א רבי אליעזר אומ' אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים ועוד אמר רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פימחים לעשות ברזל כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת מילה שאי איפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי כו' אמר רבי יוחנן הוינן סברין מימר בכל הדברי' חלוק ר' אליעזר ממה שצרך רבי אליעזר לדרוש ביכורין מה ביכורין שנאמר בעומר דוחין השבת אף ביכורין שנאמר בשתי הלחם דוחין את השבת הדא אמרה לא בכל הדברים חלוק רבי אליעזר אמר רבי שמואל בר רב יצחק בכל הדברים חלוק רבי אליעזר ולמה צרך רבי אליעזר לדרוש ביכורין ביכורין אלא על ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה התיבון והתני לולב ומכשיריו דוחין את השבת אמר רבי יונה להביאו מראש הדקל והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת להביאו מחוץ לתחום ותני כן אין מגרדין ולא מגרדין ולא מפרכין תני בשם רבי אליעזר לולב ומכשיריו דוחין את השבת אמר רבי יונה סלקת מתניתא תני מעשה היה והורה רבי כרבי אליעזר אמר רבי יוחנן חבורה היתה מקשה מה ראה רבי להניח דברי חכמים ולעשות כרבי אליעזר אמר רבי הושעיה שאלנו את רבי יהודה הגוזר ואמר לנו במבוי שאינו מפולש כהדא תנינן אסור לטלטל מתוכו לבתים ומן הבתים לתוכו אמר רבי אבהו קיימתיה בתינוק ובאוזמל ששבתו במבוי ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי בעון קומי רבי יוסה כמה דאת מר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי בשבת שאלון ליה ולא אגיבון דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר רב אמ' אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות א"ר יוסה בי ר' בון רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה רבי יוחנן דו אמ' קורה בלא שיתוף מתרת הוא דאמר מטלטלין אותן בכל המבוי רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הו' דאמ' אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות על דעתיה דר' יוחנן לאי זה דבר משתתפין בכל המבוי א"ר יוסה בי ר' בון כדי לעשות כל הרשויות אחת ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי סכין של מילה עושה לה חולה ומביאה בר מרינה הוה ליה עובדא שאיל לרבי סימון ושרא שאל לרבי אמי ואסר ואיקפד רבי סימון ולא כן תני נשאל לחכם והתיר ישאל לחכם אחר שמא יאסר אמר רבי יודן הכין הוה עובדא שאל לרבי אמי ואסר ליה לרבי סימון ושרא איקפד רבי אמי כהדא דתני נשאל לחכם ואסר אל ישאל לחכם אחר שמא יתיר בימי רבי ירמיה אנשון מפתחייה דסדרא רובה אתון ושאלון ליה אמר לון כד תחמון שטפא עבר אייתינון דרך חולה חייליה דרבי ירמיה מהדא כל חולה שנעשית בין לדעת בין שלא לדעת הרי זו חולה רבי יודה בר פזי הורי להביאן דרך מנעלין רבי חיננא בר פפא הורי לעשות חולה ולהביאן דרך מנעלין רבי שמואל בר אבדומא הוה ליה עובדא למיגזור לרב ששעה בריה אנשון מייתי אוזמל שאל לרבי מנא אמר לו ידחה למחר שאל לרבי יצחק בר אלעזר אמר לון מישחוק קונדיטון לא אנשיתון ומייתי אוזמיל אנשיתון ידחה למחר רבי יוסה בי רבי בון בשם רב חונה מתנית' אמרה כן שאסור לעשות חולה דתנינן רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה שאם אומר את כן שמותר לעשות אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו שאלו להלל הזקן מה לעשות לעם שלא הביאו סכיניהן עמהם אמר להן הלכה שמעתי ושכחתי אלא הניחו להן לישראל אם אינן נביאים בני נביאים הן מיד כל מי שהיה פסחו טלה היה תוחבה בגיזתה גדי היה קושרו בקרניו ונמצאו פסחיהן מביאין סכיניהן עמהן כיון שראה מעשה נזכר הלכה אמר להן כך שמעתי מפי שמעיה ואבטליון רבי זעירה בשם רבי אלעזר כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה תמן תנינן רכב עליה נשען עליה נתלה עליה עבר בה נהר קיפל עליה המוסירה נתן טליתו עליה פסולה הדא ילפה מההיא וההיא ילפה מהדא הדא ילפה מההיא שאם תלה בה סכין לשוחטה כשירה וההיא ילפה מהדא שכל עבודה שהיא לשם קדשים אינה עבודה ויתירו להן על ידי חולה אלא כרבי אמי ואפילו תימר כרבי סימון כשם שנעלמה זו כך נעלמה זו אמר רבי אבין והלא אי איפשר לשני שבועות שלא חל ארבעה עשר להיות בשבת ולמה נעלמה הלכה מהן כדי ליתן גדולה להלל תני רבי אליעזר אומר כשם שהשחיטה דוחה שבת כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת אמר לו רבי עקיבה לא אם אמרת בשחיטה שאי איפשר ליעשו' מערב שבת תאמ' במכשירי שחיטה שאיפשר לעשותן מערב שבת אמר לו ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שיכול לעשותן מערב שבת ודוחין את השבת מה לי מכשירי שחיט' לפני שחיט' מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה אמר לו ר' עקיבה מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה שכבר דחת שחיטה את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה שעדיין לא דחת שחיטה את השבת ד"א שמא ימצא הזבח פסול ונמצא דוחה שבת בלא שחיטה גבי תינוק מה אית לך שמא יחלה תינוק ונמצא דוחה שבת בלא מילה התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי ליבנות בשבת מין מזבח ראוי ליבנו' מאתמול הגע עצמך שנולדה לו יבולת הרי אינו ראוי לחותכה בשבת מין יבולת ראויה ליחתך מאתמול הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת הרי אינו ראוי להזות בשבת מין הזייה ראויה להזות מאתמול
ב עושין כל צורכי מילה מולין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלנית וכמון אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן אם לא טרף יין ושמן נותן זה לעצמו וזה לעצמו אין עושין לה חלוק לכתחילה אבל כורך עליה סמרטוט אם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא אפילו מחצר אחרת המול ימול מיכן לשני מילות אחת למילה ואחת לפריעה אחת למילה ואחת לציצים עד כדון כרבי עקיבה דו אמר לשונות ריבויין הן כרבי ישמעאל דו אמר לשונות כפולות הן התורה דברה ריבתה כדרכה הלוך הלכת נכסף נכספת גנב גנבת מנן ליה אמר רבי יודה בן פזי אז אמרה חתן דמים למולות מיכן לשני מילות אחת למילה ואחת לפריעה אחת למילה ואחת לציצים רב אמר המול ימול מיכן לנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית המל ימול מיכן לישראל ערל שלא ימול ואין צריך לומר גוי ערל אמר רבי לוי כתיב ואתה את בריתי תשמר כל שכיוצא בך תני ישראל מל את הכותי וכותי אינו מל את ישראל מפני שמתכוין לשם הר גריזים דברי רבי יודן אמ' רבי יוסי וכי היכן מצינו שמילה צריכה כוונה יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו המשוך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה דברי רבי יודה אמר לו רבי יוסי הרבה משוכין היו בימי בן כוזיבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות והמשוך ושנולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית תני אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית שהיא ערלה כבושה על מה נחלקו על שנתגייר מהול שבית שמאי אומ' שצריך להטיף ממנו דם ברית ובית הלל אומרים אינו צריך להטיף ממנו דם ברית רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה הלכה כדברי התלמיד אתא עובדא קומי רב ומר מן דתנינן מפני שהיא ערלה כבושה הדא אמרה ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת רבי אבהו אמר אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית רבי אדא בר אהבה איתיליד ליה חד בר כו מימסמיס ביה מית רבי אבין אמר נעשה פצוע דכא ונתענה עליו ומת רבנן דקיסרין מרין כרות שפכה נעשה ונתענה ומת רבי יוחנן בר מרייה בעי נתערבו מלמטן מהו לחזור ולערות עליהן מלמעלן
ג מרחיצין את הקטן לפני המילה ולאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת רבי יהודה מתיר באנדרוגינס אנן תנינן מרחיצין את הקטן תני דבית ר' מרחיצין את המילה רבי אבהו בשם רבי יוחנן הלכה כמי שהוא אומר מרחיצין את הקטן אמ' רבי יוסה על כרחך את אומר מרחיצין את הקטן תני שמואל אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת אמר ר' יוסי כל שעה רבי זעירא רבי בא אמ' ליה תני מתניתך ולא עוד אלא שמזלפין מים על גבי מכה בשבת אם אמר את שמרחיצין את המילה מה בין מכתו של גדול ומכתו של קטן ר' אבהו בשם ר' אלעזר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ר' בון בשם רבי אבהו טעמא דרבי אלעזר בן עזריה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים מלמד שכל איבריהם כואבים עליהן רבי יעקב בר אחא אמר רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא כל שקויין דעבדין לחולה בשבתא עבדין אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת שמואל אמ' מפני הסכנה מחמין לו חמין ר' יוסי בר בון בשם רבנין דתמן מחמין לו חמין בשבת ותני כן מחמין הוא אדם אלונטית ונותנה על גבי מעיים בשבת לא יטול אדם עריבה מלאה חמין ויתננה על גבי מעיים בשבת רבי יהושע בן לוי אמר לית כאן אלא מותר ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליהן את השבת רבי יהודה מתיר באנדרוגינס תמן תנינן הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן טומטום ואנדרוגינס מה אמר בה רבי יודה נישמעינה מן הדא רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום ר' יהודה אף הסומא ולית בר נש אמ' אף אלא מכלל דו מודי על קדמיתא מחלפה שיטת רבי יהודה תמן הוא אמר פרט וכה הוא או' לרבות ר' יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו ר' יהודה דרש זכר ורבנן דרשי ערל מה תלמוד לומר זכר עד שיהא כולו זכר ורבי יהודה דרש זכר מה תלמוד לומר ערל אפילו מקצתו ערל ברם הכא כל זכורך פרט לאנדרוגינס
ד מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת שכח ומל את של ערב שבת בשבת חייב אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת שכח ומל את של אחר השבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר מי שהיו לו שני תינוקות כו' א"ר יוחנן דר"מ היא דאמ' דבר שעשייתו מצוה פטור ושאין בעשייתו מצוה במחלוקת רבי שמעון אומ' דבר שיש בעשייתו מצוה חייב ושאין בעשייתו מצוה פטור במחלוקת רבי יוסי בשם רבי יוחנן דברי ר' מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח את שמע מינה תלת שמע מינה דבר שאין לו קיצבה ודבר שאין דרכו להתחלף ודבר שיש בעשייתו מצוה מה אית לך דבר שאין לו קצבה רבי ירמיה סבר מימר שלא ניתנה התור' קיצבה כמה פסחי' ידחו את השבת בכל שנה רבי יוסי סבר מימר שאין את יכול לעמוד על מניינן רבי יוסה כד הוה מטיל אילין ניתנה התורה קיצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל השנה רב חסדא אמר דברי רבי שמעון תיפתר שהיה שם חבורה אחת שלא שחטה אמר רבי זעירא מילתיה דר' ינאי אמר והוא ששכח ומל את של שבת בערב שבת מלו בשחרית רבי זעורה אמ' סבר רבי ינאי פטור רבי בא אמר חייב וליידא מילה אמרה רבי ינאי בא להודיעך איכן דרך התינוקות לחלף על דעתיה דרבי זעורא כר' ינאי על דעתיה דרב כר"מ א"ר מנא קומי רבי יוסי מה דמר רב חסדא כרבי שמעון ומה דמר ר' ינאי כרבי מאיר ומשיבין דבר בין רבי מאיר לר' שמעון ואשכחן פליגא בין רבי מאיר לבין ר' שמעון בשיור אילו התינוקות ספיקות מה את עביד לו כדבר שיש לו קיצבה או כדבר שאין לו קצבה אין תעבדינון כדבר שיש לו קצבה והוא שיהא שם תינוק אחר למול א"ר יוסה מליהון דרבנן עבדון לון כדבר שאין לו קיצבה והוא שיש שם תינוק אחר למול איתא חמי הקדים זמנו פטור איחר זמנו חייב רב הונא אמ' חילופין היא מתניתא דתני א"ר שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על מי שהיה למול אחר שבת ומלו בשבת שחייב ועל מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת שר' אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר א"ר יוסי בי ר' בון מן קושיי מקשי לה רבי ינאי והוא ששכח ומל של שבת בערב שבת רב אדא בר אהבה אמר זו דברי ר"מ ורבי שמעון אבל דברי ר' יוסי אפי' דבר שאין בעשייתן מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה אמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי אפילו פי' חוזר אפי' על ציצין שאין מעכבין את המילה היי דין ר' יוסי היי דתנינן תמן ר' יוסי אומר י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לר"ה פטור מפני שהוציאו ברשות אף בסכין של מילה ואף במילה כן ממה דמר ר' יוחנן דברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה הדא אמרה אפי' בסכין של מילה כן אפי' במילה כן
ה קטן נימול לשמונה לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר לא פחות ולא יתר כדרכו לשמונה נולד בין השמשות נימול לתשעה בין השמשות ערב שבת נימול לעשרה יום טוב לאחר שבת נימול לאחד עשר שני ימים טובים של ראש השנה נימול לשנים עשר קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא יש קטן נימול ליומו היך עבידא ילדה ואח"כ נתגיירה נימול ליומו נתגיירה ואחר כך ילדה נימול לשמונה יעקב איש כפר נבורייא שאל לרבי חגיי מעתה נולד בין השמשות נימול בין השמשות אמר ליה אילו הוינן אנא ואת עלין בחד תרע דילמא הוינן יכלין מכוונה שמואל אמר אחזתו חמה ממתינין לו שלשים יום אותם שלשים יום מהו להאכילו חלב תרומה מהו לסוכו שמן תרומה נישמעינה מן הדא הערל וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה נשיהם ועבדיהם יאכלו רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה אין עורלה אלא מיום השמיני ולהלן ותני כן כל שלשים יום אסור להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה לילי שמיני מה את עבד ליה ממה דתני לילי שמיני כנכנס לדיר להתעשר הדא אמרה לילי שמיני כשמיני ותני כן כל שבעת הימים מותר להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה
ו אילו הן ציצים המעכבין את המילה בשר החופה את העטרה אינו אוכל בתרומ' אם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל אילו ציצין המעכבין את המילה רבי אבונא בשם רבי ירמיה בחופה רוב גובהה של עטרה רבי יוסה בן חנינא אומר בחופה רוב גובה עטרה רבי טביי בשם שמואל בודקין אותו בשעה שמתקשה מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל תני וענוש כרת רבי אחא בשם רבי אבהו הדא דתימר בשאין בו כדי למרק אבל אם יש בו כדי למרק ממרק ואינו חושש תני כל שעה שעוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין במילה בין על ציצין שאין מעכבין פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין במילה אמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי אפילו על ציצין שאין מעכבין המילה אם פירש חוזר היי דן רבי יוסי היי דתנינן תמן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות אף בסכין של מילה אף במצה כן ממה דמר רבי יוחנן דברי רבי יוסה אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה אם פירש חוזר הדא אמרה אף בסכין של מילה ואף במצה כן הדרן עלך רבי אליעזר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.