א טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה במינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה את ימינך ואם בשמאלו עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה את שמאלך נתנם על שני שעירים ואומר ליי' חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומ' חטאת אלא ליי' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד טרף בקלפי כו' לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר ויביא שני חוטין אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם ויאמר זה לשם וזה לעזאזל תלמוד לומר גורל אחד ליי' שיהא ניכר שהוא ליי' וגורל אחד לעזאזל שיהא ניכר שהו' של עזאזל ויביא שני צרורת אחד שחור ואחד לבן ויתן עליהם ויאמ' זה לשם וזה לעזאזל ת"ל גורל אחד ליי' שיהא ניכר שהוא ליי' וגורל אחד לעזאזל שיהא ניכר שהוא לעזאזל ויכתוב עליהם ויאמר זה ליי' וזה לעזאזל תלמוד לומר גורל אחד ליי' שיהא מוכיח על עצמו שהוא ליי' לעולם וגורל אחד לעזאזל שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם הדא אמרה חקוקים היו ותני כן בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל אחת שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה ושני פירחי כהונה עומדים מה שזה מעלה וזה מעלה זכה בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכספים הדא הוא דכתיב וישלך להם יהושע גורל לפני יי' במצפה גורל אילו הגורלות לפני יי' אילו אורים ותומים בין רב למעט אילו הכספים א"ר אבין אילמלא שנתן הקב"ה חן כל מקו' בעיני יושביו לא היתה ארץ ישר' מתחלקת לעולם ותני כן ג' חינין הן חן אשה בעיני בעלה חן מקום בעיני יושביו חן מקח בעיני לוקחיו ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכנין בשם לוי אף לעתיד לבוא הקב"ה עושה כן הדא היא דכתיב ונתתי לכם לב חדש וגו' ונתתי לכם לב בשר וגו' שהוא בושר בחלקו של חבירו נגע בהן כשהן למטה ונתערבו אין השעירים כמצותן ומשהעלה אותן נגע בהן ונתערבו השעירים כמצותן ובעלייתו נגע בהן ונתערבו אמר אם של שם יעלה בימיני יקדש זה שעל ימיני קדש אם שלשם יעלה בשמאלי יקדש זה שעל שמאלי קדש ואפילו אם אמר אם של שם יעלה בימיני יקדש זה שעל שמאלי קדש אם של שם יעלה בשמאלי יקדש זה שעל ימיני קדש אבל אם אמר בין של שם יעלה בימיני בין של שם יעלה בשמאלי לא יקדש אלא זה שעל ימיני לא יקדש אלא זה שעל שמאלי לא קדש מפני מה קובען בפה אמרה התורה גורלות גורלות של כל דבר יכול יתן שני גורלות על זה ושני גורלות על זה תלמוד לומר גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה תלמוד לומ' גורל ולא דא קדמייתא כיני יכול משהוא נותן של שם על של שם ושל עזאזל על של עזאזל יחזור ויחליף תלמוד לומר גורל אחד ליי' אין כאן לשם אלא אחד וגורל אחד לעזאזל ואין כאן לעזאזל אלא אחד ציץ היה כתוב עליו קודש ליי' קודש מלמטן ושם מלמעלן כמלך שהוא יושב על קתדרין שלו ודכוותה אחד מלמטן ושם מלמעלן אמר רבי אלעזר בי רבי יוסי אני ראיתיו ברומי ולא היה כתוב עליו אלא שיטה אחת קודש ליי' ונתן אהרן אם נתן זר כשר ודכוותה אם העלה זר פסול קל וחומר מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן לא צורכה דלא נתינה שהיא מעכבת אם נתן זר כשר העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר פסול ואמר ר' יצחק בר חקולא בשם רבי ינאי העלייה מתוך קילפי מעכבת אין נתינה מעכבת אמר רבי יוחנן קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו אחד היום ואחד למחר על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא על דעתיה דרבי ינאי לאי זה דבר נאמר גורלות למצוה מתניתא פליגא על רבי יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל מתניתא פליגא על רבי יניי לא הגריל ולא נתוודה כשר אלא שחיסר מצוה אחת ליי' לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן ואתיא כיי דמר רבי יוחנן קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו אחד היום ואחד למחר על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אפילו אחד היום ואחד למחר ניחא על דעתיה דרבי ינאי לאי זה דבר נאמר גורלות וחש לומר שמא יעלה לשם פתר לה ברוצה להגריל שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור אמר רב חסדא מאן דאמר חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים מאן דאמר פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ אמר רבי יוסה רב חסדא בעי מדמתה לפסח ולא דמיא אמר רבי מנא בר תנחום רבי לעזר ור' יוחנן תריהון אמרין פסח שעיבר זמנו מאיליו היה משתנה ברם הכא בשחיטה הוא משתנה מאי כדון מאן דאמר חייב סברין מימר הגרלה מעכבת מאן דאמר פטור סברין מימר אין הגרלה מעכבת כלום יש כאן לשם אלא אחד אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה או זה או זה משהגריל חייב על של שם ופטור על של עזאזל אמר רבי בא והוא שנתן מתנת הפר אבל אם לא נתן מתנת הפר פטור ששחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר רבי בון בר חייה בעא קומי ר' זעורה שחט את הפר עד שלא יגריל מהו שיהא חייב אמר ליה נישמעינה מן הדא פר מעכב את השעיר השעיר מעכב את הפר הדא אמרה שחט את הפר עד שלא הגריל חייב אין תימר פטור ניתני אין השעיר מעכב את הפר אמר רבי שמואל בר אבדימי הדא דתימר אין השעיר מעכב את הפר במתנות הבדים אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר היך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים
ב קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח העמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו בא לו אצל פרו שנייה וסמך שתי ידיו עליו ונתודה וכך היה או' אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך אנא השם כפר נא לעוונות וגו' הלכה ב' רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שלשה לשונות הן של שעיר בסלע ושל מצורע בשקל ושל פרה בשתי סלעים אמר ר' בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא של פרה בשתי סלעים ומחצה אית דמפקין לישנא בעשרה זין
ג שחטו וקיבל במזרק את דמו נתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרש נטל את המחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וחתה מן המעוכלות הפנמייו' וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה הלכה ג' כיני מתניתא על הרובד הרביעי שבעזרה תני שחט בחוץ חייב חפן בפנים פטור חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ונכנס בדמו עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא והוא צריך לחות כתחילה ספק עד שלא הקטיר נשפך הדם וספק משהקטיר נשפך הדם להביא פר אחר ולהיכנס בדמו אין את יכול שאני אומר עד שלא הקטיר נשפך הדם והיא חתייה פסולה והוא צריך לחות כתחילה אין את יכול שאני אומר משהקטיר נשפך הדם והיא חתייה כשירה והוא עובר משם הכנסה יתירה ובטלו העבודות אשכחת אמר בטלו עבודות של אותו היום שחט ומת אחר מהו שייכנס בדמו רבי שמעון בן לקיש אמר בפר אבל לא בדם רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין אפי' בדם מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמר אפילו בדם דאמר רבי חנינה רבי בא בשם רבי יוחנן אפילו בדם רבי יהושע בן לוי שאל חפן ומת מהו שיכנס בחפניו מה צריכה ליה בחפניו דכתיב ומלא חפניו ברם הכא לית כתיב בדמו פשיטא ליה אפילו בדם
ד בכל יום חותה בשל כסף ומערב לתוך של זהב והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס ה' בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של שלשת קבין והיום חותה בשל שלשת קבין ובה היה מכניס רבי יוסי אומ' בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס ו' בכל יום היתה כבידה והיום קלה בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום דברי רבי מנחם כיי דתנינן תמן נתפזר ממנה כקב גחלים היה מכבדן לאמה ובשבת כופין עליו פסכתר הלכה ד' בכל יום היתה כבידה והיום קלה שלא לייגעו בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה שלא לייגעו בכל יום לא היה בה אמה גמורה והיום היה בה אמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת בכל יום לא היה בה נרתיק והיום היה בה נרתיק כדי שלא תכבה ואינו חוצץ אמר רבי יוסי בי רבי בון קובעו במסמר שבעה זהבים הן זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופז זהב מזוקק זהב שחוט זהב פרויים זהב טוב כמשמעו וזהב הארץ ההיא טוב אמר רבי יצחק טובוי די בבייתיה טובוי דו בלווייתיה זהב טהור שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום ואתייא כד תני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום ויאות עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום זהב סגור שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם אמר רבי שמואל בר רב יצחק כתיב ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית ואת כל הבית צפה זהב ואת אמר אכן אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם זהב מופז רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא בשם רבי בא בר בינה דומה לאש מצתת בגפרית אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא וזהב מאופז זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותו לנעמיות והן מסננות אותו ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבע שנים זהב שחוט שהיה נמשך כשעוה אדריינוס היה לו משקל ביצה דוקלטינוס היה לו משקל דינ' גורדינון זהב פרויים ר' שמעון בן לקיש אמר אדום דומה לדמו של פר ויש אומרים זהב שהוא עושה פירות כיי דתנינן תמן וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל אמר רבי אחא בר יצחק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו ובשעה שהיו אילו שבחוץ עושין פירות היו אילו שבפנים עושין פירות הדא היא דכתיב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגומ' אימתי יבשו אמר רבי יצחק חיננא בר יצחק בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו דכתיב ופרח לבנון אומלל
ה בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים והיום מוסיף מלא חופניו בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה ז' בכל יום הכהנים עולים במזרחו ויורדים במערבו והיום עולין באמצע ויורדין באמצע רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע ח' בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב הלכה ה' פיטום הקטורת הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה קושט שנים עשר קילופה שלשה קינמון תשעה נמצאת אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום הדא היא דתנינן והיום מוסיף מלא חופניו כרשינה תשעת קבין יין קפריסין שלש סאין ושלש קבין אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא רבי נתן אומ' אף כפית הירדן כל שהוא נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה תני רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף בורית כרשינה למה היתה באה שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד וכשהיה מידק היה אומר הדק היטב הדק היטב שהקול יפה לבשמים חיסר בה אחת מסממניה או שנתן בה מעט דבש היתה פסולה לא נתן לתוכה מלח או שנתן לתוכה מעלה עשן נתחייב מיתה אמר רבי זעורה ועובר משום הכנסה יתירה תני בר קפרא הפטמין שבירושלם היו אומרים אילו היה נותן לתוכה מעט דבש לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריחה תני פיטמה חציים כשירה שילשים ורבעים לא שמענו רבי אומר כמידתה היתה כשירה ודא דאת מר פיטמה חציים כשירה חצי כל סממן וסממן אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים הדא היא מותר הקטורת מה היו עושין בה תני הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מכזית בפנים פטור רבי זעורה בשם רב ירמיה נפטרו הציבור ידי חובתן רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע פחות מכזית בפנים פטור דקה מה תלמוד לומר לפי שנאמר ושחקת ממנה הדק אם כן למה נאמר דקה שתהא דקה מן הדקה כיצד הוא עושה מפריש שלשת מנים מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו כדי לקיים בה דקה מן הדקה אמר רבי יונה חוץ מקידוש הראשון אמר רבי יוסה ואפילו מקידוש הראשון מתניתא פליגא על רבי יונה כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים פתר לה חוץ מקידוש הראשון מתניתא פליגא על רבי יוסה הכיור והכן מעכבין פתר לה מקומן מעכב
ו בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע רבי יהודה אומר בכל יום שתים והיום שלש הלכה ו' מה טעמא דרבי מאיר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכת קיומי אש ובער עליה הכהן זו מערכת איכול איברין ופדרים וערך עליה העולה זו מערכה גדולה והקטיר עליה חלבי השלמים זו קטורת ולית לרבי יוסה מערכת איכול איברין ולית לרבי יהודה מערכת קיומי אש מה מקיים רבי יהודה אש תמיד אש שאמרתי לך תהא תמיד לא תהא אלא על מזבח החיצון אמר רבי אלעזר האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב עושה אותן מדורה ושורפן בפני עצמן ודוחין עליהן את השבת רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמואל בר אבא מתניתא אמרה כן בכל יום היו שם ארבע מערכות מה את שמע מינה אמר רבי מנא והיום חמש רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעורה דבר שאינו מעכב דוחה אמ' ליה הרי עידי החדש הרי אינן מעכבין ודוחין דתנינן תמן שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעידות החדש מניין למערכת יום הכיפורים ר' ירמיה בשם ר' פדת גחלי מה ת"ל אש שהיא בטילה על גבי גחליה גחלי יכול עוממות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי אש הא כיצד מן הלוחשות הללו ומניין שתהא האש בטילה על גבי גחלים תלמוד לומר גחלי אש רבי יהושע בן לוי אמר אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות רבי יוחנן אמ' לחם הפנים נפסל בשעת מסעות ר' חייה בשם רבי יהושע בן לוי כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתם אינו נפסל אף בנסיעתם אינו נפסל רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי ונסע אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כבתוך המחנות רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם ר' אלעזר השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה אמר רבי יוחנן קדשים נדחין בשעת מסעות טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו אמר רבי יוסה תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לרבי יהושע בן לוי תמיד תמיד אפילו בשבת תמיד אף בטומאה מתניתא מסייעא לרבי יוחנן לא תכבה אף במסעות בשעת מסעות מה היו עושין לה היו כופין עליה פססתר דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה שנאמר ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן הא אילו היה המזבח דליק לא היה בגד ארגמן נשרף מה עבד לה רבי יודה פססתר היו כופין עליה מלמעלה מה מקיים רבי יודה ודשנו את המזבח וירוון כיי דאמר רבי יודה בן פזי ואכל ושבע ודשן הדרן עלך טרף בקלפי
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.