א אין תורמין מן הטהור על הטמא ואם תרמו תרומתן תרומה באמת אמרו העיגול של דבילה שניטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה היו שני עיגולין שני אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמיאה לא יתרום מזה על זה רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא ב' אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה ולא כלום וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל היה מפריש עליו והולך שגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה כלום רבי יהודה אומר אם היה יודע בו מתחילה אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום ג' המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן ומזיד לא ישתמש בהן המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור אין תורמין מן הטהור כו' רבי יוחנן בשם רבי ינאי ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מה גורן ויקב איפשר שיהא מקצתו טמא ומקצתו טהור וזה אף על פי שאיפשר למידין איפשר משאי איפשר מעתה לא יהא תרומתו תרומה ממנו כתיב כל הדברים למידין ומלמדין תרומת מעשר היא מלמדת ואינה למידה תרומת מעשר לימדה על תרומ' גדולה שלא תהא ניטלת מן הטהור על הטמ' והיא ניטלת מן הטהור על הטמ' מניין ר' יוסי בשם חזקיה ר' יונה בשם ר' יניי ונתתם ממנו את תרומ' ה' לאהרן הכהן עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו כהנא אמ' מכל חלבו את מקדשו ממנו טול מן מקוד' שבו תרומ' מעש' לימד' על תרומ' גדולה שהיא ניטלת מן המוקף והיא ניטלת שלא מן המוקף מניין שתרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף מכל מעשרותיכ' אחד ביהוד' ואחד בגליל תרומת מעשר לימדה על תרומ' גדולה שלא תהא ניטלת אלא מן הגמור ואף היא ניטלת מן הגמור תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא מן הטהור על הטמא ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור ר' נחמיה אומר כשם שאינה ניטלת מן הטמא על הטהור כך אינה ניטלת מן הטמא על הטמא ומודי ר' נחמיה בדמיי עד כדון בשהיה לו מאותו המין לא היה לו מאותו המין נישמעינה מן הדא רבי חנינה ענתוניה סלק עם רבי זעירא לחמת גרר זבן לי' קלוסקין בעא מתקנה מיום לחבריה אמר ליה לית אנן צריכין חששין ליחידאה אית לך מימר בשהיה לו מאותו המין באמת אמ' ר' ליעזר כל מקום ששנינו באמת הלכה למשה מסיני ועיגול של דבילה שניטמא מקצתו מכיון שניטמא מקצתו אין כולו טמא במחובר במי פירות היא מתניתא ואין סופו ליחלק ולעשותו שנים תיפתר שקרא לה שם במחובר וכן אגודה של ירק מתניתן שניטמאת ועודה אגודה אבל ניטמאת קלחין ואגדן לא בדא ואין סופה ליחלק ולעשות שתים תיפתר שקרא לה שם במחובר אגד שניטמא והתירו ואגדו מהו וליתני עיגול ולא ליתני אגודה וניתני אגודה ולא ליתני ערימה אילו תנינן עיגול ולא תנינן אגודה הוינן אמרין עיגול שכולו גוף אחד תורם אגוד' שאין כולה גוף אחד אינו תורם הוי צורכה מיתני אגודה ואילו תנינן אגודה ולא תנינן ערימה הוינן אמרין אגודה שכולה תפושה אחת תורם ערימה שאין כולה תפושה אחת אינו תורם הוי צורכא מיתני עיגול וצורכא ניתני אגודה וצורכא מיתני ערימה מכיון דתנינן היו שני עיגולין ושתי אגודות ושתי ערימות מה צורכא דההיא דמר רבי יוחנן בשם רבי יניי ונחשב לכם תרומתכם כדגן וגו' אמר רבי חייה בר אדא בערימה של קישואין ודילועין היא מתניתא היו שני עיגולין אחד מקצתו טמא ואחד מקצתו טהור מהו שיתרום מזה על זה ויביא כהדא היו לפניו שני כריים אחד הפריש ממנו מקצת תרומות ומעשרות ואחד הפריש ממנו תרומ' ומעשרות מהו שיתרום מזה על זה תלמידוי דרבי חייה רובה שאלון לרבי חייא רובא ואמר לון הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו רבי לעזר בשם רבי חייה רבה אין תורמין ומעשרין מזה על זה הרי שהביא מיכן הרבה בקופה וכרוב מלמעלן וכרוב מלמטן ודבר אחר באמצע אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה הדא דתימא בשאין שם חלל אבל אם יש שם חלל תורמין ומעשרין מזה על זה כל בית הגיתות אחד כל בית הגרנות אחד תני אמר רבי יודה והיא שתהא תופסת הגורן באמצע עד כדון חיטין ואפילו קש ואפילו תבן רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי היה טמא באמצע אמר ליה והיינו נושוך חבריא בעון קומי ר' יוסי היתה מפה באמצע אמר לון והיינו חמשה שקין בגורן דתני חמשה שקין בגורן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה תני רבי לעאיי אומר משום רבי ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח כיצד כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו ביצים ונותנו על פי חבית ונמצא תורם מן המוקף למה לי פחות מכביצה אפילו כביצה לא פירורין אינון שלא יטמא זיתין הרבה אמרו לו אין לך כל לח קרוי לח אלא יין ושמן בלבד היך עבידא קורה אחת לשני בורות שני קורות לבור אחד ניחא קורה אחת לשני בורות אלא שני קורות לבור אחד לא מתוך שניטמא מקצתן ניטמאו כולן רבי לא בשם רבי לעזר תיפתר שהיה בליבו לעשות תפושה אחת ונמלך לעשותו שתי תפוסות אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דתימר בשניטמא מששילה ומשיקיפה שכבר נראו לתורמן בטהרה אבל אם ניטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה לא בדא רבי טבי רבי יאשיה בי רבי ינאי הלכה כרבי ליעזר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיא הלכה כרבי ליעזר רבי הונא רבי חנניה אין הלכה כרבי ליעזר רבי יוסי בי רבי בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כרבי ליעזר אתא עובדא קומי רבי אימי ולא הורי אמר תרין כל קביל תרין אינון אמרין ליה והא רבי יצחק בר נחמן הורי אפילו כן לא הורי תמן תנינן התורם את הכור ואמר הרי זו תרומה על מנת שתעלה בשלום שלום מן השבר שלום מן השפיכה אבל לא מן הטומאה רבי שמעון אמר אף מן הטומאה אמר רבי יוסי בן חנינה בטומאת טבולי יום היא מתניתא אמר רבי אילא שכן טבולי יום מצויין בין הגיתות אמר רבי יוסי אין לטבול יום מגע אצל טבל תני א"ר יודן במה דברים אמורים אמר בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף אבל בתרומת מעשר אפילו שאר כל הדברים שלום הם היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחת אינה שלום יהודה בר' אומר לא עלתה על דעתו של זה לעבור על דברי תורה להקדים תרומת מעשר לתרומה גדולה מתיב רבי בא בר ממל והא תנינן אין תורמין מן הטמא על הטהור הגע עצמך שתרם ואמר לא עלת על דעתו לעבור על דברי תורה אמר רבי בא בר ממל אם אמר את כן נמצאת מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה טבל בעון מיתה טמא שאכל את הטהור בעשה תני בשם ר' יוסי אם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי רבי פינחס בעא קומי רבי יסא עד כדון בסבור בהן שהן טהורין והיה יודע שהן טמיאין וסבר שמותר לתרום מן הטמא על הטהור אמר ליה יאות רבי סבר כרבי יודה ברם כרבי יוסי היא הדא היא הדא מתניתא בכלים גדולים אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן ותני רבי הושעיה ממלא הוא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליו מטבילו ותני נפל דלייו בתוך הבור נפל כלייו לתוך הבור מערים עליהן ומטבילן תרין אמורין חד אמר בכלים שניטמאו באב הטומאה וחרינה אמר בכלים שניטמאו בולד הטומאה מתיב מאן דאמר בוולד הטומאה למאן דאמר באב הטומאה ואפילו בחול טעון הערב שמש אמר ליה ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה ר' ירמיה ר' זעירא בשם רבי חייה בר אשי אשה פיקחת מדיחה כוס כן קערה כן תמחוי כן נמצאת מרבצת ביתה בשבת רבי שמואל בשם ר' אבהו בשוגג באיסו' ובמזיד באיסור אמ' ר' יוסי מתנית' אמרה כן המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל בשוגג באיסור ובמזיד באיסור תני המבושל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי ר"מ רבי יהודה או' בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית רבי יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא לו ולא לאחרים שמואל כרבי יוחנן הסנדלר רב כד הוה מורי בחבורתיה מורי כרבי מאיר בציבורא כרבי יוחנן הסנדלר אמר רבי שמעון בר כרסנא כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה הורי לון דתני ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור בין לו בין לאחרים לא יאכל וכל דבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא לו ולא לאחרים בעון קומי ר' יוחנן את מה את אמר אמ' לון אני אין לי אלא משנה המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל שמע רב חסדא ומר הותרו שבתות לא כן אמר רב הונא בשם רב ותני רב חייה כן בראשונה היו אומרי' השוכח תבשיל על גבי כירתו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל נחשדו שהיו מניחין מזידין ואומ' שכיחין היינו ואסרו להן את השוכח ואת אמר הכא הכין אמר רבי הילא נחשדו להיות מניחין ולא נחשדו להיות מבשלין קנסו במניח ולא קנסו במבשל חזרו לומר תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר אי זהו תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו כרוב ואפונין ובשר טרוף אמ' ר' תנחום בר עילאי אף ראשי לפתות וראשי קפלוטות עשו אותן כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו בצים מה הן ר' יוסי בשם ר' ישמעאל רבי ירמיה רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא עלה לביתו ומצא שם בצים ואסר חמין והתיר ר' שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינה אני ואבא עלינו לחמת גדר והביאו לפנינו בצים קטנות כחזררין וטעמון יפה כפינקריסין תני לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה ואם נתנה אסורין למוצאי שבת עד כדי שיעשו רבי אחא אמר במזיד כרבי מאיר רבי יוסי אומר בשוגג כרבי יהודה אמ' ר' מנא יאות אמ' רבי יוסי הנוטע בשוגג בשבת יקיים במזיד יעקור בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור רבי יודה אומר חילוף הדברים בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שהניית שבת עליו וכאן מכיון שאתה אומ' המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשו כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום מה טעם דרבנין נחשד על השביעית ולא נחשדו על השבתות דבר אחר מונין לשביעית ואין מונין לשבתות היך עבידא נטע פחות משלשים לפני שביעית ונכנסה לשביעית אין תימר חשד אין כאן חשד אין תימר מונין יש כאן מונין נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד ואתיא כמאן דאמר מפני מונין ברם כמאן דאמר מפני חשד וקנסו שוגג מפני מזיד
ב אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה כל מין חטים אחד כל מין תאנים וגרוגרת ודבילה אחד ותורם מזה על זה כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה ה' ותורמין בצל קטן שלם לא חצי בצל גדול רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול וכן היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים ולא כופרים על בני המדינה מפני שהיא מאכל פוליטיקיס הלכה ד' רבי יוחנן בשם רבי ינאי זה אחד משלשה מדרשות שהן מחוורין בתורה כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן מה נן קיימין אם ללמד שהן תורמין מן התירוש על הדגן ומן הדגן על התירוש התיבון הרי תירוש ויצהר הרי שני מיני אילן ואין תורמין ולא מעשרין מזה על זה דו אמר מה תירוש ויצהר שהן מיוחדין שהן שני מיני אילן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה ואם אני מרבה שני מינין שבדגן שני מינין שבתבואה שאין תורמין ולא מעשרין מזה על זה כל מין חיטין אחד לכן צריכה אפילו מאגדון על שמתית ומן שמתית על אגדון כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחת ותורמין מזה על זה תני תורמין תאנים על הגרוגרות הגרוגרות במיניין וגרוגרות על התאנים במידה אבל לא תאנים על הגרוגרות במידה ולא גרוגרות על התאנים במניין רבן שמעון בן גמליאל אומר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן ותורמין ומעשרין מזה על זה אמר רבי ישמעאל בי רבי יוסי אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכל כלה רבי ירמיה סבר מימר אתה רואה את הצמק כאילו תפח ונסב סלין כמה דאינון רבי יונה ורבי יוסי תרין אמרין דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח ונסב סלין רברבין בתאנייא אמ' לון רבי אחא בן רבי אילא רבכון הוי בה תמן אמר תנינן כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו כן כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ כזית פיגול כזית נותר כזית חלב הרי אילו טהורין דרומאי אמרי והוא שיהא כזית במי עיקרו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין ואף על פי שאין כזית מעיקרו תמן תנינן אמרו לו אף היתה חסירה או יתירה מני אמר לו רבי מאיר פעמים שהשאור יפה והוא תפוח הא אילו סולת היתה צמיקה ועכשיו שהוא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כילו צמק ונראית חסירה ופעמים שהשאור רע והוא צמק הא אילו סולת היתה תפוחה ועכשיו שהשאור רע והוא צמק את רואה את הצמק כילו תפח ונראית יתירה על דעתיה דרבי ירמיה דרומייה ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה על דעתיה דרבי יונה ורבי יוסי שלשתן אמרו דבר אחד בחסירה אילין דבר פטי בשלון אורז אנשון מתקנתה יתיה חבריא סברין מימר ייסב חיי לו לקבל מבשל אמר לון רבי יוסי אוף אנא אמ' כן למה שדרכו לתפוח
ג ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונים על החיטים שאינן אוכל והקישות והמלפפון מין אחד רבי יהודה אומר שני מינין הלכה ה' אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא דרבי יודה מתיר מפני שהוא משביחו ואמר רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דר' יודה רבי לעזר אמר אינה מוחלפה תמן בכהן וכאן בבעלים ר' אלעזר ור' יוחנן חד אמר מפני שממעטו משותיו וחד אמר מפני שממעטו ממידתו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר ר' יוחנן מחלפא שיטתיה דר' יודה ואמר רבי אלעזר אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים הוי רבי יוחנן דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו רבי יהודה בן רבי אימי בשם ריש לקיש מפני שממעטו משותיו מתני' פליגא על רבי יוחנן ואף משאינו מבושל על המבושל וכל שכן מהמבושל על שאינו מבושל אמר רבי אימי לא תני רבי יוחנן אמר רבי בון בר כהנא בשם רבי ולא תשאו עליו חטא ממה שהוא בנשיאות עון אתה יודע מה שעשה עשוי הא דבר שהוא אוכל מותר מתני' דרבי ישמעאל בי ר' יוסי דאמר רבי ישמעאל בי ר' יוסי משום אביו תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין עבר ותרם תרומתו תרומה רבי אומר יין וחומץ שני מינין אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה אמר ר' יהושע בן לוי מסתברא יודה ר' לדבר תורה מה טעמא דרבי שאם אומר את כן שמותר לתרום מן היין על החומץ אף הוא סבר מימר שמותר לתרום חומץ על היין הקישות והמלפפון מין אחד רבי יודה אמר שני מינין רבי יודה כדעתיה ורבנין כדעתין דתנינן תמן הקישות והמלפפון אינן כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים הדרן עלך אין תורמין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.