א ארבעה אחין שני' מהן נשואין שתי אחיו' ומתו הנשואין את האחיות הרי אילו חולצו' ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי לעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' אילו ארבעה אחין שני' מהן נשואין שתי נכריו' שמא אינן מתייבמו' שנייא היא הכא שיש בו איסור אחיות מעתה לא יהו צריכות הימינו חליצה אמר רבי מתניה על ידי זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות תמן תנינן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יודה בן בתירה אמרו אומרי' לו המתן עד שיעשה מעשה חלצו אחים או כנסו וכנס היבם מן היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה לא אמר אלא מתה יבמתו מותר באשתו אבל מתה אשתו אסור ביבמתו אמר ר' יוחנן דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור ודרבי לעזר אפילו בטל הגורם האיסו' במקומו רבי יוסי בי רבי חנינה בעא קומי רבי יוחנן הכא את אמר מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו והכא את אמר אכין אמר ליה איני יודע טעם אחיות מה הן אמר ר' זעורה אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות מה הן ר' בא רבי חייה בשם רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות אמ' רבי ירמיה תיפתר שנפל הבית על שניהן כאחת רבי יוסה בעי אם בשנפל הבית על שניהן כאחת בדא אמר רבי יוחנן איני יודע טעם אחיות יבמות מתו אלא כשמתו זה אחר זה הוון בעיי מימר מה צריכה לרבי יוחנן מתה השנייה למה אינו מותר בראשונה אבל אם מתה הראשונה יהא אסור בשנייה אמר רבי יודה היא דא היא דא צריכה ליה ולית זיקה כלום אילו שלשה אחין שנים מאב ולא מאם שנים מאם ולא מאב מת בנו של אב תחילה לא הספיק השני להחליץ ולייב' עד שמת ונפל לפני אחיו מאמו שמא אינו מותר בה אין מאמר זיקה כלום יהא אסור בה משום אשת אחיו מאמו מהו שיהא לה צרה רבי הילא בשם רבי אבינא קל וחומר מה אם אחות חלוצתו כשיהא מדבריה' נתנו לה חכמי' צרה כאן שיש כאן איסור אחיות לא כל שכן בתו פשיט' לך שיהא לה צרה רבי בון בר חייה בשם רבי אבינא תני תמן חלצו הצרות נפטרו האחיות לא חלצו אחיו' לא נפטרו הצרות וכמה דאת אמר חלצו צרות נפטרו אחיות ודכוותה אפילו חלצו אחיות יפטרו צרות אלא כרבי יוחנן בן נורי דרבי יוחנן בן נורי אומר בואו ונתקן שיהו צרות חולצות ולא מתייבמות והתקינו לא כן תני לא הספיקו להתקין עד שנטרפה השעה אלא בבי' שמאי דב"ש מתירין את הצרו' לאחין אמ' רבי פינחס קומי רבי יוסי אין כבית שמאי אלא אפילו חלצו הצרות לא נפטרו אחיות ותנינן רבי לעזר אמר משום בית שמאי אומרי' יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו הוי תרין תנאין אינון על דבית שמאי חד אמר חלצו צרות נפטרו אחיות וחרנה אמר חלצו צרות לא נפטרו אחיות תני אבא שאול או' קול הווי בית הלל בדבר הזה מה לגנאי לשבח מליזי' מה איסור יש כאן אשכח תני בשם רבי שמעון אם קדמו וכנסו יקיימו והן שבעלו שניהן כאחת על דעתיה דאבא שאול מותר לבעול בתחילה על דעתיה דרבי שמעון והוא שעבר ובעל כנס הראשון ובעל אומ' לשני שיבעול לא בעל הראשון אסור לבעול בעילה שנייה שמא ימות אחד מהן ונמצא כבא על אחות יבמתו תני מת השני הראשון מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה אפילו מת השני לא ר' שמעון היא דרבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אמר רבי זעורה קיימתיה כל יבמה שנראית לצאת בחליצה אינה מותרת בלא חליצה הא לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה ובא עליה ביאת איסור היא ולא נפטרה צרתה חלץ לה ובא עליה מה נפשך אם בחליצה היא תתיר אם בביאה היא תתיר אמר רבי יודן קיימתי בהדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דתימר תמן צרתה לא תנשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בעובר אם בביאה אף הכא צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בחליצה אם בביאה היה לשנייה צרה כונס את הצרה ומקיים את אשתו ואסור בשנייה הדא היא מותר הוא אד' באחות צרת חלוצתו ויהא אסור בצרה משום צרת אחות חלוצתו אמר רבי יודן אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס שמא אינו מותר בה בתחילה הו' מותר בה ובסוף הוא אסור אם אומר את כן נמצאתה עושה צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצ' שמואל אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן רבי אומר חליצה קניין שמואל אמר חליצה פטור רבי זעירא אמר חליצה קניין רבי הילא אמר חליצה פטור מיליהון דרבנין אמרין חליצה פטור שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן מה בין חולץ מה בין מגרש אמר ליה את סבור חליצה אינו קניין אינה אלא פטור אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליה משום אשתו של מת לוי אמר זיקה קניין וכל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן מתנית' פליג' על שמואל החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו שנייא היא הכא שכבר נראה לפטור בה מתניתא פליגא על רב החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותו ומת חולצת ולא מתייבמת הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם הכא כמאן דאמר חליצה קניין ויש אדם מתכוין לקנו' שתי אחיות כאחת פתר לה לאחר מיתה אין לאחר מיתה ייבום פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה המופנ' מאמ' ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרים אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה בית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה הדא מסייעא למאן דאמר חליצה קניין ויש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת פתר לה לאחר מיתה ואין לאחר מית' ייבום פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמ' אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יודה בן בתירה אמרו אומ' לו המתן עד שיעשה מעשה חלצו אחין או כנסו יכנסו את אשתו מתה היבמה יכניס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם כמאן דאמר חליצה קניין יש אדם מתכוין לקנות שתי אחיות כאחת פתר לה כרבי לעזר דרבי לעזר אמר אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו מתניתא פליגא על רב כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור ברם כמאן דאמר חליצה קניין אמר לו עבור על דברי תורה התיב רבי חמא חברין דרבנן והא מתניתא פליגא על רב שלש' אחין שנים מהן נשואין שתי' אחיו' או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצו' ולא מתייבמות שנייא היא איסור אשה ובתה בין בחיים בין לאחר מיתה אילין תרין אחרייתא פליגי על רב ולית להון קייום
ב היתה אחת מהן אסורה על האחד איסו' ערוה אסור בה ומותר באחות' והשני אסור בשתיהן איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה והשנייה אסורה על זה איסור ערוה האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת הלכה ב' היתה אחת מהן אסורה כו' אנס אשה וילדה בת והלכ' ונישאת לאחיו ולה אחות מאם מאיש אחר נשואה לאחיו השני ומת בלא בנים הרי זה אסור בבתו ומותר באחותה הדא היא בתו אחותה שהיא יבמתה מתייבמת הלכה ג' היתה אחת מהן אסורה על זה כו' אנס אשה וילד' בת ובא אחיו ואנסה וילדה בת ונשאו שתיהן לשני אחי' מאב אבל לא מאם זה אסור בבתו ומות' באחותה וזה אסור בבתו ומות' באחות' הדא היא האסור לזה מותר לזה והאסור לזה מותר לזה
ג שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אילו חולצות ולא מתייבות ורבי שמעון פוטר היתה אחת מהן אסור' על זה איסור ערוה אסו' בה ומותר באחות' איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות ורבי שמעון פוטר הלכה ד' שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' עולא בר ישמעאל אמר כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה רבי שמעון פטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אמר רבי יוחנן חבורה היתה מקשה שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיו' כאחת אמר רבי חנינא קומי רבי מנא ופליגא ולמה רבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום אמר ליה שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת תמן אמרין דברי רבי שמעון אין זיקה נופלת למקום זיקה רבי בא בשם רבי לעזר והוא שעבר ובעל היך עבידא קידש אחד מן השוק את השנייה על דעתין דרבנן קידושין גמורין על דעתיה דרבי לעזר קידושין תלויין לכשיבעל את הראשונה קידושין תופסין את השנייה בא על השנייה על דעתין דרבנן ביאת ערוה על דעתיה דרבי לעזר אינה ביאת ערוה מתה הראשונה על דעתין דרבנין מותר בשנייה היה לראשונה צרה כונס צרה ומקיים את אשתו ואסור בשנייה הדא היא מותר הוא אדם באחות צרת חלוצתו ויהא אסור בצרה משום צרת קרובת חלוצתו אמר רבי יודן אילו ביקש לבעול את הצרה עד שלא כנס שמא אינו מותר בה בתחילה הא מותר ובסוף הוא אסור אם אומ' את כן נמצאת עוש' צרה לאחר מיתה ואין צרה לאחר מיתה מחלפא שיטתיה דרבי שמעון תמן הוא אמר מייבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה והכא הוא אמר אכין אמר רבי זעירא עד אנן תמן שמעית טעמא תמן זיקת שני יבמין אינה זיקה וזיקה נופלת למקום זיקה ברם הכא זיקת יבם אחד ואין זיקה נופלת למקום מאמר אמר רבי מתנייה מה איכפלין אחיות גבי נכריות אין את בעי מקשייא קשיתה על ההיא דרבי זעורא בשם רב ששת תניי תמן דברי ר' שמעון שתיהן אסורות מחלפא שיטתיה דרבי שמעון תמן הוא אמר שתיהן אסורות והכא את אמר שתיהן מותרות
ד שלשה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ואחת מופנה ומת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בית שמאי אומרים אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה וזו היא שאמרו אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו הלכה ה' שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' בית שמאי אומרים כרבי לעזר בן ערך דרבי לעזר בן ערך אמר המאמר קונה קניין גמור ביבמה אין כרבי לעזר בן ערך גירש לבעלת מאמר לא תהיה צריכה חליצה ואמר רבי הילא בשם רבי לעזר מודיי בית שמאי שאם גירש לבעלת מאמר שהיא צריכה ממנו חליצה אלא כרבי שמעון דרבי שמעון אמר המאמר או קונה או לא קונה אין כרבי שמעון מה נפשך קנה מאמר ואין אחריו כלום לא קנה מאמר למה לי אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה שמא מאמר דבית שמאי כזיקת רבי שמעון על דעתין דרבנן דתמן כמה דרבנין דתמן אמרין המאמר קונה ומשייר כן רבי שמעון אומר קונה ומשיירת רבי שמעון אומר אין זיקה נופלת למקום זיקה כן בית שמאי אומרים הכא אין זיקה נופלת למקום מאמר רבי יודן בעי קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום ונפלה לו אחותה בתוך שלשים יום אפילו כן אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה אמר לא אמרו בית שמאי אלא על ידי זיקה ועל ידי מאמר וההיא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושין מאה תופשין בהו לא כבית שמאי
ה שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיו' וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת שנייה יוציא משום אחות אשה וראשונה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת הלכה ו' שלשה אחין שנים מהן נשואין לשתי אחיות כו' בין רבנין בין רבי שמעון מודין בה כרבנין צד שקנה מאמר כנגדה אסור בצרה וצד שלא קנה בה מאמר כנגדו אסור בצרה לפיכך חולצת ולא מתייבמת כרבי שמעון קנה מאמ' שתיהן מותרו' לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשניה מותרת מספק חולצת ולא מתייבמת
ו שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיו' ואחד נשוי נכרית ומת נשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיו' מהן את אשתו ומת ראשונ' יוצאה משום אחות אשה והשנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת הלכה ז' שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' בין רבנין בי רבי שמעון מודיי בה
ז שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית הרי זה אסור' עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת הלכה ח' ג' אחין כו' אמר רבי אבינא הדא דאמ' ר' יוסי בשם ר' יוחנן לא דומ' איסו' אחיו' יבמו' לאיסו' אחיו' שאינן יבמות
ח שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן אם מתו או שמיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות אחין כו' גירש רבי חגיי בשם רבי זעירא לא סוף דבר בשגירש ואחר כך כנס אלא אפי' כנס ואחר כך גירש הדא היא דתנינן שאם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות אמר רבי יודן אף רבי לעזר מודה אמר רבי יוסה ויאות אילו מי שהיו לו בנים ומתו ואחר כך מת הוא שמא אין אשתו זקוקה לייבו' תמן והוא שהיו לו בנים בשעת מיתה והכא והוא שתהא צרה לאחר מיתה
ט וכולן שהיו להן קדושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קידושין זרק לה קדושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זו ספק קדושין כיצד ספק גירושין כת' בכת' ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין עליו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין הלכה ט' וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אילו חולצות ולא מתייבמות כו' לית כאן ספק גירושין ממש כיצד ספק קידושין זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין והכא זרק לה גיט' ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק גירושין ר' יוחנן בשם ר' חלפתא דמן הוה וכולן אם נישאת בו לא תצא שלא להוציא ליזה על בניה בתו שנישאת לשוק בגט זה לא תצא כדי לזוק צרתה לאביה צרתה שנישאת לשוק בגט זה תצא בתו שנישאת לאחיו בגט זה תצא צרתה שנישאת לאחיו בגט זה אפילו לאביה לא תצא תני שלש' שטרות הללו גובה מבני חורין ואינו גובה מן המשועבדין אמר ר' בא הדא דתימר בשלא הוחזק בשטר ביד המלוה אבל הוחזק השט' ביד המלוה גובה רבי יוסה בעי אם שלא הוחזק בשטר ביד המלוה אפי' מבני חורין לא יגבה אלא כן אנן קיימין כשהוחזק השטר ביד המלוה ולמה אינו גובה אמר רבי ביסנא מפני קינונייא רבי אבון אמר מפני שהוא פסול עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הזקן לווה הזקן ושיעבד הבן אית לך מימ' מפני קינונייא לא מפני שהוא פסול והכא מפני שהוא פסול אמר רבי אבון והא תני אף בגיטי נשים כן אית לך מימר מפני קינונייא לא מפני שהוא פסול והכא מפני שהוא פסול
י שלשה אחים נשואין שלש נשים נכריות ומת אח' מהן ועשה בה שני מאמר ומת הרי אילו חולצות ולא מתייבמות שנאמ' יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין רבי שמעון אומר מייבם לאי זו שירצה וחולץ לשנייה הלכה י' שלשה אחין נשואין לשלוש נשים כו' אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת תני רבי חייה אשת אחד מתייבמת לא אשת שני מתים ניחא חולץ לבעלת מאמר על שם אשת מת אחד מתייבמת לא אשת שני מתים שנייה למה אינה מתייבמת אמר ר' לעזר דרבי מאיר היא דאמר רבי מאיר כל שאין את מייבמנו אין את מייבם צרתו אמר רבי יוחנן אם אמרה רבי לעזר מני שמעה ואמרה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת הראשונה חולצת ולא מתייבמת הכא את אומר חולצת והכא את אומר מתייבמת הא דאת אמר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון והן דאת אמר מתייבמת רבי שמעון ורבנן ר' אבון ר' ביסנא בשם ר' אחא והוא שייבם ואחר כך חלץ אבל אם חלץ בתחילה אסור שמא קנה מאמר ונפטרה בחליצת חבירתה
יא יא' שני אחין נשואין שתי אחיו' ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסור' עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת הלכה יא' שני אחין נשואין שתי אחיות כו' אמר רבי אבינא הדא היא דאמר רבי הילא ר' יסא בשם רבי יוחנן לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות
יב יב' שנים שקידשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה בזה ואת של זה לזה הרי אילו חייבין משום אשת איש ואם היו אחין חייבין אף משום אשת אח ואם היו אחיו' חייבין אף משום ואשה אל אחותה ואם היו נידות חייבין אף משום נידות וכולן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות שאינן ראויין לילד מחזירין אותן מיד אם היו כוהנות נפסלו מן הכהונה הלכה יב' שנים שקידשו שני נשים כו' אם בא על השנייה חייב שתים משום אשת אח ומשום אשה אל אחותה תני רבי חייה פעמים ארבע פעמים שמונה פעמים שתים עשרה פעמים שש עשרה הרי אילו חייבין משום אשת איש ההן תרתיי ההן תרתיי אם היו אחין משם אשת אח ההין ארבע וההן ארבע אם היו אחיות משם אשה אל אחותה ההין שיתא וההין שיתא אם היו נידות משם נידה ההין תמני וההין תמני הן קטנים והן גדולות פטורין וכולן הן גדולין והן קטנות חייבין שתים שתים משום נידה ואם השאין אביהן משום שמונה היו אחד גדול ואחד קטון הנבעלת מן הקטן חייבת משום אשתו של גדול הנבעלת מן הגדול פטורה משום אשתו של קטן רבי בא בשם רבי ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים והא תנן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן אם לא היו ראויות לולד מחזירין אותן מיד שנייא היא הכא מפני תיקון הוולד אם היו כוהנות נפסלו מן הכהונה אמר רבי יוסי זאת אומרת שהאונסין פוסלין בכהונה באשת איש הדרן עלך ארבעה אחין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.