א בשלשה פרקי' בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבה בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב רבי לעזר ורבי שמעון אומר באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי איפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול בשלשה פרקים בשנה כו' אמר רבי אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא בשלשי' יום קודם למועד שדורשין בהלכותיו אמר רבי יוחנן מפני שהן פירקי לידה רבי אחא ר' תנחום בר חייה בשם רבי יהושע בן לוי כדי שתהא בהמה מצוייה לעולי רגלים אמר רבי יודן שלא יבוא לידי בל תאחר אמר רבי יוסה כל המשהא טיבלו עובר תמן תנינן רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן אמר רבי חונה טעמא דרבי מאיר עד כאן הן מתמצות לילד מן הישנות מיכן ואילך הן מתחילות לילד מן החדשות רבי יוסה בי רבי בון בשם רב חונה טעמא דרבי אלעזר ורבי שמעון לבשו כרים הצאן אילו הבכירות ועמקים יעטפו בר אילו האפילות יתרועעו אף ישירו אילו ואילו נכנסין לדיר להתעשר אמר בן עזאי הואיל ואילו אומ' כך ואילו אומרי' כך יהו האלוליי' מתעשרין בפני עצמן הא כיצד נולד לו בחמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין נולד לו חמשה באב וחמשה בתשרי הרי אילו מצטרפין ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו רבי ירמיה רבי מיישא בשם רבי שמואל בר רב יצחק שכן נחלקו עליה אבות העולם מאן אינון אבות העולם תנא רבי יונה קומי רבי ירמיה רבי ישמעאל ורבי עקיבה זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד היה דרבי עקיבה אין תימר רביה אית בר נש אמ' לרביה הואיל ואילו אמ' כך ואילו אמר כך רבי אבון בשם רבי שמואל בר רב יצחק שמע לה מן הדא אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאתה לחלוק עלינו את השוין זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד הוה לרבי עקיבה אין תימר רביה אית בר נש אמר לרביה אלא שבאת לחלוק עלינו תמן תנינן כל הנולדין באחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אילו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אילו מצטרפין אמר רבי יוסה זאת אומרת מעשר בהמה לא עשו אותו לא כחנט ולא כשליש אין תימר כחנט ניתני כל המעוברין מעשרים ותשעה באלול אין תימר כשליש ניתני כל הנולדין עד עשרים ושנים בו רבי שמי בשם רבי בון בר חייה כשליש עשו אותו כרבי שמעון דרבי שמעון אמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר קם רבי מנא עם רבי שמי אמר ליה אתה אמרת הדא מילתא אמר ליה אין אמר ליה והתנינן בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן לא אפי' נולד עד עשרים ותשעה באלול אית לך מימר בן עזאי כר' שמעון לא כרבנן היא כמה דאת אמר על דרבנן מניחן לשנה הבאה והן מתעשרין עם בני שנתן כן את אמר על דבן עזאי מניחן לגורן הבא והן מתעשרין עם בני אלול אמר רבי חונה זאת אומרת ימים שהבכור מחוסר זמן בהן עולין לו מתוך שנתו אמר רבי מנא רבי יונה אבא שמע לה מן הדא כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר וגו' הא כיצד משעת לידתו את מונה לו שנה
ב בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל רבי ישמעאל אומר יוונית כתוב עליהן אלפא ביטא גמא אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילה ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלישכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומ' הלשכה העשיר שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם נקיים מיי' ומישראל ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם רבי זעירא שאל רבי אושעיא כמה הוא שיעורן של שלש קופות אמ' ליה נלמוד סתום מן המפורש תני בשלש קופות של שלש שלש סאין שהן תשעה סאין שהן עשרים ושבע סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל מפני מה כתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל לומר אין מסתפק מן הראשונה קודם לשנייה ולא משנייה קודם לשלישית תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס רבי זעירא שאיל את רבי יאשיהו כמה הוא שעורן של כוס אמר ליה נלמד סתום מן המפורש דתני ר' חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית יין האיטלקי הכוס מזוג בכמה אמר ר' יוסי בר ביבין משום רבי יוחנן נישמעינן מן הדא מים כדי גמיעה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמיעה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס כמה שיעורן של כוסות רבי אבין אמר טטרטין ורביע מהו לשתותן בכרך אחד מדאמר רבי מאיר אמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אם שתאן בכרך אחד יצא מהו לשתותן בפיסקין כלום אמרו שישתו לא כדי שישתנה ולא ישתכר אם שתה בפיסקין אף הוא אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית תאנא רב אושעיה יוצאין ביין של שביעי' מהו לצאת בקונדיטון מדתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין ביין קונדיטון מהו לצאת ביין מזוגין מדתני ר' חייא ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין אמ' רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנ' אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו וגו' תאני מבושל כמטובל מהו לצאת ביין מבושל אמר רבי יונה יוצאין ביין מבושל רבי יונה לטעמיה דרבי יונה כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזוק רישיה עד חגא חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירין אמרה סבא סבא חדא מהני תלת מילין אית בך או דשתויי חמרא את או דמלוי ברבית את או דמגדל חזירי את אמר לה תיפח רוחא דההיא איתתא דחדא מאלין תלת מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי דהכין כתיב חכמת אדם תאיר פניו רבי אבהו אתי לטיבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי רבי יוחנן אשכח ר' אבהו סימא אתא לגביה אמ' לי' מאיר מה אורייא חדתא שמעת אמ' ליה תוספתא עתיקא קרא עליה חכמת אדם תאיר פניו אמ' רבי חנן לוגא דאוריתא תמונתא עתיקא דמוריסא דציפורי אמר רבי יונה וחכמנא ליה דבית שמאי הוה מכילין בה דבש תני חצי שמינית תברנית אמר רבי יוחנן חדא דידן הוה ולמה קרי ליה עתיקה מן בגין דהוה ביומא אית דאמרי דהות זעירא ורבת ואית דאמרי דאזעירא אזערת כמא דהות כמה הוא שיעורן של כוס רבי יוסי בשם רבי יוסי בן פזי ורבי יוסי בר' ביבין בשם רבי שמואל אצבעיים על אצבעיי' על רום אצבע ומחצ' ושליש אצבע רבנן דקיסרין ורבי יוסי בר ביבין בשם שמואל אתיא דרבי נתן כרבי שמעון כמה דרבי שמעון אמר ברביעא כן אמ' רבי נתן ברביעא לכשיקרש ויהא בו כזית רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעשה בפירדת ר' שמתה וטהרו את דמה משום נבילה ושאל רבי אלעזר את רבי סימון עד כמה ולא אשגח ביה ושאל ליה רבי יהושע בן לוי דאמר ליה עד רביעית טהור יותר מכן טמא ובעט רבי אלעזר עד דלא אחזר ליה רבי סימון שמעתא רבי ביבא הוה יתיב מתנו הדין עובדא אמר ליה רבי יצחק בר ביסנא עד רביעית טהור יותר מכן טמא ובעט ביה אמ' ליה רבי זריקא בגין דשאל לך את בעט ביה אמר ליה בגין דלא הות דעתי בי בעיטנא ביה דאמ' רבי חנן והיו חייך תלואים לך מנגד זה שלוקח חיטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה שלוקח מן הציוקי ולא תאמין בחייך זה שלוקח מן הפלטר ואנא סמיכנא אפלטר ומהו בדי העיד רבי יהושע בן פתורא על דם נבלה שהוא טהור מה לטהור לטהר מן הכשר הא לטמא אתה מטמא תמן תנינא דם השרץ כבשרו מטמא ואין מכשיר ואין לנו כיוצא בו ושיעור טומאתו שדמו מטמא כבשרו אמר רבי יוסי פליגין בה תרין אמוראין חד אמר טמא וחד אמר טהור מאן דאמר טמא כרבי יהודה ומ"ד טהור כרבי יהושע בן פתורא רב אבוה דאימן אחתיה דרבי יהודה מוריינא דנשיא הוה שמא יעני ויאמרו וכו' תני רבי ישמעאל קיווץ לא יתרום מפני החשד תני הגיזברין היו מפספסין בקילקין תני מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומיה מוי אמ' רבי תנחומא מפני הברכה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן בתורה ובנביאים ובכתובי' מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום בתורה מניין דכתיב והייתם נקיים מיי' ומישר' בנביאים מניין דכתיב אל אלהים יי' אל אלהי' יי' הוא יודע וישראל הוא ידע בכתובים מניין שנאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי בי רבי בון אי זהו המחוור שבכולן אמר ליה והייתם נקיים מיי' ומישראל
ג של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעתיו זורקו לפני התורם והתורם מתכוין ודוחפו לקופה אין התורם תורם עד שהוא אומר להן אתרום והן אומרים לו תרום תרום תרום שלשה פעמים ד' תרם את הראשונה וחיפה בקטבליות השנייה וחיפה בקבטליות השלישית לא היה מחפה ולמה היה מחפה שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל השנייה לשם כרכים המוקפין לה והשלישית לשם בבל ולשם מדי ולשם מדינות הרחוקות של בית רבן גמליאל כו' אילו שני כריים ותרם מאחד מהן על חבירו שמא לא פטר חבירו הנחת רוח היא להם שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה תרם את הראשונה כו' תני שמט את הקטבליות נעשו כולן שיריים תני שלישית היא היתה עשירה שבכולן שהיו בה איצטלי של זהב ודרכונות של זהב תני תרם את הראשונה לשם ארץ ישר' ולשם כל ישראל שנייה לשם כרכין המוקפין ולשם כל ישר' והשלישית לשם בבל ולשם מדיי ולשם מדינות הרחוקות ולשם כל ישראל תני נטל מן הראשונה אף על פי שיש בראשונה נוטל מן השנייה נטל מן השנייה אף על פי שיש בשנייה נוטל מן השלישית שלמה שלישית חוזר לשנייה שלמה שנייה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ושוקל רבי מאיר אומר חוזר לשיריים שהיה רבי מאיר אומר מועלין בשיריים שמא יצרכו להן בסוף וכן היה רבי פנחס בן יאיר אומ' זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדוש' מביאה לידי ענוה ענוה מביא' לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידו' חסידו' מביאה לידי רוח הקדש רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתי' תחיית המתי' מביאה לידי אליהו זכר לטוב זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב וכלה מכפר נקיות מביאה לידי טהרה דכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מביאה לידי קדוש' דכתיב וטהרה וקדש' קדושה מביאה לידי ענוה דכתיב כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו ואת דכא ושפל רוח ענוה מביאה לידי יראת חטא דכתיב ענוה יראת יי' יראת חטא מביאה לידי חסידות דכתיב וחסד יי' מעולם ועד עולם על יריאיו חסידות מביאה לידי רוח הקודש דכתי' אז דברת בחזון לחסידיך רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתי' דכתי' ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכר לטוב דכתיב אז תבין יראת יי' ודעת עליון תמצא תאנא בשם רבי מאיר כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר לשון הקדש ואוכל פירותיו בטהרה וקורא ק"ש בבקר ובערב יהא מבושר שבן העולם הבא הוא הדרן עלך בשלשה פרקים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.