א האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזור והוולד ממזר מזה ומזה לא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאים לא במציאת' ולא במעשה ידיה ולא בהפ' נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומ' אין יורשיו של זה ולא יורשיו של זה יורשין כתובת' מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין האשה שהלך בעלה למדינת הים כו' כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד ואמר אף הכא כן שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן והכא לא אחרים הטעו בה קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה ויקנסו בה אצל השיני ולא יקנסו בה אצל הראשון אמר רבי יוחנן מריח ערוה נגעו בה מעתה לא תהא צריכה ממנו גט שנייא היא שנישאת לו דרך היתר שמואל אמ' אומר אני שמא שילח לה גיטה ממדינ' הים התיב ר' חגיי קומי ר' זעיר' והתנינן אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא עליה מותרת לחזור לו אם אומר את שמא שילח לה גיטה ממדינת הים תהא אסורה לחזור לו אלא כר' יוסי בן כיפר דר' יוסי בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט פסלה מן הכהונה והתנינן אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה רבנין דקיסרין בשם ר' הילא כדי לברר איסורו של ראשון עד כדון ביודע' שהיא אשת איש לא היתה יודעת שהיא אשת איש נישמעינ' מן הדא קטנה שהשיאה אביה נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה וא"ר אילא תני תמן כל העריו' אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד ר' עקיב' או' אף אחות אשתו ואשת אחיו שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת והכא לא שנייא בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת ולא פירו' וא"ר אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל הדא דתימ' בשאכל עד שלא בא הראשון אבל אם אכל משבא הראשון מוציאה ואם נטלה מזה ומזה תחזור הדא דתימר בשנטלה משבא הראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמא דלא מפקה מיניה כן לא מפקא מינה והוולד ממזר מזה ומזה ניחא דוולד ממזר מן השיני הוולד ממזר מן הראשון רבי בא בשם ר' עקיב' אמ' דר' עקיב' היא דר' עקיבה אמר הבא על סוטתו הוולד ממזר המחזיר גרושתו משנישאת הוולד ממזר ר' יוסי בשם ר' הילא דברי הכל הוולד כשר כגיטה כן ממזירה מה נפק מן ביניהון נתן לה השני גט ואחר כך בא עליה הראשון על דעתיה דר' בא בשם ר' זעירא הוולד ממזר כר' עקיבה על דעתי' דר' יוסי בשם ר' הילא דברי הכל הוולד כשר לא זה וזה מיטמי לה הדא היא דתני רב חייה מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה אית תניי תני תצא בשלשה עשר דבר ואית תניי תני תצא בארבעה עשר דבר מאן דמר תצא בשלשה עשר דבר עבד במציאתה ובמעשה ידיה חדא ומאן דמר בארבעה עשר דבר עבד כל חדא וחדא מינהון חדא אמ' רבי ירמיה לויה שזינתה אוכלת במעשר ותני כן לוייה שנשבית או שבא עליה אחד מן הפסולין לה לא כל הימנה לפוסלה לויים המוזהמין מאימן לא חשו להם משו' ריח פסול והתנינן בת לוי מן המעשר אמר רבי יוסי תיפתר שבא עליה ישראל וילדה ממנו בן רבי ביסנא בשם רבי יהושע בן לוי כהנת שזינת אוכלת במעשר ולא מתניתא היא בת כהן מן התרומה הא במעשר אוכלת כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה אמר רבי נסא מיליהון דרבנן פליגין דאמר רבי הילא רבי שמעון בן יוסינא בשם רב הושעיה כהן שבא על גרושה והוליד בן ומת האב בתוך שלשים הבן חייב לפדות את עצמו לאחר שלשים יום חזקה שפדייו אביו ואם לאחרים הוא פודה לא כל שכן בנו ולא כבר תנינתה אין לה כתובה אמר רבי יוסי בן יעקב שלא תאמר בה קנסו ולא קנסו ביורשיה לפום כן צריך מימר אין לה כתובה סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו של בעל כך תהא אסורה לאחיו של בועל נישמעינה מן הדא האש' שהלך בעלה למדינ' הים באו ואמרו לה מת בעליך והיה לה יבם כהן ויבמה ומת ואחר כך בא בעלה אסור בה ומותר בצרת' אסור בה ומותר באשת אחיו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמר' שצרת סוטה מות' לאחיו של בועל אמר רבי יודה אתייא כרבנן דתמן דאמר רבי הילא ותניי תמן כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד רבי עקיבה אומר אף אחות אשתו ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא הדא אמר' צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל ברם כרבנן דהכא רבי אחייה אמר בשם רבי יוחנן הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה ערוה וערוה פוטרת צרתה אמ' רבי חנניה אפילו כרבנן דהכא אתייא היא בה קנסו ולא קנסו ביורשיה אמ' רבי חנניה בריה דרבי הילל אם כרבנן דתמן יהא מותר בה רבי זעירה בשם רבי יוחנן צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה שמואל אמ' גרושה עצמה מותר' לביתה מה פליג בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות צרת סוטה למה היא אסורה רבי יוחנן אמ' מריח ערוה נגעו בה רב אמר מפני שכתוב בה טומאה כעריות
ב רבי יוסי אומר כתובתה על ניכסי בעלה הראשון רבי לעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה רבי שמעון אומ' ביאתה וחליצתה מאחיו הראשון פוטרות צרותיהן ואין הוולד ממנו ממזר נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ג' נישאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן ייפה כח של בית דין שפטורה מן הקרבן הורוה בית דין להינשא וקילקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא להינשא הלכה ב' רבי יוסי אומר כתובתה על ניכסי בעלה הראשון כו' הלכה ג' נישאת על פי בית דין כו' רבי בא רב המנונא ורבי זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק מה אמר רבי יוסי בשאר כל הדברים וישמעינה מן הדא ר' יוסי אומ' כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו ואמר רבי בא רב המנונא ורבי זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק הדא אמרה לא חלוק רבי יוסי בשאר כל הדברים מה אמר רבי לעזר בכתובה מה אם דברים שנפלו דרך איסור את אומר זכאי כתובה שנפלה לו דרך היתר לא כל שכן מסתברא דרבי לעזר יודי לרבי יוסי רבי יוסי לא יודי לרבי לעזר רבי יוסי ורבי לעזר יודון לרבי שמעון רבי שמעון לא יודי לרבי יוסי ורבי לעזר הדא אמרה על דרבי שמעון ביאה פסולה פוטרת לא מסתברא דלא ניסית ברשות מותרת שלא ברשות אסורה אמר רבי יוחנן דברי רבי שמעון עשו בית דין הורייתן כזדון איש ואשה נישאת שלא ברשות כשגגת איש ואשה אמ' רבי יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי ויהא כן בהורייה בשהורו מותר לבוא על אשת איש ולא עקירת גוף הוא בשהורו עד חמש שנים אסורה מיכן ואילך מותרת ויהא כן בקילקול הקילקול דומה לאכילת חלב ודם בשהורו מותר לאכל חלב ודם
ג האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו מת בעליך ואחר כך מת בנך ונישאת ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והוולד הראשון והאחרון ממזר הלכה ד' האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים כו' מה את עבד כעידי מיתה או כעידי גירושין אין תעבדינה כעידי מיתה פליגא על רבנן דתמן אין תעבדינה כעידי גירושין פליגא בין על רבנין דהכא בין על רבנין דתמן אמר רבי יוחנן ותני כן שנים אומרים מת ושני' אומרי' לא מת לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תינשא ואם נישאת תצא תמן אמר לא שנייא היא מיתה היא גירושין לא תינשא ואם נישאת לא תצא על דעתיה דרבנין דתמן ניחא היא מיתה היא גירושין על דעתיה דרבנן דהכא מה בין מיתה מה בין גירושין רבי זעירה אמר לה סתם רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר הדעת מכרעת בעידי מיתה מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש אמ' רבי חזקיה רבנן דתמן בדעתין כמו דרבנן דתמן אומר בשעה שיצאת בעידות ברורה יצאת בו כן רבנין דהכא אמרין בשעה שניסית בעידות ברורה ניסית אמר רבי יוסי מסתברא דלא מחלפא שיטתין דרבנן דתמן לא מודיי רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביה מתוכה ושנים אומרי' לא מת אביה מתוכה שהשדה בחזקת של ראובן אילו אמרו שנים נתקדשה ונתגרשה ונשאת ושנים אומרים לא נתגרשה לא תצא יאות מתניתא פליגא על רבי יוחנן שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרי' לא נתקדשה לא תינשא ואם נישאת לא תצא אמר רבי הושעיה פתר לה ר' יוחנן שנים אומרי' נתקדשה ונתגרש' ושנים אומרי' לא נתגרשה לא תינשא ואם נישאת לא תצא מה בינה לקדמיתא תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש מתנית' פליגא על רבי יוחנן שנים אומרי' נשבית והיא טהורה ושנים אומ' נשבית והיא טמיאה לא תינשא ואם נישאת לא תצא אמ' רבי יוסי מאחר שאילו אומרי' טהור' ואילו אומ' טמיא' כמי שאילו אומ' נשבית ואילו אומרי' לא נשבית ואנו כחיין מפיה שנים אומרי' נתקדשה ושנים אומ' לא נתקדשה רבי יונה מדמי לה לחלבין אילו שנים אומ' פלוני אכל חלב ושנים אומ' לא אכל חלב שמא אינו מביא אשם תלוי מספק והכא יתן גט מספק אמ' ליה רבי יוסי לא תדמינה לחלבין שכן אפי' אמר ליבי נוקריני מביא אשם תלוי מתניתא פליגא על רבי יוסי שנים אומרים נתקדשה ושנים אמ' לא נתקדשה לא תינשא וסיפא פליג על ר' יונה אם נישאת תצא אמר רבי מנא לא דרבי יוסי אמר תינשא ולא דרבי יונה אמ' אם נשאת תצא לא אמר לה אלא לא תדמינה לחלבים שאפילו אמ' ליבי נוקריני מביא אשם תלוי
ד אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתייבמה ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברי' תצא והוולד הראשון והאחרון ממזר הלכה ה' אמרו לו מת בנך כו' לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם והוא יבמה שנישאת בלא חליצה רבי ירמיה אמר זה חולץ וזה מקיים רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן תצא רבי יוסי בשם רבי הילא תצא רבי יוסי שאיל לרבי פינחס היך סבר רבי אמר ליה כרבי ירמיה אמר ליה חזור בך דלא כן אני כותב עליך זקן ממרא אמר רבי זבידא מתניתא מסייעא לרבי יוחנן תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בו כדברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה רבו וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה לא אמר אלא אין ממזר ביבמה הא לצאת תצא והתנינן תצא ואמר רבי יוחנן תצא
ה אמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך אמרו לה קיים היה ומת הוולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ז' אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה זה מדרש דרש רבי לעזר בן מתיה אשה גרושה מאישה לא מאיש שאינו אישה הלכה ו' אמרו לה מת בעליך כו' הלכה ז' אמרו לה מת בעליך ונתקדשה כו' רבי יוחנן בשם רבי ינאי אין לה אלא משום זיהום כהונה ואין בית דין מזהמין אותה מה את מקיים לה בעד אחד או בשני עדים אין תקיימינה בעד אחד נמצאת או' עד אחד מתירה ליבם אין תקיימינה בשני עדים הוה פליגא על רב דאמר רב נחמן בשם רבי יעקב בשם רב נישאת על פי שנים אפילו דהוא אתי אמר לה לית תני ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש רבי אימי בשם ר' ינאי ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כשתצא מביתו יהא לה הויה אצל אחר ומניין שאין קידושין תופסין בכל העריות רבי תנחומא בשם רב הונא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ומת תלמוד לומר אחר פרט לפרשת עריות
ו מי שהלכה אשתו למדינת הים באו ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך באת אשתו מותר' לחזור לו הוא מותר בקרובות שנייה והשנייה מותרת בקרוביו ואם מתה הראשונה מותר בשנייה ט' אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת הייתה ומתה הוולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר י' רבי יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו י"א אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה מאביה מתה ונשא את אחות' מאמה מתה ונשא את אחות' מאביה מתה ונשא את אחות' מאמה מות' בראשונ' ובשלישית וחמישי' ופוטרו' צרותיהן ואסור בשניה וברביעית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה י"ב ואם בא על השנייה לאחר מיתת הראשונה מותר בשנייה וברביעית ופוטרות צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית ואין אחת מהן פוטרת צרתה הלכה ח' מי שהלכה אשתו למדינת הים כו' כתי' ושכב איש אותה שכיבה אוסרתה ואין שכיבת אחרת אוסרתה ואמר אף הכא תחת אישך פרט לאונסין אמר רבי מתנייה גזרו על דבר שהוא מצוי ולא גזרו על דבר שאינו מצוי דרך האיש לצאת למדינת הים אין דרכה של אשה לצאת למדינת הים תני אמר רבי יודה מודין בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו ועל מה נחלקו בבא על אחות אשתו שבית שמאי אומרי' פסל ובית הלל אמרו לא פסל חברייא בשם רבי יוחנן טעמא דרבי יודה באש ישרפו אותו ואתהן מה אנן קיימין אם לעניין שריפה אין נשרפת אלא אחת אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו ענין לאיסור עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל באש ישרפו אותו ואתהן הוא ואת שנייא והיו בית שמאי דנין מה במקום שבא איסור הקל על איסורה הקלה אסר את אוסריו כיון שבא איסור החמור על איסורה החמור' אינו דין שנאסור את אוסריו והיידין איסור קל אמר רבי יוחנן ראשה דפירקא וההן נוקל אינו אלא חומר שנייא היא שנישאת לו דרך היתר רבי הושעיה רבה אמר במחזיר את גרושתו משנישאת היא מתניתא למה לי משנישאת אפילו משנתארסה בגין דרבי יוסי בן כיפר דרבי יוסי בן כיפר אמר מן האירוסין מותרת רבי ליעזר אומר ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא עשה בה אחד מהן מאמר ואחר כך בא עליה השני למה לי עשה בה מאמר אפילו לא עשה בה מאמר למה לי בא עליה אפילו לא בא עליה בגין בית שמאי בגין רבי שמעון דתני אמר רבי שמעון לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על אחות אשתו שלא פסל את אשתו ועל מה נחלקו בבא על חמותו שבית שמאי אומרים פסל ובית הלל אומרי' לא פסל והיו בית הלל דנין האיש מותר בכל הנשים והאשה מותרת בכל האנשים קידשה הוא אסרה והיא אסרתו מרובה איסור שאסרה מאיסור שהיא אוסרתו שהוא אוסר' לילך להינשא לאיש זר והיא לא אסרתו אלא על קרובותיה בלבד והרי הדברים קל וחומר מה אם היא שאסורה איסור מרובה ושגגה עליו באיסורה ולא נאסרה אלא למותר לה הוא שאיסורו איסור ממועט ושגג באיסורו אינו דין שלא יהא אסור אלא למותר לו הדין דין בשוגג במזיד מניין תלמוד לומר אותה אותה שכיבתה אוסרתה אין שכיבת אחרת אוסרת' אימי אבוי דשמואל בר אימי בשם רב יהודה הלכה כרבי שמעון אתא עובד' קומי רבי מנא ואפיק לה דהוא סבר כרבי יהודה אלא שהיתה מתרגלת לבוא אצלו רבי בא ורב המנונא ורבי זעירא תרויהון אמרין זהו ראשו של פרק מה אמר רבי יוסה בשאר כל הדברי' נשמעינה מן הדא רבי יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרי' פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו ואמר רבי בא ורב המנונא ורבי זעירא תרויהון אמרין זהו ראשו של פרק הלכה ט' אמרו לו מתה אשתך כו' הלכה י' רבי יוסי אומר כל שהוא פוסל כו' הלכה י"א אמרו לו מתה אשתך כו' הלכה י"ב אם בא על השנייה כו' הלכה י"ג בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל כו' הלכה י"ד כיצד בן תשע שנים ויום אחד כו' רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש אחות אשתו נשואה הואיל והוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו ואחות אשתו פנויה הואיל ואינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו דמר רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש צריכה הימינו גט והיך עבידא גבר אית ליה בר וחורגא ואינתו אית לה בר וחורגה ואסבון דין לדין ואולידון ברא משריי מן חורגתא דאיתתא
ז י"ג בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים ואחים פוסלין על ידו אלא שהוא פוסל תחילה ואחין פוסלין תחילה וסוף י"ד כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחים באו עליה אחים עשו בה מאמר נתנו גט או חלצו פסלו על ידיו הא בסוף אינו פוסל אלא לאחר מאמרו אבל לאחר ביאתו פוסל אלא שהוא פוסל בדבר אחד והן פוסלין בארבעה דברים כיצד בן תשע שנים ויום אחד ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה אינו מייעדה לאחין אלא אם אמרת בבן וייעדינה לאחין מקל וחומר מה אם הבן שאינו קם תחתיו לחליצה ולייבום הרי הוא מייעדה לו אחיו שהוא קם תחתיו לחליצה ולייבום אינו דין שייעדנה לו תלמוד לומ' ואם לבנו ייעדנה הוא מייעדה אינו מייעדה לאחיו לא אם אמרת בבן שהוא קם תחתיו בשדה אחוזה תאמר באחיו שאינו קם תחתיו בשדה אחוזה הואיל ואינו קם תחתיו בשדה אחוזה אינו דין שייעדנה לו תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לבן בנו שמואל בר אבא בעא קומי רבי זעירא בפרשת נחלות את עבד בן בן כבן והכא לית עבד בן בן כבן אמר רבי זעירא מאן דמר לי הדא מילתא אנא משקי ליה קונדיטון התיב רבי תנחום הרי פרשת נחלות הרי עשיתה אח כבן ושאר כל הקרובים כבן ואין את עושה בן בן כבן התיבון רבנן דקיסרין הרי פרשת טמאות הרי עשיתה אח כבן ושאר כל הקרובים כבן ואין את עושה בן בן כבן אמר הא אזיל קונדיטון ואם לבנו ייעדנה לדעת אמר רבי יוחנן לית כאן לדעת אמר רבי יעקב בר אחא כן אית כאן כרבי יוסי בי רבי יהודה אמר רבי שמואל בר אבודמא אפילו תימר אית כאן כרבי יוסי בי רבי יהודה לא קטן הוא אם לבנו ייעדנה לדעת רבי יוחנן אמר מייעדנה בין לבנו הגדול בין לבנו הקטן בין לדעת בין שלא לדעת ר' שמעון בן לקיש אמר אינו מייעד' אלא לבנו הגדול בלבד לדעת בן תשע שנים ויום אחד עושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט על דעתיה דרבי יוחנן דהוא פתר לה בייעודין ניחא ייעודין שיש לו קניין בה עושה אלמנ' לכהן גדול גרוש' וחלוצה לכהן הדיוט על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דהוא פתר לה בנישואין תהא פטורה מן החליצה ומן הייבום והתנינן נשא אשה ומתה הרי זו פטורה אמר רבי אבין אתיא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יהודה ותני כן בן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה ויום אחד שהביא שתי שערות הרי זו שומא רבי יוסי בי רבי יהודה אומר הרי אילו סימנין רבי יעקב בי רבי בון בשם רבי יוסי בן חנינה והן שעמדו בו בשעת סימנין רבי יוסה בעי עמדו בו בשעת סימנין למפריעו הוא נעשה איש או מיכן ולבא רבי אבון פשיטא ליה למפריעו הוא נעשה איש כל שכן לבא די פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בי רבי יהודה ולמה לית רבי יוסי פתר הדא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסה בי רבי יהודה אמר רבי מנא דהיא צריכה ליה רבי יוסי בעי עמדו בו בשעת סימנין למפריעו נעשה איש או מיכן ולהבא ניחא אלמנה וגרושה תיפתר שבא עליה משהגדיל נתן לה גיטי חליצה תיפתר שבא עליה ומת וחלצו לה אחין ועל ידיו היא נעשית חלוצה מעתה אפילו פחות מתשע אמר רבי שמואל בר אבודמא וכיני אלא בגין דתנא כולהון תשע תנא אף הוא עמהון רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי מאחז למד רבי יוסי בי רבי יודה דתני אחז הוליד בן תשע והויין בן שש וכלב בן עשר כמאן דמר הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה
ח ט"ו בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד עליה פסל על ידיו ר' שמעון אומר לא פסל י"ו בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא על צרתה פסל על ידי עצמו רבי שמעון אומר לא פסל י"ז בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת נשא אשה ומת הרי זו פטורה י"ח בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת והראשונה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומ' מייבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות הלכה ט"ו בן תשע שנים ויום אחד כו' הלכה י"ו בן תשע שנים כו' הלכה י"ז בן תשע שנים כו' שמואל אמר דברי רבי מאיר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול וכמה דאת אמר עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול ודכוותה נעשה חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול ורבנין אמרין אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת נעשה חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת תני רבי חייא אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים שניה למה אינה מתייבמת אמר ר' לעזר דרבי מאיר היא דאמר רבי מאיר כל שאינו מייבמני אין מיבם צרתו אמר רבי יוחנן מיני שמעה רבי אלעזר ואמר' אמר ר' יוסה מתני' אמרה כן בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת אם לא ידע הראשון משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת הכא איתמר חולצת והכא איתמר מתייבמת הן דתימר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון והן דתימ' מתייבמת ר' שמעון ורבנן פשיטא הדא מילתא פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש מה פליגין בבן עשרים שמואל אמר למפריעו הוא נעשה איש רב אמר מיכן והילך הוא איש מתניתא פליגא בין על דין בין על דין הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן ויתיר בו שמא יביא שתי שערות בתוך שלשה חדשים כמאן דמר אין מקבלין התרייה על הספק מתניתא פליגא על שמואל אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שלא הביא שתי שערות למפריעו נעשה איש כמה דתימר בן תשע שנים ויום אחד ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש ודכוותה בן עשרי' שנה שלא הביא שתי שערות מיכן והילך הוא נעשה איש מה עבד לה שמואל פתר לה סמוך לעשרים שנה הדרן עלך האשה שהלך בעלה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.