א אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר בורקי מתיה בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הין אמר להן הממונה כו' מהו בורקי ברקת תמן אמרין ברוק בורקה אנהר מנהרא ועד אחד נאמן שנייא היא הכא שאין את יכול לעמוד עליו וחש לומ' עד דו עליל ונפק היא מנהרה חכימא היא מילתא אמר עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו חשיכה מוצאי שבת מטלטלין אותו על פיו רבי אימי מטלטל על פום מלויתא רבי מתניה מטלטל על פום איביריתא דזהרא ר' אמי מטלטל על פום נשייא דאמרן שמשא הוות על סוסיתה ולמה עד שהוא בחברון והוא אומר הין בא להזכיר זכות אבות
ב ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנ' ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המיטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים הלכה ב' מאור הלבנה מתמר ועולה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח עד כדון דהוה סופיה דירחא הוה רישיה אמר רבי חנינה מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומניין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנאמר וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר מן סדום לזוער ארבעה מילין יתיר הוון אמר רבי זעורא המלאך היה מקדד לפניהן את הדרך ומניין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה אמר רבי יוסי בי ר' בון הדא אילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעי זימנין דהיא מקדמה וזימנין דהיא מאחרה מאי כדון כמין תרין דקרנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין דלמא רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה ראו אילת השחר שבקע אורה אמר רבי חיא רובה לרבי שמעון בן חלפת' בר ר' כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו' ואח' כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג טעון טבילה אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים וסמיכה לא שעה קלה היא שנייא היא סמיכה שעשו אותה כהפלג תני ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלי' וישן טעון טבילה לא כן תני ר' חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וא"ר אמי בשם ר' שמעון בן לקיש אף למלכי בית דוד לא היתה ישיב' בעזר' תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו והא כתי' ויבא המלך דוד וישב לפני ה' א"ר אייבו בר נגרי יישב עצמו בתפילה
ג אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביו' וכלם בקודש בית הפרוה חוץ מזו בלבד הלכה ג' כיני מתנית' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה אפילו טהור עד שהוא טובל לא סוף דבר לעבודה אלא אפילו שלא לעבודה שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו אמר להם מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש טעון טבילה מחול לקודש כל שכן לא צורכ' דלא מקודש לקודש לא יהא טעון טבילה מחול לקדש יהא טעון טבילה אמ' רבי שמי וכיני מה אם מקודש לקודש שאינו ענוש כרת טעון טבילה מחול לקודש שהוא עונש כרת לא כל שכן יהא טעון טבילה ואפילו מקודש לקודש יהא ענוש כרת כיי דתנינן תמן השתחוה או ששהא כדי השתחויה עד כמה היא שיעור השתחויה רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי עד כדי ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו רבי אבהו מוסיף עד והודו ליי' כי טוב ר' מנא מוסיף עד כי לעולם חסדו הלכה ד' תני אמ' רבי יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו תמן תנינן המשמשת שראת נדה צריכין טבילה רבי יודה פוטר מה חלק רבי יודה על טבילת סרך או משם אפילו טובל מהו מועיל מה נפק מינה ראה קרי אין תימר חלוק רבי יודה על טבילת סרך דבר תורה הוא אין תימר אפי' טובל מהו מועיל מועיל הוא שהוא טובל כהדא דתני אמ' רבי יהודה כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו וחוזר ובא לו הדא אמרה לא חלק רבי יהודה על טבילת סרך אלא משם אפילו טובל מה הוא מועיל
ד פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו ה' הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו וקבל את דמו וזרקו נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות להקריב את הראש ואת האיברים ואת החביתים ואת היין רבי לעזר בשם רבי הושעיה עד שישחוט בו שנים או רוב שנים אמר רבי יוסה מתנית' אמרה כן הביאו לו את התמיד קרצו כת' קרץ מצפון בא בה רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי חד אמ' נכוסה וחורנה אמ' נסוחה מאן דאמ' נכוסא מן הדא הביאו לו את התמיד קרצו מאן דאמר נסוחה מגליינא מחומר קורצתי גם אני
ה קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים של בין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכי' אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונין כדי שתפוג צינתן הלכה ה' כתיב בתמיד בבוקר וכתיב בעצים בבוקר יקדום דבר שנ' בו בבוקר בבוק' לדבר שלא נאמ' בו אלא בבוקר אחד מעתה אפי' לדמו אמר רבי הילא תעשה הקדים בו מעשה כתיב בבוקר בתמיד וכתיב בקטורת בבוקר בבוקר יקדום דבר שנ' בו בבוקר בבוקר לדבר שלא נאמ' בו אלא בבוקר מה נן קיימין אם לאיברין והלא כעצים הן אלא כי נן קיימין אפילו לדמו כתיב בעצים בבוקר בבוקר וכתיב בקטורת בבוקר בבוקר ואיני יודע אי זה מהן יקדום מי מכשיר את מי עצים מכשירין את הקטורת אף הם יקדמו את הקטורת איתא חמי עצים קודמין את הדם והדם קודם לקטורת ותימר הכין אמר רבי הילא לא על שלא זכיתי בו מן הדין שהעצים מכשירין את הקטורת ואצרכת הדא מתניתא הוון בעיי מימר מי מכשיר את הקטורת גחלים אמ' רבי אלעזר מעלה עשן נאמר בתמיד בין הערבים ונאמר בקטורת בין הערבים סמך לנרות ונאמר בנרות מערב ועד בוקר יואחר דבר שנ' בו בין הערבים סמך לנירות לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים מעתה אפי' לנסכין אמר ר' הילא תעשה איחר בו מעשה ר' בון בר חייה בעא קומי ר' הילא הכא את אמר תעשה הקדים בו מעשה וכא את אמר תעשה איחר בו מעשה אמר רבי הילא כל מדרש ומדרש כעניינו תמיד של שחר בכלל מאוחר היה מה תלמוד לומר תעשה הקדים בו מעשה תמיד של בין הערבי' בכלל מוקדם היה מה ת"ל תעשה איחר בו מעשה והוה רבי זעורה מקלס ליה וצווח ליה בניה דאוריתא תני אמר רבי יהודה עשתות של ברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפוג צינתן ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים אלא מסבור סבר רבי יודה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים אלא רבי יודה ורבי שמעון אמרו דבר אחד לא כן סבר מימור רבי יוסי ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד נימר רבי יוסי ורבי יודה ורבי שמעון שלשתן אמרו דבר אחד אלא מיסבור סבר רבי יודה שאין תולדת האש כאש אלא כיני רבי יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש ורבנן סברין מימר תולדת אש כאש ויחם לו חמין רבי יהושע בר אביון רבי סימון בשם ר' אנייני בן סוסיי טע' דהדין תנייא שלא יהו אומ' ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים
ו הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה פרשו סדין של בוץ בינו לבין העם קידש ידיו ורגליו ופשט ר"מ אומר פשט קידש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו ח' בשחר היה לובש פילוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים הינדוון של שמונה מאות זוז דברי רבי מאיר וחכמים אומרי' בשחר היה לבוש פילוסים של שמונה עשר מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה אילו נוטל מן ההקדש ואם רצה להוסיף מוסיף משלו הלכה ו' מה טעמא דרבי מאיר פשט וקידש ורחץ וקידש מה טע' דרבנן ופשט ולבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה מקדש אף פשיטה מקדש אמר רבי מנא קומי רבי יודן על דעתיה דרבי מאיר רחיצה חוצצת אמר ליה מסבור את סבור על דרבי מאיר ופשט וקידש ורחץ וקידש אינה כן אלא ופשט וקידש ורחץ ולבש וקידש שמואל אמר אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא בר קפרא אמר אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב מה טע' חוקת עולם לדורותיכם אמר רבי יוחנן הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר אמר רבי יוסה מתנית' אמרה כן הביאו לו בגדי עצמו ולבש ויש אדם מקדש ידיו ורגלו ללבוש בגדי חול רבי יוחנן אמר ולבשם לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב ודכוותה לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכב כדי שיהו כפולים וקיימינה דלא כרבי יוסה רבי שמואל בר רב יצחק לא נחת לבית וועדא קם עם רבי זעורא אמר ליה מה חדתון הוה לכון בבי מדרשא יומא דין אמר לי' בד שיהו כפולים וקיימינה דלא כרבי יוסי דתני ולבני אהרן תעשה כתנות רבנן אמרי שתי כתנות לכל אחד ואחד רבי יוסי אומר אפי' כתונת אחת לכל אחד ואחד מה טעמ' דרבנן ולבני אהרן תעשה כתנות מה טעמא דרבי יוסי למאה בני אהרן תעשה כתונת בד שיהו חדשים אם אומר את שלא ילבש שחקים והא תני ולבשם אפי' שחקים רבי חנניה בשם רבי יסא כמחלוקת עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה רבן שמעון בן גמליאל אוסר אמר ר' יוסה הוינן סברין מימר מה פליגין להדיוט הא לגבוה לא מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו בגדי קדש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו ואמר ר' חנינה בשם ר' יסא במחלוקת היא הדא אמרה אף לגבוה פליגין דתני העושה כלי לגבוה עד שלא נשתמש בו גבוה מותר להשתמש בו הדיוט משנשתמש בו גבוה אסור להשתמש בו הדיוט והא תני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט רבי חנניה בשם רבי יסא במחלוקת דתני העושה כלי להדיוט עד שלא נשתמש בו הדיוט מותר להשתמש בו גבוה משנשתמש בו הדיוט אסור להשתמש בו גבוה והא תני העושה כלי להדיוט אל ישתמש בו גבוה רבי חונה בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית שמע מינה כלום כלי שרת מאימתי הן קדישין מיד או בשעת התשמיש אין תימר מיד ניחא אין תימר בשעת התשמיש כאחת הן קדושין ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה ברם של שלמ' כאחת הן קדישין ומתקדשין בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה לא היה שם של משה כאחת הן קדישין ומתקדשין ובעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהם לא היה שם של שלמה כאחת הן קדישין ומתקדשין אבנים שחצבן לשם מת אסורין בהנייה לשם חי ולשם מת מותרין בהנייה הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ארבע אמו' אסור בהנייה כל חוץ לארבע אמות מותר בהנייה נמצאת אומר חמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום מניין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה וטבילה תלמו' לומ' ופשט ורחץ ורחץ ולבש אמר רבי אלעזר בר' שמעון ודין הוא מה אם במקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש ידים ורגלי' כאן שהוא טעון טבילה לא כל שכן יהא טעון קידוש ידים ורגלים טול לך מה שהבאתה אי מה להלן אחת כל היום אף כאן אחת כל היום תלמוד לומר ופשט את בגדי הבד שאין תלמוד לומר אשר לבש וכי עלתה על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש אם כן למה נאמ' אשר לבש הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים אמ' רבי מנא לא מסתברא אלא חילופין הקיש לבישה לפשיטה מה פשיטה בקידוש ידים ורגלים אף לבישה בקידוש ידים ורגלים ואין שיני של פילוסין יפה מן הראשון של הנדוין משם מילה דשמעה פרוטי תמן תנינן הראשון שבראשון אין למעלה ממנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין ואין שני שבראשון יפה מן הראשון שבשני משם מילה דשמעה פרוטי מאי כדון רבי נחמן בשם רבי מנא בשחר כתי' בד בד ארבעה פעמים ובמנחה כתי' בד מעשה בי ר' ישמעאל בן פיאבי שלבש כתנות במאה מנה ועלה והקריב על גבי המזבח מעשה ברבי אלעזר בן חרסו' שלבש כותנו' בשתי ריבוא ועלה והקריב על גבי המזבח והורידו אותו אחיו הכהנים שהיה נראה מתוכה ערום מה עשה מילא אותה מים וסבב את המזבח שבע פעמים
ז בא לו אצל פרו ופר היה עומד בי' האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב הכהן עומד במזר' ופניו למערב סמך שתי ידיו עליו ונתודה וכך היה אומ' אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעונו' לפשעי' ולחטאי' שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתו' בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הלכה ז' אי זהו צפונו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קדשי קדשים מקירו של מזבח צפוני ועד כותל העזרה צפוני עד כנגד כל המזבח ישנן כשלשים ושתים אמה דברי רבי ר' אלעזר בי רבי שמעון או' מכנגד בית החילפות עד כנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה המזרחי רבי מוסיף מקום דריסת רגלי ישר' אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה המזרחי אמר רבי יוחנן לא מצאנו שחיטה כשירה בזר רב מפקד לתלמידוי בכל אתר הוון תניי שוחט חוץ מפרה הוון תניי זורק ואמר רבי יוחנן לא מצאנו שחיטה פסולה בזר התיב רבי חייה בר בא והא כתי' ושחט והזה מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש א"ל הרי הזייה מימיה הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה אמ' ליה תמן לית כת' כהן וליידא מילתה כת' איש להכשיר את הזר היא איש היא אשה ברם הכא כתי' כהן היא זר היא אשה אין תימר שהיא כשירה בזר תוכשר באשה רבי ישמעאל בר רב יצחק רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי פר של יום הכיפורים צריך כהן ולמה לא אמר ושעיר דו קרייא ושחט והביא מה הבאה בכהן אף שחיטה בכהן רבי יעקב בר אחא ר' יסא ר' יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי פר ושעיר של יום הכיפורים צריכין כהן אמר רבי חגיי בראשונה הוא או' אנא השם ובשנייה הוא או' אנא בשם תני כיצד מתוודה עויתי פשעתי חטאתי ואומר נושא עון ופשע וחטאה ואומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים חטאתם אילו השגגות מאחר שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים הוא חוזר ומתודה על השגגות אלא כך היה מתודה אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן ככתו' בתורת משה עבדך לאמר כי ביום הזה וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכן מצינו דרך כל המתודים מתודים דוד אמר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו שלמה בנו אמ' חטאנו העוינו רשענו דניאל אמר חטאנו עוינו הרשענו ומרדנו אף הוא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי לפניך מהו שמשה אמר נושא עון ופשע וחטאה ואומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו' אלא מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים כאילו הן שגגות לפניו עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכיפורים ששה בפר ושלשה בשעיר ואחד בגורלות הקרובים היו נופלין על פניהן הרחוקים היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אילו ואילו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן זה שמי לעולם זה שמי לעלם בראשונה היה אומרו בקול גבוה משרבו הפרוצין היה אומרו בקול נמוך אמר רבי טרפון עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים בראשונה היה נמסר לכל אדם משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים שמואל הוה עבר שמע פרסייא מקלל לבריה ביה ומית אמר אזל גוברא ומאן דשמע שמע ר' אינייני בר סוסיי סלק גבי ר' חנינה לציפורין אמ' איתא ואנא מסר יתיה לך עאל ליה בריה תחותי ערסא עטש ושמע קליה אמר מה אתון נהיגין גביכון ברמיו אזל לא לך ולא ליה חד אסי בציפורין אמר לרבי פינחס בר חמא איתא ואנא מסר ליה לך אמר ליה לית אנא יכיל אמר למה אמר ליה דאנא אכיל מעשר ומאן דרגיל ליה לא יכיל מיכול מבר נש כלום
ח בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו ושם שני שעירים וקלפי היתה שם ובה שני גורלות של אשכרוע היו ועשאן בן גמלא של זהב והיו מזכירין אותו לשבח י' בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו בו אלא שנים אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלין בלינה מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח הלכה ח' אי זהו צפונו של מזבח שהו' כשר בשחיטת קדשי קדשי' מקירו של מזבח צפוני גר"ש בהילכתא עיליתא ע"ד מקירו של מזבח הצפוני ועד כותל העזרה המזרחי חמשה דברים היה הסגן משמש הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך סגן מימינו וראש בית אב משמאלו הניף הסגן בסודרין אחז הסגן בימינו והעלהו לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן וקלפי היה שם ובה שני גורלות ושל אשכרוע היו מהו אשכרוע פסקינון רבי שמואל אחוי דרב בעי אבדו מהו לעשות תחתיהן של זהב ייבא כהדא שמעלין בקוד שולא מורידין ויעשו דדין זה על גבי זה אמר ר' יונה כיום מרובה של תמיד העליון משם כלי פחות ברובו והתחתון אין בו משם אוירו של כלי אמר רבי יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותין כרימונים רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא הים בית טבילה לכהנים הוא והים לרחצה לכהנים בו ולא כלי הוא אמת המים מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותים כרימונים כתיב ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים רבי שמואל בר נחמן אמר מקום שאוגרין בו דמו של טלה אגרטלי כסף אלף רבי שמעון בן לקיש אמר מקום שאוגרין דמו של פר מחלפים תשעה ועשרים אמר רבי סימון אילו הסכינין כיי דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החילפות ששם היו גונזין את הסכינין הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל תרין אמורין חד אמר מנרתא וחרנה אמר קונביתא תרגם עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה שבשעה שהיתה החמ' זורחת היו הניצוצות מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה ומה היה כתוב עליה ר' שמעון בן לקיש בשם ר' ינאי אל"ף בי"ת היה כתוב עליה והא תני ככתב שכאן כן כתב שכאן לא מעובה ולא מידק אלא בינוני פתר לה כאל"ף שכאן כן אל"ף שכאן כבי"ת שכאן כן בי"ת שכאן תני רבי הושעיה כל פרשת סוטה היה כתוב עליה שממנה היה קורא ומתרגם כל דקדוקי הפרשה ניקנור נעשו ניסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח תני מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהם והטילוהו בים וביקשו להטיל עוד שני ועמד וגיפפו אמר להן אם מטילין אתם אותו לים הטילוני עמו והיה בוכה ומתאבל ובא עד שהגיע ללמינה של יפו כיון שהגיע ללמינה של יפו התחיל מבעבע מתחת הספינ' כיי דתנינן תמן כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרים מפני שנחושתן מצהיב תני בשם רבי ליעזר נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב
ט י"א ואילו לגנאי בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים בית אבטינס לא רצו ללמד על מעש' הקטרת הוגדס בן לוי היה יודע פר' בשיר ולא רצ' ללמד בן קמצר לא רצה ללמד על מעש' הכת' על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה ועל אילו נאמר ושם רשעים ירקב הלכה ט' ואילו לגנאי בית גרמו בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאים במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מעפשת ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מעפשת וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא כל פעל יי' למענהו שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרי' וארבע רבי יהודה אומר עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין של בית אבטינס היו בקיין במעשה הקטורת ובמעלה עשן ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיין במעשה הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת ושל אילו היתה פוסה מיד וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא שנאמר כל הנקרא בשמי וגו' שלחו אחריהן ולא רצו לבוא כו' ע"ד לפני עבודה זרה שלהן בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצאת אשה של אחד מהן מבושמת מעולם ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה שלא תתבשם אמר רבי יוסי מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס אמרתי לו בני מאי זו משפחה אתה אמר לי ממשפחת פלוני אמרתי לו בני אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים לפיכך נתמעט כבוד' וכבוד שמים נתרבה אמר רבי עקיבה שח לי שמעון בן לגס מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד של בית אבטינס וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק אמרתי לו בני למה בכיתה אמר לי על כבוד בית אבא שנתמעט ולמה שחקתה אמר לי על הכבוד המתוקן לצדיקי' לעתיד לבוא הרי מעלה עשן לנגדי נומיתי לו בני הראהו לי אמר לי מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה אמר רבי יוחנן בן נורי פגע בי זקן אחד משל בית אבטינס אמר לי רבי לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אילו לאילו ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה והיזהר בה וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי עקיבה זלגו דמעיו ואמר מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי וכולהן מצאו מתלא לדבריהן חוץ מבן קמצר כיי דתנינן תמן אילו הן הממונין שהיו במקדש רבי חזקיה אמר רבי סימון ורבנן חד אמר כשירי כל דור ודור בא למנות וחרנה אמר מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו מאן דאמר כשירי כל דור ודור בא למנות על כולם הוא אומ' זכר צדיק לברכה מאן דאמר שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו על כולם הוא אומר ושם רשעים ירקב על מי נאמר זכר צדיק לברכה על בן קטין וחיביריו ועל כולן היה בן זומא אומר משלך יתנו לך ובשמך קורין אותך ובשבחך מושיבין אותך ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך הדרן עלך אמר להן הממונה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.