Yevamot 2 — תלמוד ירושלמי יבמות ב

א כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין ומת אחד מהן ונולד להן אח ואחר כך ייבם השיני את אשת אחיו ומת ראשונה יוצאה משם אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משם צרתה עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתייבמת כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו כו' יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו דלא כן מה אנן אמרין מת בלא בנים תהא אשתו אסורה להינשא שמא יוליד אביו בן ותהא אשתו זקוקה לייבום מעתה אפילו מתה אמו תהא אשתו אסורה להינשא שמא ילך אביו וישא לו אשה אחרת ויוליד בן ותהא אשתו זקוקה לייבום ויאמר קרייה ובן ואב אין לו אלא כן אנן קיימי' כשמת והניח את אשתו מעובר' שלא תאמ' אילו מת והניח את אשתו מעוברת שמא אינה צריכה להמתין ולידע אם בן קיימא הוא ואם אינו בן קיימ' אף הכא תהא צריכה להמתין ולידע אם בן קיימ' הוא ואם אינו בן קיימא לפום כן צרך מימר יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו יבמה יבא עליה זה הביאה ולקחה לו לאשה זה המאמר יכול יהא כשם שהביאה גומרת בה כך יהא מאמר גומר בה תלמוד לומר ויבמה עודה את כל הפרשה כולה לייבום הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה אם כן מה הועיל בה מאמר לאוסרה לאחין רבי שמעון אומר המאמר או קונה או לא קונה מה טע' דרבי שמעון יבמה יבא עליה זו הביאה ולקחה לו לאשה זה המאמר וכשם שהביאה גומרת בה כך המאמר גומר בה או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו והמאמר לא הועיל בה כלום רבי לעזר בן ערך אומר המאמר קונה קניין גמור ביבמה מה טע' דרבי לעזר בן ערך ולקחה לו לאשה הרי היא כקידושי אשה מה קידושי אשה קונין קניין גמור אף המאמ' קונה קניין גמור ביבמ' אי זו היא מאמר ביבמה הרי את מקודשת לי בכסף ובשוה כסף בין רבנין בין ר' שמעון מודיי בה כרבנין צד שקנה בה מאמר כנגדו אסור בצרה וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו היתר בצרה לפיכך חולצת ולא מתייבמת כרבי שמעון קנה מאמר שתיהן מותרות לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשנייה מותרת מספק חולצת ולא מתייבמת מה נפיק מן ביניהון בא על השנייה על דעתין דרבנין ביאות ערוה מפני שעשה בה מאמר הא אם לא עשה בה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה אמר רבי חגיי קיימתה בההוא דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר שומר' יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו

ב שני אחין ומת אחד מהן וייבם השיני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת הראשונ' יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתייבמת ר' שמעון אומר מייבם לאי זו שירצה או חולץ לאיזו שירצה הלכה ב' שני אחים ומת אחד מהן כו' רבי שמעון אומר המאמר או קונה או לא קונה ואת אמר אכין ומייבמין לבעלת מאמר וחש לומ' שמא קנה מאמר ונמצא מתחייב עליה משם אשת אחיו שלא היה בעולמו וחולצין לבעלת מאמר וחש לומ' שמא קנה מאמ' ונמצאת השנייה זקוקה לו הווי מה דאמר רבי שמעון על רישיה אמר רבי יוחנן מודה רבי שמעון בראשונה אשכח תני עוד היא במחלוקת מה בין ראשונה ומה בין שנייה ראשונה בא ומצאה באיסור והשנייה בא ומצאה בהיתר רבי יוחנן בעי אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה רבי שמעון מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר רבי שמעון אלא על ידי אחין מן האב רבי יעקב בר אחא אמר רבי שמעון בן לקיש בעי אשת אחיו מאמו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה רבי שמעון מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר רבי שמעון אלא על ידי אחים מאב רבי יודן בעי צרת אחות אמו שמצאה לפני אחד מן השוק מפני שמצאת בהיתר מותרה רבי אבין בעין גרושה שנעשית אלמנה את אמר מה דאמר רבי שמעון על ראשה מה אמר רבי שמעון בבעלת מאמר נישמעינה מן הדא רבי שמעון אומר ביאתה וחליצה של אחת מהן פוטרת צרתה ואם חלץ לבעלת מאמ' אף השנייה צריכה חליצה את אמ' ביאתה או חליצתה של אח' מהן פוטרת צרתה מה נפשך קנה מאמר שתיהן נשיו נפטרה בחליצת חבירתה לא קנה מאמ' אין הראשונ' צריכה חליצה ואם חלץ לבעלת מאמ' אף השנייה צריכ' חליצה שמא לא קנה מאמ' ולא נגעה בה חליצה וייבום שמא קנה מאמ' ונפטרה בחליצת חבירת' מה נפיק מן ביניהון חלץ לראשונ' ובא על השניי' על דעתין דרבנין ביאת ערוה על דעת דר' שמעון אינה ביא' ערוה בא על הראשונה ובא על השנייה על דעתין דרבנן הראשונה ביאת ערוה והשנייה צריכה גט וחליצה על דעתיה דרבי שמעון שתיהן צריכות גט הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר והשנייה צריכה גט שמא קנה ייבום שמא קנה מאמר נפטרת מחליצת חבירתה רבי זעור' בשם רבי ששת תני תמן דברי רבי שמעון שתיהן אסורו' וקשיא קנה מאמ' שתיהן מותרות לא קנה מאמר אלא זיקה וקשיא קנה זיקה שתיהן מותרות לא קנה זיקה הראשונה אסורה והשנייה מותרת שמא זיקת רבי שמעון כמאמר דרבנן כמה דרבנן אמר המאמר קנה ומשייר כן אמר זיקה קונה ומשיירת וקשיא צד שקונה זיקה כנגדו אסור בצרה צד שלא קנה זיקה כנגדו היתר בצרה אמ' שמי וכי ומה נפשך בעריות מהיא בהון כהיא דאמ' רבי אחא בשם רבי בון בר חייה כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון לשם ערוה וערוה פוטרת צרת'

ג כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת הלכה ג' כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה כו' אמר רבי זעירא עד דאנן תמן אפקינן ארבע עשרה מן דעד אחותה שהיא יבמתה מתייבמת חוץ מבתו דסלקינן להכא שמעינן הכא דתני רבי חייה דתני רבי חייה בתו מאנוסתו נשואה לאחיו מאביו ולו אחות מאם מאיש אחר נשואה לאחיו השיני ומת בלא בנים הרי זה אסור בבתו ומות' באחותה הדא היא אחותה כשהיא יבמתה מתייבמ' פשיטה הדא מילתא איסור מצוה ואיסור קדושה חלץ נפטרה צרתה ובא עליה רבי יוסה אמר איתפלגון רבי לעזר ורבי יוחנן אמר לא נפטרה צרתה רבי שמי מחלף שמועה מסתברא על דרבי שמי דבכל אתר רבי לעזר סמך לרבי חייה רבה דתני רבי חייה איסור מצוה איסור קדושה חלץ לה ובא עליה נפטרה צרתה

ד איסור מצוה שניות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישר' ובת ישר' לממזר ולנתין הלכה ד' איסור מצוה עריות מדברי סופרים מצוה מן התורה לשמוע את דברי סופרים ואיסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצ' לכהן הדיוט אלה המצו' כל שם מצוה אחת וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ואית דמחלפין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אלה המצות וכל שם מצוה אחת ואיסור קדושה עריות מדברי סופרים אמר רבי יודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קידושין ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש שכן שונמית אומרת לאישה הנה נא ידעתי כי איש אלהי' קדוש הוא אמר רבי יונה קדוש הוא ואין תלמידו קדוש רבי אבין אמר שלא הביט בה ורבנן אמרין שלא ראה טיפת קרי מימיו אמתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אמרה מן יומוי לא חמת מילה בישא על מנוי דמרי כתיב ויגש גיחזי להדפה מהו להדפה אמר ר' יוסה בן חנינה שנתן ידו בהוד שביופיה בין דדיה מניין לשניות רבי חונה אמר האל קשות מיכן שיש למטה מהן ואילו הן השניות אם אביו אם אמו אשת אבי אביו ואשת אבי אמו אשת בן בנו ואשת בן בתו אשת אחי אמו ואשת אחי אביו מאמו תני רבי חנין אומר כולהון אין להן הפסק חוץ מאשת אביו מאמו בר קפרא אמר כולהון יש להן הפסק דבר קפרא מוסיף אם אבי אמו ואם אבי אביו רב אמר כלת בנו יש לה הפסק מה פליג כלת בנו ממקום אחר באת רב אמר זרע היוצא ממנו אסור אמר רבי יוסי בי רבי בון טע' דרב אברהם אסור בכל נשי ישראל שרה אסורה בכל אנשי ישראל רב אמר כל שאילו נקבה מן התורה אסורה כיוצא בו זכר אשתו אסור' אחות אביו נקיבה אסורה אחי אביו זכר אשתו אסורה אחו' אמו נקיב' אסור' אחי אמו זכר אשתו אסור' בת בנו נקיבה אסור' בן בנו זכר אשתו אסור' בת בתו נקיב' אסור' בן בתו זכר אשתו אסורה אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי אית לך אף תרתי אמו תורה אם אמו שנייה לה אסרו אם אביו מפני אם אמו אשת בנו תורה אשת בן בנו שנייה לה אסרו אשת בן בנו מפני אשת בן בנו אמר ר' מתנייא אית לך אף תרתי אשת אביו תורה אשת אבי אביו שניה לה אסרו אשת אבי אמו מפני אשת אבי אביו אשת אחי אביו מאביו תורה אשת אחי אביו מאמו שנייה לה אסרו אשת אחי אמו מאמו מפני אשת אחי אביו מאמו רבי חונה שמע כולהון מן הדא קרייא ערו' אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה זימה זימה לגזירה שוה מה למטן שלשה דורות אף למעלן שלשה דורות מה למטן בלא תעש' אף למעלן בלא תעשה מה למעלן דרך נישואין אף למטן דרך נישואין מה למעלן בשריפה אף למטן בשריפה מה למטן עשה בת זכר כבת נקיבה אף למעלן עשה אם זכר כאם נקיבה מה אית לך למימר אם חמיו ואם חמותו לא תהיה אם אביו כאם חמיו לא תהיה אם אמו כאם חמותו אסרו אשת אבי אביו מפני אם אביו אסרו אשת אבי אמו מפני אם אמו לא תהיה אשת בן בנו כבת בן אשתו לא תהיה אשת בן בתו כבת בת אשתו התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי והא מתניתא פליגא על רב מותר הוא אדם באשת חורגו ואסור בבתו אלא חורגתו שמא אינו אסור בה הרי חורגו זכר ואשתו מותרת רבי זריקן בשם רבי חנינה אשת חמיו אסורה מפני מראית העין אי תימר תורה הרי דוד שנשא רצפה בת איה שנ' ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחקיך רבי ירמיה בשם רבי לעזר שני חורגים שגדלו בבית אחד אסורין להינשא מפני מראית העין אתא עובדא קומי רבי חנינה בריה דר' אבהו אמר יסבון באתר דלא חכמין להון תמן תנינן רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה מה עבר עבר על דברי סופרים רבי יוסי בשם רבי אבהו שאל לרבי יוחנן הדא אמרה שניות אין להן הפסק אמר ליה וכי שנייה לשניות שנינו לא שנייה לדברי תורה וכולהון משום כלת בנו רבי חזקיה בשם יונה רבי אבהו לא אמר כן אלא רבי לעזר שאל לרבי יוחנן שמנה שניו' שנינו וזה הרי תשע וכולהון משום כלת בנו

ה מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו לייבום ואחיו לו לכל דבר חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית

ו מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אביו מן הייבום וחייב על מכתו ועל קללתו ובנו לו לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית מי שיש לו בן מכל מקום כו' ר' אבין בעי ובנו לכל דבר אפילו לפרייה ורבייה ולא שנייה בן גוי שבא על בת ישראל וילדה בן ישראל שבא על גויה וילדה משום בת ישראל וילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן גוי שבא על גויה וילדה רבי יוחנן אמר גוים יש להם יחסים רבי שמעון בן לקיש אמר גוים אין להן יחסין והא כתיב בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו על ידי שכיבד זקינו זכה להתיחס והא כתיב וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר קוצץ בן קוצץ כמה דאת אמר בי המן בן המדתא וכי בן המדתא היה אלא צורר בן צורר אוף הכא קוצץ בן קוצץ אמר רבי תנחומא כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן והא כתיב ולציבא ששה עשר בנים ועשרים עבדים ועבדים יש להן ייחוס באלמנות שומטין של מפיבושת שפחה האשה וילדיה תהיה לאדניה נכרית רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוחי כתיב לא תתחתן בם וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראל קרוי בנך ואין בנך מגויה קרוי בנך אלא בנה יעקב איש כפר נבוריה אזל לצור אתון שאלין ליה מהו מיגזר בריה דארמיית' בשובתה וסבר מישרי לון מן הדא ויתילדו על משפחות' לבית אבותם שמע רבי חגיי אמר ייתי אייתוניה דילקי אמר ליה מאיכן אתה מלקיני אמר ליה מן הדא דכתיב ועתה נכרות ברית לאלהינו אמ' ליה מן הקבלה את מלקיני אמר ליה וכתורה יעשה אמר ליה מן הדא אורייה אמר ליה מן ההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כתיב לא תתחתן בם וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראל קרוי בנך ואין בנך מגויה קרוי בנך אלא בנה אמר ליה חבוט חבטך דהוא טבא בקלטא

ז מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע אי זו קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ את שתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידו הלכה ז' מי שקידש אחת משתי אחיות כו' מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע לאי זו קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן בכל אתר את אמר אין חליצה אחר חליצה והכא אמר הכין כאן בוודאי כאן בספק היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם בכל אתר את אמר בכל מקום שאומרי' לו ייבם אין אומרי' לו חלוץ והכא את אמר אכין כאן בוודאי כאן בספק קדמו וכנסו אין מוציאין מידן

ח שנים שקידשו שתי אחיות זה אינו יודע לאי זו שקידש וזה אינו יודע לאי זו קידש זה נותן ב' גיטין וזה נותן ב' גיטין מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ את שתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן הלכה ח' שנים שקידשו שתי אחיות כו' תני אחד ישראל ואחד כהנים כסדר הזה הדא דאת אמר בשחלץ ואחר כך ייבם אבל אם ייבם בתחילה אסור שמא ימות אחיו ונמצא כבא על אחות יבמתו אמר רב חסדא אמר הדא אמרה הבא על אחות חלוצתו לא פסלה מן הכהונה אמר רבי יוסי בר רבי בא תני רבי חייה הבא על אחות חלוצתו לא פסלה מן הכהונה מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן בכל אתר את אמר אין חליצה אחר חליצה והכא אמ' אכין כאן בוודאי כאן בספק לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם בכל אתר את אמר כל מקום שאין אומרי' לו ייבם אין אומרי' לו חלוץ והכא את אמ' אכין כאן בוודאי כאן בספק קדמו וכנסו אין מוציאין מידן

ט לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן הלכה ט' לזה שנים ולזה שנים הדא דאת אמר בישראל אבל בכהנים אסור

י מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה הנטען על השפחה ונשתחררה ועל הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאי' מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא הלכה י' מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה כו' מצוה בגדול לייבם שנאמר והיה הבכור אשר תלד מה אנן קיימין אם בנולד יאמר קרייא יקום על שם אביו המת אלא עד שיהא הנולד בכור מעתה אפילו היו לו בנים ומתו ואחר כך מת הוא לא תהיה אשתו זקוקה לייבום ויאמר קרייה ובני' לא היו לו אלא אם אנינו ענין לנולד תניהו עניין למייבם מצו' בגדול לייבם הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס קידש כמי שכנס אמר שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו גירש מהו שיחזיק אם אומר את כן לא נמצאת מוציא ליזה על בניה הנטען על אשת איש רב אמר בנטען בעדים רבי יוסי בעי אם בנטען בעדים בהא תני והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא ומתחת ידי אחר יקיים אם נטען בעדים אפילו מתחת ידי אחר יוציא אלא כן אנן קיימין בנטען שלא בעדים והוציאוה מתחת ידי אחר יקיים

יא י"א המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו או הרגנוהו לא ישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תינשא אשתו הרגנוהו תינשא אשתו הלכה יא המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם כו' מהו נאמן שמואל אמר נאמן ליתן גט אסי אמר נאמן לכנוס רב הונא אמר בשם רב נאמן לכנוס רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר מהו אין למידין הימינו דבר אחר אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה ובא אחד ואמר אני הוא שלקחתיה לא כל הימינו אף בקידושין כן אחת מבנותי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו מתניתא פליגא על רב המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים לכשיבואו שנים ויאמרו זה הוא שקידש מתניתא פליגא על רבי יוחנן זה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס פתר לה באומ' לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זה הוא רבי זעירה רבי יסא בשם רבי יוחנן קדם אחד מהן וכנס אין מוציאין מידו הדא דאת אמר כשזה אומר אני קדשתיה וזה אומר אני קידשתיה וקדם אחד מהן וכנס אבל אם אמר אני קידשתיה וכנסה ובא אחר ואמ' אני קידשתיה לא כל הימינו ותני כן אם משכנסה בא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו מה נפשך קטליה החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו לא קטליה בחיים הוא הרגנוהו מעת' קטליה תינשא לאחרי' ולא לו אמרו לפני ר' יודה מעש' בליסטים אחד שנתפס בקיסרין שבקפודקייא עם כשהו' יוצא ליהרג אמ' להן צאו ואמרו לאשתו של שמעון בן כהנא שהרגתיו בכניסתו ללוד ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו אמר להן רבי יודה משם ראייה והלא לא אמר אלא הרגנוהו

יב י"ב החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאינה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין וכולן שהיו להן נשים ומתו מותרות להינשא להן וכולן שנישאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להינשא להן וכולם מותרות לבניהם ולאחיהם הלכה יב' החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה כו' החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה אומר אני לכך מתכוין מתחילה מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין שאין שני' מצויין לחטוא מפני א' תמן תנינן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלים אמר רב אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל מה יהא בדמים רב יהודה אמר מחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון תניי בית דין לא יקחו רבי עקיבה אמר רבי חייה בי רבי שבתי מקשי הכא את אמר מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין והכא את אמר הכין אמר רבי יוסי תמן המקח דרכו להשתלש ברם הכא אין שנים מצויין לחטוא מפני אחד וכולן שהיו להם נשים ומתו מותרות להינשא להן לא אמרה אלא מתו הא אם נתגרשו לא וכולן שנשאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להנשא להן שאין אדם מצוי לחטוא לאחר זמן וכולן מותרו' לבניהן ולאחיהן שאי' אד' מצוי לחטו' לא מפני בנו ולא מפני אחיו הדרן עלך כיצד אשת אחיו