א שמונה שרצים האמורין בתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור הצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור חיה ועוף שברשותו הצדן פטור והחובל בהן חייב שמונה שרצים כו' רבי זריקן בשם רבי יוחנן אימי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמ' דברי הכל וחורנה אמ' במחלוקת ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא אמר רבי זעירא נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון דתנינן תמן אילו שעורותיהן כבשרן עור האד' ועור חזיר של יישוב רבי יוסה אומר אף עור חזיר של בר רבי יוחנן אמר לא שנו אלא לאיסור ולטומאה אבל ללקות עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה רבי שמעון בן לקיש אמר משנה תמימה שנה רבי בין לאסור בין ללקות בין לטומאה מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין מתנית' מסייעא לרבי יוחנן שמונה שרצים יש להן עורות אמר רבי יוחנן בן נורי לפיכך אומר אני שמונה שרצים יש להן עורות מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש החובל בשרצים את שיש להן עורות חייב ואת שאין להן עורות פטור רבי יוחנן בן נורי אומר לפיכך אומר אני כל השרצים יש להן עורות רבי יוסה בי רבי בון בשם רב עור הוא ואין לוקין עליהן משום נבילה ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן הצד זיזין זבובין חגזין יתושין חייב ורבי יהודה פוטר וכן היה רבי יהודה אומר אין חייבין אלא על דבר שדרכו ליצוד הצד חגבים בטל פטור בשרב חייב אלעזר בן אחבאי אומר אף בשרב בשעה שמקלחין פטור הצד צבי חיגר סומא חולה קטן פטור ישן חייב דו קמיץ חדא ופתח חדא אמר רבי ינאי מותר להרוג את הצרעה בשבת ותני כן חמשה נהרגין בשבת זבוב מצרי וצירעה שבנינוה ועקרב שבהדיית ונחש שבארץ ישראל וכלב שוטה שבכל מקום מעשה שנפל נחש בשבת ועמד נפתי אחד והרגו אמר רבי פגע בו כיוצא בו ולא מן הדברים הנהרגין בשבת אינון פתר לה בבאין להזיק תני רבי יעקב אומ' הרואה נחש ועקרב בתוך ארבע אמות ראוי היה שימות בהם אלא שרחמים של מקום מרובין אמ' רבן שמעון במה דברים אומרי' בזמן שלא הרגן אבל אם הרגן לא נראו לו אלא שיהרגם וחכמי' אומרים בין כך ובין כך לא נראו לו אלא בזכות כתיב שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד רבי אחא א"ר אבהו ורבנן חד אמ' למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים הרבה מיני' בים מה שאין ביבשה ואין חולדה בים וחורנ' אמ' למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה אלא מה החולדה הזאת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת כך הן כל באי העולם גוררין ומניחין גוררין ומניחין ואינן יודעין למי הן מניחין יצבר ולא ידע מי אוספם חיה ועוף שברשותו הצדן פטור והחובל בהן חייב לא אמרו אלא שברשות אדם הא אם אינן ברשות אדם חייב אמר רבי יוסה הדא אמרה שור שמרד הצדו בשבת חייב רבנן דקיסרין בשם רב אבדן עור עוף מותר לכתוב עליו מזוזה
ב אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח וטובל בהן פיתו ונותן הוא לתוך התבשיל אמר רבי יוסי והלא היא הילמי בין מרובה בין מועטת ואילו הן מי מלח המותרין נותן שמן בתחילה לתוך המים או לתוך המלח אין עושין הילמי בשבת מה בין הילמי ומה בין מי מלח הילמי צריכה אומן מי מלח אין צריכ' אומן רב חונא אמר כל שנותנין לתוכה מלח והיא נשרית זו היא מי מלח ושאינה נשרית זו היא הילמי אמר רבי אבהו כל שנותנים לתוכה ביצה והיא שוקעת זו היא מי מלח ושאינה שוקעת זו היא הילמי עושין יינו מילין בשבת רבי יסא בשם רבי יוחנן יין ודבש ופילפלין רבי יסא בשם רבי יוחנן מותר לערב ואסור לשחוק רבי יסא בשם רבי יוחנן את שהוא משום תערובת מותר משום שחיקה אסור והכא לא משום תערובת אנן קיימין רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמען בר בא בשם רבי יוחנן שנייא היא הכא שהיא גמר מלאכה רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לשבר ואסור לקבץ רבי אבהו בשם רבי יוחנן שום ששחקו אם היה מחוסר שחיקה אסור ואם לערב את שומנן מותר תמן תנינן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום שהיה רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך רבי עקיבה אומר לא יגמור רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינא לא נחלקו אלא בחולין הכהנים נהגו בתרומה כרבי ישמעאל
ג אין אוכלין איזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברואה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין הו' שותה חוץ ממי דקרין וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה חד בר נש שאל לר' שמעון בר כרסנא מהו מישתי קרירטון בשובתא אמר ליה אם לתענוג מותר אם לרפואה אסור ולא מן השפה ולפנים הוא פתר לה בלבד דבר שהוא של סכנה אבל אוכל הוא את יועזר פוליטריכון ושותה אבוב רועה כשמועו רבי בא שאל לרב ירמיה מה ניתני דקרין דקלין אמר ליה דקרין שהן דוקרין את המרה אמר רבי יונה לא מסתברא לא דקלין שהן יוצאין מבין שני דקלין שמען בר בא בשם ר' חנינה זה שהוא לוחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש בלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי ר' יעקב בר אידי רבי יוחנן בשם ר' ינאי נותן בין ביד בין בכלי מה ביניהון מאיסה מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי מאוס הוא מאן דאמר נותן שמן על גבי ראשו אינו מאוס אמר רבי יונה מעשר שני ביניהון מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי מעשר שני אסור מאן דאמר נותן שמן על גבי ראשו ולוחש מעשר שני מותר אמר רבי יוסה וכי כל שמותר בשבת מותר במעשר שני וכל שאסור בשבת אסור במעשר שני והא תני מדיחה היא אשה עצמה ובנה ביין מפני הזיעה בתרומה אסור היא תרומה היא מעשר שני מהיא כדון בלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול לוחשין לעין ולמעיים ולנחשים ולעקרבים ומעבירין על העין בשבת מעשה בי רבי עקיבה שאחזתו העין והעבירו עליו כלים בשבת רב ור' חייה רבה תריהון אמרין תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים רבי חנינה ושמואל תריהון אמרין תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים רב אמר כדעתיה ורבי חנינא אמר כדעתיה רב על ידי דהוה שרי תמן דעינא בישא שכיחא תמן הוה אמר תשעי' ותשעה מתים בעיינה ואחד בידי שמים רבי חנינה על דהוה שרי בצפרין דצינתה תמן הוה אמר תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן תשעים ותשעה מתים בשרב ואחד בידי שמים ורבנן אמרי תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים רבי חוניא יעקב מעפרתים בשם רבי והסיר ה' ממך כל חולי זו שריפה רבי חונה ותני לה בשם רבי אליעזר בן יעקב והסיר ה' ממך כל חולי זה רעיון דאמר רבי אלעזר ונתן עול ברזל על צוארך זה רעיון אמר רבי אבון והסיר ה' ממך כל חולי זה יצר הרע שראשו מתוק וסופו מר רבי תנחומא בשם רבי אלעזר רבי מנחמה בשם רב והסיר ה' ממך כל חולי זה המרה דאמר רבי אלעזר תשעים ותשעה מתים במרה ואחד בידי שמים רוחצין בים הגדול ובמי טיבריא אף על פי שהוא מתכוין לרפואה אבל לא במי משרה ולא במי סדום אימתי בזמן שהוא מתכוין לרפואה הא לעלות מטומאה לטהרה מותר אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בלבד שלא ישהא תני סכין אלינתין לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפו מערב שבת אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור אמר רבי שמואל בן אלעזר מתיר היה ר' מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת וכבר חלה וביקשנו לעשות לו כן ולא הניח לנו אמרנו לו רבי מבטל את דבריך בחייך אמר להן אף על פי שהייתי אומר כן לא מלאני לבי מימי לעבור על דברי חבירי
ד החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד בני מלכים סכין על גבי מכותיהם שמן וורד שכן דרך בני מלכים לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים כתיב כחומץ לשינים וכעשן לעינים ואת אמר הכין אמר רבי שמעון בר בא כחומצן של פירות היא מתניתא אמר רבי אלעזר בר יוסה ואפילו תימר כמתניתן טב לבישתא וביש לטבתא תני לא יהא מגמא חומץ ופולט אבל מגמא הוא חומץ ובולע מתניתא אמרה שאסור לגמות ולבלוע דתנינן החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ מה היא כדון או כרבי או כדברי הכל במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמא חומץ של תרומה לוקה המגמא חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הכוסס חטים של תרומ' משלם את הקרן ואינו משלם את החומש רבי אומר אומר אני שהוא משלם קרן וחומש רבי ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו שהוא משלם קרן וחומש שהחומץ מיישב את הנפש חברייא בשם רבי בא בר זבדא כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת התיב רבי זעירא והתני החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ ולא מן השפה ולפנים הוא לא אמר כן אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי מעלין עצם של ראש בשבת רבי חייה בר' מדייה רבי יונה רבי זעירא רבא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי מעלין בנות אזנים בשבת תמן אמרין בשם רבי יוחנן עין שמרדה מרפין אותה בשבת רבי אבהו בשם רבי יוחנן גבות ידית וגבות רגלים סכנה רבי אבהו בשם רבי יוחנן ההן סימוקא סכנה אמר רבי אבון לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת רב אמר ההן חמרא לבר מן עיינא שרי לגו מן עיינה אסיר שמואל אמר ההן רוק תפל אסור ליתן על גבי העין בשבת מינה את שמע לחזזיתה רבנן דקיסרין אמרי הדא אורדענה סכנה רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין הדא עכשמוניתה סכנה אמר רבי שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה אמר רבי ירמיה נותנין עליה חמץ בפסח ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן מחט של יד ליטול בה את הקוץ דלא כן מה בין קוץ ומה בין בלע וההן דעיינה שאלון לרבי ירמיה אמר לון הא רבי בא קומיכון שאלון ליה ושרא אמר לון אוף אנא שרי רבי אבהו בשם רבי יוחנן ההן ציפדונה סכנה רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא בערובתא בפתי רומשא סלק לגבה אמר לה מיצרך אנא כלום למחר אמרה ליה לא ואין צרכתה סב גלעינין דתמרין בפלגיהן יקידן ואית דאמרין דניקלבס ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישה שחוק וטפול ולא תימ' קומי בר נש למחר עאל ודרשה בציבורא אית דאמרין דחנקת נפשה ואית דאמרין דאיתגיירת את שמע מינה תלת את שמע מינה ההן ציפדונה סכנה ואת שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו ואת שמע מינה וההוא דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אם היה רופא אומן מותר רבי יהושע בן לוי הוה ליה קולוס הורון ליה רבי חנינא ורבי יונתן מישחוק תחלוסין בשובתא ומיתן גו חמרא עתיקא וישתי ולא יסכן בר בריה הוה ליה בלע אתא חד בר נש ולחש ליה מן שמיה דישו פנדירא ואינשם כד נפיק אמר ליה מאן לחשתה ליה אמר ליה מילת פלן אמר ליה ניח הוה ליה אילו הוה מיית ולא כן והוות ליה כן כשגגה שיוצא מלפני השליט רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן בכל מתרפין חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים רבי פינחס בעי עד כדון כשאמ' לו הבא לי עצים מעבודה זרה והביא לו אמ' לו הביא לי עלים סתם והביא לו מעבודה זרה נישמעינה מן הדא רבי יונה הוה ליה צמר מורין אייתון ליה מן זכרותה דדורי ושתה רבי אחא אייתון ליה ולא שתה אמר רבי מנא אילו ידע רבי יונה מנן הוה לא אשתה אמר רבי חונה מתניתא אמרה כן שאין מתרפין מגילוי עריות ותני כן לפיכך הותר מכלל שבת ולא הותר מכלל נערה מאורסה הותר מכלל שבת ולא להתרפות ודכוותה לא הותר מכלל נערה מאורסה אפילו להתרפות לא סוף דבר בשאמר לו הבא לי אשת איש אלא אפילו לשמוע את קולה כהדא חד בר נש רחם איתא ביומוי דרבי אלעזר וסכן אתון שאלון ליה מהו תיעבור קומוי וייחי אמר ימות ולא כן מהו ישמע קלה ולא ימות אמר ימות ולא כן מה הוות רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק בר נחמן חד אמר אשת איש וחורנה אמר פנויה מאן דאמר אשת איש ניחא ומאן דאמר פנויה והא בר כוחא נגרא רחם איתא ביומוי דר' אלעזר ושרא ליה כאן בפנויה וכאן באשת איש ואפילו תימר כאן וכאן בפנויה תיפתר שנתן עיניו בה עד שהיא אשת איש אית דבעי מימר איתא רבה הוות ולא מנסבה וכל מה דהוא מעבד באיסור הוה מעבד בגין כן אסר ליה אמר רבי חנינה מתניתא אמרה כן שאין מתרפין משפיכות דמים דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש לא סוף דבר בשאמר לו הרוג את פלוני אלא אפילו חמוס את פלוני תני גוי בישראל אסור ישראל בגוי מותר רב חסדא בעי מהו להציל נפשו של גדול בנפשו של קטן התיב רבי ירמיה ולא מתניתא היא יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש רבי יוסה בי רבי בון בשם רב חסדא שנייא היא תמן שאין את יודע מי הורג את מי מעשה בר' אלעזר בן דמה שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא משם של ישו פנדירא לרפותו ולא הניח לו רבי ישמעאל אמר לו אני מביא ראייה שירפאני לא הספיק להביא ראייה עד שמת בן דמה אמר לו ר' ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצתה גדירן של חכמים דכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש ולא נחש נשכו אלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבוא ומה הוה ליה מימר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם רבי בא בר זבדא בשם רב הלכה כרבי שמעון דלא כן מי נתן שמן וורד לעני ולא סך אמר רב זעורה לרבי יוסי חכם רבי לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה אמר ליה רבי יוחנן אמרין משמו אמר רבי זעורה לרבי בא בר זבדא חכם רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמיה אמר ליה רב אדא בר אחוא אמרין משמו הדרן עלך שמונה שרצים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.