Psalms 8 — תְּהִלִּים ח

גודל הטקסט

Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד׃

רַשִׁ״י הגתית. כלי זמר שבא מגת שם מצוים אומנים לעשותם ורבותינו אמרו על אדום שעתידה לידרך כגת כמו שנאמר פורה דרכתי לבדי (ישעי' סג) אך ענין המזמור אינו מוכיח:

אִבְּן עֶזְרָא למנצח על הגתית, ה' אדונינו - זה המזמור נתנו למשפחות עובד אדום הגתי שהוא מבני לוי, כמו לידותון, או פיוט תחלתו הגתית מתפארת והדומה לה. ורבי משה אמר: כי הוא כלי יתיחס אל משפחת עובד אדום הגתי. ולהתיחס ככה לא מצאנו. ומהבילים אמרו: על ניגון הדורכים גת.

מְצוּדַת צִיּוֹן הגיתית. כלי זמר הבאה מגת:

ב יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָיִם׃

רַשִׁ״י מה אדיר שמך. יותר מכדי כח מדת התחתונים לא היו התחתונים כדאי שתשרה שכינתך ביניהם: אשר תנה הודך על השמים. ראוי שתתנהו על השמים ואתה בענותך הגדולה יסדת עוז וגו':

אִבְּן עֶזְרָא ה' אדונינו - בעבור שאמר: תמשילהו במעשי ידיך. מה אדיר - דבר פלא. ומלת תנה – שם הפועל, כמו: מרדה מצרימה כאילו אמר: תת הודך על השמים.

מְצוּדַת דָּוִד מה אדיר שמך. מה מאד חזקת בכל הארץ משגיח ומושל בכל: אשר תנה. בעבור אשר גם הוד שכינתך נתון בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לחזק יחשב ומכ״‎ש גבור למעלה:

מְצוּדַת צִיּוֹן תנה. כמו נתת עתיד במקום עבר וכמוהו רבים במקרא:

ג מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃

רַשִׁ״י יסדת עוז מפי עוללים ויונקים השרית שכינתך במקדש ותקנת להודות לך עוז מפי הלוים והכהנים שהם בני אדם גדלים בליכלוך, כעוללים ויונקי שדים, עוללים לשון ועוללתי בעפר קרני (איוב ט״ז:ט״ו) וע"ש הלכלוך נקראו כל תינוקות עוללים: למען צורריך. להודיעם כי עמך אנחנו: להשבית חרפת אויב ומתנקם האומר לא טובים אתם מהאומו' ואני כשאני רואה שמיך וגו' אני תמה בלבי מה אנוש כי תזכרנו:

אִבְּן עֶזְרָא מפי - א"ר משה: כי טעם מפי עוללים אם לא ידברו בפיהם, הם בעצמם יודו לחסדיך כי תכלכלם ותפרם ותרבם בגופם באורך וברוחב. והנכון בעיני: בעבור היות אדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר וזה טעם מפי עוללים אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה החכמה עד שתשכל בשקול דעתה כח בוראה, כי תחזק הנפש יום אחר יום וזה טעם יסדת עוז. וטעם למען צורריך – לבטל דברי המכחישים האומרים: אין אלוה, וזה טעם להשבית אויב ומתנקם, על המאמינים בשם בדבור או במעשה.

מְצוּדַת דָּוִד מפי עוללים ויונקים. מן פי העוללים אשר הם סתומים במעי אמן ובהולדם נפתח פיהם ויונקים תדיר משדי אמן מן הפלא הזה יסדת יסוד מוסד לדעת עוזך כי הוא דבר שאין הטבע מתחייב: למען צורריך. למען הכחיש צורריך אשר כחשו בה׳‎: להשבית. לבטל דברי האויב והמתנקם את המאמינים בה׳‎:

מְצוּדַת צִיּוֹן עוללים. אף במעי אמן יקראו עוללים כמו כעוללים לא ראו אור (איוב ג׳:ט״ז):

ד כִּי־אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃

אִבְּן עֶזְרָא כי - ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת והמעין השמיני לצבא גדול והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב: מעשה אצבעותיך, כי הם עשר והזכיר הירח והכוכבים ולא הזכיר השמש, בעבור כי אין יכולת לעין לראותם יומם בעבור אור השמש. ויש אומרים: כי טעם הודך – על השמש כי היא הבריאה הגדולה והנה לא יראה ביום, כי אם אחד ובלילה יראה צבא גדול מאד.

מְצוּדַת דָּוִד כי אראה. מן הפלא הזה אראה בחכמה שמעשה אצבעותיך הם שמיך אף הירח והכוכבים אשר כוננתה המה כולם מעשה ידיך ואין העולם קדמון:

ה מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃

אִבְּן עֶזְרָא מה - ידוע כי הירח ואחד עשר כוכבים הנקודה בעגולה מהגלגל וכל הארץ כנקודה שלא תתחלק כנגד הרקיע, ובן אדם נחלק שלא יקבל חלוק כנגד כל הארץ, על כן: מה אנוש כי תזכרנו, דרך בזוי והטעם: אחר שיש לך בריאות גדולות ונכבדות מהאדם, איך שמת לב לתת לו כבוד.

מְצוּדַת דָּוִד מה אנוש. הוסיף להוכיח שה׳‎ משגיח על הכל ואמר הלא מה הוא חשיבות האדם להזכר לפני ה׳‎:

מְצוּדַת צִיּוֹן תפקדנו. תזכרנו וכפל הדבר במ״ש:

ו וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃

רַשִׁ״י ותחסרהו מעט מאלהים וגו'. מאלהים ל' מלאכים שנתת כח ביהושע להדמים החמה וליבש את הירדן במשה לקרוע מי ים סוף ולעלות למרום ובאליהו להחיות את המת:

אִבְּן עֶזְרָא ותחסרהו מעט מאלהים - המלאכים והכלל כאשר אמר דניאל: אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי. וכבוד והדר תעטרהו - בעבור כח נשמת חיים שנפח בו, שהיא עליונה ואיננה גוף על כן לא תמות.

מְצוּדַת דָּוִד ותחסרהו. על כל זה בהשגחתך חסרתו רק מעט מהמלאכים בדבר החכמה והדעת ועטרתו בכבוד והדר כי הוא מתעלה על כל חי בחוש הדבור:

ז תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו׃

אִבְּן עֶזְרָא תמשילהו במעשי ידיך - בארץ לבדה כאשר יזכירם אחר כן. ויש אומרים: כי כל שתה תחת רגליו – המתכת והצמחים.

מְצוּדַת דָּוִד תמשילהו. המשלתו בכל הבריות: תחת רגליו. ר״‎ל נכנעים אליו:

מְצוּדַת צִיּוֹן שתה. שמת:

ח צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃

רַשִׁ״י צנה ואלפים. צאן ובקר כמו (דברים כה) שגר אלפיך, צנה לשון פעולה הוא כמו (במדבר ל״ב:כ״ד) וגדרות לצנאכם, אוביילדי"ץ בלעז, יש מדרשי אגדה ואינם מתיישבין לפי המקראות:

אִבְּן עֶזְרָא צנה - הזכיר הצאן והאלפים, בעבור צרכו למאכלו ומלבושו יותר מרכיבת הסוסים והחמורים ואחר כן הזכיר חיות השדה ושדי, כמו שדה, על דרך כל אצילי ידי. ומלת בהמות – כוללת לא כאשר אמר יפת: כי הבהמה היא האוכלת עשב. והנה מה יעשה: ליש גבור בבהמה?!

מְצוּדַת צִיּוֹן צנה. מלשון צאן: ואלפים. פרים, כמו שגר אלפיך (דברים כ׳): שדי. כמו שדה בה״א:

ט צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים׃

מְצוּדַת דָּוִד צפור שמים. הפורח למעלה לאויר השמים ועם כל זה ימשול בו האדם ויצודו בחכמה: עובר ארחות ימים. ר״‎ל כי האדם בחכמתו יעשה אניות ובהם עובר ארחות ימים ויכול הוא לצוד אף דגי הים:

י יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ׃

אִבְּן עֶזְרָא ה' - פעם אחרת ככה בכל דור ודור, כי הארץ לעולם עומדת.

מְצוּדַת דָּוִד מה אדיר. מכל זה נראה שמה מאד אדיר שמך בכל הארץ משגיח ומושל בכל:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.