Sign In

Psalms 28 — תְּהִלִּים כח

גודל הטקסט
Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא צוּרִי אַל־תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן־תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר׃

אִבְּן עֶזְרָא לדוד אליך ה' אקרא - זה המזמור חברו דוד או אחד מהמשוררים עליו. אמר: צורי לנגד יורדי בור. ומלת תחרש - מגזרת דומיה ואמרו: אל תחרש על רעך רעה להפריש בינות הטעמים, כי השרש הוא אחד.
מְצוּדַת דָּוִד פן תחשה. פן כשתחשה ממני אהיה נמשל עם יורדי בור:
מְצוּדַת צִיּוֹן צורי. רצה לומר חזקי: תחרש. תחשה ענין שתיקה כמו והחריש יעקב (שם ל״ד) וכמו עת לחשות (קהלת ג׳):

ב שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל־דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא שמע, בנשאי - אל מקום הארון יקראו דביר.
מְצוּדַת דָּוִד בנשאי ידי. בעת התפלה:
מְצוּדַת צִיּוֹן בשועי. בזעקי: דביר. הוא בית קדשי הקדשים:

ג אַל־תִּמְשְׁכֵנִי עִם־רְשָׁעִים וְעִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם־רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם׃

רַשִׁ״י אל תמשכני. אל תרגילני עם רשעים אטרירא"ש מו"י בלעז:
אִבְּן עֶזְרָא אל - תסבב סבות שאתערב עם רשעים ואמשך עמהם.
מְצוּדַת דָּוִד אל תמשכני. להיות עמהם ודומה להם בקבול הגמול: ורעה בלבבם. חושבים בלבבם לעשות רע:

ד תֶּן־לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם׃

אִבְּן עֶזְרָא תן, כפעלם - כנגד פועלי און.
מְצוּדַת דָּוִד תן להם. להרשעים הללו:

ה כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל־פְּעֻלֹּת יְהוָה וְאֶל־מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם׃

אִבְּן עֶזְרָא כי - פעולות השם כנגד פעלם. ואל מעשה ידיו - כנגד כמעשה ידיהם והטעם אילו היו מבינים פעולות השם לא היו פועלי און, כי ידעו כי השם יהרסם. ויש אומרים: שזאת תפלה או דרך נבואה וטעם ולא יבנם שיפלו ולא יקומו עוד.
מְצוּדַת דָּוִד כי לא יבינו. אינם נותנים לב להבין פעולת ה׳‎ שמשלם לרשע כרשעתו יהרסם. ולזה יהרס אותם ולא יבנה עוד אותם לחזור לקדמותם:

ו בָּרוּךְ יְהוָה כִּי־שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי׃

אִבְּן עֶזְרָא ברוך - בדרך נבואה, כי נשמע תפלתי והוא שמע קול תחנוני על דרך ותבוא אליך תפלתי.
מְצוּדַת דָּוִד כי שמע. אשר שאלתי לבל אהיה עם הרשעים הללו בעת קבול הגמול:

ז יְהוָה עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ׃

רַשִׁ״י ומשירי אהודנו. ומה היא ההודיה ה' עוז למו לאותן התלוין בו בעת שמעוז ישועות משיחו הוא:
אִבְּן עֶזְרָא ה' - לפי דעתי: בו בטחתי לבדו ועזרוני רבים, כי הוא צוה להם. ומשירי - כמו בשירי הפך והנותר בבשר ובלחם. ואמר רבי משה הכהן: יותר מזה השיר אהודנו.
מְצוּדַת דָּוִד ויעלוז לבי. בעבור העזרה: ומשירי. אודה לו בשיר מן השירים שאמרתי:
מְצוּדַת צִיּוֹן ויעלוז. וישמח:

ח יְהוָה עֹז־לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא׃

אִבְּן עֶזְרָא ה' עוז - טעם למו, לעוזרי, כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד. ור' משה אמר: כי עוז למו כמו לו וכמוהו נגע למו. ואיננו נכון, כי למו שב אל עבד ה' ולעמו.
מְצוּדַת דָּוִד למו. לכל תמימי דרך בכללם: ומעוז. וחוזק ישועות של משיחו:

ט הוֹשִׁיעָה אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָם׃

רַשִׁ״י ורעם. לשון מרעה:
אִבְּן עֶזְרָא הושיעה - בעבור שהזכיר כי השם היה עוזו ויעלוז לבו, התפלל שירעה את ישראל, על כן: הושיעה וברך להוסיף השם עליהם וישמרם כמו הרועה, על כן: ורעם ונשאם, כלומר שיושבים במקום גבוה שלא תוכלנה החיות להזיקם. ורבי משה אמר: כי ונשאם שיתן להם צרכם כדרך ינשאוהו אנשי מקומו.
מְצוּדַת דָּוִד נחלתך. ישראל שלקחת לך לנחלה: ורעם. רעה אותם במרעה טוב ותן להם רוממות עד עולם:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.