א אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטי' ותטמטם בשעורי' גילגלה בחטים וטימטמה בשעורין האוכל ממנה חייב מיתה כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח אוכלין עראי מן העיסה כו' אמר רבי חגיי לא שנו אלא עראי אבל קבע אסו' מפני שהוא מערים לפוטרה מן החלה אמר רבי יוסי אי מן הדא לית שמע מינה כלום שאפילו שהוא נוטל ממנה שתים שלש מקרצות מכיון שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו מותר דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא בשם רבי ליעזר אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו והדא אמרה מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה מפני שאינו יכול הא אם היה יכול לא בדא הדא אמרה שאסור לאדם לעשות עיסתו קבין ושאר כל הדברים את מהלך בהן אחר הטומטום עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך אחר הגילגול או אחר הטימטום תני רבי הושעיה חלה כמין גבלול משתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים רבי לעזר בשם רבי הושעיה משתעשה גבלולין גבלולין מה ופליג כאן להלכה כאן לדבר תורה תני רבי יהודה בן בתירה אומר משתעשה בקרצות מקרצות מה טעמא דרבי יודה בן בתירה כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן ניטלת מן הגמור אף זו ניטלת מן הגמור מעתה לכשתאפה רבי מתניה לא הוקשה לתרומת הגורן אלא למלאכת העירוס בלבד רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דרבי עקיבה היא דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה כלום אמר רבי עקיבה אלא לשעבר שמא כתחילה והכא בתחילה נן קיימין רבי יונה רבי חייה בשם ר"ש בן לקיש ירדו לה בשיטת ר' עקיבה אמ' רבי יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם דתני מעשר טבל שנתערב בחולין אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו רבי לעזר בן ערך אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה רבי יעקב גבולייא בשם רבי חנינה הלכה כרבי אלעזר בן ערך אמר רבי יוחנן ממה שלימדו את הכהנות הדא אמרה אין הלכה כר' לעזר בן ערך מה למדו את הכהונות הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאו' המתערב בה ועל הקמח שנשתייר בה ועל הקרץ שניתן תחתיה לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה ואמר הוא והטמא שבה ויעלה באחד ומאה רבי יונה אמר רבי שמואל קפודקיא וחד מן רבנין חד אמר כאן בשיש בו כדי להעלות וכאן בשאין בה כדי להעלות מכיון שהוא זקוק להעלות כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר אמר רבי יוסי נראין דברים בערבי שבתות שזה מביאה וזה מביא' כמפריש מחיוב על חיוב אבל בחול תיקנו בחלה שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף שמא מפטור על החיוב אמר ר' יונה לא מסתברא דלא בחול אבל בערב שבת צריכה לומר היא והטמא שבה למה עד שלא תעשה גוש אחד היא ניטלת לשום חלה משתעשה גוש אחד היא קדישה לשם חלה אם או' את חוץ מן הטמאה שבה נמצא טבל טמא מעורב בחלה מתוך שאת אומר הוא והטמא שבה חולין טמאין הן לא מוטב להפריש מפטור על חיוב ולא יהא טבל טמא מעורב בחלה אמר ר' שמואל בר אבדומא ולא למפריעו היא קדישה מכיון שהיא קדישה למפריעה כמפרש' מחיוב על חיוב למה לי ובלבד שלא יהא שם חמשת רבעים קמח אמר רבי מתניתא קודם עד שלא למדו את הכהנות
ב נדמעה עיסתה עד שלא גילגילה פטור' שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת נולד לה ספק טומא' עד שלא גילגילה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה הלכה ב' אמר רבי יונה תרתין מילין תני רבי חייא רוב' ואינון פליגין חדא על חדא טבל מנינו בחולין וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשות תרומה וקשיא אם טבל ממנו בחולין למה לי פוסל את החולין מלעשותן תרומה והא מנינו בתרומה אמר ר' יונה אוף אנן תנינן תרתיהון טבל מנינו בחולין דתנינן תמן אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבין מפרישין ממנו תרומ' מעשר בטהרה מפני שהיא שלישי הדא אמרה שהטבל מנינו בחולין וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשותן תרומה דתנינן תמן נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה משגילגלה תעשה בטהרה אמר רב ששת דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין אמר רבי זעירא דברי הכל היא יעשנה קבין בספיקן התיב רבי חייה בי רבי בון קומי רבי זעירא והתני אף בשאר המינין כן אית לך מימר יעשנה קבין בספיקן רבי זבידא אמר אנא בעיתה רבי יוסי בשם רבי הילא בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה דכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי תרומה צריכ' שימור אין הטבל צריך שימור מה אני מקיים ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן הכהן בכהונתו וכאן הואיל ואין את יכול ליתנו לכהן בכהונתו רשאי את לטמותו
ג הקדישה עיסתה עד שלא גילגילה ופדייתה חייבת הקדישתה עד שלא גילגילה וגילגלה הגיזבר ואחר כך פדייתה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדיין חייבין משבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין הקדישן עד שלא נגמרו גמרן הגזבר ואח"כ פדיין פטורין שבשעת חובתן היו פטורין הלכה ג' ולמה תנינתה תרין זימנין רבי חונה רבי חייה רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדיה אחת למירוח ואחת לשליש רבי יוסי אמר רבי בא וחבריא חבריא אמרין אחת למירוח ואחת לשליש רבי בא מפרש לחלה למירוח ופיאה לשליש ומתניתא דרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרים התוספת חייוב מיי כדון תיפתר או כרבי עקיבה במחלוקת או כדברי הכל בקוצר מיד
ד נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן החלה נתנה לו מתנה עד שלא גילגל חייבת ומשגילגל פטורה העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה ה' גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב ואם ספק חייב ואין חייבין עליה חומש רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור הלכה ד' מה בינה לעיסת ארנונא שמא אינה חייבת בחלה תמן ברשות ישראל הוא שמא ימלך הגוי ליטלה ברם הכא לדעתו היא תלויה תני ר' יודה מלאי של ישר' ופועלין גוים עושין לתוכו חייב בחלה מלאי של גוי ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא ואפילו יש בשל ישראל כשיעור יעשה בקב מיכן וקב מיכן וקב הגוי באמצע אמר ליה רבי זעירא ואינו מעורב על ידי גוים הלכה ה' תמן תנינן גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראייה תמן את אמ' ספק פטור והכא את אמר ספק חייב אמר רבי אחא איתתבת קומי רבי אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמיו מן השבט רבי יעקב בר זבדי רבי חייה בשם רבי לעזר נוטל הוא דמיו מן השבט ויפרש תמן ויטול דמיו מן השבט אמר ר' יוסי חלה שהיא טבל ובעון מיתה מפריש ולא יטול דמיו מן השבט על שם המוציא מחבירו עליו הראיה אמר רבי בון בר חייה שני גוים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו חייבין שלא הית' להן שעת חובה ונפטרו שני ישר' שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר היה להן שעת חובה ונפטרו ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו ניחא חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי חייב לא מחמת חלקו של ישר' חלקו של ישר' חייב וחלקו של גוי פטור ר' עקיבה אומר הכל הולך אחר קרימה בתנור חברייא בשם רבי לעזר מודה ר' עקיבה לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה רבי הילא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה כהנא אמ' דברי רבי עקיבה אין מירוח פוטר במקום הקדש אמר ר' יונה הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר מאן דאמר גילגול פוטר המירוח פוטר ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר ברם כרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי המירוח פוטר ברשות הגוי וקשיא על דרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי שנייא היא דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ והכא לית כתיב מלחם הארץ מלחם ולא כל לחם אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל מן הדא דרבנין אנן ילפין דלית הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר כמה דרב' אמר גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי כן רבי עקיבה אומר אין גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר במקום הקדש
ה העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ז' הנוטל שאור מעסה שלא הורמ' חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמ' חלת' אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם עינבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם עינבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון ח' הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה מן החלה ואם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם הלכה ו' מתניתא כדרבן שמעון בן גמליאל דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת עד שיהא בה דגן כשיעור רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבן שמעון בן גמליאל א"ר הילא בין כרבנין דהכ' בין כרבנין דהתם אמרין עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן רב הונא אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן מתנית' פליגא על רב הונא עירב בה שאר המינין עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן פתר לה במינים אחרים מתניתא פליגא על רבי הילא הנוטל שאור מעיס' חיטין ונותנה לתוך עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה בגין נתנו דבתרה הטבל אסור כל שהוא מין במינו שלא במינו בנותן טעם רבי יוסי הוה מסמך לרבי זעירא שמע קליה דרבי הילא יתיב מתני רבי יוחנן אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן רבי יוסי בשם רבי יוחנן עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן אמר מחלפה היא בידיה סימן הוה לן רבי יוסי כרב הונא הלכה ז' רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא מנחה שנתערבה בחולין קומץ ומתיר את שיריים לאכילה קורא אני עליה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו אמ' ליה וכי טבל שנתערב בחולין קורא אני עליה ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן אמר ליה וכי אמרית לך שאינו מוציא ממנו עליו ולא ממנו למקום אחר אין תפשיטא לך שאינו מוציא ממנו על מקום אחר אפילו ממנו עליו אינו מוציא מתני' אמרה שהוא מוציא ממנו עליו דתנינן ואם לאו יוציא חלה אחת על הכל אמרין לית הדא דר' זעירה תתיבה על ר' בון בר חייה מה בין המוציא ממנו עליו מה בין המוציא ממנו למקום אחר בשעה שהוא מוציא ממנו עליו הואיל ואין אותו הטבל ראוי להיעשות תרומה כיוצא בו חולין שבו מבטלין אותו בשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות חולין כיוצא בו לא בטל אמר רבי יוסי הדא אמר' טבל שנתערב' בתרומ' הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות כתרומה כיוצא בו לא בטל ולית הדא דר' בון בר חייה תתיבה על דר' זעירא מה נפשך אם שלמעלן בטל אף שלמטן בטל אם שלמטן לא בטל אף שלמעלן לא בטל שכבר קידשתנו ואם לאו מביא ד' רובעין ומשיך ר' יונה בשם ר' זעירא זאת אומר' רובע שאו' שנטבל במקומו טובל ד' רובעין במקום אחר הדא אמרה שהנשוך תורה א"ר אימי אתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנשוך תורה רשב"ל אמ' אין הנשוך תורה ר' חייה בר בא מחליף שמועת' בעון קומי ר' יוסי את מה שמעת מן ר' יוחנן אמר לון אנא לא שמעית כלום אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון דתמן תנינן המכניס חלו' ע"מ להפריש ונשכו ב"ש אומ' חיבור בטבול יום וב"ה אומ' אינו חיבור ארשב"ל ממה דתנינן אינו חיבו' הדא אמרה שאין חייבין עליו משו' טמא אוכל טהור א"ל ר' יוחנן שנייא היא בטבול יום דכתיב ביה טהור וטמא טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך הוי רבי יוחנן דו אמר דבר שאינו חבור בטבול יום תורה הוא דו אמר הנשוך תורה ורבי שמעון בן לקיש דו אמר אינו תורה דהוא אמר אין הנשוך תורה והתנינן ואם לאו מביא ארבעת רובעין ומשיך אמר רב הושעיה תיפתר שבא מעיסת הנשוך ר' זעירה בעי או מה פליגין ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש בנשוך מאיליו אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת נאמר רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב רבי יוסי בי רבי נהוראי אמר טבל בטל ברוב אמר רבי יוחנן אין הטבל בטל ברוב רבי בא בר ממל ורבי הילא עאלון עובדא קומי רבי יסא סברין מימר שנים רבין על אחד ולא שמיעין דאמ' רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הטבל בטל ברוב והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל אמר רבי יוסי כל עמא מודיי שהוא מפריש מה פליגין לחוש להפרשה שנייה מאן דאמר טבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן אינו חושש להפרשה שנייה מ"ד אין הטבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן חושש להפרשה שנייה אמר רבי בא מפליגין ר' יוחנן ור"ש בן לקיש בטבל שנטבל דבר תורה אבל בטבל שנטבל מדבריהן כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב התיב ר' בא בר כהנא קומי ר' יוסי והתנינן כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר שנתערבו עם עינבי עוללות ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא א"ר מנא קיימתיה בשמן של זיתי מסיק שנתערב בשמן של זיתי ניקוף מתיב ר' יוחנן לר"ש בן לקיש והתנינן נוטל אדם כדו חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטלי ברוב אמר ברושם תדע לך שהיא כן דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת לאי זה דבר הוא מסיים לא כדי שיבטל ברוב א"ר יצחק בר לעזר שלא יהא או' תרומת הכרי הזה וזה בזה חזר ר' יצחק בר לעזר ואמר לא אמרנא כלום ולא ר' יוחנן כי אמר תרומת כרי זה וזה בזה ר' יוחנן אמ' מקום שנתרמה תרומתו של ראשון נסתיימה תרומתו של שני לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך הרי זה לוקט ובא ורושם עד כאן תרומה ועד כאן תרומה דברי רבי רשב"ג אומר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד הוון בעיי מימר מ"ד עד כאן תרומה ועד כאן תרומה טבל בטל ברוב מאן דאמר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד אין הטבל בטל ברוב א"ר בא כדי שיהא זקוק ליתן לשבט ביניהן היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה וכן השנייה וכן השלישית דברי רשב"ג רבי אומ' מעלה כולן על פי הבור ואומ' הרי אלו תרומה הוון בעיי מימר מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור הטבל בטל ברוב ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין הטבל בטל ברוב רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקיף ביניהון מאן דאמר מעלה כולן על פי הבור תורם מן המוקף ומאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור אין תורם מן המוקף רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן מחליף מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור תורם מן המוקף ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין תורם מן המוקף אמר ליה רבי זעירה ואינו מעורב על ידי גידין הדרן עלך אוכלין עראי
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.