הרב משה בן שם טוב די לאון היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור הנפוץ ביותר בתורת הקבלה. חיבור זה יוחס על ידו לתנא רבי שמעון בר יוחאי. טענה זו הייתה בסיס לפולמוס בדורו ובדורות שאחריו, בין הוגים, רבנים וחוקרים שראו ברמד"ל עצמו את מחברו האמיתי של הספר, לבין אלו ששללו את האפשרות כי די ליאון חיבר את הזוהר לבדו. החל מהמאה ה-16 התקבל ייחוסו של הזוהר לרשב"י בעולם היהודי וזו התפיסה הנפוצה כיום ביהדות האורתודוקסית, אך מרבית החוקרים כיום סבורים כי הוא נכתב סמוך לפרסומו, על ידי קבוצת כותבים שרמד"ל הוא אחד מהם.
Moses de León, known in Hebrew as Moshe ben Shem-Tov, was a Spanish rabbi and Kabbalist who first publicized the Zohar. Modern scholars believe the Zohar is his own work, despite his claim to have copied it out of an ancient manuscript by Shimon ben Yochai. His other works include Sefer ha-Rimon, written in Hebrew, and hundreds of pseudepigraphic responsa, commentaries, and Kabbalistic tracts which he falsely attributed to earlier authorities.
On Wikipedia: עברית · English — summary from Wikipedia, CC BY-SA