א אמר רבי עקיבה מניין לעבודה זרה שהיא מטמא במשא כנידה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים כתיב תועבה בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגומר תועבה בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך וגו' תועבה בשרצים לא תאכל כל תועבה אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה רבי עקיבה אומר לתועבה שבנידה הוקשה מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא אי מה הנידה מטמא באבן מסמא אף עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא רבי זריקן בשם רב יהודה ואית דאמרין בשם רב חסדא מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא ורבנן אמרי לתועבה שבשרצים הוקשה מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט אי מה השרץ מטמא בכעדשה אף עבודה זרה מטמא בכעדשה רבי זעורה ר' יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר רבי אבהו בשם ר' יוחנן ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה מטמא בכזית אי מה המת עד שיכניס ראש אצבעו אף עבודה זרה עד שיכניס ראש אצבעו נתיצה נתיצה מבית המנוגע מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו אף עבודה זרה עד שיכניס ראשו ורובו אמר רבי חנניה זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחמורים אמר ר' מנא מחוורת היא ולמה הוא מקישה למת לשרץ ללמד מהם לקלים שבה הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה אבל בשלימה אפי' כל שהו' דא"ר חונה ר' חמא בר גוריון בשם רב הבעל ראש גוייה היה ונאפון היה וישימו להם בעל ברית לאלהים מה טעמא דר' עקיבה תעב תתעבנו כנידה מה טעמון דרבנין שקץ תשקצנו כשרצי' מה מקיימין רבנן טעמא דר' עקיבה תעב תתעבנו צאיהו נבליהו מה מקיים ר' עקיבה טעמון דרבנן שקץ תשקצנו שקציהו נבליהו מניין לרבנן נבליהו רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי אלעזר צא תאמר לו צואה תאמר לו צאיהו נבליהו את שקורין אותו פני מלך קורין אותו פני כלב עין כוס עין קוץ גדיא גלייא רבי תנחומה בשם רב חונא העי אשר עם בית און מקדם לבית אל מקדם היו קורין אותו בית אל ועכשיו קורין אותו בית און תני בשם רבי אלעזר לא רצה להיקרות עמדה קורין אותה עמידה דא"ר אבא בר כהנא תמן צווחין לפעלה טבא עמדה וצווחין לרחוץ של מימי רגלים עמידה מה מקיים רבי עקיבה צא תאמר לו רבי יוסי בי ר' בון רב חונה בשם רב יוסף מיכן שאין אומרים לאדם צא עד שיכניס ורובו אית מתנית' אמרה ע"ז כנידה ומשמשיה כנידה ואית מתנית' אמר' ע"ז כנידה ומשמשיה כשרץ מ"ד עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה ניחא ומאן דאמר ע"ז כנידה ומשמשיה כשרץ כל עצמו אין כתיב נידה אלא במשמשין וטמאתם את ציפוי אלילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תיפתר בחקוקים על גופה ר' יעקב דכפ' חנן אמ' תיפת' במשתחוה לאפוד עצמו כעניין שנ' ויעש אותו גדעון לאפוד מתני' כמאן דאמר עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה ותנינן אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך בנייו והא תנינן שלשה בתים הן תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך חידשו דאמר רבי זעורא רב חונה בשם רב המשתחוה לבית אסרו רבי זעורה רבי אבהו בשם רבי יוחנן המקדיש את הבית מועלין בו אמר רבי זעורה הוויי בה רבנן פלוגא מאן דאמר אסרו מועלין בו מאן דאמר לא אסרו אין מועלין בו התיב רבי חגי קומי רבי יוסה מתניתא פליגא על רב השוקת שבסלע אין ממלין בה מפני שחקקה ואח' כך חיברה הא אם חיברה ואחר כך חקקה לא וההן בית לאו כמי שחקקו ואחר כך חיברו הוא מה עבד לה רב פתר לה סיתותן של אבני' היא גמר מלאכתן ולית הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר ע"ז שנשתברה אסורה לא כן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר והא תנינן שלש אבנים הן תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה ואפילו על רבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא דרבי שמעון בן לקיש אמר עבודה זרה שנשתברה מותרת לא כן סברנן מימר אם בעתיד לחזירן לכליין דברי הכל אסור ואמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה אם היו מונחין במקומן לא כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין הן ואילו במקומן הן רבי בא בשם רב המשתחוה לבית אסרו לאילן לא אסרו והא תנינן שלש אשירות הן תיפתר שנשתחוה לזמורה ואח' כך נטעה לוי אמר השתחוה לבית אסרו למערה לא אסרה מה בין בית ומה בין מערה אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל בית היה לו שעת תלישה מער' לא היה לה שעת תלישה
ב מניין לספינה שהיא טהורה שנאמ' דרך אניה בלב ים מניין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונים ארבע בארבע רוחות ערוגה ואחת באמצע שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה תצמיח לא נאמר אלא זרועיה תצמיח ולא מן הים למדת מה ים טהור אף הספינה טהורה ולא מן השק למדת מה השק משמש בים ומשמש ביבשה ספינה משמשת בים ואינה משמשת ביבשה רבנן דקיסרין אמרי זו ספינה של חרש מה השק אינו מלמד על כל האמור בפרשה יצא כלי חרש שאינו כתוב בפרשה שילמד עליו השק זירועיה מיעוט זירועיה שנים אמר רבי שמואל בר סיסרטא משנים את למד ארבעה מה שנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך איפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעי אמר רבי יונה עבודה פוגעת בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו רבי יהושע בן לוי אמר זרעה זרעיה זירועיה וכרבי יהודה דרבי יהודה אמר ששה זרע זרעה זרעיה זירועיה רבי חגי אמר זרעיה חמשה כל ההן דאנא משכח לה אנא מחיק לה אישתאלת לרבי חונה ספרא דסדרא ואמר זירועיה מלא רבי יוחנן בשם רבי ינאי כולהון חוץ לששה אם כולהן חוץ לששה ניתני תשעה אמר רבי תנחום בוצריה וכיני בערוגה שבערוגות היא מתניתה
ג מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה מניין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים מניין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו' אמר רבי יוחנן מסני למדו ירד משה בשלישי בשבת אמ' להן היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה כל מי שפירש ברביעי יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה א"ר יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש ר' עקיבה אומ' לעולם הן חמש וכן לדורות תמן תנינן הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי רבי אלעזר בן עזריה רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ארבע עונות פעמים שהן חמש פעמים שהן שש רבי עקיבה אומר לעולם הן חמש אם יצאת מקצ' עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית הא ר' ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה ר' עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה מה ביניהון עונות שלימות ביניהון רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה ותני כן על דר' עקיבה לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה שששית תני רבי אלעזר בן עזריה אומר יום ולילה עונה ומקצת עונה ככולה ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמאה יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה שימשה את ביתה ערב שבת לאח' שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמאה אמר רבי יוחנן מדברי כולם טבולי יום קיבלו ישראל את התורה הדא דאת אמר בנשים אבל באנשים כבר טהרו מה טעמא וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלת' אמר רבי יוחנן זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה אבל דברי חכמים עד שלשה ימים מיכן והילך היא נסרחת ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה תורת הזב עד שלשה ימים אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים אנן תנינן מרחיצין את הקטן תניי דבית רב מרחיצין את המילה רבי אבהו בשם ר' יוחנן הלכה כמי שהוא אומר מרחיצין את הקטן אמר רבי יוסה על כורחך את אמר מרחיצין את הקטן תני שמואל לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת אמר רבי יוסה כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי תני מתניתך ולא עוד אלא שמזלפין חמים על גבי מכה בשבת אם אומר שמרחיצין את המילה מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן רבי אבהו בשם רבי אלעזר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה רבי אבין בשם רבי אבהו טעמא דרבי אלעזר בן עזריה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבי' בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיות' כואבים בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם רבי יעקב בר אחא אמ' ר' אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין בשובתא לכן צריכה אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת שמואל אמר מפני הסכנה רבי יוסה בעי אם מפני סכנה מחמין לו חמין רבי יוסי בי רבי בון בשם רבנן תמן מחמין לו חמין בשבת ותני כן מחמם הוא אדם לונטית ונותנה על גבי מכה בשבת לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתנינה על גבי מעיו בשבת רבי יהושע בן לוי אמר לית כאן אלא מותר בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהם ויש מהן שהיה מלבין ויש מהן שהיה מאדים והיו מתביישין אלו מאלו חזרו להיות קושרים אותו בפתחו של היכל ויש שנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים חזרו וקשרו אותו בסלע כתיב לכו נא ונוכחה יאמר יי' וגו' תני רבי אליעזר אומר אם יהיו חטאיכם כשנים וגו' כשנים שבין שמים לארץ כשלג ילבינו יתר מיכן כצמר יהיו רבי יהושע אומר אם יחיו חטאיכם כשנים כשני אבות כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו אמר רבי יודן בר פזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשון ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו בשני ורבנן אמרי אם יהיו חטאיו של אדם כפי שניו כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו אמר רבי יודן ענתדרייא בשעה שעונות קלין כשלג ילבינו בשעה שהן כבידין כצמר יהיו
ד מניין לסיכה שהיא כשתייה ביום הכיפורי' אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמתיו מניין לסיכה כו' כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש והא תני ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה אמר רבי יוחנן לית כאן סך אמר רבי אבא מרי אם אומר את לית כאן סך לית כאן שותה דלא כן דבר שהוא בא משני לוויין מצטרף מניין שהוא מחוור בעשה רבי אלעזר בשם רבי סימיי לא נתתי ממנו למת מה אנן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין לחי הוא אסור לא כל שכן למת אי זה דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זה סיכה
ה המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן כשבכה מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג כדי לכבס בהן בגד קטן כשבכה רבי יהודה אומר כדי להעביר על הכתם וקשיא כמון ומלח מצטרפין רבי אילא בשם רבי אלעזר במיני מתיקה שנו תמן תנינן שיעור המלבן המנפס והצובע והטווה והכא את אמר הכין תמן בצובע ברם הכא במוציא לצבוע נתר נטרון בירית ביריתה קימון קליא אשלג רבי יוסי בי רבי בון אמר אצרות רוח
ו פלפלת כל שהיא ועיטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן מעפר המזבח מאבני המזבח ממקק ספרים ממקק מטפחותיהן כל שהן מפני שמצניעין אותן לגונזן רבי יהודה אומר אף המוציא ממשמשי עבודה זרה כל שהוא שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם תני אף ריח רע כל שהוא אמר רבי אילא אף רבי שמעון מודה בה מודי רבי שמעון באיסורי הנייה
ז המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת זרעוני גינה פחות מכגרוגרת רבי יהודה בן בתירה אומר חמשה זרע קישואין שנים זרע דילועין שנים זרע פול מצרי שנים חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא מפני שמצניעין אותה לרפואה רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא מפני שמצניעין אותו לקטן לשחק בו וקשיא אילו הוציא והוציא בהעלם אחת כלום הוא חייב אלא אחד למי נצרכה לרבי אליעזר שלא תאמר מינים הרבה ייעשו בהעלימות הרבה ויהא חייב על כל אחת ואחת לפום כן צרך מימר אינו חייב אלא אחד זירעוני גינה פחות מכגרוגרת רבי יהודה בן בתירה אומר חמשה מה טעמא דרבי יהודה בן בתירה שכן דרכן להיזרע בערוגה זרע קישואין שנים זרע דילועין שנים זרע פול מצרי שנים תני חטים מדיות שתים רבי שמואל בשם רבי זעירא חיטין על ידי שהן חביבות עשו אותן כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת הדא דאת אמר בטהור אבל בטמא כמלוא פי הכלב ציפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא שמצניעין אותה לרפואה אמר רבי אחא שכן אשה סטיפה מושחת ממנה והיא מתרפא תמן אמרין מאן דבעי ניפרוש מן דרך הארץ אכיל פלגא ושביק פלגא של שמאל אסור ושל ימין מותר אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית כיצד הוא עושה אמר רבי יוסי בר' בון יהב לה גו צלוחית דבש רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא הא טהו' בין חי בין מת כגרוגרת רבי יהודה כדעתיה דרבי יהודה אומר אוכלין טהורין אין משחקין בהן והא כתיב התשחק בו כצפור לא היתר מן כלל איסור הוא והא כתיב כצפור אמר רבי מתניה מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמאה היא הדרן עלך רבי עקיבה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.