א מצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באמפילייא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה מצות חליצה בשלשה דיינים כו' כתיב זקינים ואת אמר הדיוטות מצוה בזקנים מניין אפילו הדיוטות ת"ל חלוץ הנעל מכל מקום אית תניי תני חליצה בגרים כשירה ואית תניי תני חליצה בגרים פסולה מאן דאמר חליצה בגרים כשירה כמאן דאמר בישראל לרבות את הגרים מאן דאמ' חליצה בגרי' פסולה כמאן דאמר בישראל פרט לגרים הכא את אומר פרט לגרים והכא את אמר לרבות את הגרים תמן האזרח פרט לגרים בישראל פרט לגרי' מיעוט אחר מיעוט לרבות את הגרים ברם הכא בישראל לא גרים אית תניי תני חליצה בשנים פסולה ואית תניי תני חליצה בשנים כשירה מאן דאמר חליצה בשנים פסולה כמאן דאמ' חליצה בגרים פסולה מאן דאמ' חליצה בשנים כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה אפילו כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מודיי בשני' שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולין בשנים אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה בלילה פסולה מאן דאמר חליצה בלילה כשירה כמאן דמ' חליצה בגרים כשירה מאן דאמ' חליצה בלילה פסולה כמאן דמר חליצה בגרים פסולה אפילו כמאן דאמר חליצה בגרים כשירה מודה בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירים בגרים ופסולין בלילה אית תניי תני והן שיהו הדיינים יודעין לקרות אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין לקרות מאן דאמר והן שיהו הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומאן דאמ' אפילו אין הדיינין יודעין לקרו' משסמכוהו למקרא וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחד אמר רבי יוסי ובלבד מפי הדיין ולא עבדין כן חלצה במנעל חליצתה כשירה למי נצרכה לרבי מאיר ורבי מאיר אמר אין חולצין במנעל תני אמר רבי יוסי מעשה שהלכתי לנציבין וראיתי שם זקן אחד ונמתי לו בקי לך ר' יהודה בן בתירה מימיך ונומה לי רבי שולחני הייתי בעירי ועל שולחני היה תדיר ונמתי לו ראית חולץ בימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל אמר לו רבי וכי יש סנדל במקומינו ואמרתי מה ראה רבי מאיר לומר אין חולצין במנעל ר' בא בר יהודה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין לו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירא רבי ירמיה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירא מחוי לרבי בא רבי יצחק כפף אמר לה ועבדין כן אמר ליה ועבדין אמ' ליה הא רבן כפף רבי זעירא מחוי לר' בא בר יצחק כיצד הוא עושה קושרו כדי שיהא יכול להלך בו מאיליו כיצד הוא עושה אמר רבי חנניה בריה דרב הילל עונבו כדי שיכול להתירו באחת מידיו כיצד הוא עושה מתרתן בימין ותופסתן בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררת בימין כדי שתהא חליצה והתרה בימין רב אמ' עיקר חליצה התרת הרצועה לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמי' חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק אע"ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה רב עיקר חליצה התרת הרצועות רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא כן אמר רב והן שראו אותו מנכש ומעדר אע"ג דאמ' רב והן שראו אותו מנכש ומעדר מודה רב עיקר חזקה הכנסת פירות אמר רבי ינאי חלץ הוא והחזירה היא חלצה היא והתירה הוא חליצתה פסולה אם רצה להחזיר לא יחזיר למה משום שאין שתיהן בה או משום שאינן על סדר מה נפק מן ביניהון חזרה והתירה תאמר משום שאין שתיהן בה הרי שתיהן בה הרי לית טעמא דלא משום שאינן על הסדר אמר רבי לעזר יש מהן שאמרו חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר יחזיר ויש מהן שאמרו חליצתה כשירה ואם רצה להחזיר לא יחזיר באמפילייא והחולצה לקטן חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר חלצה באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצתה פסולה מאן דאמ' חליצתה כשירה באמפילייא של עור מאן דאמר חליצתה פסולה באמפילייא של בגד במנעל באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצתה פסולה מאן דאמ' חליצתה כשירה כשהיתה באמפילייא של בגד ומנעל של עור מאן דאמר חליצת' פסולה כשהיתה אנפילייא של עור ומנעל של עור אית תניי תני יוצאין באמפילייא ביום הכיפורים ואית תניי תני אין יוצאין באמפילייא אמ' רב חסדא מאן דאמ' יוצאין באמפילייא של בגד ומאן דאמ' אין יוצאי' באמפילייא של עו' בסנדל שיש לו עקב כשר תמן אמרין כגון אילין קנסורס ורבנן דהכא אמרי כגון אילין דידן אמר רב אילולא דחמיי רבי חייה רובה חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל של שעם ומעומד אמר רבי זריקה ולא רקקה שמע רב ואמר מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא כיני מתנית' בקושר מן הארכובה ולמטן כשירה מן הארכובה ולמעלן פסולה כתיב ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם ותני עלה ביד עד הפרק וברגל עד הסובך והכא את אמר הכין שנייא היא דכתיב מעל רגלו מעתה אפילו מן הארכובה ולמעלן תהא כשירה שנייא היא דכתיב מעל רגלו מעל רגלו ולא ממעל דמעל רגלו התיב כהנא והא כתי' ובשיליית' היוצאת מבין רגליה וכי מבין רגליה היא יוצאת אלא נראית כמבי' רגליה כההיא דתני' תמן כיור הו' בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון אלא נראה כבין האולם ולמזבח
ב חלצה בסנדל שאינו שלו בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלך בו או בקטן שהוא חופה רוב רגלו חליצתה כשרה חלצה בלילה חליצתה כשירה רבי ליעזר פוסל ובשמאל חליצתה פסולה ורבי ליעזר מכשיר מתני' חלצה בסנדל שאינו שלו כו' שופר של ע"ז ושל עיר הנדחת אומ' כשר תני רבי חייה כשר תני ר' הושעיה פסול הכל מודין בלולב שהוא פסול מה בין שופר מה בין לולב אמ' רבי יוסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מכל מקום אמר רבי לעזר תמן בגופו היה יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה הכל מודי' בסנדל של עיר הנדחת שהוא כשר דכת' חלוץ הנעל מכל מקום אמר רבי מנא כמא דאת אמ' תמן יום תרועה יהיה לכם מכל מקו' כן את אומר הכא חלוץ הנעל מכל מקו' סנדל של עץ חברייא בשם רב והן שיהו חובטין של עץ רבי בא בשם רב והן שהיו מעמידין של עץ תמן אמרין בשם רב והן שיהו תרסיותיו של עץ רבי הילא בשם ר' יוחנן אפילו כולו של עץ כשר מתני' מסייעא לרבי יוחנן סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו דברי רבי עקיבה אבל חכמים לא הודו למדרס סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא רבי יודה אמ' הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב הלכ' כרבי יודה לענין שבת רב שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לר' יעקב בר אחא לגבי רבי חייה בר בא אמר ליה כשם שהן חולקין בטומאה כך הן חולקין בשבת והורי ליה כרבנן רבי שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר אין הלכה כרבי יודה והוא מורי ליה כרבנן רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא שלח שאל לרבי זעירה ושאל רבי זעירה לרבי אימי אמ' ליה אם כדברי מי שהוא מטמא מותר לצאת בו ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו ולא אפק גבה כלום תני אבל מטייל הוא בו עד שהוא מגיע לפתח חצירו רבי אחא ורבי זעירא הוון מטיילין באיסרטן אפיק סנדלא דרבי אחא מן דמטון פילי אמר ליה רבי זעירא ההן פתח חצירך רבי אחא כרך סבנה רבי אבהו כרך אגוד מלבניקי סבר רבי אבהו אגוד מלבניקי מן המוכן הוא רבי יונה טלקא לחנותה דחליטרה ויקר אף ציבחר הוה סדרה יקר של רבי לעזר מסלק לה רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מהו להחליף אמר ליה שרי אפילו כך אמר ליה פוק חמי חד סב וסמך עלוי נפק ואשכח רבי בא בר ממל ושאל ליה ושרא אמר רבי יוסי מתנית' אמר שהיא מן מלבוש דתנינן או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה הדא דתימר לרוחב אבל לאורך צריך שיהא חופה את רוב הרגל ומה טעמא דרבי ליעזר לעיני הזקנים מה מקיימין רבנן לעיני הזקנים פרט לבית דין הסומא רבי יוחנן בעי מחלפא שיטתיה דרבי ליעזר תמן הוא אמר הימנית מעכבת והכא הוא אמר אין הימנית מעכבת אמר רבי יוסי תמן דכתיב ימנית הימנית מעכבת ברם הכא דלית כתיב ימנית אין הימנית מעכבת תני רבי יוסי ציידנייה קומי רבי ירמיה אזנו אזנו מה אזנו שנאמר להלן הימנית אף כאן הימנית ואמר רגלו רגלו מאן דאית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו רגלו והא תני בשם רבי ליעזר רגלו רגלו הוי תרתי מתניין אינון על דברי ר' ליעזר מאן דאית ליה אזנו אזנו אית ליה רגלו רגלו מאן דלית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו והדא מתני' לית ליה אזנו אזנו ולא רגלו רגלו
ג חלצה ורקקה אבל לא קראתה חליצתה כשירה קראתה ורקקה אבל לא חלצה חליצתה פסולה חלצה וקראתה אבל לא רקקה רבי ליעזר אומר חליצתה פסולה ורבי עקיבה אומר חליצתה כשירה ד' אמר רבי ליעזר ככה יעשה דבר שהוא מעשה מעכב אמר לו רבי עקיבה משם ראייה ככה יעשה לאיש דבר שהוא מעשה האיש מתני' חלצה ורקקה כו' שמואל אמר חלצה ולא רקקה תרוק ואתיא כרבי ליעזר ר' הילא בשם רבי לעזר חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה עוד היא דרבי ליעזר דברי חכמים רבי בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצ' לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק ר' בא בעא קומי ר' אימי הקדימה רקיקה לחליצה א"ל כמי שהן על סדר קידש בגופו של סופין אמר ליה בתניין שבו קידש מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות אמר ליה כן אנן אמרין לסתום אוירה בעלמא באפוי אמר רבי נסא כן אמר מאן דבעי מיעבד ביתא כמין שובך לא שמעין ליה
ד החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה מתני' אמר רבי ליעזר ככה יעשה לאיש כו' אמר רבי יוחנן שאינן יכולין לומר ואמר ואמרה וקרייה מעכבת אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת מתני' החרש שנחלץ כו' תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן חברייא בשם רבי לעזר למען ישמעון ולמען ילמדון עד כדון במדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר רבי הילא בשם רבי לעזר למען ילמדון למען ילמידון אמר רבי יונה הדא אמר' לית כללין דר' כללין דתנינן תמן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברנן מימר מדבר ואינו שומע חרש שומע ואינו מדבר חרש ותנינן חרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה ואמר רבי יוחנן שאין יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו בו חכמי' בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר לית כללין דרבי כללין רבי ישמעאל בי רבי יוסי בעא קומי רבי מה בין קטן מה בין קטנה אמר ליה איש כתוב בפרשה ברם הכא ונגשה יבמתו אליו מכל מקום רבי מנא אמר לה סתם רבי יצחק בריה דרבי חייה מטי בה בשם רבי יונה דרבי מאיר היא דאמר אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית
ה חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול חליצתה פסולה רבי שמעון ור' יוחנן הסנדלר מכשירין מעשה שחלצה בינו לבינה ולבית האסורין ובא מעשה לפני רבי עקיבה והכשיר מתני' חלצה בשנים כו' בבית האסורים היה מעשה ולבית האסורים בא המעשה רבי יוחנן הסנדלר עבד גרמיה רוכל יומא עבר קומי בית חבישה דרבי עקיבה והוה מכריז ואמר מאן בעי מחטין מאן בעי צינורין חלצה בינו לבינה מהו אודיק ליה רבי עקיבה מן כוותא אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר
ו מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני בית דין והן נותנין לו את עצה ההגון לו שנ' וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה בלשון הקודש היו אומרין ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק שהוא נראה לדיינים וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין וכשהוקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר אבוס וגמר את כל הפרשה והוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה ונקרא שמו בישר' בית חלוץ הנעל מצוה בדיינים לא מצוה בתלמידים רבי יודה אמר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל מתני' מצות חליצה בא הוא ויבמתו כו' והן נותנין לו עצה את ההוגן לו מהו את ההוגן לו אין הוה סב אומר לה ההין סב לאן ליך אין הות סבתא אומר ליה הדא סבתא לאן ליך היא טליתא והוא סב אמרין ליה טליתא היא והיא מכלמה עלך הוא טלייא והיא סבתא אמרין לה טלייא הוא והוא מכלמה עלך הוא רוצה והיא אינה רוצה שומעין לה היא רוצה והוא אינו רוצה שומעין לו כללו של דבר כל המעכב שומעין לו היו שניהן רוצין אתא עובדא קומי רבי יוסי אמר אפיק לבר רבי יוחנן בעי ביבמה מי מרדף אחר מי התיב ר' ליעזר והכתיב ועלתה יבמתו השערה כד שמעה רבי יוחנן אמר יפה לימדנו רבי לעזר וקרייה מעכבת אמ' רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת אמר רבי מנא אף על גב דרבי שמואל בר רב יצחק אמר אין קרייה מעכבת מודה שאם בא לאומרן שהוא אומר על הסדר ובלחוד דלא תימר מאן יבמי להקים לא אבה יבמי לא חפצתי לקחתה אלא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי לא חפצתי לקחתה תמן אמרין קרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו אמר רבי אבהו מכיון שנר' הרוק שהוא יוצא מתוך פיה אפי' הפריחתו הרוח כשר רקה דם רבי בא בשם רבי יהודה רבי זריקן מטי בה רבי ירמיה בשם אבא בר אבא רבי זעירא מטי בה בשם שמואל אם יש בו צחצוחית של רוק כשר הגידמת במה היא חולצת בשיניה בני סימונייא אתון לגבי רבי אמרין ליה בעא תתן לן חד בר נש דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכינן ויהב לון לוי בר סיסי עשו לו בימה גדולה והושיבוה עליה אתון ושאלון ליה הגידמת במה היא חולצת ולא אגיבון רקה דם ולא אגיבון אמרין דילמה דלית הוא מרי אולפן נישאול ליה שאלון ליה דאגדה אתון ושאלון ליה מהו הדין דכתיב אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת ולא אגיבון אתון לגבי דרבי אמרון ליה הדין פייסונא דפייסנתך אמר לון חייכון בר נש דכוותי יהבית לכון שלח אייתיתיה ושאל ליה אמר ליה רקה דם מהו אמ' ליה אם יש בו צחצוחית של רוק כשר הגידמת במה היא חולצת אמר ליה בשיניה אמר ליה מהו הדין דכתיב אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת אמ' לי' עד שלא נתחתם גזר דין רשום משנתחתם גזר דין אמת אמר ליה ולמה לא אגיבתינון אמר ליה עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה וטפח רוחי עלי וקרא עליו אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על שנישאת' בהן עצמך תני חליצה מוטעת כשירה אי זו היא חליצה מוטעת אמר רבי שמעון בן לקיש כל שאומרי' לו חלוץ והיא ניתרת לך לאחר זמן אמר רבי יוחנן אמש הייתי יושב ושונה הוא מתכוין והיא אינ' מתכוונת היא מתכוונת והוא אינו מתכוין לעולם חליצתה פסולה עד שיהו שניהן מתכוונין אי זו חליצה מוטעת על דעתי' דר' יוחנן כל שאומרי' לו חלוץ והיא נותנת לך מאה מנה אמר רבי מנא אם אמר על מנת נותנת אתא עובדא קומי רבי הונא ועבד כרבי שמעון בן לקיש כד שמע רבי יוחנן פלג חזר וכפה וחלץ לה זמן תיניינות אתא עובדא קומי רבי חייה בר ווא ואמר לה בני האשה הזאת אינ' רוצה להינשא לו דרך ייבום אלא חלוץ לה עקור זיקתך ממנה והיא נישאת לך דרך נישואין מן דחלץ לה אמ' ליה אין אתי משה ושמואל לא שריי לה וקרא עלוי חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו אית תניי תני חליצה גנאי אית תניי תני חליצה שבח אמר רב חסדא מאן דאמר חליצה גנאי כמשנה הראשונה מאן דאמר חליצה שבח כמשנה האחרונה אמר רבי יוסי אפילו תימר כאן וכאן כמשנה ראשונה כאן וכאן כמשנה אחרונה מאן דאמר חליצה גנאי על ידי שפגם דבר אחד מן התורה יבוא ויטול פגמו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ומאן דאמ' חליצה שבח נאמר כאן קרייה ונאמר להלן ויקרא בהם שמי מה קרייה שנאמר להלן שבח אף כאן שבח הדרן עלך מצות חליצה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.