Yevamot 9 — תלמוד ירושלמי יבמות ט

א יש מותרו' לבעליהן ואסורו' ליבמיהן מותרו' ליבמיהן ואסורו' לבעליהן מותרות לאילו ולאילו ואסורות לאילו ולאילו ב' אילו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן גדול כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישר' מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן יש מותרות לבעליהן כו' רבי ניחא בר סבא בעא קומי רבי יונה למה לינשא ואפי' קידש למה לי אלמנה ואפי' בתולה ואילין אינון זו וצרה אית לי חורנין צרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם אחיו שבא על אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסור' ליבם כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר לית כלליה דרבי כללין כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם לא כן אמר רבי יוסי בי רבי בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה כיני מתניתא כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל רבי יוסי בי ר' בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה מאי טעמא כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולים על הכשרות אבל לא פסולות על הכשירין ולא כשירו' על הפסולין והתני לא יקחו לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש סברין מימר בכשירות על הפסולות ואינן בפסולות על הכשירות

ב אילו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן הלכה ב' אילו מותרות לבעליהן כו' לא אמר אלא קידש הא אם בעל נפסלה בבעילה הדא דתנינן אסורו' אילו לאילו ואילין אינון הא אית לך חורניין המחזיר את גרושתו משנישאת אסורה לבעל ומותרת ליבם הוא שבא על אחות חלוצתו אסורה לבעל ומותרת ליבם פצוע דכא שנשא כשירה ויש לו אח כשר אסורה לבעל ומותרת ליבם הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר לית כללוי דרבי כללין

ג אסורות לאילו ולאילו כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר אסורות לאילו ולאילו ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן ואילין אינון הא אית לך חורניין סוטה אסורה לזה ולזה חלוצה אסורה לזה ולזה פצוע דכא שנשא כשירה ויש לו אח פצוע דכא אף אסורה לזה ולזה הדא מסייעא לר' יונה דאמר לית כללוי דרבי כללין הלכה ג' אילו מותרות ליבמיהן כו' הלכה ד' אסורות לאילו ולאילו כו'

ד שניות מדברי סופרים שנייה לבעל ולא שנייה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שנייא ליבם ולא שנייה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והולד כשר כופין אותו להוציא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ויש להן כתובה הלכה ה' שניות מדברי סופרים כו' השניות מדברי סופרין שנייה לבעל ולא שנייה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם מהו שיהא לה כתובה אצל היבם מאחר שהיא מותרת לו יש לה כתובה או מאחר שכתובתה על ניכסי בעלה הראשון והיא אסורה לו אין לה כתובה שנייה לייבם ולא שנייה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל מהו שיהא לה כתובה אצל היבם מאחר שהיא אסורה לו אין לה כתובה או מאחר שכתובתה על ניכסי בעלה הראשון והיא מותרת לו יש לה כתובה ולא פירות אמר רבי ירמיה שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד תני רבי יוסי ציידמיה קומי רבי ירמיה ופליג על רבי ירמיה וזכאי במציאת' ובמעש' ידיה ובהפר נדריה מהו ולא פירות שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל אמר ר' יוסה כל שעה הויא רבי אילה אמר לי תני מתניתך יורשה ומיטמא לה ותני כן מטמא הוא אדם ואשתו הכשירה ואינו מיטמא באשתו פסולה רבי אבון בעא קומי רבי מנא עבדי שניו' מהו שיאכלו בתרומה אמר ליה שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין תמן תנינן גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול שמואל אמר פסול ופוסל לכהונה ומר שמואל אכרזון בקרויבון פסול ופוסל בכהונה שמואל אמר אין מעשין אלא פוסלין שמואל אמר אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והא תנינן שניות לא בגין אמר שמואל והא תנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה שמענו שהוא מוציא שמענו כופין מה בין אילו לאילו אלא על ידי שהן דברי תור' ואין דברי תור' צריכין חיזוק לפיכך יש להן כתובה ואילו על ידי שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק לפיכך אין להן כתוב' אית דבעי מימ' אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר לפיכך יש להן כתובה ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר לפיכך אין להן כתובה מה נפק מן ביניהון המחזיר את גרושתו משנישאת מאן דאמר אילו על ידי שהן דברי תורה וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה ואית דבעי מימר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד וזה הואיל ואין קנסה בידו וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה רבי יעקב בר אחא אמר רבי זעירה ורבי הילא תריהון אמרין במזונות פליגין רבי יוחנן אמר יש לה מזונות אמר ליה רבי לעזר אומר לה הוציא ואת אמר הכין הוון בעיין מימר כן בתניי כתובה פליגין כל עמא מודיי שאין לה מזונות ביורשיה קנסו לא כל שכן בה ומאן דמר במזונות פליגין הא בתניי כתובה לא למה בה קנסו ולא קנסו ביורשיה

ה בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי ובן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר בת לוי מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר הלכה ו' בת ישראל מאורסת לכהן כו' בת ישראל מאורסת לכהן כל טהור בביתך יאכלנו ולית היא גו בייתה מכהן ליליד בית אין בין יליד בית לשומרת יבם לכהן כל טהור בביתך יאכלנו ולי' הוא גו בייתה וכן בת כהן לישראל ובת כהן כי תהיה לאיש זר מעוברת מישראל שומרת יבם לישראל ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם בנעוריה פרט למעוברת בת ישראל מאורסת ללוי אתם וביתכם ולית היא גו בייתה מעוברת מלוי יליד בית ואין כאן יליד בית אמר רבי יוסי כלום כתיב יליד בית אלא בכהן כמה דתימ' תמן הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל והכא נמי הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל שומר' יבם ללוי אתם וביתכם ולאו הוא גו בייתה וכן בת לוי ובת כהן כי תהיה לאיש זר ולא בת כהן כתיב אמר רבי יוסי בת אחת בת כהן ואחת בת לוי בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת בת ישראל שנישאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת מעוברת מישראל שומרת יבם לישראל ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם בנעוריה פרט למעוברת בת לוי מאורסת לכהן כל טהור בביתך יאכלנו ולית הוא גו בייתה מעוברת מכהן יליד בית ואין כאן יליד בית שומרת יבם לכהן כל טהור בביתך יאכלנו ולית הוא גו ביתא וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר ניחא בתרומה לא תאכל במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל רבי הילא בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה הוי הוא דאמר נותנין מעשר לכהונה

ו בת ישראל שנישאת לכהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה נישאת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר נישאת לישר' לא תאכל לא בתרומ' ולא במעשר

ז מת בנה מישראל תאכל במעשר מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר

ח בת כהן שנישאת לישר' לא תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן לא תאכל בתרומה נישאת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר נישאת לכהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה על זו נאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה הלכה ט' בת כהן שנישאת לישראל כו' רבי ליונטי בעא קומי רבי יונה ניחא בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת בת ישראל שנישאת לכהן הואיל והיא ראויה לוכל למה אינה אוכלת אמר ליה כן אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב מהו בת כהן מתלמדתה של כהן כמה דתימר בת בבל השדודה וכי בת בבל היתה אלא שנעשית כמעשה בבל רבי יוסי בי רבי בון בשם רב שתי בנות אמורות בפרשה אחת חוזרת ואוכלת ואחת חוזרת ואינה אוכלת בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת בת ישראל שנישאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת אמור מעתה נישאת לכשר חוזרת ואוכלת לפסול חוזרת ואינה אוכלת רב אמר הלכה אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק רבי יוחנן אמר אוכלת בחזה ושוק תני רבי חייה מסייע לרב מלחם לא כל הלחם תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יוחנן מלחם אביה תאכל לרבות חלות תודה ורקיקי נזיר הדרן עלך יש מותרות לבעליהן