א כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאינן קורי' בהן אף על פי שכתובין בכל לשון טעונין גניזה מפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש כל כתבי הקודש כו' מהו בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן בין שיש בהן טעיות בין שאין בהן טעיות והא תני ספר שיש בו שתי' שלש טעיות בכל דף ודף מתקנו וקורא בו ארבע אינו קורא בו מן מה דתנינן מפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש הדא אמרה בין תורה לנביאים לכתבי הקודש אין מצילין אותן מפני הדליקה מאן דאמר מטמאין את הידים מצילין אותן מפני הדליקה ומאן דאמר אין מטמאין את הידים אין מצילין אותן מפני הדליקה התיבון הרי עברי שכתבו תרגום הרי אינו מטמא את הידים ומצילין אותו מפני הדליקה מן מה דתנינן אף על פי שכתובין בכל לשון טעונין גניזה הדא אמרה שמצילין אותן מפני הדליקה מתניתא דרבי שמעון דרבי שמעון אמר אין דבר משום שבות שעומד בפני כתבי הקודש מה פליגין תמן מפני בזיונן ברם הכא כל עמא מודיי שמצילין אותן מפני הדליקה למי נצרכה לרבן שמעון בן גמליאל אף על גב דרבן שמעון בן גמליאל אמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית מודי הוא הכא שמצילין אותן מפני הדליקה מעשה ברבן גמליאל שהיה עומד על הבניין בהר הבית והביאו לו ספר איוב כתוב תרגום ואמר לבנאי וגנזו תחת הנדבך אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה אבל שונין ודורשין בהן צרך דבר נוטל ובודק דלמא רבי ורבי חייא רבא ורבי ישמעאל בי רבי יוסה היו יושבין ופושטין במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת מן המנחה ולמעלה ושיירו בה אל"ף בי"ת אחד אמרו למחר אנו באין וגומרין אותה עם כשרה נפטר לביתו נכשל באצבעו וקרא על גרמיה רבים מכאובים לרשע אמר ליה רבי חייה בחובינו מטתך כן דכתי' רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם אמר לו רבי ישמעאל בי רבי יוסי אילו לא היינו עוסקין בעניין כך היה לנו לומר על אחת כמה וכמ' שהיינו עוסקין בעניין ועלה לביתו ונתן עליה ספוג יבש וקשר עליה גמי מבחוץ אמר רבי ישמעאל בי רבי יוסי ממנו למדנו שלשה דברי' ספוג אינו מרפא אלא משמר גמי שהוא מן המוכן ואין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה מעתה במקום שיש בית המדרש אל יקראו במקום שאין בית המדרש יקראו לית לך אלא כהדא דתני רבי נחמיה דתני רבי נחמיה מפני מה אין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה מפני שטרי הדיוטות שאם אומ' את לו שהוא מות' אף הוא או' מה בכך שנתעסק בשטרותיי מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא אומר כתבי הקודש אסור שטרי הדיוטות לא כל שכן הדא אמרה שהמשנה קודמת למקרא ודא מסייעא לההיא דתני רבי שמעון בן יוחי דתני רבי שמעון בן יוחי העוסק במקרא מידה שאינה מידה העוסק במשנה מדה שנוטלין ממנה שכר העוסק בתלמוד אין לך מידה גדולה מזו לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאת אמר עד שלא שיקע בו ר' רוב משניות אבל מששיקע בו רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה ברכות שכתוב בהן עניינות הרבה מן התורה אין מצילין אותן מפני הדליקה מיכן אמרו כותבי ברכות שורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך רבי ישמעאל לבודקו כיון שהרגיש בקול פעמותיו של רבי ישמעאל נטל תכריך של ברכות וזרקן לתוך ספל של מים בלשון הזה אמר לו גדול עונש האחרון מן הראשון אמר רבי יהושע בן לוי הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק הדורשה מתחרך השומעה אינו מקבל שכר אמר רבי יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן אסתכלית אשכחית כתוב בה מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה ציווי כנגד שנותיו של אבינו אברהם דכתיב לקחת מתנות באדם וכתיב האדם הגדול בענקים מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתילים כנגד שנותיו של אבינו יעקב מלמד שכל הקילוסין שישראל מקלסין להקדש בה כנגד שנותיו של יעקב שנאמ' ואתה קדוש יושב תהילות ישר' מאה ועשרים ושלשה פעמים שישר' עונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן הללוי' הללו אל בקדשו לאהרן קדושו לאהרן קדוש ה' אפילו כן אנא מתבעית בליליא רבי חייה בר בא חמא חד ספר דאגדה אמר אי מה כתיב טבאות תקטע ידה דכתבתה אמר ליה חד אבוי דההוא גברה כתבה אמר ליה כן אמרת תקטע ידה דכתבתה והוות ליה כן כשגגה שיוצא מלפני השליט הגיליונים וסיפרי מינין אית תניי תני קורע אזכרותיהן ושורפן אית תניי תני שורפן הן ואזכרותיהן אמר רבי טרפון אקפח את בניי שאם יבואו לביתי שאני שורפן הן ואזכרותיהן שאם יהיה הרודף רודף אחריי שאני נמלט לתוך בתיהן של עבודה זרה ואיני נמלט לתוך בתיהן של מינין שעובדי עבודה זרה אינן מכירין אותו וכופרין בו אבל המינין מכירין אותו וכופרין בו ועליהן אמר דוד הלא משנאיך יי' אשנא וגו' זה מדרש דרשו ומה אם להטיל שלום בין איש לאשתו אמר הכתוב השם שנכתב בקדושה ימחה על המים סיפרי מינין שמטילין איבה ותחרות ומחלוקות בין ישראל לאביהן שבשמי' אינו דין שישרפו הן ואזכרותיהן
ב מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוכן מעות ולאיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירה אומר אף למפולש מתניתא בשאינו טפול לו אבל אם היה טפול לו כגופו הוא ניחא תיק הספר עם הספר תיק תפילין עם התפילין רבי חגי בשם רבי זעירא שמע לה מהדא חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם וכן הוא אומר באדין גובריא אילך כפיתו בסרבליהן וגו' אף על פי שיש בתוכו מעות ייבא כיי דמר רבי יעקב בר אחא אמר חיננא קרתיגנאה בשם רבי הושעיה דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עלי' ככר ומטלטלה לאיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש הא למפולש לא בכל אתר את אמר אין המהלך כמניח וכא את אמר המהלך כמניח אלא בזורק תמן את אמר הזורק פטור וכא את אמר הזורק חייב רבי חזקיה בשם רבי אחא בשלא עיריבו אנן קיימין בן בתירה כר' יהודה דתנינן תמן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין
ג מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת רבי יוסה אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות רבי בון בר חייא בשם רבי בא בר ממל דרבי נחמיה היא דאמר אינן ניטלין אלא לצורך אמר רבי יוסה טעמא דרבנן תמן כל מה שיש בבית מן המוכן ברה הכא אם אתה אומר כן אף הוא מציל מן היום למחר מתניתא דרבי הונדקס דאמר לעולם מצילין מזון שלש סעודות תיפתר בשנפלה דליקה בלילי שבת עד שלא אכלה ביום הכיפורים מאי איכא למימר על דעתהון דרבנן לא יציל כלום כל עמא מודוי שמצילין מזון סעודה אחת מפני הסכנה תני מצילין לחולה ולקטן בבינונית ולרעבתן כדי מזונו מערבין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית תני אין מערימין רבי יוסי בי רבי בון אמר מערימין אית תניי תני מצילין ואחר כך מזמן אית תניי תני מזמן ואחר כך מציל מאן דמר מציל ואחר כך מזמן כמאן דמר מערימין ומאן דמר מזמן ואחר כך מציל כמאן דמר אין מערימין תני אף מכבין להציל מתניתא דרבי שמעון דאמר אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש תני אף מטמאין להציל והתני בכל קודש לא תגע לרבות התרומה היא תרומה היא מעשר שני מאי כדון ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול תני כשם שמצילין מן הדליקה כך מצילין מיד הגייס ומיד הנהר ומיד המפולת ומיד כל דבר שאובד
ד מצילין סל מלא ככרות אף על פי שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לאחרים בואו והצילו לכם אם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר שבת ולאיכן מצילין אותן לחצר המעורבת בן בתירה או' אף לשאינה מעורבת מתניתא דרבי יוסי דאמר לעולם מצילין מזון שלש סעודות מכיון שכולה גוף אחד כמי שכולה סעודה אחת ואומר לאחרים בואו והצילו לכם שכן דרכן להזמין אורחין בשבת אם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר השבת תמן תנינן מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת תמן את אמר משכוניה גביה הכא מאי אית לך אמר רבי אבא מרי לכך שנינו נקרא פיקח
ה ולשם הוא מוציא את כל כלי תשמישו ולובש כל מה שהוא יכול ללבוש ועוטף כל מה שהו' יכול לעטוף ר' יוסי או' שמונה עשר כלי וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים בואו והצילו עמי רבי יוסי אומר שמונה עשר כלי ואילו הן מקטורן ניקלי ופונדא ופיליון ומעפורת וקולבין של פשתן וחלוק של צמר ושתי אמפליות שני סבריקין ושני אבריקין שני מנעלין וכובע שבראשו וחגור שבמתניו וסודרין שעל זרועותיו ואומר לאחרים בואו והצילו עמי שכן דרכן להשאיל כלים בשבת
ו רבי שמעון בן ננס אומר פורשין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהם את האור מפני שהוא מחרך עושין מחיצה בכל הכלי' בין מלאים בין ריקנין בשביל שלא תעבר הדליקה רבי יוסי אוסר בכלי חרש חדשים מלאים מים שאינן יכולין לקבל בהן את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה כיני מתניתא משיאחוז האור בהן רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב ספר שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד השני ואם כבה כבה אחז בו האור משני צדדין פושטו וקורא בו ואם כבה כבה טלית שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד שני ואם כבה כבה אחז בה האו' משני צדדין נוטלה ומתעטף בה ואם כבת' כבת' ר' שמואל בשם רבי זירא דרבי יוסה היא אמר רבי יוסה הוה סברינן מימר מה פליגין מימר רבי יוסה ורבנן בשעשה מחיצה של כלים אבל עם עשה מחיצה של מים לא ממה דמר רבי שמואל בשם רבי זעירא דרבי יוסי היא הדא אמרה אפילו עשה מחיצה של מים היא המחלוקת
ז נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו שכן שביתתו עליך נכרי שבא לכבות בימי רבי אמי נפלה דליקה בכפר אפיק רבי אימי כרוז בשוקי דארמאי ומר מאן דעבד לא מפסיד אמר רבי אלעזר בי רבי יוסה קומי רבי יוסה סכנה הייתה אם היתה סכנה אפילו רבי אמי יטפי ולא כן תני כל דבר שיש בו סכנה אין אומרין ייעשו דברים הללו בנשים ובקטנים אלא אפילו בגדולים אפילו בישראל מעשה שנפלה דליקה בחצר יוסי בן סימאי בשיחין וירדו בני קיצרה של ציפורין לכבות ולא הניח להן אמר להן הניחו לגבאי שיגבה חובו מיד קשר עליו הענן וכיבהו במוצאי שבת שלח לכל חד מהם סלע ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר אמרו חכמים לא היה צריך לעשות כן חד נפתי הוה במגורה דרבי יונה נפילת דליקה במגורה דרבי יונה אזל ההוא נפתייה בעי מטפייתה ולא שבקיה אמר ליה בגרך מדלי אמר ליה אין ואישתיזיב כולה רבי יודן דכפר אימי פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מינה אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו ולא כן תני ראו אותו יוצא ומלקט עשבים אין את זקוק לו תמן אין לו צורך בעשבים ברם הכא יש לו צורך כיבוי
ח כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תישך אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני אני לו מחטאת כופין קערה על גבי הנר ייבא כיי דמר רבי שמעון בי רבי ינאי אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכי' לה בשביל שלא תתגלגל אבל אין כופין עליה את הכלי שמואל אמר אף כופין עליה את הכלי ועל צואה של קטן ולא מאכל תרנגולין אינון אמר רבי עוקבן תיפתר באילין רכיכה שלא יבואו לידי מירוח ועל עקרב שלא תישך מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת רבי עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עובדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין
ט נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור עשה גוי כבש לירד בו ירד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה גוי כבש לירד בו וירדו בו זקנים לצורכו ולצורך ישראל נישמעינה מן הדא שמואל איקבל גבי חד פרסיי איטפי בוצינא אזל ההוא פרסיי בעא מדלקתיה והפך שמואל אפוי כיון דחזיתיה מתעסק בשטרותיו ידע דלא בגיניה אדלקה והפך שמואל אפוי אמר רבי יעקב בר אחא הדא אמרה לצורכו ולצורך ישראל אסור אמר רבי יונה שנייא היא שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו אמר רבי אליעזר משום שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו למה הפך שמואל אפוי אמרו לו מה אנו לירד אמר להן הואיל ולא בשבילינו עשה מותרין אנו לירד הדרן עלך כל כתבי הקדש
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.