א האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש אח' האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד תרומ' טהורה ואחד תרומה טמאה משלם חומש וחומש חומשא אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין והן נעשין תרומה והתשלומין תרומה אם רצה הכהן למחול אינו מוחל ב' בת ישראל שאכלה תרומה ואח' כך נישאת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלם קרן וחומש לעצמה ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלם קרן לבעלים וחומש לעצמה מפני שאמרו האוכל תרומה שוגג משלם קרן לבעלים וחומש למי שירצה האוכל תרומה שוגג כו' כתיב ואיש כי יאכל קודש בשגג' ויסף חמישיתו שיהא הוא וחומשו חמשה ולא כן אמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן שוגג בחלב מזיד בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן ואמור אף הכא מזיד בתרומה ושוגג בחומש יתרו בו וילקה ויביא חומש אמר רבי זעירא גזירת הכתוב היא ואיש כי יאכל קודש בשגגה שתהא כל אכילתו בשגגה כמזיד בספיקו כשוגג בודאו א"ר יוסי הדא אמרה השב לו מידיעתו חייב על שגגתה אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מכחצי זית אמר רבי בון בר חייה נעשה כאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד ואין יסבור רבי בון בר חייה כרבי שמעון בן לקיש דר' שמעון בן לקיש אמר אכל חצי זית בהעלם אחד פטור והכא אכל שני חצאי זתין וחסר כל שהוא פטור מודי ר"ש בן לקיש באיסורי הנייה ומודי ר"ש בן לקיש בי"ה ומודה ר"ש בן לקיש בעתיד להשלים רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמע חומץ של תרומה לוקה רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטה של תרומה לוקה תני הכוסס את החיטה של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש רבי אומר אני אומר שמשלם קרן וחומש רבי ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמא חומץ של תרומה אחר טיבלו שהוא משלם קרן וחומש שהחומץ מישב את הנפש תני אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין ואם שילם חולין טמאין יצא רבי נתן אומר סומכוס אומר שוגג מה שעשה עשוי מזיד לא עשה כלום תמן תנינן אין תורמין מן הטמא על הטהור תני בשם רבי יוסי אם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן ויחידאה דתמן כסתמא דהכא היך עבידא ר' זעירא בשם ר' חנינה תשלומי תרומ' הרי הן כתרומה לכל דבר אלא שגידוליהן חולין גידולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר אלא שאסורין לזרים אמר רבי יוסי ואנן תנינן תרתיהון תשלומין תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר דתנינן אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנין והן נעשין תרומה אלא שגידוליהן חולין דתנינן גידולי תרומ' הא גידולי תשלומין חולין גידולי תרומה הרי הן כחולי' לכל דבר דתנינן וחייבת בלקט ובשכחה ובפיאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אלא שאסורין לזרים דתנינן ועניי ישראל מוכרין את שלהן לכהני' בדמי תרומה והדמין שלהן תני תשלומי תרומה אין משלמין מהן קרן וחומש ואין משלמין עליהן קרן וחומש ואין חייבין בחלה ואין הידים פוסלו' בטבול יום כדרך שפוסלות בחולין ואוף רבי שמעון ורבי יוסי מודה בה אם רצה כהן למחול אינו מוחל בשלא הפריש הפריש ואחר כך אכל פלוגתא דרבי ודרבי לעזר בי רבי שמעון דתני ונתן לכהן את הקודש מתנתו מקדשתו מלוכל בתרומה ואף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו חומש דברי רבי לעזר בי רבי שמעון ואף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו קרן וחומש מלוכל בתרומה מחל ואחר כך אכל תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש דאיתפלגון גזל תרומה משל אבי אמו כהן רבי יוחנן אמר משלם לשבט וריש לקיש אמר משלם לעצמו אמ' רבי יונה כך היה משיב ר' שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דעתך דתימר משלם לשבט והא תנינן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן וישלם שלשה רבי יסא בשם רבי יוחנן התורה אמרה יצא בו ידי גזילה אמר ליה רבי זעירא לרבי איסי תרתין מילין אמרין בשם רבי יוחנן ולית אתון אמרין מהן אמר ר' יוחנן יצא ידי גזילו ולית אתון אמרין מהו כדון ונתן לכהן את הקודש מכיון שנתנו לו יצא ידי גזילו אתון אמרין בשם ר' יוחנן במקום שחיטתה שם תהא שריפת' ולית אתון מיניהון מהו כדון רבי לעזר בשם רבי הושעיה על פרשה ישרוף מה את שמע מינה רבי ירמיה בשם רבי אימי מקום פרישתה מחיים שם תהא שריפתה רבי יוחנן כרבי רבי שמעון בן לקיש כרבי לעזר בי רבי שמעון אמר רבי בון בר חייה ואין יסבור רבי שמעון בן לקיש כרבי ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן אבל בדבר שאינו זקוק ליתנו לכהן אוף רבי מודי דהיא מתני' הפריש פדיון פטר חמור ומת ר' אליעזר אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכמים אומרים אין חייבין באחריותו אלא בפדיון מעשר שני מודי רבי ליעזר בפטרי חמורות שנפלו לו מבית אבי אמו כהן מכיון שהפרישו קדשו אכל תרומת חבר משלם לחבר תרומ' עם הארץ משלם לעם הארץ ולא נמצא מוסר טהרותיו לעם הארץ כיצד הוא עושה נותן שתיהן לכהן חבר ונוטל דמי אחת מהן ונותן לכהן עם הארץ רבי בון בר חייה אמר קומי רבי שמעון בן לקיש אתיא כמאן דאמר הפרשתו מקדשתו ברם כמאן דאמר מתנתו מקדשתו בלא כן אינו צריך זכייה אמר להן במזכה על ידי אחר לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה איתא חמי אלו היה לה כמה מעשרות שמא אינן שלה תמן מעשרות מסויימין ברם הכא תרומה אינה מסויימת מה דמי לה פיטרי חמורות
ב המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה הוא משלם את הקרן והן משלמין את החומש דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הן משלמין קרן וחומש והוא משלם להן דמי סעודתן ד' הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן שאין בהקדש תשלומי כפל ה' אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההבקר ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו שאין הקדש פודה את ההקדש דברי ר"מ וחכמים מתירין באלו הלכה ג' הא רבי מאיר אמר משלמין ורבנין אמרין משלמין מה ביניהון אמר רבי יוחנן עיקר סעודה ביניהון רבי מאיר אמר עיקר סעודה לבעל הבית ורבנין אמרין עיקר סעודה לפועלין ר' שמעון בן לקיש אמר טפילה ביניהון ר' מאיר אומ' טפילה לבעל הבית ורבנין אמריין טפילה לפועלין רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו אילו כר' שמעון בן לקיש אית אמרת ניחא ואין כר' יוחנן אמר עיקר סעודתו ביניהון ואת אמר הכין כרבי מאיר את אמר ר' אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא שבח סעודה ביניהון בשפסק עמהן להאכילן דבשני חולין והאכילן דבשני תרומה ולא כבר אכלו כמאן דאמר טבלים נפשו של אדם חתה מהן א"ר ינאי לצדדין היא מתני' יש בו כזית ואין בו שוה פרוט' משלם לקדש יש בו שוה פרוטה ואין בו כזית משלם לשבט יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן משלם לקדש רבי יוחנן אמר משלם לשבט אמר רבי זעירא גזירת הכתוב היא ואיש כי יאכל קודש בשגגה למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך כהנא אמר משלם שני חומשין חומש לשבט וחומש להקדש שאין בו בהקדש תשלומי כפל שנאמר ישלם שנים לרעהו ולא להקדש רבי שמעון בן לקיש אמר להן על תרתין אחרייתא למה מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרו' ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומ' ומעשרות אלא בנשיכת פיאה ובקמת פיאה אנן קיימן לית הדא פשטה שאילתיה דחילפיי דחילפיי שאל לקט בנשירה מהו שיקדש רבי יוחנן אמר ליה והא תנינן לקט אית לך מימר פיאה כלקט רבי יוחנן א"ל על כולהן
ג רבי אליעזר אומר משלמין ממין על מין שאינו מינו בלבד שישלם מן היפה על הרע ורבי עקיבה אומר אין משלמין אלא ממין על מינו ז' לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית ימתין לקישואין של מוצאי שביעית וישלם מהן ממקום שר' אליעזר מיקל משם רבי עקיבה מחמיר שנאמר ונתן לכהן את הקודש כל שהוא ראוי לעשות לעשות קודש דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה אומר ונתן לכהן את הקודש קודש שאכל הלכה ו' הא כיצד אכל ירק ושילם גרוגרו' גרוגרות ושילם תמרי' תבוא לו ברכה אבל ביכורים מהו משלם אכל ענבים משלם יין זתים משלם שמן אכל חלה מהו שישלם מפירו' שלא הביאו שליש שכן פירות שלא הביאו שליש חייבין בחלה אכל ביכורי' מהו שישלם במחובר לקרקע שכן הביכורי' נקנין במחובר לקרקע רב אבין בשם רבנין דתמן זאת אומרת שאין משלמין מפירות חוצה לארץ ואפי' תימ' משלמין מתניתן עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ לא אמר אלא קישואין דבר שהוא פירות איסור אבל דבר שהוא פירו' היתר לא שאם אמר את כן לא נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית הדרן עלך האוכל תרומה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.