א החולץ ליבמתו ונמצא' מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה והיא מותר' בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה בזמן שאין הוולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כו' בשעבר הא בתחילה לא די מתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים ותחלוץ מיד מה נפשך אם בן קיימא הוא לא נגע בה חליצה אם אינו בן קיימא הוא הרי חליצתה בידה רבי זעירה רבי חייה בשם רבי בון בשם רבי יוחנן שלא תהא צריכה כרוז לכהונה רבי בא רבי יעקב בר אידי בשם רבי הושעיה שלא תהא צריכה כרוז לכהונה תני רבי הושעיה מאן יבמי את שאומרין לו ייבם אומרי' לו חלוץ ואת שאין אומרי' לו ייבם אין אומרי' לו חלוץ מה נפק מן ביניהון היתה כשירה ונתחללה כגון אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט מאן דאמר שלא תהא צריכה כרוז לכהונה הואיל ואינה צריכה כרוז לכהונה חולצת מאן דאמר את שאומרי' לו ייבם אמרי' לו חלוץ חלץ בתוך שלשה חדשים מהו שתהא צריכה לאחר שלש' חדשי' נישמעינה מן הדא קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם חלצה חליצתה כשירה רבי מנא אמר לה סתם רבי יצחק בריה דר' חייה מטי בה בשם רבי יוחנן דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית כמא דאת אמר תמן אף על פי שחלצה חולצת והכא נמי אף על פי שחלצה חולצת רבי יודן בעי חלץ לה מעוברת והפילה נישמעינה מן הדא הרי שמת והניח את אשתו מעוברת יכול תהא זקוקה ליבם תלמו' לומר ולא ימחה שמו מישראל את ששמו מחוי תלמוד לומר להקים לאחיו שם בישראל עד שתדע אם בן קיימה הוא אם אינו בן קיימה יכול אף אשת סריס תהא צריכה לייבום תלמוד לומר ולא ימחה שמו מישראל את שאין שמו מחוי יצא זה שאין שמו מחוי יכול אומר צרתה מותרת להינשא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר צרתה לא תינשא עד שתדע במה היא מותרת אם בעיבור אם בביאה אף בחלוצה כן חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר בביאה כך את מר בחליצה שמואל אמר זכין בעוברין רבי לעזר אמר אין זכין בעוברין אמר רבי יוסי אף על גב דשמואל אמר זכין לעוברין מודו והוא שיצא ראשו רובו בחיים די מתניתא החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר תמן כאן הוא למפרע לא נגעה בה חליצה והכא בין הוא למפרע והוא שיזכה תמן תנינן האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה אם נקיבה מאתים ילדה נקיבה נוטלת מאתים רבי לעזר אמר לא אמרו אלא בנו הא אחר לא רבי יוסה אמר אפילו אחר על דעתיה דרבי לעזר ובלבד שכיב מרע הא בריא לא בלבד מטלטלין הא קרקעות לא מתניתא פליגא על רבי לעזר גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן במדינת הים או שהיתה עיברה הכל חייבין להחזיר מה עבד לה רבי לעזר שנייה היא הכא שהוא בנו וסיפא פליג' על שמואל מן הדא דרבי יוסה החזירו הכל אחר כך מת הבן או שהפילה כל הקודם באחרונה זכה בראשונה לא זכה אפילו בראשונה לא יזכה לא כן אמר רבי יוסה אף על גב דשמואל אמר זכין לעוברין מודי והוא שיצא ראשו ורובו בחיים הרי אינו בן קיימה אמר רבי יצחק בר אלעזר משום ייאוש רבנן דקיסרין רבי חייא בר ווא בשם רבי אבא בר נתן חזר בה רבי נתן מן מתניתא אם זכר מנה אם נקיבה מאתים ונקבה גבה לא בעניין כאחד הוא תני בר קפרא בן יומו זכין לו
ב הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהוולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן ואם אין הוולד של קיימא יקיים ספק בן תשעה לראשון ובן שבע' לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין באשם תלוי אמר רבי יוסי כל שאיפשר לך לעמוד על וודאו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי היך עבידא היו לפניו שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן וחבירו מונח בתוכה ואמר מאחר שאילו אמצא את המפתח יכול אני לעמוד על וודאו מהו שיהו חייבין על ספיקו אשם תלוי נישמעינה מן הדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת עד שלא יוודע לו אם בן קיימא הוא אם אינו בן קיימא מביא הדא אמרה שאינו מביא רב אמר כל שאיפשר לו לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי היך עבידא היו לפניו שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל א' מהן ובא עורב ואכל את השני מאחר שאינו יכול לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי אבל אם אכל עורב תחילה ואחר כך אכל הוא מאחר שהוא יכול לעמוד על וודייו חייבין על ספיקו אשם תלוי לא כן אמר רב והוא שיוכיח לפניו חלב ברור אף על גב דרב אמר והוא שיוכיח לפניו חלב ברור מודה הוא הכא שיכול לעמוד על וודאו מתניתא פליגא על רב כרבי לעזר אומר חייבין על חלבו אשם תלוי מה עבד רב פתר לה חלוקין על דברי רבי לעזר מתניתא פליגא על רב חתיכה של חולין וחתיכה של קודש אכל את אחת מהן ואין ידוע את אי זה מהן אכל מביא אשם תלוי אכל את השנייה מביא אשם וודאי אכל את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי ניחא ראשון מביא אשם תלוי שני למה אמ' ר' יוסה תיפת' שהיתה חתיכה גדולה ואכל חצייה והניח חציה מתניתא פליג' על רב ספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין אשם תלוי הרי איפשר לך לעמוד על וודייו וחייבין על ספיקו אשם תלוי אמ' רבי יוסה קיימה רבי זעירא קומי רבי חייה בר ווא רבי חזקיה רבי חייה בר בא קיימה רבי זעורה קמינן מאחר שהוא יכול להערות ולפרוש ולידע אם ממנו הוא אם מאחר הוא במשהו יכול לעמוד על וודייו מה אנן קיימין אם בשבא עליה לאחר מיתת בעלה מיד הוכר עוברה לאחר שני חדשי' ניתני בן ט' לזה ולזה בן ז' לזה ולזה אלא כן אנן קיימין כשבא עליה לאחר שני חדשי' והוכר עובר' לאחר ג' חדשים ניתני היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה חמשה חדשים אלא כן אנן קיימין כשבא עליה לאחר ארבעים יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום הרי יש כאן שלימין לראשון ומקוטעין לשני ש"מ שהאשה יולדת לחדשים שלימים את שמע מינה שהן שתי יצירות את שמע מינה שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין את שמע מינה שהאשה מעוברת וחוזרת ומתעברת את שמע מינה שהאש' אינה מתעברת משני בני אדם כאחת ופליגא על דרבנן דאגדתא דרבנן דאגדתא אומרי' ויצא איש הביניים ממערכות פלשתים ממאה ערלות פלשתים שהערו בה מאה ערלות פלשתים אמר רבי מתנייה ולא פליגין עד שלא נסרח הזרע האשה מעוברת משני בני אדם כאחת משנסרח הזרע אין האשה מעוברת משני בני אדם כאחת מניין שתי יצירות רבי זעירא בשם רבי הונא וייצר יצירה לשבעה ויצירה לתשעה נוצר לז' ונולד לשמונה חיי כל שכן לתשע' נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חייה נוצר לתשעה ונולד לשמונה איתא חמי אם לשמונ' אינו חייה לא כל שכן לשבע' בעון קומי רבי אבהו מניין לבן שבעה שהוא חייה אמ' לון מדידכון אנא יהב לכון זוטא אבטא זוטא אבטא בא הספק ליטול את חלקו של אביו אמרין ליה הני אביך בא היבם ליטול חלקו של אחיו א"ל הני בריה הא כיצד עושין שיפיות ביניהן ומחלקין ניכסי המת נמצאת אומר שיפיוה לאחין הפסד לאחין תחרות באחין שבר באחין מת הזקן הרי יש באים בני' בוודאי ובין בן בספק מת הספק הרי יש בן אחי אב בוודאי ואם בספק מת אחד מן האחין הרי יש בן בודאי ובין אח בספק מתה אמו של ספק הרי יש כאן בן בודאי ובעל בספק מת הספק ואחר כך מתה אמו הרי יש בן אחי אם בודאי ובעל בספק מת הייבם ובא הספק ליטול חלקו של אביו אי הוה קדמייא מיסכן אמרין ליה הני אבוך אין הוה עתיר אמרין ליה כולן אחין בני אחין בואו ונירש חלקו של אבינו וחלקו של אחי אבינו תני הראשון ראוי להיות כהן גדול והשני ממזר בספק רבי ליעזר בן יעקב אומר אין ממזר בספק מודי רבי ליעזר בן יעקב בספק כותים ובספק חללים כההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין עלו מבבל על דעתיה דר' ליעזר בן יעקב שמונה על דעתיה דרבן גמליאל ורבי ליעזר תשעה על דעתיה דרבנן עשרה
ג שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודין בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסי' הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרי' יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרי' הנכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב הלכה ג' שומרת יבם שנפלו לה נכסים כו' הכא את אמר מוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה והכא את אמר יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב אמר רבי יוסי בן חנינה הן דאת אמר מוכרת ונותנת וקיים כשנפלו לה עד שלא היתה שומרת יבם והא דאת אמר יחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב בשנפלו לה משנעשית שומרת יבם נפלו לה עד שלא נעשית שומרת יבם ועשו פירות משנעשית שומרת יבם כמי שנפלו לה משנעשית שומרת יבם אמר רבי זעירא ההן יבם דהכא צריכא דבית שמאי כבעל הוא או אינו כבעל אין כבעל הוא יורש את הכל אם אינו כבעל לא יורש כלום מספק יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב בית הלל פשיטא ליה כבעל ויורש את הכל שכן אפילו אחיו אין לו אלא אכילת פירות בלבד תני רבי הושעיה ירשו היורשין את כתובתה חייבין בקבורתה אמר רבי יוסה אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לן מאחר שאין לה כתובה אין לה קבורה וקשיא אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה קבורה אשה אף על פי שאין לה כתובה יש לה קבורה ברם הכא אם יש לה כתובה יש לה קבורה אם אין לה כתובה אין לה קבורה
ד כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על ניכסי בעלה הראשון הלכה ד' כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר כו' כיצד הוא עושה כונס ומגרש ומחזיר והיא שוכרת לו על כתובתה אמר רבי יוסה לצדדין היא מתניתא או שוכרת לו על כתובתה רבי זעירא בשם רב המנונא כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה כתובתה על נכסיו ואם לאו כתובתה על ניכסי בעלה הראשון רבי יוסי אמ' בשם רבי חסדא מתניתא אמרה כן שהמגרש את האשה והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה סוף עד שיכניס ויגרש ויחזיר דרובא אתא מימר לך אפילו כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובה על נכסיו ואם לאו כתובתה על ניכסי בעלה הראשון רבי זעורא בשם רבי המנונא אמר ארוסה שמתה אין לה כתובה שלא הותרה להינשא לשוק שלא תאמר יעשה כמי שגירש ויהא ליה כתובה לפום כן צריך מימר אין לה כתובה
ה מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומ' לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם
ו תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת הים ובחרש ובשוט' אין שומעין לו אלא אומרי' לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם
ז החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה אם יש שם אב הנכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו רבי יהודה אומ' בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב הלכה ז' החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מכל האחין כו' שלא תאמר חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו ודכוותה החולץ ליבמתו זכה בניכסי אחיו לפום כן צריך מימר הרי הוא כאחד מכל האחין לנחלה רב יהודה אמ' בשם שמואל העושה מאמר ביבמתו לא זכה בניכסי אחיו ואף בית שמאי מודיי בה ואף רבי שמעון מודיי בה ולא כרבי לעזר בן ערך דרבי לעזר בן ערך אומר המאמר קונה קיניין גמור ביבמה היו שתי יבמות עשה מאמר בזו ובעל לזו מה נפשך אם במאמר יזכה אם בביאה יזכה אמר רבי יוסה מאחר שאינו יכול לקיים את אחת מהן לא זכה בניכסי אחיו רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר טעמא דרבי יהודה והיה הבכור אשר תלד מקישו לבכור מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו אמר רבי זעורה מינה מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש עוד אינו יורש רבי אבא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב הלכה כרבי יהודה רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יודה רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה הלכה כרבי יודה אמר רבי יוחנן זימנין סגין יתבית קומי רבי הושעיה ולא שמעית מיניה הדא מילתא אמר ליה ולית בר נש דו שמע מילה ולית חבריה שמיע ליה
ח החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה ואם אמה ואם אביה בבתה בבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין והיא אסורה באביו באבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו הלכה ח' החולץ ליבמתו כו' מפני שחלץ לה הא לא חלץ לה ומתה מותר באמה אמר רבי אבינא הדא היא דמר רבי יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה לו זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו רבי אבון שמע לה מן דבתרה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין ואחות' אצל האחין לא כמתה היא אסור' באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו ובאחיו ובן אחיו הדא אמרה שניתנו שניות לחולץ והיידא אמרה דא בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו הדא אמר' שניתנו שניו' לחולץ ביני מתנית' מותר הוא אד' בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו הלכה ט' החולץ ליבמתו כו' הדא מסייעא לההיא דאמר רבי הילא בשם ר' אבינא קל וחומר מה אחות חלוצתו שהוא מדבריהן נתנו לה חכמי' צרה כאן שיש כאן איסור אחיו לא כל שכן
ט החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה וכן המגרש את אשתו כו' שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן מה בין חולץ מה בין מגרש אמר ליה מה את סבור חליצה קניין אינה אלא פטור אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליה משום אשתו של מת
י שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו אמ' לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה חלצו לה אחין או כנסו יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה הלכה י' שומרת יבם כו' לא אמרו אלא מתה יבמתו מותר באשתו אבל אם מתה אשתו אסור ביבמתו אמר רבי יוחנן זו דברי רבי לעזר אבל דברי חכמ' מתה יבמתו מותר באשתו מתה אשתו מותר ביבמתו אמר רבי יוחנן דברי חכמי' כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור ודברי רבי לעזר אע"פ שבטל הגורם האיסור במקומו
יא יא' היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות ואחת גרושות אחת ארוסות ואחת נשואות רבי יהודה אומ' הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שליבו גס בה רבי יוסי או' כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול הלכה יא' היבמה לא תחלוץ כו' עד כמה הכרת העוב' סומכוס אומר משום רבי מאיר עד שלשה חדשים אע"פ שאין ראייה לדבר זיכר לדבר שנ' ויהי כמשלש חדשים אמר רבי יודן אפילו מעוברת רוח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח תהרו חשש תלדו קש רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמ' ר' חנינה בשם רבי חייה רבה אפילו רובו של ראשון ורובו של אחרון והאמצעי שלם ר' אסי אמר תשעים יום שלימין שמואל אמר הן עיבוריהן אתא עובדה קומי רבנן דתמן דלא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון או שבעה עשר מן האחרון ושלשה עשר מן הראשון וחמשה שלימין באמצע וביקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות אמר לון רב נחמן בר יעקב בההין עובדא אתא קומי רבה בר בא ואכשרו אבא בר ווא פליג על שמואל בריה אמר רבא שנייא היא הכרת העובר שנייה היא לידתו הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין תמן תנינן וכמה היא קישויה רבי מאיר או' אפילו ארבעים חמשים יום רבי יודה אומר דייה חדשה רבי יוסי ורבי שמעון אומרי' אין קישוי יותר משתי שבתות ר' יוסה בשם רבי ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין דלכן ניתני שלשים יום ר' יוסה בי רבי בון בשם ר' ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין דתנינן דייה חודשה רבי יודן בעי סוף דבר עד שתלד לא אפילו הפילה אמר רבי מנא שמעית בשם שמואל היא הכרת העובר היא לידתו ולית אנא ידע מן מה שמעת אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי רבי ירמיה אמרה אמ' ליה רבי חזקיה לא אמרה רבי ירמיה ואיקפד רבי יוסי לקיבליה אמר ליה שכן אפילו יהושע שהיה קושר למשה לא אמר כן ואת אומרת כן חזר ואמר אין דאמרה אלא באינש דשמע מילה ומקשי עליה ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה ר' ברכיה בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעי' ואחד או למאתים ושבעים ושנים או למאתי' ושבעים ושלשה או למאתים ושבעי' וארבעה א"ל ר' מנא מנן שמע ר' הדא מילתה א"ל מן ר' בא מחלפה שיטתיה דר' בא תמן הוא אמר שנייא הוא הכרת העובר שנייא הוא לידתו והכא אמ' הכין ר' אבא בר זוטרא בשם שמואל כל שהוא בהי רבה באלף רבא רב חייה בר אשי הוה יתיב קומי דרב חמיתיה מבעת אמר ליה מהו כן אמ' ליה חמרתי מעברה והיא בעיא מילד ואנא בעי מרבעתה עד דלא תצנן אמ' ליה אימתי עלה עליה הזכר אמר ליה ביום פלן וחשב אמר ליה בעיא היא עד כדון ותני כן חמרתה פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה והמוספת אינה מוספת על ימות החמה מילתיה דר' יהושע בן לוי פליג' דאמ' ריב"ל בקורת משל מלכות עיברה והרביעי של בית רבי ממנא שוורים ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו לאחר זמן כאן בבהמה טהורה כאן בבהמה טמאה והא כתיב הידעת עת לדת יעלי סלע וגו' תספור ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה הידעת עת לדת חיה טהורה בבהמה טמאה רבי מאיר חשש לגיטין רבי יודה חשש לוולד ר' יוסי חשש לגיטין ולוולד אין תימר דלית רבי מאיר חושש לגטין דתנן ארוסות ינשאו מיד רבי זעורה בשם רבי גדולה ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה היוצאה בגט צריכה להמתין שלשה חדשים הדא מסייעא לרבי מאיר דרבי מאיר חשש לגיטין רבי בא בשם רבי אבא בר ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים מסייעא לרבי יוסי דרבי יוסי חשש לגיטין ולוולד תני הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלש' חדשי' דברי ר' יודה רבי יוסי אומר אינן צריכות להמתין ובדמים רבי יודה אומר מטמא מעת לעת רבי יוסי אומר דייה שעתה אמר רבי נראין דברי רבי יודה בדמים ודברי רבי יוסי בוולד אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו אבא הוה ליה עובדא ושלח שאל לרבי חייה ולרבי יוסי ולרבי אמי והורון ליה כר' יוסי בולד דלא כן מה אנן אמרין רבי יודה ורבי יוסי אין הלכה כר' יוסי אלא בגין דאמר רבי נראין לא כן אמר רבי בא בשם רבי זעורה כל מקום ששנה רבי נראין עדיין המחלוקת במקומה חוץ מעיגול של דבילה דדין מודי לדין ודין מודי לדין אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי חנינה בריה דר' אבהו אפילו דבר בריא שנבעלו אמר לו וסתם גויות לא כבעולות הן שמעון בר בא אמר אתא עובדא קומי רבי יוחנן והורי כרבי יוסי והוה רבי לעזר מצטער אמ' שבקין סתמא ועבדין כיחידייא אשכח תני לה רבי חייה בשם ר' מאיר כרבי שמעון שמע לה דתני לה ר' חייה בשם רבי מאיר אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא רבי מנא בעא קומי רבי יודן תמן אמר רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם משנה והכא את אמר הכין אמר ליה לא רבי דילמא חורן אמר מן מה הן דשנה רבי מתניתין מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם אתאי דלא אשכח רבי מתני' מחלוקת אלא אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם לא כל שכן תהא הלכה כסתם אתא רבי חזקיה ורבי יעקב בר אחא ורבי שמעון בר אבא בשם רבי לעזר ואפילו שנו אחרי' מחלוקת ורבי שנה סתם הלכה כסת' ולמה הוא מורי ליה כיחידייא ר' שמואל בר אינייא בשם רבי אחא הדא דתימר כשאין מחלוקת אצל סתם אבל אם יש מחלוק' אצל סתם לא בדא הלכה כסת' רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אחא הדא דתימר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמ' לא בדא הלכה כסתם אמר רבי יוחנן כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן עד שיפרש לו רובו ר' שמעון בן לקיש אומר כל סתם משניו' דר' מאיר עד שיפרש לו רבו א"ר זעירא קומי ר' יוסי לא דרבי שמעון בן לקיש פליג אלא דו חמי רוב סתם משניות דרבי מאיר ר' זעיר' בעא קומי רבי מנא הידינו רבה רבה דמתניתא רבה דאולפנה לית מילתא דרבי לעזר אמרה רבה דמתניתא כר' שמעון דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר יאות סבא ידע פרקי גיטה נאמ' אולפן קביל מן רבה דמתניתה כד שמע דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר החולצת מונה משע' מיתה היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה רבי חנינה אמר משעת נתינת גיטה רבי יוחנן אמר משעת כתיבה רב ושמואל רב כרבי חנינה ושמואל אמר כרבי יוחנן מתיב שמואל לרב על דעתך דאת אמר משעת נתינה משום מה את חושש משום שנתייחדה בנתיים וניחוש לה לגט ישן מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן על דעתך דאת אמר משעת כתיבה היו שני גיטין אחד נכת' עכשיו ואחד נכתב לאח' זמן וניתנו שניהן ביום אחד לזו את אוסר ולזו את מתיר מן דהוה מותבה רב לשמואל התיב רבי חנינה לרבי יוחנן מאן דהוה רבי יוחנן מותבא לרבי חנינה התיב שמואל לרב והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה הוא האיבול שלשים יום הדא דתימר בנשים אבל באנשים שלשה רגלים כשיש לו בנים אבל אם אין לו בנים מיד כשיש לו מי שישמשנו אבל אם אין לו מי שישמשנו מיד כשאין לו בניו קטנים אבל אם היו בניו קטנים מיד כהדא מעשה שמתה אשתו של ר' טרפון עד כשהוא בבית הקברו' אמר לאחותה היכנסי וגדלי את בני אחותיך אעפ"כ כנסה ולא הכירה עד שעברו עליה שלשים יום
יב י"ב ארבעה אחין נשואין לארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם מייבם את כולן הרשות בידו מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה הית' אחת כשיר' ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשירה הלכה יב' ארבעה מאחין כו' דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון בעיון מתייבמה קומי רבי אמר ליה רבי איזיל ייבם אמר ליה לית בחיילי והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי אמר ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא אמר רבי אנא זייננא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלון להון בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאול בשלמך אודיק ר' מן כוותא וחמתון אמ' לון מה עיסקיכון אמרין ליה אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא כתיב וישב ארון יי' עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי' וגו' במה בירכו בבנים הדא הוא דכתי' כל אלה מבני עובד אדום המה ובניה' ואחיה' איש חיל בכח לעבודה ששי' וגו' דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא הא כיצד טמאה שבעה וטהר' ז' וילדת טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבע' ותמנותיהון הא אשתין ותריי הדא היא דכתי' ששי' ושני' לעובד אדום א"ר בא בר זבדא כתי' ונקר' שמו ביש' בית חלוץ הנעל בית שהו' ניתר בחליצ' אחת אף בביאה כן חליצ' פוט' וביאה פוטר כמא דאת אמ' בחליצה כן את אמ' בביאה ומהו להערים וכי רבי טרפון אביהן של כל ישר' לא הערים קידש שלש מאות נשים בימי רעבון על מנת להאכילן בתרומה תמן אין כל אחת ואחת ראויה ליכול בתרומה ברם הכא כל אחד ואחד ראוי לייבם ר' יודן בי ר' ישמעאל עבדין ליה כן
יג י"ג המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אין הוולד ממזר ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר הלכה יג' המחזיר את גרושתו כו' רבי חייה בשם רבי יוחנן המחזיר את גרושתו משנישאת פסלה מן הכהונה בלא כך אינה פסולה מן הכהונה אלא פסולה מלוכל בתרומה רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה ומאי טעמ' כי תועבה היא היא תועבה ואין הוולד תועבה
יד י"ד ואי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבה שמעון התימני אומ' כל שחייבי' עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין
טו ט"ו אמר שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלם וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי רבי יהושע הלכה ט"ו אמר רבי שמעון בן עזאי כו' רבי יוסי בן חנינא אומר וכולהם מאשת אב למדו לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו רבי עקיבה דורש מה אשת אביו מיוחדת שהיא בלא יבוא הוולד ממזר אף כל שהוא בלא יבוא הוולד ממזר התיבון הרי אלמנה לכהן גדול שנייא היא שפירש בה חלל שמעון התימני דרש מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר אף כל שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר התיבון הרי נידה שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר רבי יהושע דרש מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה מיתת בית דין והוולד ממזר אף כל שחייבין עליה מיתת בית דין הוולד ממזר אף על גב דרבי יהושע אמר הכא על אחות חלוצתו הוולד כשר מודה שאם היתה הוולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה אף על גב דר' שמעון בן יהודה משום רבי שמעון גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה חדי בר נש אתא לגבת רב אמר בנין דילידת אמה דההוא גברא ארמאי אמ' ליה כשר אמר ליה רב חמא בר גוריא הן דעיימך רגליך עד דלא ייתי שמואל ויפסלינך אף על גב דרב אמר גוי ועבד שבאו על בת ישר' הוולד כשר מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה ומה ראו לומר הלכה כרבי שמעון התימני אמר רבי יוסי בי ר' חנינא מקום שנכללו כל העריות להיכרת יצאת אשת אב ללמדך על הממזר מחלפה שיטתיה דרבי יוסי בי ר' חנינה תמן הוא יליף ליה מכללא והכא הוא יליף ליה מפרטה דתני מצות יי' הייתי אומ' אף אוכלי שקצים ורמשים בכלל הרי את דן לומר נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה עיני שנאמר להלן דבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו כרת אף מעיני שנ' כאן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אי מה עיני שנאמר להלן שיש בו מיתת בית דין אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת בית דין אמר רבי יוסי בי ר' חנינה מקום שיצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבין כריתות לא יצא עמם כרת אלא כרת בלבד אבל מיתה ממקום אחר באת מחלפה שיטתיה דרבי יוסי בר' חנינה תמן הוא יליף לה מכללא והכא הוא יליף לה מפרטא תמן נכללו כל העריות לקרבן יצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבי קרבנות אית לך מימר הכא נכללו כל העריות לממזר יצאת אשת אב ללמד על הממזר
טז י"ו אשתו שמתה מותר באחותה גירשה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה יבמתו שמתה מותר באחותה חלץ לה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה הלכה יו' אשתו שמתה מותר באחותה כו' הא באמה אסור לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה אלא בגין דתנינן חלץ לה ומתה מותר באחותה הא באמה אסור לפום כן תנא אחותה הדרן עלך החולץ ליבמתו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.