונעשית היא מאיליה ברם הכא התורה אמרה ונתן בידה ברשותה שמואל אמר לא שנו אלא למטה מעשרה הא למעלה מעשרה אסור מילתיה דרבי אלעזר אמר אפילו למעלה מעשרה מותר דאמר רבי אילא בשם רבי אלעז' מעגלות למד ר' עקיב' ועגלות לאו למעלה מעשרה אינין אית תניי תני כיצד אית דלא תני כיצד על דעתיה דרבי אלעזר אית כאן כיצד על דעתיה דשמואל לית כאן כיצד רבי יצחק בי רבי אלעזר שאל זרק מרשות היחיד לרשות הרבי' ונזכר עד שהוא ברשות הרבים על דעתיה דרבי עקיבה יעשה כמי שנחה ברשות הרבים ויהא חייב שתים אמר רבי חונה לא חייב רבי עקיבה אלא על ידי רשות היחיד השנייה רבי אבהו אומר בשם רבי אלעזר בשם רבי יוחנן היה עומד ברשות הרבים וזרק למעלה מעשרה רואין שאם תפול אם נחה בתוך ארבע אמות פטור ואם לאו חייב והתני שמואל מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רואין שאם תפול נחה בתוך ארבע אמות פטור ואם לאו חייב תמן את אמ' אין רשות הרבים מצטרפת והכא את אמר רשות הרבים מצטרפת אמר רבי חונה תמן שאם תפול קרקע שתחתיה רשות היחיד ברם הכא שאם תפול קרקע שתחתיה רשות הרבים תני בשם רבי יודה זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון וניתנין לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן מתופרי יריעות למד רבי יהודה שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו ולאו כרמלית היא אמר רבי חיננא מן הצד היו מזרקין
ב כיצד שני גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שניהן בדייטי אחת המושיט חייב והזורק פטור שכך היתה עבודת הלוים ג' שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשין מזו לזו אבל לא זורקין חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מיכן פטור רב אמר לית כאן פטור אלא מותר על דעתיה דרב למעלה מעשרה מותר על דעתיה דשמואל למעלה מעשרה אסור רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו מרוח אחת מן אילין עגלות ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון רבי אחא בשם רבי מיישא בלבד על ידי שנים בכל אתר את אמר שנים שעשו פטורין והכא את אמר שנים שעשו חייבין שנייא היא שכך היתה עבודת הלוי' באהל מועד מה היתה עבודת הלוי' באהל מועד שתי עגלות זו אחר זו בר"ה מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין תני בר קפרא שלא לנהוג בקרשים ביזיון א"ר יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל ר' זעורא בעי עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה א"ר יוסה פשיטא לרבי זעורא שאין עומד מצד אחד מצטרף פשיטא ליה שאין עומד מצד אחד רבה לא צורכה דלא אפילו עומד השני חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מה אנן קיימין אם בגבוהין עשרה ורחבן ארבעה רשות בפני עצמה היא גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה הדא היא דאמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוץ ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ומות' לכאן בלבד שלא יחליף אלא כן אנן קיימין בשאינן לא רחבים ארבעה ולא גבוהין עשרה לא כן אמר חייה בריה דרב כל המעכב דריסה ברשות הרבים נקרא כרמלית אמר ר' יודן מה דאמר חייה בריה דרב באמצע אבל מן הצד רשות הרבים מבטלתה אמר רבי יוחנן לית כאן פטור אלא מותר תמן תנינן המיפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב אם להוציא ממנה הליחה פטור אמר רבי יוחנן לית כאן פטור אלא מותר תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור אם לרפואה חייב אמר רבי יוחנן לית כאן פטור אלא מותר תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב אמר רבי זעורה ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב הוי לית כאן פטור אלא מותר
ג הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ והזורק בארץ ארבע אמות חייב זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב מתניתא בשאין שם חור אבל אם יש שם חור מחלוקת רבי מאיר וחכמים על דעתיה דרבי מאיר בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום על דעתון דרבנן אם יש בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום ואם לאו אין את רואה את הכותל כגמום אלא כסתום רב חסדא אמר במודד לוכסן ואין סופה לירד רבי חייה בשם רבי יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה רבי חגי בעא קומי רבי יוסה לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן אמר ליה תמן זרעים נהנין מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנין מן הערוגה יאות רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן בשהיה המקום מונדרן כהדא דתנינן זרק חוץ לארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות חייב אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן והיא שנחה
ד הזורק בים ארבע אמות פטור אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מעשרה טפחים רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק בתוכו ארבע אמות חייב לא סוף דבר ארבע אמות בים אלא אפילו זרק בכל הים פטור שכל הים נקרא כרמלית ולמה תנינתה תרין זימנין רבי חנניה בשם רבי פינחס בשהיו שני רקקים אחד הרבים מהלכין בו ואחד אין הרבים מהלכין בו אלא כשהן נדחקין שלא תאמר הואיל ואין הרבים מהלכין בו אלא כשהן נדחקין אינו רשות הרבים אלא רשות היחיד לפום כן צרך מימר רשות הרבים הוא
ה הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן ספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו אבא בר רב הונא אמר בקשורות בגמי רבי יוסי בי רבי בון אמר והן שעיריבו רבי חייה רבי אימי תריהון בשם רבי לעזר חד אמר בשאין ביניהן רוחב ארבע וחורנה אמר אפילו יש ביניהן רוחב ארבע ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי יוסה ר' יעקב בר זבדי רבי חייה בשם רבי אלעזר אפילו אינן גבוהות עשרה הווי דו אמר בשאין ביניהן רוחב ארבעה הוון בעיי מימר מאן דאמר בשאין ביניהן רוחב ארבעה אפילו אינן גבוהות עשרה מאן דאמר גבוהות עשרה אפילו יש ביניהן רוחב ארבע אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל והוא שיהא כל אויר כרמלית בתוך עשרה ספינה שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה רבי יהודה אומר אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוהה מן המים עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה רבי אבהו אמר רבי יוחנן בעי ולמה מתוכה לים מותר מפני שאינה גבוהה עשרה אין כיני אפילו מן הים לתוכה ולמה מן הים לתוכה אסור מפני שהיא עמוקה עשרה אין כיני אפילו מתוכה לים אמר רבי אבון ולמה מתוכה לים מותר מפני סכנה סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מותר מה בין סלע ומה בין ספינה ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולא כרמלית היא כלום הוא מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות אמר רבי אילא על ראשה סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה יותר מיכן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים רבי בון בר חייה בעי מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל מכיון שהים מקיפה מכל צד כמי שכולה כרמלית אחת רב המנונא אמר נסר שהוא חוץ לספינה ואין בו רוחב ארבע מותר לישב בו ולעשות צרכיו בשבת אמר רבי מנא אילו אמר תיבה פחותה יאות אמר רבי אבון מאן דבעי מיעבד תקנה לאילפא מוציא נסר חוץ לשלשה שאין בו רוחב ארבעה ואת רואה את המחיצות כאילו עולות רבי יעקב בר אחא בשם רב המנונא שכל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן רבי יצחק בי רבי אלעזר מפקד לרבי הושעיה בי ר' שמי דהוה פריש מעביד ליה סל פחות
ו הזורק ונזכר עד שלא תצא מידו קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור זרק לעשות חבורה בין באדם בין בבהמה ונזכר עד שלא נעשית החבורה פטור זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחילתן וסופן שגגה תחילתן שגגה וסופן זדון תחילתן זדון וסופן שגגה פטורין עד שתהא תחילתן וסופן שגגה כיני מתניתא והזיד וקשיא אילו ירה חץ להרוג בו את הנפש והתרו בו וחזר בו שמא כלום הוא הוי סופך מימר והזיד רבי יוסי בן חנינה אמר בשוגג בלא תעשה ובמזיד בלא תעשה רבי יהושע בן לוי אמר בשוגג בהיכרת ובמזיד בהיכרת תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יהושע בן לוי את ה' הוא מגדף ונכרתה הגע עצמך אפילו מזיד בהיכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן רבי אבהו בשם רבי יוחנן השוגג בחלב ומזיד בחטאת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן תני אין מתעסקין לא בחלבים ולא בעריות המתעסק בשבת פטור בחלבים ובעריות חייב היך עבידא אמר הרי אני קוצר חצי גרוגרת וקצר כגרוגרת פטור הרי אני אוכל חצי זית ואכל כזית חייב הרי אני מתחמם בה והערה בה חייב הדרן עלך הזורק
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.