א המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה הוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו המצניע לזרע כו' רבי ירמיה אמר רבי יוסי בי רבי חנינה בעי מתניתין דרבי יהודה דרבי יהודה אמר אומן באומנותו חייב אתא רבי יודה בר פזי בשם רבי יוסי בי רבי חנינה דרבי יהודה היא אמר רבי יוסה בר' חנינה לא אתיא אלא לדיגמא שכבר נתפייס הלוקח אבל לזרע ולרפואה אפילו כל שהוא חייב הצניעו זה והוציאו זה פטור רבי שמעון בן אלעזר מחייב מה אנן קיימין אם בשהוציאו מדעת השני דברי הכל פטור אם בשהוציאו מדעת הראשון דברי הכל חייב אלא כן אנן קיימין בסתם ורבנן אמרי חזקה מדעת השני הוציאו רבי שמעון בן אלעזר אומר חזקה מדעת הראשון הוציאו
ב המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאם בין שהוציאם אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה חזקיה אמר בקופה של קישואים ושל דילועין היא מתניתין שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו מבחוץ אבל בקופה שהיא מליאה פירות כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב אמרין מילתיה דרבי יוחנן פליגא דאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן סרוד שמקצתו מבפנים ומקצתו מבחוץ נטל מיכן ונתן לכאן פטור אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת אמר רבי מנא קומי רבי יוסה תיפתר בפרוץ אמר ליה והא תנינן קופה אית לך מימר קופה פרוצה מיי כדון אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד חזקיה אמר הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור אמר רבי שמואל בר רב יצחק הוציא קורה מרשות היחיד לרשות הרבים עד שלא הניחה ברשות הרבים נכנס ראשה לרשות היחיד אחרת הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור אמר רבי יוחנן אכן שהיא נתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב שמואל אמר קופה שהיא מליאה פירות ונתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מה פליג כאן בשהפכה על צדה וכאן בשלא הפכה על צידה רבי בון בר חייה בעי עקר אבן ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה מה את עבד לה כמשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבי' לתוכה ומרשות הרבים לרשות הרבים אחרת רבנן דקיסרין אמרין רבי יוחנן בעי נתן חמשה על גבי חמשה מה את עבד לון במשתמש מרשות היחיד לכרמלית מכרמלית לרשות היחיד מרשות היחיד לרשות היחיד אחרת
ג המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפו חייב שכן משא בני קהת לאחר ידו ברגלו ובפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובאפונדתו ופיה למטה בין אפונדתו לחלוקו ובחפת חלוקו במנעלו ובסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין רבי יוסי בעי מעתה הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב והן משא בני קהת וכתיב ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה שמן המאור בימינו וקטרת הסמים בשמאלו ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו שמן המשחה איכן היה נתון רבי אבון בשם רבי אלעזר כמין צלוחית קטנה היה לו באפונדתו אין תאמר שהיה קטן אמר רבי יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן דוך דוכנים היה רבי יהודה בי רבי אמר מרכל היה תני רבי חייה ולמה נקרא שמו מרכל שהיה מר על הכל אלא שאין גדולה בפלטין של מלך אמר רבי לוי כתיב ולבש הכהן מדו בד והרים את הדשן אלא שאין גדולה בפלטין של מלך
ד המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור לאחריו ובא לו לפניו חייב באמת האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר רבי יהודה אומר אף במקבלי פיטקין כן תמן תנינן רבי ישמעאל השזורי ורבי שמעון אומר לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב על מה נחלקו על דבר שהוא משם שני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר רבי אילא בשם רבי אלעזר כמאן דאמר בשני שמות נחלקו ברם כמאן דאמר בשם אחד נחלקו וכאן שני שמות הן והוא פטור לאחריו ובא לו לפניו חייב כמאן דאמר בשם אחד נחלקו ברם כמאן דאמר בשני שמות וכאן בשם אחד הוא והוא חייב רבי אילא בשם רבי אלעזר תניין אינון מאן דאמר תמן חייב אוף הכא חייב מאן דאמר תמן פטור אוף הכא פטור באמת אמר רבי אליעזר כל מקום ששנו באמת הלכה למשה מסיני
ה המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו את החי במיטה פטור אף על המיטה שהמיטה טפילה לו את המת במיטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייבין ורבי שמעון פוטר ו' המוציא ככר ברשות הרבים חייב הוציאוהו שנים פטורין לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר בעשותה היחיד שעשה חייב שנים שלשה שעשו פטורין רבי יושוע דרומיא אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא קני גירדי רבי פוטר רבי אלעזר בי רבי שמעון מחייב אמר לו רבי כך שמעתי מאביך אמר לו שמשתי את אבא עומדות מה שלא שימשתן ישיבות ורבי תלמידיה דרבי שמעון בר יוחי דהוי לא תלמידיה דרבי יעקב בר קודשי הוה אלא כך אמר ליה שמשתי את אבא עומדות מה שלא שמשת את רבך ישיבות כשהיה רבי אלעזר בי רבי שמעון נכנס לבית הוועד היו פניו של רבי מקדירות אמר ליה אבוי ויאות זה ארי בן ארי אבל אתה ארי בן שועל מן דמך רבי אלעזר שלח רבי תבע באיתתיה אמרה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול ו' אמר רבי שמואל בר רב יצחק הדא דאת אמר בצריכין לכיליין כגון אילין תותייא אבל אם אינן צריכין לכיליין חייב אף על הכלי את החי במיטה פטור אף על המיטה דחייא טעין גרמיה את המת במיטה חייב דברי הכל לא כן תני אף ריח רע כל שהוא ואמר רבי אילא אף רבי שמעון מודה בה ומודה רבי שמעון באיסורי הנייה אמר רבי יודן תיפתר במת גוי ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו תני חצי זית מן המת וחצי זית מן הנבילה ופחות מכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר מה טעמא דרבי שמעון כבר נתמעטה הטומאה מה טעמון דרבנן בההיא דרבי יודן תיפתר במת גר ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו
ו הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת רבי אליעזר מחייב חטאת וחכמים אומרים משום שבות התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור ורבי שמעון פטור בזה ובזה רבי אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינה מה פליגין בשנטלן הוא אבל אם נטלן אחר מאוסין הן דברי חכמים רבי אחא רבי נחום בשם רב לעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה הגודלת חייבת משום בונה ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי בנייה באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא אמר רבי זעורא לא מסתברא דלא משום אריג מחלפא שיטתיה דרבי זעורא דתמן אמר רבי זעורא רבי חייה בשם רבי יוחנן הקולע שלש נימין באדם חייב משום אריג אמר רבי זעורא לא טווי ואריג הוא והכא הוא אמר הכין כאן במרובה וכאן בממועט הדא דאת אמר באדם אבל בבהמה טהור כהדא דתני העושה פסיקיא לילבב לישפר להדיק בה את המרצופין לתלותה בצואר בהמה טהור הדא דאת אמר בפשוטין אבל במקופלין בין באדם בין בבהמה טמא הכוחלת חייבת משום כותבת הפוקסת חייבת משום צובעת יצחק בר אוריון אמר מה פליגין בשלא תלש כנגד הנקב אבל אם תלש מכנגד הנקב אף רבי שמעון מודה רבי ירמיה בעי היה כולו בארץ ונקב חוץ לארץ אשכחת אמר מה דצריכא לרבי ירמיה פשיטא ליצחק בן אוריון אילין אינין והא אית לך חורניין עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים התולש מעציץ נקוב חייב ומשאינו נקוב פטור רבי יוסה אמר לה סתם רבי חנניה מטי בה בשם רבי שמואל בר רב יצחק התורה ריבת בטהרת זרעים מה טעמא וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע וגו' הדרן עלך המצניע
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.