א המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף את הקילורית ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית רבי שמעון אומר כולן ברביעית לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא למצניעיהן המוציא יין כדי מזיגת הכוס כו' רבי זעורא שאל לרבי יאשיא כמה שיעורן של כוסות אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי תמן תנינן מפנין ארבע וחמש קופות רבי זעורא שאל לרבי יאשיה כמה הוא שיעורה של קופה אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה רבי יוסה בר' בון בשם רבי יוחנן דרבי יהודה היא דתני מים כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס מזוג בכמה נישמעינה מן הדא מים כדי גמייה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג אפילו בכמה כוסות כמה הוא שיעורן של כוסות רבי אבון אמר טיטרטין ורביע מהו לשתותן בכרך אחד מן מה דאמר ר' יוחנן בהלל אם שמעה בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפי' שתיין בכרך אחד יצא מהו לשתותן מפוסקין כלום אמרו שישתה לא שישתכר אם הוא שותה אותן מפוסקין אף הוא אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית תני רבי הושעיה יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון מהו לצאת מזוגין מן מה דתני רבי חייה ארבעה כוסו' שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין אמר רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום מה טעמא אל תרא יין כי יתאדם תני מבושל כדי תבל מהו לצאת ביין מבושל רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל רבי יונה כדעתיה דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזק רישיה עד עצרתא רבי יודה בי רבי אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד חגא חמתיה חדא מטרונה אפוי נהירין אמרה ליה סבא סבא חדא מן תלת מילין אית בך או שתיי חמר את או מלוה ברבית את או מגדל חזירין את אמר לה תיפח רוחה דההיא איתתא חדא מן תלת מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי דכתיב חכמת אדם תאיר פניו רבי אבהו נחת לטיבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירן אמרון קומי ר' יוחנן אשכח ר' אבהו סימה אמר לון למה אמרון ליה אפוי נהירן אמר לון דילמא אורית' חדתא שמעתה סליק לגבי' אמ' ליה מאי אוריתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקתא וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו אמר רבי חנינה לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין אמר רבי יונה חכים אנא לה דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש תני חצי שמינית טברנית הישנה אמר רבי יוחנן הדא דידן הוות ולמה לא אמר עתיקתא בגין דהוות ביומוי אית דאמרין דהוות זעירא ורבת וזערת ולא זערת כמה דהוות כמה הוא שיעורו של כוס רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע תני יבש כזית דברי רבי נתן רבנן דקיסרין בשם רבי יוסה בי רבי בון בשם רבי יוחנן אתיא דרבי נתן כרבי שמעון כמה דרבי שמעון אומר ברביעית כן רבי נתן אומר ברביעית לכשיקרש יהא בו כזית רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעשה בפרדה של בית ר' שמתה וטהרו דמה משום נבילה רבי אלעזר שאל לרבי סימון עד כמה ולא אגיביה שאל לרבי יהושע בן לוי ואמר ליה עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובאש לרבי אלעזר דלא חזר ליה רבי שמעון שמועתא רב ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא אמר ליה רבי יצחק בר כהנא עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובעיט ביה אמר ליה רבי זריקן בגין דשאל לך את בעט ביה אמר ליה הא דלא הוות דעתי עלי כדמר רבי חנין והיו חייך תלויים לך מנגד זה הלוקח חטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסידקי ולא תאמין בחייך זה הלוקח מן הפלטר ואנא סמוך לפלטירא מיי כדון העיד ר' יהושע בן בתירה על דם נבילות שהיא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמות מטמא תמן תנינן דם השרץ כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו ואין לנו כיוצא בו כשיעור טומאתו אבל דמו מטמא כבשרו אמר רב יוסף מאן דמר טמא כרבי יהודה טהור כרבי יהושע בן בתירה אמר ליה רב אבדומה נחיתה ויאות רבי יהודה מוריינא דנשיה הוה תני דם כדי לכחול עין אחת רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן בדם עטלף שנו חלב הדא דאת אמר בחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת דבש הדא דאת אמר בהין עתיקי ברם בהן דידן כדי לבשל ביצה קלה שמן כדי לסוך אבר קטן ובלבד אבר קטן של קטן בן יומו מים כדי לשוף את הקילורית אמר רבי לעזר הדא דאת אמר באילין מיא דטלא ברם באילין דידן כדי להדיח פני מדוכה ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית רבי בא בשם רב חסדא במפנה מבית לבית היא מתניתא ר' שמעון אומר כולם ברביעית משיבין חכמים לר"ש איפשר לומ' דבש ברביעית וחומץ ברביעית והוא מתיב לון כמה דאית לכון כל האוכלין מצטרפין בככותבת כן אוף אנן אית לן כל המשקין מצטרפין ברביעית לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא למצניעיהן אמר רבי מנא למצניעיהן כל שהן ותני כן על דרבי שמעון לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא למוציאיהן הא למצניעיהן כל שהן ותני כן על דרבנן לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא למצניעיהן הא למוציאן ברביעית
ב המוציא חבל כדי לעשות ממנו אוזן לקופה גמי לעשות תלאי לנפה ולכברה רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו מידת מנעל לקטן נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין המוציא קשר מוכסין חייב נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה כו' הדא דאת אמר בהין רכיכה ברם בהן קשייה כדי לבשל ביצה קלה גמי כדי לעשות תלוי לנפה ולכברה הדא דאת אמר בהין גוויא ברם בהן ברייא כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה תני הוצין כדי לעשות אוזן לקפיפה מצרית הדא דאת אמר באילין רכיכיא ברם באילין קשייא כדי לעשות צפורה הוציא כלי נצרים חייב תורי דקל שנים זמורות לנטיעה שתים אם לבהמה כמלוא פי גדי אם לעצים כשיעור העצים הוציא שתי נימין מזנב הסוס מזנב הפרה חייב שכן מתקינין אותן לנשבין זיפי חזיר אית תניי תני שתים אית תניי תני אחת מאן דאמר שתים באילין רכיכתא מאן דאמר אחת באילין קשייתא גלעינים לנטיעה שתים אם לבהמה כמלוא פי חזיר כמה הוא מלא פיו אחת אחרים אומרי' חשבון חמש הוציא סיאה אזוב וקורנית אם לאוכלין כגרוגרת אם לבהמה כמלוא פי גדי אם לעצים כשיעור העצים אם להזייה כשיעור הזייה רבי יהודה אומר כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן ובלבד קטן שהוא יודע לנעול המוציא קשר מוכסין תני הוציא קשר מוכסין עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור רבי יהודה אומר אף משהראהו למוכס חייב שהוא ראוי להראותו למוכס אחר הוציא שטר חוב עד שלא הראהו לבעל חוב חייב משהראהו לבעל חוב פטור רבי יהודה אומר אף משהראהו לבעל חוב חייב שהוא ראוי להראותו לבעל חוב אחר נייר מחוק תני אם יש בו חלק כדי לכתוב שתי אותות חייב
ג עור כדי לעשות קמיע דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שהיא שמע ישראל דיו כדי לכתוב עליו שתי אותיות כוחל כדי לכחול עין אחת זפת וגפרית כדי לעשות נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן עור כדי לעשות קמיע כו' אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע מאן דאמר כדי לעשות קמיע בהין רכיכה ומאן דאמר כדי ליתן על הקמיע בהין קשייא קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל הדא דאת אמר בקולף פני העור ברם בהין דוכסוסטון כדי לכתוב שתי פרשיות שבמזוזה דיו הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותות אם בכלי צריך יותר תמן תנינן כמה יהא במים ויהא בהם כדי הזייה רבי ירמיה בעי לא מסתברא אם בכלי צריך יתיר כוחל כדי לכחול עין אחת אמר רבי בון בר חייה שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצא לשוק אמר רבי אבון אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן אלא שכן אשה חוששת אחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק אמר רבי מנא מה תנא חוששת אלא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק לבבתיני באחת מעיניך רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה שכן אשה סומה באחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק זפת וגפרית כדי לעשות נקב רבי יוסי בר חנינא אמר במזניק שנו שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן תני רבי חייה כדי ליתן על פי סדק קטן
ד דבק כדי ליתן בראש השבשבת חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב ר' יהודה או' כדי לעשות פטפוט סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב סיד כדי לסוד קטנ' שבבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי מהו חרסית חוורה שמואל אמר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה תני שמואל עפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה תני חרש כל שהוא גמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית רבי זעורא בשם שמואל ובלבד מן המוכן ותני כן מגופת חבית וחרסיה מותר לטלטלן בתוך הבית השליכן לאשפה אסור ליגע בהן אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בעשוי כביצה ודברי רבי נחמיה בחבוט
ה אדמה כחותם המרצופין דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול דק כדי לזבל קלח של כרוב דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כדי לזבל כרישה חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עבה או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבבצים טרופה ונתונה באילפס קנה כדי לעשות קולמוס כו' רבי חייה בשם רבי יוחנן והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעתיו רבי זעורא בעי ניחא עד הכא דילמא עד הכא תמן תנינן מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק ניטל המוחק טמא מפני הכותב רבי זעורה בעי ניחא עד הכא דילמא עד הכא אמר רבי יוסי כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש בשבת כגרוגרת מכביצה
ו עצים כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות חף זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר צרור אבן כדי לזרוק בעוף רבי אליעזר אומר כדי לזרוק בבהמה עצם כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות חף מהו חף סרגיד תמן תנינן ניטלו חפין טמא מפני נקבים נסתתמו נקבים טמא מפני חפים מחלפה שיטתיה דרבי יהודה תמן הוא עבד חף כלוט והכא הוא עבד חף סרגיד זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר תמן תני ושל זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן והכא את אמר הכין רבי אחא רבי מיישא רבי כהן בשם רבנן דקיסרין כאן בעבה כאן בחדה אית דבעי מימר כאן במטלטל כאן במוציא צרור אבן כדי לזרוק בעוף שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כדי שיזרוק לאחורי העוף וירגיש ודכוותה כדי שיזרוק לאחורי בהמה ותרגיש תני צרור מקורזל כזית וכאגוז וכביצה נוטלו ומקנח בו את רגליו רבי ישמעאל בר' יוסה אמר משום אביו עד מלא היד רב יהודה אמר בייתוס בן זונין היה יושב ושונה לפני רבי אמר כך אנו אומרי' צריך שיהא יושב ומשקל ביד אמר ליה הכל מותר חוץ מן העשוי בחפיסה רבי אילא בשם רבי ינאי ישנו כמלוא רגל מדוכה קטנה של בשם אמר רבי יוסה לא אמרו אלא של בושם הא של בשמים לא רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש צרור שעלו בו עשבים נוטלו ומקניח בו את רגליו והתולש ממנו בשבת חייב חטאת תני רבי חייא חרס כל שהוא אסור לקנח בו אמר רבי יוסי בי רבי בון לא סוף דבר חרש אלא אפילו אזני חביות וכל דבר הנכנס לאור ויוצא רבי יוסי בן יוסי אמר צרור שקינח בו חבירו ומים שאין בהן ארבעים סאה אסור לקנח בהן רבי חנניה בשם רבי מנא מים שליקלק בהן הכלב אסור לקנח בהן ותני כן אין מקנחין לא בפי הכלב ולא בפני הכלב ולא במים שליקלק בהן הכלב ולא במים שאין בהן ארבעים סאה וההן דמשזג גו ביבני וההן דמשזג אמבטיתה רע לטבעות רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונה חמשה דברים נאמרו בקלומית של קנה אין שוחטין בה ואין מוהלין בה ואין מחצצין בה את השינים ואין מחתכין בה את הבשר על גבי השולחן ואין מקנחין בה מפני שרוח רעה שורה עליה
ז חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומ' כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי לקבל רביעית אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר לא ימצא במכתתו לחתות חרש אש מיקוד אמר לו רבי יוסי משם ראייה לחשוף מים מגבא חרש כדי ליתן בין פצים כו' רבי יוחנן אמר מקדשין בו רבי שמעון בן לקיש אמר אין מקדשין בו רבי לעזר שאל על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש למה אין מקדשין בו מפני שאינו מקבל טומאה הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הרי אינן מקבלין טומאה ומקדשין בהן אלא משום שאינו מקבל רביעית ולא מודה רבי שמעון בן לקיש בכלי חרש קטן שלם כל שהוא שמקדשין בו הוי לית טעמא אלא משום שאין עליו תואר כלי וקשיא על דרבי יוחנן לפסול את הגוייה אינו פוסל ולקדש מקדשין בו אלא כרבי יוסה דרבי יוסה אמר אף של חרש כל שהוא כלום אמר רבי יוסי לא בשלם דילמא בשבור אנן קיימין תני רבי חייה מסייע לרבי יוחנן תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי שמעון בן לקיש הדרן עלך המוציא יין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.