א המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקר פודיהו בשער מקומו המביא פירות מן הגורן לעיר כדי יין מן הגת לעיר השבח לשני ויציאה מביתו ב' פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף אין פודין מעשר שני אכסרה את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד ואת שאין דמיו ידועין נפדה על פי שלשה כגון היין שקיסס ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו המוליך פירות מעשר שני כו' א"ר יונה לא אמרו אלא המוליך הא בתחילה אסור ובפירו' מעשר שני אבל בפירו' שהן טבולין למעשר שני אפי' לכתחילה מותר כהדא ר' ה"ל פירין הכא ופירין בכותניין והוה קבע מעשרא דהכ' תמן ומפרק לון בשער' דתמן תני בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו ניח' ביוקר והוזלו בזול והוקירו שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש תני אבא בר חילפיי בר קריי' אמר בד"א בודאי אבל בדמאי בין ביוק' והוזלו בין בזול והוקרו מוכרו בזול למה משו' שנראה להימכר בזול או משום שאינו יכול להחזירו למקומו מה נפק מביניהון הורי הוקירו מקומו אין תימר משום שאינו יכול להחזירו למקומו הרי הוקירו אין תימר משום שנראה להימכר בזול אפי' כן נראה להימכר בזול כהדא ר' חייה בר ווא הוה ברומי וחמתין מפרקין אילין ניקלוסיא דהכא תמן בשערה דהכא אמר מאן דהורו לון חילפיי בר קירויא אורי לון תני משתכר הוא אדם עד שקל משתכר הוא אדם עד רביעית היך עבדא דינרא הכא בתרין אלפין ובארבאל בתרין אלפין ולקן והוא בעי מיתן חמשים ריבוא ומיסוק דיהב ליה הכא בתרין אלפין וחמשין ריבוא תני אין פודין מעשר שני לשם שני אלא לשם חולין ר' שאול בעי הגע עצמך שהיו הכל יודעין בו שהוא שני אפי' כן תני אין פודין מעשר שני אלא במין על מינו דלא כן מה נן אמרין פודין מן החיטין על השעורין ומן השעורין על החטין לכן צריכה אפילו מן האגרו על השמתית ומן השמתי' על האגרו אמר ר' חנניה ר' היה לוקח קישואין בכורות למלכות וקובע מעשר שיני שלהן על כל עוקץ ועוקץ ראה אותן כאילו הן חתוכות ר' יוחנן בעי שלימות ואת אמרת חתיכות א"ר יונה ויאות אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת לזה חלק אחד ולזה ט' חלקי' שמאי הוא אומ' לו טול חלקך ואני חלקי אלא ע"י זה וע"י זה נמכר ביוקר והכא ע"י זה וע"י זה נמכר ביוקר כהדא ר"ש ב"ר הוה מפקיד על אילין דרומיא דהוון מזלזלין בה נסתון בר קפרא וקרטט' קומוי א"ל טב הוא כלום עד כדון מילה מקרטטה ולא טבא מילה מקרטטה וטבה ר' יהושע בן לוי אמר אין פודין מעשר שני אלא עד שלשי' ושש' בשווי וא"ר חזקי' זה שהוא מחלל לא יהא מחלל על חצי פרוטה שלא יהא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה הלכה ב' א"ר אימי כמה עלל קומי ר' יוחנן ורשב"ל ואינון אמרי פוק ואישלם כהדין תנייה פודין מעש' שני בשעת הזול ולא בשעת היוק' כמו שהשולחני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף עד כדון דבר מרובה היה דבר ממועט אפי' כן כמות שהחנוני לוקח לא כמות שהוא מוכר כמות שהשולחני פורט לא כמות שהוא מצרף רב נחמן בר יעקב מחוי חותל לנגר' ומפרק על פומיה ר' ינאי מחוי רובע חטין לחטוניא ומפרק על פומי' ר' סימון חווי פירין לר' חלקיה א"ל בשוויהן א"ל הן א"ר חלקיה בשם רבי סימון אין פודין מעשר שני על פי השוטין ר' פינחס חווי פירין לגרוסה א"ל בשוייהן א"ל הכין א"ר חלקיה בשם ר' סימון אין פודין ע"פ השוטי' א"ר שמי כמה בר נש בעי בטהר' טהורה בתקופת תמוז בתר בלני מסיק לזורייה ומיתיה פריטין ומיפרקיניה א"ר ירמיה כמה בר נש בעי בערובת' בפתי רמש' מנשייא קלען ומעביר עליהן ומיתי פריטין ומפרקינה א"ר יודן בר גדיא ר' יעקב בר בון מניחן עליו עד שיכמושו ופוד' אותן מוצאי שבת מיד ר' מנא ה"ל משח ואחתיה לעכו א"ל ר' חייה בר אדא אין ההוא מישחך דבית מעקה קיים הא ענתך דניפרקיניה דלא טב שיתא מני א"ר יוחנן פודין מעשר שיני על פי ג' לקוחות ואפי' אחד מהן גוי אפי' אחד מהן בעל ר' יונה בעי שניהם גוים לא שניהם בעלים לא אחד גוי ואחד בעל לא אלא לצדדין איתאמרת
ב בעל הבית או' בסלע ואחד או' בסלע בעל הבית קודם מפני שהוא מוסיף חומש בעל הבית או' בסלע ואחד או' בסלע ואיסר את של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן הפודה מעשר שני שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו מתנה הלכה ג' ואין חומשו של זה מרובה על תוספתו של זה אמר רבי אבין שנייא היא שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן רבי יעקב בר אידי בשם רבי סימיי כל מעשר שני שאין בקרנו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש רבי יוסי בי רבי סימון בשם רבי יוחנן כל מעשר שיני שאין בחומשו שוה פרוט' אינו מוסיף חומש התיב רבי בא בר ממל והתנינן חמש פרוטות הן וניתני שש על דעתיה דר' סימאי וקרנו של מעש' שני בשוה פרוטה ושבע על דעתיה דר' יוחנן וחומשו של מעשר שיני שוה פרוטה ועוד מן הדא דא"ר יוסי בשם ר' מנא בר תנחום ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחו' משוה פרוטה ועוד מן הדא מעשר שני שאין דמיו ידועין דייו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה רבי יוסי בשם ר' קריספא ר' יונה בשם רבי זעירא בסלע של מעשר שני היא מתניתא אי אפשר שלא יהא שם חולין כל שהן אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו תפס את הכל מעשר שני שפדייו יותר על דמיו לא תפס את הכל מה בין הקדש מה בין מעשר שני אמר רבי אימי שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו רבי זעירא בעא קומי רבי אימי נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי אמ' ליה לכשיבדוק רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו ברם כמאן דאמר בנכסיו הוא מה בין הקדש ומה בין מעשר שני אמר רבי יוסי לא כן כבר איתמר טעמא שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו אמר רבי יוחנן הקדש פדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי מעשר שני שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה אינו פדוי מה בין הקדש ומה בין מעשר שני אמר רבי הילא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא מה בין הקדש ומה בין מעשר שני אמר רבי יוסי ולא כבר איתמר טעמא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין הפודה מעשר שני שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו מתנה מתניתא דרבי מאיר דרבי מאיר אומ' אין מתנה כמכר אמר רבי יונה דברי הכל היא תיפתר בפירות שהן טבולין למעשר והתנינן הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו אית לך מימר בפירות שהן טבולין למעשר שני והתנינן לנטע רבעי לא לנטע רבעי עצמו ברם הכא מעשר הוי סופך מימור
ג מערימין על מעשר שני כיצד או' אדם לחבירו לבנו ולבתו הגדולי' לעבדו ולשפחתו העברי' הילך מעות האלו ופדה לך את מעשר זה אבל לא יאמר לו כן לבנו ולבתו הקטני' לעבדו ולשפחתו הכנעני' מפני שידן כידו ה' היה עומד בגורן ואין בידו מעות או' לחבירו הרי הפירות האלו נתונין לך מתנה וחוזר ואומר לו הרי הן מחוללין על מעות שבבית הלכה ד' רבי אבון אמר איתפלגון ר' לעזר ורבי יוסי בר חנינה חד אמר למה מערימין עליו מפני שכתוב בו ברכה וחרנה אמר למה פודין אותו בשער הזול מפני שכתוב בו ברכה מה נן קיימין אם בשאמר לו צא ופדה לי שלוחו הוא צא ופדה לך שלו הן אלא כי נן קיימין בשאמ' לו פדה לי משלך פדה לך משלי ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי אינו מוסיף חומש א"ר יוחנן כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' חנינא טעמא דר' יוחנן ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו כדי שיהא הו' ופדיונו משלו מה נן קיימין אם בגדולה זכת בסימנין אם בקטנה קטן זכה א"ר יודן בר שלום קומי ר' יוסי תיפתר כמאן דאמ' הקטן תורם א"ל ואפי' כמ"ד הקטן תורם קטן זכה על דעתין דרבנין דתמן ניחא דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו המוציא בידו כמוציא באשפה אגוז והוא נוטלו צרור והוא משליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור זכה לעצמו אבל לא לאחרים רב הונא אמ' כשם שהוא זוכה לעצמו כך הוא זוכה לאחרים הכל מודין שאין מתנתו מתנה דכתיב כי יתן איש מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה דברי חכמים רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין גזילו גזל גמור עד שיביא שתי שערות רבי אבהו בשם רבי יוחנן הדא דתימ' להוציא ממנו בדין אבל להביא קרבן שבועה כל עמא מודיי עד שיביא שתי שערות ברם כרבנין דהכא בשם רבי יוסי בעי מעת' אפי' לעצמו לא יזכה דכתיב אל רעהו עד שיהא כרעהו רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל בר רב יצחק פתר לה בשיטת אפיוטות דתנינן תמן אפיוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והתנינן אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו רבנין דקיסרין אמרין כאן בקטן שיש בו דעת כאן בקטן שאין בו דעת תמן תנינן השואל את הפרה ושילחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר אמר רבי לעזר תיפתר בעבד עברי אמר רבי יוחנן אפילו תיפתריניה בעבד כנעני תיפתר באומר לו פתח לה והיא באה מאיליה ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב לה לשלם כשואל רבי זעירא שמע לה מן הכא אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שאין ידן כידו לית הדא אמרה שאין העבד זכה מרבו לאחר תיפתר כרבי מאיר דרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו והתני אשתו רבי מאיר סבר יד האשה כיד בעלה רבי חנניה בשם רבי פינחס תיפתר כהדין תנייה דתני אשתו אינה פודה לו מעשר שני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אשתו פודה לו מעשר שני והדין תניה רבי מאיר עבד יד העבד כיד רבו ולא יד האשה כיד בעלה הלכה ה' בראשונה היו עושין כן במעו' היו נוטלין אותן ובורחין התקינו שיהו עושין בפירות אף על פי כן היו נוטלין אותן ואוכלין אותן התקינו שיהא מזכה לו אחד מעשרה לקרקע רבי אינייא בר סיסי סלק גבי רבי יונה אמר ליה אפרוק לך בהדא סילעא אמר אי בעא מינס נסא חזר ונסתה מיניה אמר ר' יונה כד שערית דעתיה דאלו נסתה לא הוה אמר לי כלום לפום כן יהבת יתה לה
ד משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו על שעמד בשתי' נותן לו סלע ומשתכר בסלע ומעשר שני שלו משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע נותן לו סלע מחוליו וסלע של מעשר שני שלו אם היה עם הארץ נותן לו מדמיו ז' הפודה מעשר שני ולא קרא שם רבי יוסי אומר דייו רבי יהודה או' צריך לפרש היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה נתן לה קידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דייו ורבי יהודה אומר צריך לפרש הלכה ו' מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם משיכתו של מעשר שני היא פדיונו רבי יוסי בשם ר' לעזר אין מוסיפין חומש על הסלע השנייה והיה רבי לעזר מסתכל ביה אמר ליה מה את מסתכל בי אף רבי הילא מודי בה כיי דאמר רבי יוחנן כל מעשר שני שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש הלכה ז' מהו צריך לפרש זה גיטיך וזה קידושך והכא זה פדיון מעשר שני רבי זעירא חייה בר בון אבא בר תחליפא בשם רבי הושעיה מה פליגין כשהפליגו דעתן לעניינות אחרים אבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא רבי חגי בעא קומי רבי יוסי רבי כרבי יוסי ורבי נתן כרבי יודה דתנינן תמן איפשי שתקבל לה אלא הא לך ותן לה אם רצה להחזיר יחזיר מתנית' דר' דתני אמרה הבא לי גיטי והלך ואמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי הוליכו לה ונתנו לה זכה לה התקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר דברי רבי רבי נתן אומר הוליכו לה ונתנו לה אם רצה להחזיר יחזיר זכה לה והתקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר רבי אומר בכולן לא יחזיר עד שיאמר לו אי איפשי שתקבלי אלא שתוליכי לה וקשיא על דרבי הא לך מדיבורי אם רצה להחזיר לא יחזיר וקשייא על דרבי נתן הא לך מדיבורא אם רצה להחזיר לא יחזיר רבי חונא אמר נעשה שלוחו ושלוחה איסה אמר כולהן דתנינן שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת אמר ליה ומה בידך ואמר רבי זעירא חייה בר בון אדא בר תחליפא בשם רב הושעי' מה פליגין בשהפליגו דעתון לעניינים אחרים אבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא והכא אפילו הן עסוקין באותו העניין היא המחלוקת רבי עזרה בעא קומי רבי מנא אף לעניין מתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו אמ' ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ועוד מן הדא דאמר רבי יוסי ר' יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנ' לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה והינו הין צדק אמרין בשעה שאמר הין צדק הוה
ה המניח איסר ואכל עליו חציו והלך למקו' אחר והרי הוא יוצא בפונדיון אוכל עליו עוד איסר המניח בפונדיון ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באיסר אוכל עליו עוד פלג המניח איסר של מעשר שיני אוכל עליו אחד עשר איסר ואחד ממאה באיסר בית שמאי אומרי' הכל עשרה ובית הלל אומרי' בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה הלכה ח' תני רבי חייה שני איסרין פונדיון אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן המניח איסר ואכל עליו חציו והלך לו למקום אחר והרי הוא יוצא בפונדיון אוכל עליו עוד איסר שמואל אמ' לא מצייא תנייה אין יסב חד לעשרה צריך למיסב חדא למאת אין יסב חדא למאת צריך למיסב חדא לאלף אין יסב חדא לאלף צריך מיסב חדא לעשרה אלפי' בית שמאי אומרים בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה תני בר קפרא בין בדמאי בין בודאי אחד עשר הן הורי רבי יודן בי רבי שלום כהדא דתני בר קפרא בית שמאי כרבי ליעזר דרבי ליעזר אמר הנאמן על השני נאמן על הראשון א"ר יוסי דברי הכל היא עשו אותו כתוספת הביכורים מה תוספת הביכורים נאכלת בטהר' ופטור' מדמאי אף זה נאכל משם שני ופטו' מן הראשון אתא ר' חנניה בשם ר' יוסי דר' ליעזר היא
ו כל המעות הנמצאין הרי אלו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר הרי זה מעשר י' המוציא כלי וכתוב עליו קרבן רבי יהודה אומר אם היה של חרש הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת הוא קרבן ומה שבתוכו חולין אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן י"א המוציא כלי וכתוב עליו קו"ף קרבן מ"ם מעשר דלי"ת דמאי טי"ת טבל תי"ו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי"ו תחת תרומה ר' יוסי או' וכולן שמות אדם הן א"ר יוסי אפי' מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומ' אישתקד היתה מליאה פירו' תרומה ופינה י"ב האומר לבנו מעשר שם בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הרי אלו חולין הרי שם מנה ומצא מאתים השאר חולין מאתים ומצא מנה הכל מעשר הלכה ט' שלא תאמר הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן יהא שני לפום כן צרך מימר חולין תני אל"ף דל"ת חי"ת טי"ת רי"ש מ"ם תי"ו תרומ' אל"ף קדמיתא דל"ת דמאי חי"ת חלבו טי"ת טובו רי"ש ראשית מ"ם מעשר תי"ו תרומה בישין שיני פישין שיני יו"ד מ"ם מעשר מעשר עיר פרקון לשם יוסי לשם שמעון לעלות לאוכלן בירושלם חולין אני אומר סיבוליה עשו ביניהון עד כדון חדשות ישנות אני אומר אתמול היתה מליאה תרומה ופינה כהדא דר' יודה ור' יוסי הוון שותפין בגרביה כד דמך רבי יונה אמ' רבי מנא לרבי יוסי כל גרב דכתיב ביה רבי יונה דידי אמר ליה אשתקד הוה דידך אישתדא דידי מצא במגופתו הרי הוא כתוב עליו מעשר הרי זה מעשר נתחלפו לו תמן תנינן זימן שחורין ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דר' היא דתני מאתים ומצא מנה המנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים חולין חזר ואמר דברי הכל היא שנייא היא בגוזלין שדרכן לפרוח והתני רבי חלפתא בן שאול היא הדבר בגוזלין היא הדבר בבצים הוי דר' היא תמן הוא הניח הוא מצא ברם הכא אביו הניח אביו מצא ר' בון בר כהן אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא הורי רבי בא בר זבדא במעשר שני כהדא דר' הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו נראה לו בחלום כך וכך הם ובמקו' פלוני הם אתא עובדא קומי רבנין אמרין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין רבי יונה בעי מצטער וחמי ואת אמר הכין אמר רבי יוסי לא מסתברא דלא בהוא דלא מצטער וחמי ברם הכא כמה דבר נש הוי הוא חלים אמר רבי אבין מאן דעבד יאות עבד כרבי יוסי חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בן חלפתא אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי איזיל לקפודקיא ואת משכח מדלא דאבוך אמר ליה אזל אבוי דהוא גברא לקפודקיא מן יומוי אמר ליה לא אמר ליה איזיל מני עשר שריין גו בייתיך ואת משכח מידלא דאבוך קפא דקוריא חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בר חלפתא אמר ליה חמית בחילמאי לבוש כד כליל דזית א"ל דאת מתרוממא לבתר יומין אתא חד חורן אמר ליה חמית בחילמאי לביש כלילא דזית א"ל דאת מלקי א"ל לההוא גברא אמר' דאת מתרוממא ולי אמרת דאת מלקי אמ' ליה ההוא הוה בנציא בחבטיא חד בר נש אתא לגבי דר' ישמעאל ברבי יוסי א"ל חמית בחלמאי משקה זיתא משח א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא לאימיה הוא חכם חד בר נש אתא לגבי ר' ישמעאל בי ר' יוסי א"ל חמית בחילמי עיני נשקה חבירתה אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לאחתיה הוא חכם חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי אית לי תלתא עיינין אמר ליה תנורין את עביד תרתין עיניך ועיניה דתנורא חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי אית ליה ארבעה אודנין אמר ליה מלוי את תרתי אדניך ותרתי אודנוי דגרבא חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי ברייתא ערקין מן קומוי אמר ליה דאת מייתי איזייא וכל עמא ערקין מן קדמך חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין אמר ליה איסטווא דההוא גברא אית בה תרי עשר מרקען חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בי רבי יוסי א"ל חמית בחילמאי בלע חד כוכב א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא יהודאי קטל דכתיב דרך כוכב מיעקב חד בר נש אתא לקמיה דר' ישמעאל בי רבי יוסי אמר ליה חמית בחילמי כרמיה דההוא גברא מסיק חסין אמר ליה חמריה דההוא גברא מיפוק בסיס ואת מינסב חסין וצבע בבסין חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל בי ר' יוסי אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי הכין זרק אצבעתך נחת אמר ליה הב לי אגרי ואנא אמר לך אמר ליה חמית בחילמי מיתמר לי הכין תיהוי נפח בפומך אמר ליה הב לי אגראי ואנא אמר לך אמ' ליה חמית בחילמי הכין זקיף אצבעך אמר ליה לא אמרית לך הב לי אגרי ואנא אמר לך כד דאיתמר לך הכין נחת דילפא בחיטך כד איתמר לך הכין אינפחן כד איתמר לך הכין צמחין חד כותיי' אמר אנא אזיל מפלי בהדין סבא דיהודאי אתא לגביה אמ' ליה חמית בחילמאי ארבעה ארזין וארבע שיקמין מקניתא אדרא תורתא וההוא גברא יתיב מדרך אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לית הדין חלם אפילו כן לית את נפיק ריקן ארבעתי ארזי ארבעתי שיטתיה דערסא ד' שיקמי ארבעתי' כורעתא דערסא מקניתה מרגלתא אדרא ברא דתבנא תורתא אצבעתא והוא גברא יתיב מדרך והוא גברא רביע בגויה לא חיי ולא מיית וכן הוות ליה חדא איתא דאתיא לגבי ר' ליעזר אמרה ליה חמי' בחילמאי תיניתא דביתא מיתברא אמר לה דאת מולד בר דכר אזלה וילדה דכר בתר יומין אזלה בעיא ליה אמרין לה תלמידוי לית הוא הכא אמרין לה מה את בעייא מיניה אמרה לון חמית ההיא איתתא בחילמאי תינייתא דבייתא מיתברא אמרין לה דאת מוליד בר דכר ובעלה דההיא איתתא מיית כד אתא רבי לעזר תנון ליה עובדא אמר לון קטלתון נפש למה שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבי יוחנן כל החלומו' הולכין אחר פתרוניהן חוץ מן היין יש שותה יין וטוב לו יש שותה יין ורע לו תלמיד חכם שותה וטוב לו עם הארץ שותה ורע לו חד בר נש אתי גבי רבי עקיבה אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא אמ' ליה דמועדא מייתי ולית מיכל קופד אתא חד חורן לגביה אמר חמית בחילמאי רגלי מסובלא א"ל מועדא מייתי ואית לך קופד סגי חד תלמיד מן דר' עקיבה הוה יתיב ואפוי משניין אמר ליה מהו כן אמר ליה חמית בחילמאי תלת מילין קשיין באדר את מיית וניסן לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש אמר ליה תלתיהון טבא אינון בהדרא דאוריתא את מתרוממא וניסין לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש מה דאת מוליד לית את קבר הדרן עלך המוליך פירות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.